לדלג לתוכן

פרשת מיס סטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גלויה עם ציור של החטופות אלן מריה סטון (בול') וקתרינה צ'ילקה (אנ').
האחראים לפרשת מיס סטון - סבה מיכאילוב (מק'), יאנה סנדנסקי (אנ'), קראסטיו אסנוב (אנ') וחריסטו צ'רנופייב (אנ').
אלן מריה סטון (בול')

פרשת מיס סטוןבולגרית: Афера „Мис Стоун“; במקדונית: „Афера Мис Стон“) היה חטיפתן של המיסיונרית הפרוטסטנטית האמריקאית, אלן מריה סטון, ועמיתה המיסיונרית הבולגרית ההרה, קתרינה סילקה (אנ') ידי הארגון המהפכני הפנים-מקדוני, שאירעה ב-21 באוגוסט 1901.[1]

ב-1901, אחת הבעיות העיקריות שעמדה בפני הארגון המהפכני הפנים-מקדוני הייתה היעדר משאבים לחימוש. בעיה זו נדונה בישיבת הנהגת הארגון בקיוסטנדיל, בולגריה באותו קיץ. בפגישה זו, טען דלצ'ב כי שוד קטן רק פוגע במוניטין של הארגון ולא מועיל לפתרון הבעיה. גוצה דלצ'ב (אנ') אישר למיכאיל גרדז'יקוב (אנ') לבצע חטיפה של אנשים עשירים במקדוניה בשביל להשיג כספים, אך הוא נכשל. דלצ'ב עשה 2 ניסיונות נוספים שלא צלחו עם טורקים ויוונים עשירים. מאוחר יותר, הוא פיתח תוכנית לחטיפת בנו של הפוליטיקאי הבולגרי, איוואן גשוב, שנכשלה גם היא. לאחר מכן, הציע יאנה סנדנסקי (אנ'), לחטוף את פרדיננד הראשון, מלך בולגריה במהלך ביקורו במנזר רילה, שלא התקבלה על ידי דלצ'ב, שהאמין כי יש לבצע את החטיפה בשטח האימפריה העות'מאנית. תוכנית נוספת שלא מומשה הייתה חטיפה של טורקי עשיר, ליד העיירה סימיטלי (אנ'), על ידי חריסטו צ'רנופייב (אנ') ויאנה סנדנסקי. יאנה סנדנסקי, חריסטו צ'רנופייב וסבה מיכאילוב תכננו לחטוף את סולימאן ביי, אך בשל מחלתו של האחרון, פעולה זו גם נכשלה.

סנדנסקי נמשך אז לרעיון לחטוף את המיסיונרית הפרוטסטנטית של בנסקו. הפלוגה בראשות וויווד יאנה סנדנסקי (אנ'), תת-וויווד חריסטו צ'רנופייב (אנ'), ותת-וויווד קראסטיו אסנוב (אנ') ביצעו את החטיפה של אלן מריה סטון (בול') וקתרינה צ'ילקה (אנ') ב-21 באוגוסט 1901, בין העיירה בנסקו לעיר בלגואבגרד (אז, יישובי האימפריה העות'מאנית; כיום, יישובי בולגריה).

מטרת החטיפה הייתה לקבל כופר כבד, ולסייע כלכלית לארגון המהפכני הפנים-מקדוני. היו ניסיונות להחזיר את 2 הנשים על ידי הרשויות העות'מאניות והבולגריות, הארגון הצבאי צ'טה (אנ') והוועדה המקדונית העליונה (אנ'). הרשויות העות'מאניות עצרו לתקופה קצרה את בעלה של קתרינה, גריגור צ'ילקה (אנ'), באשמה מופרכת של סיוע ושיתוף פעולה עם החטיפה.[2][3][4] לעיתים נחשב למקרה של תסמונת סטוקהולם (כאשר החוטפים אף סייעו לצ'ילקה ללדת את בתה), הפרשה הסתיימה לאחר משא ומתן אינטנסיבי בתחילת 1902, כחצי שנה לאחר החטיפה. ב-18 בינואר 1902, שולם כופר של 14,000 מטבעות עות'מאניים לארגון המהפכני הפנים-מקדוני בעיירה בנסקו. 2 הנשים שוחררו ב-2 בפברואר ליד העיר סטרומיצה.

האירוע זכה לסיקור נרחב של התקשורת באותה תקופה וכונה לעיתים קרובות כ-"משבר הערובה המודרני הראשון של אמריקה".

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Пандев, Константин (1983). Аферата "Мис Стоун". Спомени, документи и материали (בבולגרית). Мая Вапцарова. София: Издателство на Отечествения фронт. OCLC 10725712.
  • Carpenter, Teresa (2003). The Miss Stone Affair: America's First Modern Hostage Crisis!. Simon & Schuster. ISBN 978-0-7432-0055-4.
  • Cochran, Richard M. (2014). Katerina Stephanova Tsilka (PDF). Institute for Albanian & Protestant Studies.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרשת מיס סטון בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Marcel Cornis-Pope, John Neubauer eds., History of the Literary Cultures of East-Central Europe: Junctures and disjunctures in the 19th and 20th centuries, Volume 2, John Benjamins Publishing, 2006, ISBN 9027293406, p. 361.
  2. ^ Perry, Duncan M. (1988). The Politics of Terror: The Macedonian Liberation Movements, 1893-1903. Duke University Press. p. 104. ISBN 9780822308133. ארכיון מ-2021-03-07. נבדק ב-2021-03-07.
  3. ^ Daniel, Robert L. (1970). American philanthropy in the Near East, 1820-1960. Ohio University Press. p. 135. ISBN 9780821400630. ארכיון מ-2020-10-29. נבדק ב-2021-03-07.
  4. ^ Sherman, Laura Beth (1980). Fires on the Mountain: The Macedonian Revolutionary Movement and the Kidnapping of Ellen Stone. East European Monographs. p. 89. ISBN 9780914710554. ארכיון מ-2020-11-02. נבדק ב-2021-03-07.