הצגת המקור של הדף "פתח תקווה"

{{פירוש נוסף}}
{{בוט יישובים/7900|1|
|שם= פתח תקווה
|שם בערבית=
|סמל=[[קובץ:Coat of arms of Petah-Tiqua.svg|90px]]{{ש}}[[סמל העיר פתח תקווה]]{{ש}}
---- [[קובץ:PetachTikva2023.png|90px|סמליל העיר]]{{ש}}[[סמליל]] מ[[מותג]] של העיר – בשימוש מאז [[2023]]
|סיסמה= "העובד את אדמתו ישבע לחם"{{ש}}"קצב של עיר, לב של מושבה"{{ש}}"ממושבה למטרופולין"
|תמונה=[[קובץ:Petah Tikva 2023.jpg|270px]]
|מקור קואורדינטות=תבנית|
|ראש העיר= [[רמי גרינברג]]
|אתר אינטרנט=[http://www.petah-tikva.muni.il www.petah-tikva.muni.il]
|מפה={{ממי|כיוון כתב=ימינה}}
|מפה דינמית={{מפה דינמית/פתח תקווה וגבעת שמואל}}
|כתובית=בתמונה בכיוון השעון: [[הקניון הגדול]], [[מרכז רפואי רבין|מרכז רפואי בלינסון]], [[הפארק הגדול]], [[אצטדיון המושבה|אצטדיון שלמה ביטוח]]
}}
[[קובץ:פתח תקווה - קצב.png|200px|ממוזער|שמאל|[[סמליל]] מ[[מותג]] של העיר – בין 2008 ל-2023]]
[[קובץ:I love Petah Tikva.jpg|250px|ממוזער|שמאל|מיצג "אני אוהב את פתח תקווה"]]
'''פתח תקווה''' (ב[[ניקוד]]: '''פֶּתַח תִּקְוָה'''), המכונה "'''אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת'''", היא [[עיר]] ב[[מחוז המרכז]], והרביעית מבחינת גודל אוכלוסייתה ב[[מדינת ישראל]]. נוסדה כ[[מושבה]] ב-[[1878]], והוכרזה כעיר בשנת [[1937]]. גובלת ב[[הוד השרון]] וב[[תל אביב-יפו|תל אביב]], [[בני ברק]] ו[[גבעת שמואל]] ב[[מערב]], גובלת בכמה קיבוצים מהמועצה האזורית [[דרום השרון]] ([[עינת]], [[גבעת השלושה]] ו[[נחשונים]]) וה[[מושב]] [[כפר סירקין]] ב[[מזרח]], ועם [[גני תקווה]], [[קריית אונו]] ו[[מועצה אזורית חבל מודיעין]] (מושב [[נחלים]], [[רינתיה]], [[מזור]], [[בארות יצחק]]) ובמושבי המועצה האזורית דרום השרון ([[מגשימים]], [[גת רימון]], [[כפר מעש]]) מ[[דרום]].

==מקור השם==
השם "פתח תקווה" לקוח מספר [[הושע הנביא|הושע]]: {{ציטוטון|וְנָתַתִּי לָהּ אֶת־כְּרָמֶיהָ מִשָּׁם וְאֶת־עֵמֶק עָכוֹר לְפֶתַח תִּקְוָה|{{תנך|הושע|ב|יז}}}}.
בשנת [[1872]] התכוונו אנשי [[החברה לקניית אדמת יריחו]] [[יריחו#ניסיונות התיישבות יהודית|להתיישב בסביבות העיר יריחו]], ובכך להגשים את הנבואה המוזכרת ב[[ספר הושע]] בהקשר ל[[עמק עכור]] הנמצא באזור זה.{{הערה|מקור השם "עמק עכור" הוא ב[[ספר יהושע]], בפרשת [[עכן בן כרמי|עכן]] שהתרחשה באזור יריחו: {{ציטוטון|וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ מֶה עֲכַרְתָּנוּ, יַעְכָּרְךָ ה' בַּיּוֹם הַזֶּה; וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ כָל-יִשְׂרָאֵל אֶבֶן, וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָם בָּאֵשׁ וַיִּסְקְלוּ אֹתָם בָּאֲבָנִים. וַיָּקִימוּ עָלָיו גַּל-אֲבָנִים גָּדוֹל עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וַיָּשָׁב ה' מֵחֲרוֹן אַפּוֹ; עַל-כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא עֵמֶק עָכוֹר עַד הַיּוֹם הַזֶּה.}} ({{תנ"ך|יהושע|ז|כה|כו}})}} השם אותו בחרו המייסדים היה ביטוי לתקווה כי ניתן להפוך מקום מקולל ליישוב פורח.

בסופו של דבר רכישת הקרקע בעמק עכור לא התבצעה. חלק מאנשי הקבוצה המשיכו לחפש קרקעות לרכישה, וכך הגיעו לשפלה, רכשו את אדמות הכפר הערבי [[אומלבס|אוּמְלָבָּס]] וקראו למושבה החדשה בשם שתוכנן למושבה ביריחו – "פתח תקווה".

באופן אירוני קיבל השם גם משמעות נוספת, בשל המצב העכור בו מצאו המתיישבים את [[הירקון]], וניסיונם ותקוותם להפוך אותו לפתח לעתיד, להתיישבות יהודית ברחבי הארץ ולתחייה לאומית.

==תולדות העיר==
{{ערך מורחב|היסטוריה של פתח תקווה}}[[קובץ:Stamp of Israel - Petah Tiqwa.jpg|שמאל|ממוזער|280px|בול הבאר הראשונה של פתח־תקווה]]

==מיזמים עתידיים==
בפברואר 2017 אישר [[מינהל התכנון]] ב[[משרד הפנים]] את תוכנית השלד המראה את חזון המשרד בשטח [[מחנה סירקין]] המתפנה לבניית 12,000 יחידות דיור בשטח המחנה.{{הערה|{{TheMarker|מירב מורן|התוכנית ל-12 אלף דירות במחנה סירקין שלא הייתה ולא נבראה|1.3852071|13 בפברואר 2017}}}} באפריל 2017 הגישה עיריית פתח תקווה עתירה נגד התוכנית, על רקע מחסור בפתרונות תחבורתיים לשכונה החדשה וחששות מעומסי תנועה שהיא עלולה ליצור עם תוספות יחידות הדיור בהיקף המתוכנן.{{הערה|{{TheMarker|מירב מורן|פתח תקווה הגישה עתירה נגד תוכניות לבנייה במחנה סירקין|1.3974268|1 באפריל 2017}}}} העתירה נדחתה בבג"ץ בטענת "שלב מקדמי" מאחר שהתוכנית עדיין בשלבי תכנון. במרץ 2019 אישרה [[ותמ"ל|הוועדה הארצית לתכנון ובנייה של מתחמים מועדפים לדיור]] את התוכנית. האישור הסופי לתוכנית התקבל לאחר עתירת מטה מאבק סירקין והסכם פשרה שנחתם עם מטה המאבק.{{הערה|{{TheMarker|עדי כהן|למרות האזהרות מפני פקקים: אושרה תוכנית הענק במתחם סירקין בפתח תקווה|1.6914888|7 בפברואר 2019|קישור מחבר=ללא}}}} לאחר עתירת "מטה המאבק לבינוי שפוי" בסירקין לבית המשפט המחוזי, הושג הסכם פשרה מול העותרים שכלל הורדת שלב א' ל-2,700 דירות מתוך 20,000 שתוכננו, הכנסת נציג התושבים כמשקיף בצוות ההיגוי של התוכנית, עם תום בניית 2,700 הדירות תוכן תוכנית תחבורתית כוללת חדשה שתיבחן את מצב התשתיות באזור, ומתן אפשרות למטה המאבק לעתור נגד התוכנית אם מצב התשתיות התחבורתיות באזור לא ישביע את רצונם.

ב-9 בספטמבר 2021 יצאה התוכנית לדרך ופורסם [[מכרז]] מינהל מקרקעי ישראל ליזמים וקבלנים לבניית 2,499 יחידות דיור על שטח מחנה סירקין המתפנה.

במאי 2020 אושר [[פרויקט ויתניה]], פארק עסקים חדש בצפון מערב העיר. שטח הפרויקט המתוכנן כ-80,000 מ"ר.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.melabes.co.il/real_estate/59915|הכותב=מזל טלבי לוי|כותרת=מגדלי משרדים ושטחי מסחר: פארק עסקים חדש ייבנה סמוך לשכונת אם המושבות|אתר=|תאריך=18 במאי 2020}}</ref> באותו החודש גם אושרה תוכנית ל[[התחדשות עירונית]] בשכונת רמת ורבר, על פי התכנון יתווספו לשכונה כ-3,600 יחידות דיור חדשות ושטחי [[מסחר]], יוקמו מגדלים בגובה 28 קומות פארק יד לבנים הנמצא בשכונה ישופץ.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.melabes.co.il/real_estate/60044|הכותב=מזל טלבי לוי|כותרת=מגדלים, אלפי דירות, שטחי מסחר, ושבילי אופניים: אושרה להפקדה תוכנית בנייה גדולה במרכז העיר|אתר=|תאריך=}}</ref>

==אוכלוסייה==
[[קובץ:PT03.jpg|שמאל|ממוזער|220px|[[אנדרטה]] לזכר חללי פתח־תקווה בגן יד לבנים, יולי 2007]]

{{בוט יישובים/7900|2}}
{{ציר זמן/אוכלוסייה|מקסימום=250000|מספר גרפים=9|1948=21900|1955=44800|1961=54000|1972=93000|1983=123900|1995=151300|2005=179400|2008=192700|2010=211800|2014=225356}}

==חינוך==
[[קובץ:Agriculture school in Petah Tikva (2).JPG|250px|ממוזער|החווה לחינוך חקלאי בפתח־תקווה, לשעבר בית הספר המחוזי ע"ש רוזה כהן]]
נכון לספטמבר 2023, במערכת החינוך בעיר פתח־תקווה לומדים כ-68,639 תלמידים, מתוכם 12,752 בגני הילדים, 28,440 בחינוך היסודי, 22,997 בחינוך העל־יסודי. וכ-4,450 תלמידים ב[[חינוך מיוחד|חינוך המיוחד]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.melabes.co.il/education/90224|הכותב=אייל יצחקי|כותרת=פותחים את שנת הלימודים בפתח תקוה: כל המספרים, כל מה שחשוב לדעת|אתר=מלאבס פתח תקווה|תאריך=2023-09-01|שפה=he|תאריך_וידוא=2024-04-16}}</ref>

בית הספר הראשון היא [[בית הספר יק"א פיק"א]] והוא הוקם בשנת [[1885]].

בשנת תשס"ז נבחרה היחידה לנוער בעיר פתח־תקווה ליחידה מצטיינת ארצית. בעיר מספר רב של מתנ"סים וספריות בשכונות השונות, המשמשים את תושבי העיר לצרכיהם השונים.

בעירייה קיימת יחידה ל[[חינוך סביבתי]] וכן [[בית הספר המחוזי ע"ש רוזה כהן|חווה לחינוך חקלאי ולימודי הסביבה]], המנוהלת על ידי [[משרד החינוך]], שאליה מגיעים תלמידים מרוב בתי הספר היסודיים בעיר.

בעיר פועל מרכז לימוד של [[האוניברסיטה הפתוחה]] בשם "מכללת העיר פתח־תקווה", בו לומדים למעלה מ־2,000 סטודנטים בתוכניות לימוד שונות. בנוסף, פעלה בעיר שלוחה של [[האוניברסיטה הבין-לאומית לכלכלה ולעסקים]] שמרכזה ב[[הרפובליקה העממית של סין|סין]] תחת השם "האוניברסיטה הסינית הבין-לאומית בישראל" (UIBE) משנת 2021 ועד לסגירתה ב-2024.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.uibe-israel.co.il/|כותרת=האוניברסיטה הסינית הבין-לאומית בישראל}}</ref>{{הערה|{{ynet|נווית זומר|האוניברסיטה הסינית הראשונה בישראל - עוזבת את הארץ|economy/article/rjp7thp6c|18 בספטמבר 2024}}}}

בבית הספר התיכון שבכפר הנוער [[אמי"ת]], פועל בית ספר למקצועות ה[[רכב]] בו לומדים תלמידים מכתות י"ב–י"ד.

בעיר פועל [[מחוננות|מסלול מחוננים]].

בפתח־תקווה פועלים מספר שבטים של [[תנועת הצופים]]: שבט "ראשונים", הקיים כבר כ־60 שנה, שבט "המושבה" באם המושבות ושבט "ברק" אשר הוקם ב־2013. בעיר פועלים גם מספר קנים [[הנוער העובד והלומד]]: בשכונות אם המושבות, בכפר גנים ג', בנווה דקלים ובנוסף, סניף במרכז העיר וסניף של תנועת הנוער המחנות העולים ברחוב ביאליק. כמו כן ישנם סניפים של תנועות הנוער הדתיות [[בני עקיבא]] (9 סניפים ברחבי העיר<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://bneiakiva.org.il/rashima-ss/|הכותב=|כותרת=רשימת סניפים מחוז שרון שומרון – תנועת בני עקיבא בישראל|אתר=תנועת בני עקיבא בישראל|תאריך=25 בנובמבר 2015}}</ref>), [[עזרא (תנועת נוער)|עזרא]] (9 סניפים ברחבי העיר)<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://ezra.org.il/סניפי-התנועה/|כותרת=רשימת הסניפים|אתר=תנועת הנוער עזרא|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2024-04-16}}</ref> [[אריאל (תנועת נוער)|ואריאל]] (4 סניפים)<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://tariel.co.il/סניפים/|כותרת=רשימת הסניפים|אתר=תנועת הנוער אריאל}}</ref> הפזורים בשכונות העיר. כמו כן סניפים של תנועות הנוער של חב"ד צבאות השם (שני סניפים ברחבי העיר).

==תרבות==
[[קובץ:SiyurpetahtikvaDSCN6747.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מתוך תערוכה במוזיאון לתולדות פתח־תקווה, בקריית המוזיאונים]]
[[היכל התרבות פתח תקווה|היכל התרבות העירוני ע"ש דב תבורי]] ברחוב המכבים הוא אולם ה[[קונצרט]]ים וה[[תיאטרון]] המרכזי בעיר.

ברחוב [[חיים ארלוזורוב|ארלוזורוב]] מצוי הלב התרבותי של העיר: סביב גן העצמאות (מוכר יותר בשם "[[פארק יד לבנים]]") שתוכנן בראשית שנות החמישים בידי [[אדריכל נוף|אדריכל הנוף]] זוכה [[פרס ישראל]] [[ליפא יהלום]], מתקיימים מספר מוסדות תרבות מרכזיים: [[מוזיאון פתח תקווה לאמנות|מוזיאון פתח־תקווה לאמנות]] שנִפתח מחדש לאחר [[שיפוץ]] יסודי בשנת 2004, [[יד לבנים|בית יד לבנים]] – הראשון מסוגו בארץ ועל כך זכה המקום בפרס ישראל, [[מוזיאון האדם והסביבה]] (לשעבר מוזיאון גוף האדם), [[הארכיון לתולדות פתח תקווה|הארכיון לתולדות פתח־תקווה ע"ש עודד ירקוני]] ו[[גן החי בפתח תקווה|גן החי]]. דרומית ומעבר לכביש נמצאת [[אכסניית נוער]] יד לבנים, וכן מתחם קיבוץ [[גבעת השלושה]] ששכן במקום עד לשנת [[1952]], ובתוכו בניין [[חדר אוכל|חדר האוכל]] העומד כיום בשממונו ושמיועד לשימור. בניין מרשים זה תוכנן בשנת [[1936]] על ידי האדריכל בוגר ה[[באוהאוס]] וזוכה פרס ישראל [[אריה שרון]]. כיום משמשים חלק ממבני הקיבוץ כ[[בית אבות]] הנמצא בבעלות [[עיריית תל אביב-יפו|עיריית תל אביב־יפו]].

ברחוב מונטיפיורי 3 שוכן [[בית סווטיצקי|בית סְוָוטִיצקי]], מבנה היסטורי, ובו "בית שיח נשים – בית נשים ומשפחה", השייך למוזיאון לתולדות פתח־תקווה ומנציח את פעילותן של נשות העיר.
בעיר קיימת [[רשת הספריות העירוניות פתח תקווה|רשת ספריות עירוניות]].

כמו כן פועלים [[הקונסרבטוריון העירוני פתח תקווה|הקונסרבטוריון העירוני]], מגמת מוזיקה בבית הספר השש שנתי בן-גוריון ושלוחה של [[רימון בית ספר למוזיקה]].

בין השנים 1992–2020 פעל בעיר [[אנסמבל ליריקה|אנסמבל לירקה]] בניהולה המוזיקלי של [[נילי הרפז]].

בין השנים 1993–1994 צילומי הסדרה [[קופיקו]] התקיימו בחלקם בפתח תקווה ובעיקר באזור רמת ורבר ורחוב קפלן.
כמו כן, באותן השנים [[ערוץ הילדים]] ערך צילומים למגוון תוכניות בעיר ביניהם: "שש באביב" בפארק יד לבנים בעיר, "המחסן של כאילו" ו"גינת ההפתעות".

ב-30 בספטמבר 2024 נחנכה בכניסה להיכל התרבות בפתח תקווה ע״י העירייה וצוות ההיכל שדרת הכוכבים שבה נחתמו כוכבי וכוכבות תרבות שחייו גדלו וגם כיום מתגוררים בעיר בין הכוכבים, שכן הגיעו לאירוע היו מלך הזמר המזרחי, [[אביהו מדינה]], הזמרת [[סי היימן]] (שהגיעה לכבוד אביה, [[נחום היימן|נחום]], זכרונו לברכה), נגה ברק, הבת של [[תמר בורנשטיין-לזר]] (יוצרת [[קופיקו]]), הזמרת [[אופירה גלוסקא]], השחקנים [[קובי מאור]] ([[כאן גרים בכיף]]) ו[[קובי פרג’]] ([[הפיג’מות|הפיג׳מות]]), הזמר [[דודו פישר]] והסופרת [[מאירה ברנע-גולדברג|מאירה ברנע גולדברג]] (יוצרת [[כראמל (סדרת טלוויזיה)|כראמל]]).

==בתי חולים ושירותי בריאות==
[[קובץ:PTBeilinson.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מגדל האשפוז ע"ש גור שאשא וחדר המיון של [[בית חולים בילינסון|בית החולים בילינסון]]]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 7694 schneider cildren hospital.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל]]]]

בעיר פתח־תקווה פועלים מספר בתי חולים המשרתים את תושבי פתח־תקווה והאזור.
* שני בתי חולים המהווים יחדיו את "[[מרכז רפואי רבין|המרכז הרפואי רבין]]".
**[[בית חולים בילינסון|קמפוס בית חולים בילינסון]] – נוסד ב-1936 וממוקם במערב העיר, על צומת הרחובות [[כביש 481|ז'בוטינסקי]] וקפלן. במסגרת בית החולים פועל מרכז דוידוף, מרכז ייעודי, הראשון מסוגו בישראל למניעה, לטיפול ולמחקר מחלות הסרטן ומכון רפאל רקנאטי לגנטיקה, שהוא מכון הגנטיקה הגדול בארץ.
** [[מרכז רפואי רבין#בית חולים גולדה השרון|בית חולים גולדה השרון]] – נוסד ב־1942 וממוקם בשכונת [[כפר גנים]] בעיר.
* [[מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל|המרכז הרפואי שניידר לרפואת ילדים]] – בית החולים הגדול בישראל לרפואת ילדים. בית החולים ממוקם בסמוך לבית החולים בילינסון. את בית החולים הקים בשנת 1991 פרופסור [[יהודה דנון]], אשר ניהל אותו עד לשנת 1997. בית החולים קרוי על שם משפחת שניידר שתרמה את מרבית הכספים להקמתו.
* [[בית החולים גהה]] – בית חולים הפסיכיאטרי הגדול בישראל, שנמצא בסמוך לבילינסון ולשניידר.
* [[בית רבקה (בית חולים)|בית רבקה]] – בית חולים גריאטרי הנמצא במזרח העיר.
*[[בית החולים רמת מרפא|המרכז הרפואי רמת מרפא]] – בית חולים פרטי השייך לרשת בתי החולים [[אסותא]], ומתפרש על פני 4 קומות במבנה של קניון לב העיר לשעבר, בסמוך לעיריית פתח־תקווה. רמת מרפא, יחד עם אסותא תל אביב, מהווים את 2 בתי החולים הגדולים ביותר ברשת.
* [[בית חולים נווה רעיה]] – בית חולים סיעודי גריאטרי, לבית החולים מתקבלים חולים על בסיס פרטי או בקוד [[משרד הבריאות]].

==כלכלה==
=== מתחמי תעסוקה ===
בפתח תקווה יש שלושה מתחמי תעסוקה גדולים:
* [[סגולה (אזור תעשייה)|סגולה]] – בצפון־מזרח העיר. שטחו כ־3,000 דונם והוא מאכלס כ־900 עסקים. באזור תעשייה זה מספר רב של אולמות וגני אירועים, שני פאואר סנטרים, ומפעלי [[תעשייה כבדה]] רבים. מצפון לאזור התעשייה ישנה [[תחנת הרכבת פתח תקווה סגולה|תחנת רכבת]] שנקראת על שמו.
* [[קריית אריה]] – במערב העיר, מצפון ל[[ציר ז'בוטינסקי]]. זהו אזור התעשייה הגדול ביותר בפתח־תקווה; שטחו כ־5,000 דונם. אזור התעשייה קריית אריה הוקם בשנות השלושים של המאה ה-20 ונקרא ע"ש [[אריה שנקר]] שהיה אחד מחלוצי התעשייה במדינת ישראל. האזור מתאפיין בתעשייה כבדה ובמפעלי מתכות, ולצדם חברות [[היי-טק בישראל|היי־טק]] רבות. כמו כן שוכן בו גם מתחם ההיי־טק "[[פארק אזורים]]". באזור תעשייה זה נמצאות חברות מובילות כגון [[אינטל]], [[איי.די. איי. חברה לביטוח|ביטוח ישיר]], [[טבע תעשיות פרמצבטיות|טבע]], [[מגדל אחזקות ביטוח ופיננסים|מגדל]], [[גילת רשתות לווין]], [[גילת סאטקום|גילת]], [[Septier]], [[יבמ ישראל|IBM]], ו[[אורקל ישראל]]. בקרית אריה נמצאים גם [[מכללת מגמות]], [[הקניון הגדול]], [[בית משפט השלום]] פתח־תקווה ובעבר שכן שם גם [[בית המשפט המחוזי]] מרכז. ליד אזור התעשייה נמצאת [[תחנת הרכבת פתח תקווה קריית אריה|תחנת הרכבת פתח־תקווה קריית אריה]].
* [[קריית מטלון]] – (הידוע גם בשם רמת סיב) במערב העיר, מדרום לציר ז'בוטינסקי. שטחו כ־2,000 דונם, והוא מאכלס כ־800 חברות ועסקים. אזור תעשייה זה מתאפיין גם הוא בחברות מובילות רבות דוגמת [[בזק בינלאומי]], [[שטראוס גרופ]], [[AIG ישראל|AIG]], [[G4S]] ו-[[ECI Telecom|ECI]] באזור תעשייה זה שוכנים גם בית [[פורשה]] ישראל ומתחם הקניות והבילוי "y סנטר".

סה"כ השטח הבנוי באזורי התעשייה עומד על כ־2,000,000 מ"ר.

בעבר שכנו בעיר מפעלי תעשייה כבדה ובתי אריזה רבים שיועדו לשיווק [[תפוז]]ים. החל מראשית [[המאה ה-21|המאה ה־21]], העיר פתח־תקווה מושכת אליה עובדים רבים מכל רחבי גוש דן והשומרון, עקב ריבוי אזורי התעשייה בה.
[[קובץ:PikiWiki Israel 20301 Cello square in Petah Tikva Israel.JPG|ממוזער|כיכר הצ'לו בפתח־תקווה. הפסל הוא [[ישראל פרימו]]]]

===מרכזי קניות===
[[קובץ:PikiWiki Israel 31595 Grand Mall in Petah Tikva.JPG|250px|ממוזער|שמאל|[[הקניון הגדול]] (אבנת) בפתח־תקווה]]
בפתח־תקווה מספר מרכזי קניות גדולים המשרתים את תושבי העיר והסביבה:
* [[הקניון הגדול]] (ידוע גם כ"קניון אבנת") – נמצא על ציר ז'בוטינסקי מול [[בית החולים בילינסון]]. הקניון הוקם בשנת 1999, ועל פי הנהלת הקניון בכל יום מבקרים בו כ־25,000 מבקרים.{{הערה|[http://www.hagadol.co.il/about-mall אודות הקניון] באתר הרשמי}}
* קניון סירקין – הוקם בשנת 1997 בסמוך לצומת סירקין. בתחילת דרכו היה מאוד פופולרי בקרב תושבי העיר, אולם לאחר הקמת הקניון הגדול חלה נסיגה בהצלחתו. הקניון נמצא בשכונות [[עין גנים]] ו[[מחנה יהודה (פתח תקווה)|מחנה יהודה]] ובאזור של [[שכונת שעריה]].
* [[פאוור סנטר]] סגולה – שוכן מדרום ל[[צומת סגולה]] ולפאואר סנטר ירקונים, מרכז מספר חנויות גדולות בתחומי הלבשה, מזון, מוצרי חשמל ועוד. בעבר פעל בסמוך פאואר סנטר ירקונים מדרום ל[[מחלף ירקון]] מול [[תחנת הרכבת פתח תקווה – סגולה|תחנת הרכבת סגולה]] ובו מספר חנויות מובילות בתחומן. ב-[[1 בינואר]] [[2019]] פאוור סנטר ירקונים נסגר בעקבות פסק דין של בית המשפט המחוזי על כך שנבנה בקרקע חקלאית באופן לא חוקי.{{הערה|{{כלכליסט|אמיתי גזית|סוף לסאגה: הריסת מרכז ירקונים בפתח תקווה תחל בעוד חודש|3767272|29 ביולי 2019}}}}
* y סנטר (לשעבר יכין סנטר) – מכרז קניות ומסעדות הנמצא בחלקו המזרחי של אזור התעשייה [[קריית מטלון]] ובו שוכנות מספר חנויות בתחומי הלבשה, מזון, ריהוט וילדים. במתחם ובסביבו פזורים בתי קפה וברים רבים ומסעדות.

====שוק פתח תקווה====
השוק בפתח תקווה שמרוכז סביב רחוב הברון הירש, מתמחה בעיקר ב[[מזון]], [[פרי|פירות]], ו[[ירקות]], בנוסף לאלו ישנן מספר חנויות נוספות לממכר ושיווק בגדים נעליים ועוד. בקרבת השוק ובתוכו פועלות גם מסעדות, מאפיות וחנויות [[פלאפל]].

==סביבה==
[[קובץ:תבליטי המייסדים בכיכר המייסדים בפתח תקוה.jpg|ימין|ממוזער|250px|תבליטי מייסדי פתח־תקווה בכיכר המייסדים]]
[[קובץ:Park Azorim 025.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[פארק אזורים]] באזור התעשייה [[קריית אריה]]]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 10114 koblenz square in petakh tikva.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיכר קובלנץ]]
לפי [[מפת הקרן לחקר ארץ ישראל]], בשנת 1880 היו ברוב שטחה של פתח תקווה שרידים של יער עתיק.<ref>כנראה של [[אלון תבור]], אך אולי של [[אלון מצוי]].</ref>

בעוד שהעיר זוהתה בעבר עם פרדסים, בתים פרטיים וחקלאות, במאה ה־21 הפרדסים נעקרים לטובת שטחים לשכונות חדשות. הבתים הפרטיים הולכים ונעלמים לטובת בניינים רבי קומות, ומזה זמן רב, תושבי העיר אינם עוסקים עוד בחקלאות. אזורים קטנים המיועדים לשימוש חקלאי מצויים באזורי הספר של העיר, אך גם הם על פי רוב נטושים. שימור המורשת החקלאית נעשה ב[[בית הספר המחוזי ע"ש רוזה כהן|חווה לחינוך חקלאי ולימודי הסביבה]], שבה ניתן להתנסות בחקלאות אורבנית. שטחה הבנוי של פתח תקווה על שלושת אזורי התעשייה שבה עומד על 20,000 דונם. והשטח הבנוי למגורים עומד על 15,000 דונם.

ב־1942 הוקם בעיר [[גן הנשיא (פתח תקווה)|גן הנשיא]]. בעשור השני של המאה ה־21 השיקה עיריית פתח־תקווה קמפיין לשינוי תדמיתה של העיר ל"עיר ירוקה", תוך התמקדות בשכונות החדשות הנבנות בדרום העיר: כפר גנים ג', נווה עוז החדשה ונווה עוז הצעירה. בנוסף, מול [[הקניון הגדול]] הוקם [[פארק פתח תקווה ע"ש עוזי חיטמן|פארק גדול]] ובו גני שעשועים ומגרשי דשא רחבים.

לכבוד מלאת 130 שנים למושבה, שופצה בשנת [[2008]] הכיכר המרכזית בעיר – '''[[כיכר המייסדים (פתח תקווה)|כיכר המייסדים]]'''. במקום זה הייתה הבאר הראשונה של המושבה שנחפרה ב־[[1878]]. לימים הותקנה בבאר משאבה ונמשכו ממנה צינורות לבתי המושבה. המקום שימש כ[[גורן]] ומסביבו הוקמו הבתים הראשונים. המקום שימש כמרכז לבילוי ובו הייתה מנגנת תזמורת מקומית בשם "כינור ציון". ב־[[1938]] נחנך במקום גן שנקרא על שם המייסדים. מגן זה לא נשאר כמעט דבר. הכיכר רוצפה, והוקמה במרכזה [[מזרקה]], תבליטי הוקרה לחמשת מייסדי המושבה ואנדרטת הוקרה לתזמורת "כינור דוד".
[[קובץ:Air pollution monitoring station in Petah Tikva.jpg|ממוזער|תחנת ניטור זיהום האוויר ב[[בית הספר השש שנתי אחד העם|תיכון אחד העם]]]]
בעיר פועלות שלוש תחנות ניטור (ב[[סגולה (אזור תעשייה)|אזור התעשייה סגולה]], על גג בית דינה ובתיכון אחד העם), המודדות בכל רגע נתון את מדד זיהום האוויר בעיר. על־פי המדדים המקובלים, הזיהום בשכונות המגורים הוא על־פי־רוב ברמת בינוני־טוב, אך לאורכו של רחוב ז'בוטינסקי הזיהום הוא אחד מהגבוהים בארץ.

במאי 2019 החלו העבודות להקמת הפארק הדרומי של שכונת נווה גן וזאת בנוסף לפארק אחר שהוקם בצפון השכונה (על שטחו של [[אצטדיון האורווה]]) מספר שנים קודם לכן. חרף העובדה שהעבודות החלו רק באמצע 2019 הדיבורים והתכנונים על הקמת הפארק החלו להתפרסם מספר שנים קודם לכן.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=טל סרוסי|כותרת=היום זה קורה: מתחילות העבודות להקמת הפארק הדרומי בנווה גן
|אתר=SchokenGroup|תאריך=1 באפריל 2019|כתובת=https://www.melabes.co.il/news/38784}}}}

===צפון העיר===
צפון פתח־תקווה מאופיינת על ידי שטחים ירוקים ובניהם [[שדה (חקלאות)|שדות חקלאיים]], [[פרדס]]ים ואזורי הטבע של [[נחל הירקון]]. כמו כן, שטחים ירוקים אלה מכסים כשליש משטח פתח־תקווה ומהווים מקור [[כלכלה]], עיסוק ופנאי, שכן כיום הם נדירים בעיר לעומת פעם.

באזורי הטבע של [[נחל הירקון]] הנמצאים בקצה של גבול העיר נמצא נחל הירקון עובר בכל צפון העיר ומהווה מקור לצמחים ובעלי חיים שונים כמו: [[תן זהוב|תנים]], [[דרבן מצוי|דרבניים]], [[קיפוד מצוי|קיפודים]], [[אנפתיים]], [[נמייה מצויה|נמיות]], [[חרקים]] ועוד רבים אחרים. אזורי הטבע זוכים לשקט מצד בני האדם (מלבד מטיילים), שכן הם מוקפים בשדות חקלאיים ענקיים. כמו כן, מטיילים רבים מטיילים באזורים אלה ברגל, ב[[ג'יפ]]ים או ב[[טרקטורון|טרקטורונים]]. [[שביל ישראל]] עובר באזורים אלה בצמוד לנחל. בסמיכות ל[[שכונת אם המושבות|אם המושבות]] בדרך הפונה לירקון נמצאות "בריכות חורף אם המושבות" שהן [[שלולית חורף|בריכות חורף]] שמתמלאות במים בין נובמבר לדצמבר ומתייבשות במאי.

===מים ותשתיות===
המים המסופקים לתושבי פתח־תקווה מגיעים משני מקורות מים עיקריים:
*שאיבה עצמית מחמש בארות הנמצאות מסביב לעיר. השאיבה היא מ[[אקוויפר ההר]], [[אקוויפר]] תת־קרקעי טבעי המצוי ממערב להרי שומרון. טיב המים ב[[אקוויפר החוף]] טוב ומתאים לשימוש כמי שתייה.
*קניית מים מחברת [[מקורות]]. מקורות מספקת את מי השתייה לתושבי פתח־תקווה ממעיינות ראש העין או מ[[המוביל הארצי]], לפי החלטתה ובהתאם לעונות השנה. איכות המים בפתח־תקווה טובה ועומדת בכל תקני האיכות שנקבעו בתקנות איכות מי השתייה.

תשתיות הביוב והחשמל המצוינות של העיר מציבות אותה כאחת הערים המודרניות והמפותחות ביותר בישראל.

בשנת 2018 נפתח [[האגם האקולוגי בפתח תקווה|אגם אקולוגי]] למבקרים. האגם נמצא ב[[פארק פתח תקווה ע"ש עוזי חיטמן|פארק הגדול]] מול קניון אבנת.

==דת==
[[קובץ:Petah Tikva Great Synagogue.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"[[בית הכנסת הגדול (פתח תקווה)|בית הכנסת הגדול "בית יעקב"]]]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 12137 lomze yeshiva petakh- tikva.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ישיבת לומז'ה, הישיבה הראשונה בעיר, כיום]]
רובם המוחלט של תושבי העיר פתח תקווה הם [[יהודים]], ומתוכם כ־40% הם [[דתיים לאומיים]] ו[[חרדים]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ptnow.co.il/articles/227/|הכותב=אסף פרידור|כותרת=פתח תקווה – עיר עם כיפה|אתר=פתח תקוה עכשיו|תאריך=21 במרץ 2016}}}} הציבור הדתי מתגורר בכל רחבי העיר, כשריכוזים גדולים מצויים בשכונות כפר אברהם, כפר גנים והדר גנים. בעיר פועלים למעלה מ־300 [[בית כנסת|בתי כנסת]] בנוסחים שונים ו־9 [[מקווה|מקוואות טהרה]]. לעיר [[מועצה דתית]] ושוכן בה גם [[בית דין רבני]] אזורי. גם בעבר נודעה פתח תקווה כמושבה עם אחוז נכבד של דתיים, הקפדה על קיום מצוות וקיום מוסדות דת, בניגוד למושבות אחרות.{{הערה|{{מוריה|י.י. ילין|אות הזמן|19130324|1}}}}

מייסדי העיר פתח תקווה היו בני [[היישוב הישן]] בירושלים, והנהיגו בה את מנהגי ירושלים, חלקם משתמרים עד היום. [[שבת#זמני השבת|זמן כניסת השבת]] הוא על פי מנהג [[ירושלים]] ארבעים דקות לפני [[שקיעת החמה]], בשונה משאר ערי הארץ המאחרים מעט. גם מנהגי ה[[קבורה (יהדות)|קבורה]] של ה[[חברה קדישא]] הם על פי מנהג ירושלים.

===בתי כנסת===
בין המוסדות הדתיים החשובים בעיר הוא בית הכנסת [[בית הכנסת הגדול (פתח תקווה)|'''בית יעקב''']] המכונה '''בית הכנסת הגדול''' ברחוב חובבי ציון. בית הכנסת נחנך ב[[תרנ"ח]] ([[1898]]) ונקרא ע"ש [[ג'יימס מאיר רוטשילד|אביו]] של הברון [[אדמונד ג'יימס דה רוטשילד]], והוא עדיין משמש כאחד מבתי הכנסת המרכזיים בעיר. את בית הכנסת תכנן [[דניאל ליפשיץ|דניאל הכהן ליפשיץ]]. מעל הכניסה הראשית נמצא [[שעון]] ובו אותיות עבריות במקום ספרות. על קיר הכניסה קבוע [[שעון שמש]] מהיחידים הנמצאים בישראל. בשנות ה־20 של המאה ה־20 נבנו מגוון של בתי כנסת נוספים. בית הכנסת השני שנבנה{{הערה|1=[http://www.datili.co.il/index.php?id=14259 הכנסת ספר תורה לבית הכנסת קריצמן בפתח תקווה], אתר דתילי, 26 בדצמבר 2007}} היה בית הכנסת '''נחלת ישראל''' או '''קריצמן''' בו התפללו ב[[נוסח ספרד]]. בעיר היה עוד בית כנסת בנוסח ספרד, בית התפילה '''קהל חסידים כנסת ישראל''', וביחד היו בהם 400 מקומות ישיבה. בית הכנסת השני בגודלו ויופיו, היה בית הכנסת '''שונה הלכות''' שהוקם בסביבות שנת [[1926]]. כן התקיימו בתי כנסת לצד [[ישיבת לומז'ה]], ולצד בית ספר [[נצח ישראל (פתח תקווה)|נצח ישראל]]. נוסף אליהם היו בעיר שלושה בתי כנסת ספרדיים שהכילו יחד כ־300 מקומות ישיבה.{{הערה|{{דואר היום|אנ"ש|פתח תקווה, ראש השנה באם המושבות|19280920|37}}}} במהלך שנות השלושים התרכזו עולי [[פולין]] סביב בית הכנסת '''זכר חיים'''.{{הערה|{{דואר היום||פתח תקווה, במועצה המקומית|19350925|45}}}} בימי [[העלייה החמישית]] נוסדה אגודת '''מקור חיים''' בפתח־תקווה שקיימה תפילות באולם מכבי האש{{הערה|{{הצופה||פתח תקווה בת שישים|1931/01/22|00303}}}} עד שחנכה ב[[שבועות]] 1940 את בית הכנסת שלה ברחוב פרנקפורטר, בו מתפללים עד היום כמנהג יהודי גרמניה.{{הערה|{{הצופה||עולי גרמניה בתוך היישוב בפתח תקווה|19410302|39}}}} עד שנת 1940 נוספו עוד בתי כנסת, בהם '''חפץ חיים''' ברחוב ביאליק, בית הכנסת '''תפארה''' של הרב יחיאל הלר, ובית הכנסת '''שבת אחים'''.{{הערה|{{הצופה||לקראת הבחירות לעירית פתח תקווה|19400628|13}}}}{{הערה|לרשימת בתי כנסת ב-1948 ראו: {{הצופה||החזית הדתית המאוחדת|19481224|47}}}} בשנות ה־60 נוסד בית הכנסת '''דגל ראובן''' ע"ש הרב [[ראובן כץ]], ברחוב רוטשילד. כיום הוא משמש בימות החול למדרשה לבעלי תשובה ולשיעורי תורה ברבים בהנהגת הרב עזריאל פפויפר, ובשבתות למניין אברכים. בשנת 2005 הוקם בית הכנסת '''אבי עזרי''' ברחוב ארלוזורוב (הערה: אף על פי שכך הוא נקרא בפי כל, שמו הרשמי הוא '''בית הכנסת על שם חת"ם סופר''', מכיוון שבפתח תקווה קיים עוד בית כנסת בשם '''אבי עזרי''', בדרך מנחם בגין 102, והוא בית כנסת ספרדי), והוא ה[[שטיבל |שטיבלאך]] הפעיל ביותר כיום בימות החול, בשבתות ובחגים משמש בית הכנסת את הקהילה החרדית שהתפתחה במרכז העיר, מתפללים בו כמאה וחמישים מתפללים. ב־2010 הוקם בית הכנסת '''חברון''' ברחוב טרומפלדור, רבים מהמתפללים בו הם יוצאי [[ישיבת חברון כנסת ישראל|ישיבת חברון]] גם [[נוסח התפילה]] והמנהגים הם בדיוק כמסורת ישיבת האם, אחת לשנה מגיע הרב [[דוד כהן (ראש ישיבה)|דוד כהן]] לערוך טיש במקום. בעיר קיימים גם שני בתי כנסת פעילים של ארגון '''[[ישראל הצעיר]]''', אחד ברחוב קדיש לוז ובו מתקיים כולל כל יום שלישי, ואחד ברחוב פלדמן בכפר גנים בו מתקיים כולל כל יום רביעי. באזור כפר גנים ג' ישנם כמה בתי כנסת גדולים וחדשים, כמו בתי הכנסת '''מוריה''' ו'''קהילות ישראל''' המפואר ברחוב שולזינגר, '''ניגוני חיים''' ברחוב ויצמן ו'''נריה''' ברחוב איפרגן.

===ישיבות===
ה[[ישיבה]] הראשונה בעיר, [[ישיבת לומז'ה|ישיבת '''לומז'ה''']] נוסדה ב[[תרפ"ו]] ([[1925]]).{{הערה|1=[http://www.zanhanim.org.il/Info/hi_show.aspx?id=4565 ישיבת לומז'ה – רח' הרצל] באתר הצנחנים.}} החל משנות השבעים היא משמשת ככולל לאברכים בלבד, נכון לשנת 2016 לומדים בה מעל מאה אברכים והיא הכולל הגדול בעיר.

בפתח־תקווה גם נוסד הכולל הראשון מחוץ לחומות ירושלים: '''[[בית מדרש לתורת ארץ ישראל]]''' הפעיל עד היום.

כיום פעילות בעיר ישיבות נוספות רבות, בהן [[ישיבת אור ישראל|ישיבת '''אור ישראל''']] הליטאית, [[ישיבת נחלת דוד|ישיבת '''נחלת דוד''']] ישיבת '''פאר משה''' לצעירים והישיבת הגדולה '''נחלת אשר''' בראשותו של הרב [[משה פינטו]], [[ישיבת נתיב התורה|ישיבת '''נתיב התורה''']] בראשותו של הרב משה רונס, רשת החינוך ה[[תורנית לאומית]] [[דרכי נועם (רשת מוסדות חינוך)|'''דרכי נועם''']], רשת החינוך של '''[[ישיבת למרחב]]''', כולל '''רצון יהודה''' ועוד. בעיר פועלת גם רשת מוסדות החינוך של [[חסידות חב"ד]] הכוללת גנים, בית ספר לבנות, תלמוד תורה לבנים, [[מדרשה תורנית לנשים|מדרשת]] ערב ועוד.

===חצרות חסידיות===
בעיר ישנם גם בתי מדרש ל[[תנועת החסידות|חסידויות]] שונות, ביניהן [[חסידות חב"ד|חב"ד]], [[חסידות גור|גור]], [[חסידות צאנז|צאנז]], [[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]] ו[[חסידות ראדזין|ראדזין]]. האדמו"ר השני מברגסז, הרב [[אברהם אלטר פולק]], שכונה גם "האדמו"ר מפתח תקווה" הקים ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה־70 של המאה ה־20]] את [[חצר חסידית|חצרו]] בעיר{{הערה|1=מאיר הלחמי, "בית פתח תקווה", '''תולדות החסידות בארץ ישראל''', ירושלים, הוצאת במה, תשנ"ח 1997, חלק ב', עמ' 329–335.}} וגר בה עד סמוך לפטירתו ב-2006, אז עבר ל[[אלעד]]. [[בית מדרש]]ו מתנהל כיום בהנהגת בנו האדמו"ר רבי אהרן פולק, ופעיל כל שעות היממה, מתקיימים בו מניינים לרוב ושיעורי תורה ברבים. הרב יוסף לייפר, מאדמו"רי [[חסידות נדבורנא|נדבורנא]], הקים בעיר את חצרו, במשך שנים היה נקרא על שמה "האדמו"ר מ[[חסידות טמשוואר|נדבורנא פתח תקווה]]", ב[[ה'תש"ן|תש"ן]] עבר הרב לייפר לבני ברק.{{הערה|1=מאיר הלחמי, "בית נדבורנא פתח תקווה", '''תולדות החסידות בארץ ישראל''', ירושלים, הוצאת במה, תשנ"ח 1997, חלק ב', עמ' 211–216.}} [[חסידות מישקולץ]], שהוקמה בעיר בסביבות שנות ה־90 של המאה ה־20, עורכת מדי שנה אירוע [[שמחת בית השואבה]] בהשתתפות אלפים.

===רבני העיר===
;רבנים אשכנזיים
*בשנת תרמ"ד (1884) מונה הרב [[אהרון אורלנסקי]] לרבה של פתח תקווה. אורלנסקי היה מקבוצת בני [[ביאליסטוק]] (אשר כונו "[[הביאליסטוקאים]]") שהצטרפה למושבה שנה קודם לכן. הרב אהרון אורלנסקי כיהן כרב העיר במשך 27 שנים,{{הערה|1=[http://www.hebron.org.il/hebrew/article.php?id=190 הרב אברהם יעקב אורלנסקי], באתר קדושי תרפ"ט}} עד פטירתו בשנת תרע"א (1911).{{הערה|1=[http://www.rishonim.org.il/petach-tikva/Info/founder_show.aspx?id=46 אהרן הכהן אורלנסקי ז"ל],}}
*לאחר פטירתו נבחר הרב [[ישראל אבא ציטרון]] שהיה חתנו של הרב [[יוסף רוזין]] (הרוגצ'ובר).{{הערה|1=[https://archive.today/20120802045149/http://www.hazofe.co.il/web%5Cnewsnew%5Ckatava6.asp?Modul=24&id=57596&Word=&gilayon=3112&mador=136 האבא של אם המושבות], הצופה, 28 באוגוסט 2007.}} הרב ציטרון, ש[[עברות|עיברת]] את שמו לקיטרוני, כיהן כרב העיר במשך 17 שנה, עד פטירתו בגיל 47 בשנת [[ה'תרפ"ז]] (1927).

לאחר פטירתו הוזמן על ידי תושבי פתח תקווה הרב [[יחזקאל אברמסקי]] מברית המועצות לכהן כרבה הראשי. הרב אברמסקי נענה להזמנה, אולם נאסרה יציאתו מ[[ברית המועצות]] על ידי השלטונות, שאף שלחו אותו בהמשך ל[[סיביר]].
*ב־1932, לאחר שהתייאשו פרנסי פתח־תקווה מלחכות לרב אברמסקי, נבחר הרב [[ראובן כץ]] והוא כיהן כרב העיר במשך 31 שנים עד פטירתו בגיל 84 בשנת [[תשכ"ד]] (1963).
*בשנת [[תשל"ט]] (1979) נבחר הרב [[ברוך שמעון סלומון]] לכהונת הרב הראשי האשכנזי של פתח תקווה, הוא כיהן כרב העיר עד פטירתו ביום [[י"ז באדר]] [[תשס"ט]], [[13 במרץ]] [[2009]].
*בפברואר 2012 נבחר הרב [[מיכה הלוי]] לכהונת הרב הראשי האשכנזי של פתח תקווה.{{הערה|{{כיפה|אורי פולק|הרב מיכה הלוי נבחר לרב העיר פתח תקווה|חדשות/הרב-מיכה-הלוי-נבחר-לרב-העיר-פתח-תקווה/|21 בפברואר 2012}}}}

;רבנים ספרדיים:בשנת [[תרצ"ט]] נבחר הרב [[עובדיה הדאיה]] לכהן כרב הספרדי הראשון של פתח תקווה, כהונתו נמשכה עד שנת [[תשי"א]]. אחריו כיהן הרב [[עמרם אבורביע]] בין השנים תשי"א–[[תשכ"ז]] ולאחריו כיהן הרב [[משה מלכה]], עד פטירתו בשנת [[תשנ"ז]].{{הערה|1=[http://www.local.co.il/petah-tikva/2786/articles.htm התקיים טקס הכרזת הפרס ע"ש הרב משה מלכה זצ"ל], 13 במרץ 2007, חדשות המגזר הדתי.}}

בפברואר 2012 נבחר הרב [[בנימין אטיאס]] לכהונת הרב הראשי הספרדי של פתח תקווה.

==תחבורה==
[[קובץ:Pt Matatz081.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[נתיב תחבורה ציבורית|מסלול תחבורה ציבורית]] ברחוב ז'בוטינסקי (כיום שוכנת במקום [[תחנת בילינסון]])]]
[[קובץ:Petah Tikva Kiryat Arye Railway Station002.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם הנוסעים ב[[תחנת הרכבת פתח תקווה קריית אריה|תחנת הרכבת פתח־תקווה קריית אריה]]]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 20236 Suspension Bridge in Petah Tikva.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[גשר המיתרים (פתח תקווה)|גשר המיתרים]] בתכנונו של [[סנטיאגו קלטרווה]], מעל ציר ז'בוטינסקי]]
[[קובץ:Kiryat-Arie industrial area043.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט מידע אלקטרוני של מערכת המידע הנסיונית אודות התחבורה הציבורית]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 35882 Farewell sculpture by Uri Dushy in Petah Tikva.JPG|250px|ממוזער|שמאל|פסל הפרידה לשלום ביציאה מפתח־תקווה לכיוון כביש 5]]
העיר פתח תקווה מהווה צומת תחבורה ראשי במדינת ישראל הודות למיקומה בגוש דן, בין השרון לשפלה והודות לכך שעוברים בה עורקי תחבורה ראשיים שונים. בזכות זאת, קווי אוטובוס רבים שנוסעים מערי [[השרון]] ל[[תל אביב]] או קווי אוטובוס מצפון לדרום (למשל [[חיפה]]–[[ירושלים]]) עוברים בעיר.

===כבישים===
[[קובץ:HaTikvah Interchange 2.jpg|ממוזער|שמאל|[[מחלף תקווה]], יולי 2023]]
* מערב העיר:
** [[כביש 4]] (כביש גהה):
*** [[מחלף גהה]]
*** צומת קריית אריה (כיוון צפון בלבד)
** דרך יצחק רבין ([[כביש 4622]])
* צפון העיר:
**[[כביש 5]] (כביש חוצה שומרון):
*** [[מחלף תקווה]]
*** [[מחלף ירקון]]
** [[דרך אם המושבות]] – מחברת [[שכונת אם המושבות]] דרך אזור התעשייה קריית אריה לאזור התעשייה הצפוני של בני ברק, [[קניון איילון]] ([[רמת גן]]) ול[[רמת החייל]] (תל אביב). קיים תכנון עתידי להמשיך את דרך אם המושבות כך שתגיע עד לצומת סגולה.
** כביש 491 (כביש בתכנון) – איילון מזרח
* צפון־מערב העיר:
**[[כביש 481]] (ציר ז'בוטינסקי), שמפריד בין אזורי התעשייה קריית אריה ו[[קריית מטלון]], ועובר בבני ברק, רמת גן ומסתיים בתל אביב.
***[[מחלף גהה]] (בפתח תקווה)
* דרום העיר:
** [[כביש 471]] (כביש מכבית):
*** [[מחלף נחשונים]]
*** [[מחלף פתח תקווה דרום]] (לשעבר מחלף שערייה)
*** [[מחלף גת רימון]]
*** [[מחלף]]
* במזרח העיר:
** [[כביש 6]] (כביש חוצה ישראל / דרך יצחק רבין):
***[[מחלף נחשונים]]
** [[כביש 40]]:
*** [[מחלף ירקון]]
*** [[צומת סגולה]]
*** [[צומת גנים]]
*** [[צומת סירקין]]

בנוסף, החל מאזור השוק ועד לצומת גהה, חוצה את פתח תקווה ציר ז'בוטינסקי (דרך מספר 481). ציר תחבורה זה הוא אחד הצירים הראשיים ב[[גוש דן]] והוא מחבר את פתח תקווה, דרך בני ברק ורמת גן, אל [[תל אביב-יפו|תל אביב־יפו]].

[[רמזור]] ראשון הופעל בפתח תקווה בשנת 1957, בצומת הרחובות בר כוכבא ושטמפפר במרכז העיר.{{הערה|{{דבר||הופעל רמזור ראשון בפתח תקווה|19570603|29}}}} עד שנת 1972 רומזר צומת אחד נוסף.{{הערה|{{מעריב|תהילה עופר|הפער החברתי מתחיל ... ברמזור|19720315|162}}}}

===תחבורה ציבורית===
{{ערך מורחב|תחבורה ציבורית בפתח תקווה}}
מערך התחבורה הציבורית בפתח תקווה מורכב מ[[אוטובוס]]ים, [[רכבת]] ו[[מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב|רכבת קלה]].

====אוטובוסים====
את השירות העירוני בעיר מפעילה החל משנת 2016 חברת [[אלקטרה-אפיקים]]. אפיקים גם מפעילה שירות מהעיר ליישובים ב[[מועצה אזורית דרום השרון]] ול[[ראש העין]]. וכן חלק מהקווים מהעיר לערים הסמוכות. חברת "[[דן חברה לתחבורה ציבורית|דן]]" מפעילה מהעיר קווים לתל אביב, בני ברק, רמת גן, גבעתיים ובת ים. חברת "[[מטרופולין (תחבורה ציבורית)|מטרופולין]]" נותנת שירות לבקעת אונו, שוהם, אלעד, נתב"ג, ולשרון הדרומי, חברת "[[קווים]]" למודיעין ולנתניה, [[תנופה (חברה)|תנופה]] נותנת שירות להתנחלויות בשומרון ו[[אגד]] נותנת שירות ל[[לוד]], [[רמלה]], [[רחובות]], [[נתניה]] [[ירושלים]] ו[[צפון הארץ]].

בפתח תקווה יש מספר מסופי תחבורה ציבורית: [[התחנה המרכזית של פתח תקווה]] המשמשת כמסוף בעיקר לקווי "דן", [[מסוף משה ארנס|מסוף ארנס]] בסמוך לתחנה המרכזית, אליו עבר רוב השירות העירוני אשר סיים בתחנה המרכזית, [[מסוף יותם ויואב]] בסמוך ל[[הקניון הגדול|קניון הגדול]], מסוף ב[[תחנת הרכבת קריית אריה]], ו[[מסוף החרש]] באזור התעשייה קריית אריה.

====רכבת====
[[תחנת הרכבת הישנה פתח תקווה|תחנת הרכבת של פתח תקווה]] ברחוב פינסקר, פעלה בין השנים 1922 עד שנת 2000 (בעיקר כתחנת משא).

באפריל 1957 הוחל בהקמת שלוחת רכבת מ[[מסילת הירקון]] למפעל "עץ הזית" ב[[קריית אריה]], במימון חלקי של המפעל{{הערה|{{חרות||שלוהת מס"ב לאזור התעשיה בפתדדתקוה|19570403|88}}}} והיא נחנכה בפברואר 1958.{{הערה|{{חרות||מפעל "עץ הזית" בפתח־תקוה חובר בשלוחה לפסי הרכבת|19580207|101}}}} המסילה הייתה בשימוש עד [[שנות ה-90 של המאה ה-20]].

ב-2000 נפתחה [[תחנת הרכבת פתח תקווה סגולה|תחנת סגולה]]{{הערה|{{הארץ|מירי ריילי|בעלי קרקע עתרו בבקשה לסגור תחנת הרכבת בסגולה|1.700508|11 במאי 2001}}}} וב-2008 [[תחנת הרכבת פתח תקווה - קריית אריה|תחנת קריית אריה]].{{הערה|{{TheMarker|אבי בר-אלי|נחנכה תחנת רכבת בקרית אריה בפ"ת|1.481766|4 במאי 2008}}}} בתחנות עוברות [[רכבת|רכבות]] בקו הפרברי של [[רכבת ישראל]] באר שבע מרכז–רעננה מערב (דרך ראש העין, כפר סבא, הוד השרון, [[בני ברק]], תל אביב, [[חולון]], [[בת ים]], [[ראשון לציון]]). הרכבות עוברות בתדירות יחסית גבוהה (עד שלוש פעמים בשעה לכל כיוון בשעות השיא). תחנת הרכבת סגולה ממוקמת בקצה העיר, במרכז ירקונים. מיקום התחנה עורר ביקורת: אל התחנה וממנה יוצא קו אוטובוס אחד בלבד בתדירות נמוכה, ואינה במרחק הליכה מאתרים מרכזיים בעיר.{{הערה|{{גלובס|מירב מורן|פתח תקווה: סכנת חיים בדרך לרכבת|1001134760|26 ביוני 2016}}}} תחנת הרכבת קריית אריה נמצאת בחלקו הצפון מערבי של אזור התעשייה קריית אריה, ומיקומה נחשב טוב יותר, בשל קרבתה היחסית למשרדים של קריית אריה, לשכונת אם המושבות וכן יש ממנה אוטובוסים לרחבי העיר.

==== מוניות שירות ====
[[קובץ:Train At Platform Number 1 At Shacham Station.jpg 01.jpg|ממוזער|הקו האדום של הרכבת הקלה בעיר (תחנת שחם)]]
בעבר, הייתה בעיר מערכת [[מוניות שירות בישראל|מוניות שירות]] מפותחת יחסית. אחד הקווים המרכזיים היה קו 51, שנסע ממסלול שהתחיל בכיכר המייסדים, עבר דרך השוק, המשיך לאורך ציר ז'בוטינסקי, ומשם ל[[דרך בגין (תל אביב)|דרך מנחם בגין]] בתל אביב, עד שהגיע לתחנתו הסופית בשכונת נווה שאנן. מוניות השירות פעלו גם בשעות הלילה ובסופי שבוע, בזמנים שבהם התחבורה הציבורית הרגילה לא הייתה פעילה. עד שנת 2020, פעלו בעיר גם קווי מוניות שירות נוספים. קו 66 שירת את תושבי הדר גנים, עמישב, עין גנים ומרכז העיר, והוביל נוסעים לרחובות ארלוזורוב, דיזנגוף ובן יהודה בתל אביב. קו נוסף שפעל באותה תקופה היה קו 164, שנסע דרך ראשון לציון וכביש גהה. מערכת מוניות השירות הזו סיפקה לתושבי העיר אפשרויות תחבורה נוספות ונוחות, במיוחד בשעות ובימים שבהם התחבורה הציבורית הרגילה הייתה מוגבלת.

===רכבת קלה===
בפתח תקווה עובר הקו הראשון של [[מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב|הרכבת הקלה]] ([[מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - הקו האדום|"הקו האדום"]]) מעל לקרקע. הקו מתחיל בתחנה המרכזית ברחוב אורלוב וממשיך בנתיב מיוחד לכל אורך [[רחוב ז'בוטינסקי (תל אביב)|רחוב ז'בוטינסקי]], דרך בני ברק, רמת גן, תל אביב-יפו ו[[בת ים]]. כמו כן באזור התעשייה קריית אריה ממוקם ה[[דפו (רכבת)|דפו]] של הקו.

בנוסף לקו האדום, מתוכננים לעבור בעיר שני קווי מטרו [[מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - קו המטרו M2|M2]] ו-[[מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - קו המטרו M3|M3]].

==ספורט==
[[קובץ:HaMoshava Stadium (2).JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[אצטדיון המושבה]]]]
===כדורגל===
* [[הפועל פתח תקווה (כדורגל)|הפועל פתח תקווה]] – ב[[ליגת העל בכדורגל|ליגת העל]]. זכתה ב-6 אליפויות (5 ברציפות), שני [[גביע המדינה בכדורגל|גביעי מדינה]], גביע [[אלוף האלופים]], 4 זכיות ב[[גביע הטוטו]], וגביע ה[[גביע הטוטו לאומית|טוטו לאומית]].
* [[מכבי פתח תקווה (כדורגל)|מכבי פתח תקווה]] – בליגת העל. זכתה בשני גביעי מדינה, 4 זכיות בגביע הטוטו, שני גביעי טוטו לאומית.
מגרשן הביתי של הקבוצות הוא [[אצטדיון המושבה]], הנקרא גם "אצטדיון שלמה ביטוח", אשר נחנך בדצמבר 2011. משחקים בין הקבוצות נקרא [[הדרבי של פתח תקווה]].

בנוסף ישנן שלוש קבוצות המשחקות בליגות הנמוכות:
* מכבי עמישב פתח תקווה – [[ליגה ב' (כדורגל)|ליגה ב' דרום א']].
* [[הפועל מחנה יהודה]] – ליגה ב' דרום א'.
* בית"ר פתח תקווה – ליגה ב' דרום א'.

===כדורסל===
* [[הפועל פתח תקווה (כדורסל)|הפועל פתח תקווה]] ב[[ליגה א' (כדורסל)|ליגה א']] מחוז שרון.
*[[מכבי פתח תקווה (כדורסל)|מכבי פתח תקווה]] ב[[הליגה הארצית בכדורסל|ליגה הארצית]]. ההישג הכי גדול של הקבוצה היה חצי גמר [[גביע המדינה בכדורסל]]. הקבוצה זכתה בכל תוארי אליפות בליגות הנמוכות. הקבוצה שיחקה בעבר ב[[ליגת העל בכדורסל|ליגת העל]].
*[[אליצור פתח תקווה (כדורסל)|אליצור פתח־תקווה]]. הקבוצה משחקת ב[[ליגה א' (כדורסל)|ליגה א']] ויש למועדון מספר קבוצות נוער וילדים.

===כדוריד===
* [[הפועל פתח תקווה (כדוריד)|הפועל פתח תקווה]] – ב[[הליגה הלאומית בכדוריד|ליגה הלאומית]].
* [[מכבי פתח תקווה (כדוריד)|מכבי פתח תקווה]] – בליגה הלאומית.

===כדורמים===
* [[הפועל פתח תקווה (כדורמים)|הפועל פתח תקווה]] ב[[הליגה הלאומית בכדורמים|ליגה הלאומית]]. הקבוצה משחקת בברכת גבעת השלושה. לקבוצה יש נבחרת נשים וגם ילדים. במועדון חברים 200 שחקנים ושחקניות החל מגיל 8.{{ש}}בעבר הייתה בעיר פעילה גם [[מכבי פתח תקווה (כדורמים)|מכבי פתח תקווה]].

===בייסבול===
* לעיר הייתה קבוצה ב[[ליגת הבייסבול הישראלית]] IBL בשם "פתח תקווה פיונירס". הקבוצה שיחקה בעונת [[2007]] באצטדיון ה[[בייסבול]] ב[[כפר הבפטיסטים]] הנמצא בסמוך לעיר.

===כדור רגל חופים===
* לעיר יש קבוצת [[כדורגל חופים]] שנקראת [[עירוני פתח תקווה (כדורגל חופים)|עירוני פתח תקווה]] שמשחקת ב[[הליגה הישראלית בכדורגל חופים|ליגה הישראלית בכדורגל חופים]]. הקבוצה זכתה באליפות בשנת [[2009]].

==שכונות==
[[קובץ:MHamoshavot.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנים וגן מרכזי ב[[שכונת אם המושבות]]]]
[[קובץ:1997 helicopter disaster memorial in Petah-Tikva.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אנדרטת אסון המסוקים בשכונת הדר גנים]]נתוני האוכלוסייה מעודכנים לשנת 2018.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.cbs.gov.il/he/publications/Pages/2017/אוכלוסייה-ומרכיבי-גידול-ביישובים-ובאזורים-סטטיסטיים-2017.aspx|הכותב=|כותרת=אוכלוסייה ומרכיבי גידול ביישובים ובאזורים סטטיסטיים|אתר=|תאריך=}}</ref>
*'''[[כפר גנים]]''' – השכונה הגדולה בפתח־תקווה. השכונה ממוקמת בחלקה הדרומי של העיר ונהוג לחלק אותה לארבע תתי שכונות:
**'''כפר גנים א'''' ("הישנה") – החלק הוותיק ביותר של השכונה. מתפרס מרחוב רוטשילד דרום־מערבה עד לרחוב הנשיאים ולרחוב יהלום. בחלק זה מצוי [[מרכז רפואי רבין#בית חולים גולדה השרון|בית חולים השרון]], בשכונה גרים {{שכונות|שכונה=כפר גנים א'}} תושבים.
**'''כפר גנים ב'''' – חלק שנבנה ברובו בשנות השמונים מתפרס מרחוב הנשיאים דרומה עד [[רחוב העצמאות (פתח תקווה)|רחוב העצמאות]]. בתחומיה נמצאת [[אולפנית ישורון]], בשכונה גרים {{שכונות|שכונה=כפר גנים ב'}} תושבים.
**'''כפר גנים ג'''' ("החדשה"/"העיר הירוקה") – החלק החדש והגדול ביותר בשכונה. מתפרסת מרחוב העצמאות דרום־מערבה עד לשכונת [[נווה עוז]] נבנית על שטחים חקלאיים (בעיקר פרדסים) שהיו שייכים לראשוני כפר גנים. בשכונה נפתח "קניון גנים", בשכונה גרים {{שכונות|שכונה=כפר גנים ג'}} תושבים.
**'''בת גנים''' – שכונה הממוקמת דרומה מחלקו המזרחי של רחוב העצמאות, מתוחמת ברח' [[זרובבל]] במזרח וב[[כביש מכבית]] בדרום. בתחומיה נמצאת [[הישיבה התיכונית פ"ת]]. נבנתה בשנות התשעים. בשכונה גרים {{שכונות|שכונה=בת גנים}} תושבים.
*'''[[כפר אברהם]]''' – [[מושב עובדים]] דתי, שאוחד עם פתח־תקווה בשנת [[1952]]. כיום מתגוררים בו {{שכונות|שכונה=כפר אברהם}} תושבים. הגדרת כפר אברהם מבחינה גאוגרפית בעייתית במקצת, בעיקר בשל העובדה, שבשם זה נכללו שכונות רבות נוספות כשאוחד המושב עם העיר. גבולותיו של הכפר המקורי אם כן היו מצומצמים בהרבה:
**'''במזרח''' – דרך ירושלים שמהווה את החלק הראשון של כביש ירושלים-תל אביב.
**'''בצפון''' – רחוב הרב הרצוג ודרומה לכל אורכו – החל מצומת גנים במזרח ועד ההצטלבות עם רחוב שטמפפר במערב.
**'''במערב''' – מזרחה מרחוב אורבך החל מצומת הרחובות אורבך, שטמפפר, הרצוג והירקונים ועד לרחוב חנקין.
**'''בדרום''' – הגבול הדרומי הוא קצת יותר מפותל – הוא מתחיל ברחוב חנקין במערב, ממשיך דרך רחוב רמח"ל ומסתיים בבתים הדרומיים של רחוב ריינס.
***'''חן הצפון''' – צפונה לכפר אברהם, משקיפה על צומת סגולה.
*'''[[עין גנים]]'''– [[מושב עובדים]] שאוחד עם פתח־תקווה בשנות הארבעים, בה גרים {{שכונות|שכונה=עין גנים}} תושבים.
*'''[[רמת ורבר]]''' – שכונה במערב העיר, מצפון לכפר גנים ומדרום לרחוב ז'בוטינסקי. בתחומי השכונה נמצאים [[פארק יד לבנים]], קריית המוזיאונים ו[[גן החי בפתח תקווה|גן החי העירוני]]. בשכונה גרים {{שכונות|שכונה=רמת ורבר}} תושבים.
*'''[[עמישב-הדר גנים|עמישב־הדר גנים]]''' – שכונה הממוקמת בחלק הדרום מזרחי של פתח־תקווה, ממזרח ל[[כביש 40]] (רחוב ירושלים).
**'''עמישב''' הוקמה כ[[מעברה]] ב[[שנות ה־50 של המאה ה־20]] על אדמות הכפר הערבי [[פג'ה]]. גובלת ב[[כפר סירקין]]. בשלהי [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה־70]] נכללה השכונה ב[[פרויקט שיקום שכונות]] (אומצה על ידי הפדרציה היהודית של קהילת יהודי שיקגו) ושינתה את פניה. מאז נעשה בשכונה פיתוח רב. בשכונה {{שכונות|שכונה=עמישב}} תושבים.
**'''הדר גנים''' הוקמה בראשית [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה־90]] בשטחה של שכונת עמישב. בין הפרויקטים החשובים של ראש העירייה [[גיורא לב]]. השכונה צמחה מאוד וכיום היא עדיין מתרחבת צפונה ומערבה, ומתחילה לגבול ב[[צומת סירקין]] ובשכונת [[שעריה]] ובמזרחה מחלפון שמחברה לכביש [[כביש 471|מכבית (471)]]. השכונה מאופיינת ב־3 שיטות בניה, העיקרית בהם היא השיטה הרוויה. השיטה הנוספת מכונה " גג־גן" – מבנים בני שתי קומות, דירה אחת מעל, כוללת גג, ואחת למטה, כוללת גן. השיטה הנוספת הנפוצה שם היא שיטת הקוטג'ים הטוריים. בשכונה נמצאת [[אנדרטה]] לחללי [[אסון המסוקים]]. בסוף שנות ה־90 התרחבה מאוד השכונה ובהמשך רחוב מנחם בגין נבנו מספר מתחמים שכל אחד מהם מיועד לציבור משלו כגון: גני הדר ויוצאי [[ישיבת חברון|חברון]] ([[ליטאים (זרם)|ליטאים]]), קריית בעש"ט ([[חסידים]]), בינת לעיתים ([[יהדות ארצות האסלאם|ספרדים]]), החושן ([[דתיים לאומיים]]), וכן אזור של עולי אתיופיה ואזור של עולי חבר העמים. בשכונה מתגוררים {{שכונות|שכונה=הדר גנים}} תושבים.
*'''שעריה''' – בתחומיה נמצא בית החולים הגריאטרי שיקומי "בית רבקה".
*'''[[אחדות (שכונה)|אחדות]]'''
*'''[[מחנה יהודה (פתח תקווה)|מחנה־יהודה]]''' נוסדה בשנת 1913 על ידי [[המשרד הארצישראלי]] כ[[מושב]] עצמאי, בשנת [[1937]] צורפה השכונה ל[[עיר]] פתח־תקווה. השכונה מצויה מדרום למרכז העיר ובסמוך אליו. מדרום לשכונה נמצאות השכונות שעריה ואחדות וממזרחה עין־גנים.
*[[בילינסון (שכונה)|'''בילינסון''']]– שכונת מגורים שהוקמה בתקופת המנדט על אדמות שנקנו מהכפר הערבי [[פג'ה]], צמודה ל[[כפר סירקין]].{{הערה|{{דבר||שכונת בילינסון בבניינה|19371109|26}}}}{{הערה|{{דבר||שכונת בילינסון|19431217|61}}}} השכונה כוללת רק בתים צמודי קרקע. בשנים האחרונות גבר הביקוש לשכונה ובתים קטנים וישנים מפנים את מקומם לבתים מפוארים רחבי מידות.
*'''[[קריית־אלון]]''' – שכונת מגורים שהוקמה לאחר קום המדינה על [[חורבות]] הכפר הערבי [[פג'ה]], ושוכנה ב[[עולה חדש|עולים חדשים]]. בעת היווסדה נקראה בשם "פג'ה", וגם כיום מוכרת בקרב תושבי האזור בשם זה.
*'''יוספטל''' – ממוקמת בין פג'ה לצומת גנים. מאוכלסת במשפחות ותיקות לצד עולים חדשים.
*'''[[נווה גן (פתח תקווה)|נווה גן]]''' – שכונה קטנה בצפון העיר פתח תקווה, מצפון לציר ז'בוטינסקי ומדרום ל[[שכונת אם המושבות]]. השכונה נחשבת כאחת השכונות הטובות בעיר, ובה נמצא הבניין הגבוה בעיר. בשכונה גרים {{שכונות|שכונה=נווה גן}} תושבים.
*'''[[נווה עוז]]''' – במקור שכונת בתים צמודי קרקע ותיקה בדרום־מערב העיר פתח־תקווה. כיום כוללת גם אזור חדש של בתים צמודי קרקע דו משפחתיים. נחשבת למבוקשת ויוקרתית, בשכונה גרים {{שכונות|שכונה=נוה עוז}} תושבים.
*'''[[קריית מטלון]]''' – שכונת מגורים שנוסדה לפני קום המדינה. מאוחר יותר נוספו אליה שכונות קטנות: '''קריית משה''' בדרום ושכונה בשם '''גן־שלמה''' מצפון לרחוב מסדה. כיום שכונות אלו נבלעו בתוך שכונת מטלון הוותיקה יותר. במזרחה של שכונת קריית מטלון מתפתח לאחרונה אזור עסקי גדול, אשר נושא את השם "'''רמת סיב'''". בשכונה {{שכונות|שכונה=קריית מטלון}} תושבים.
*'''[[קריית אריה|אזור תעשייה קריית אריה]]''' – אזור תעשייה, מצפון לדרך ז'בוטינסקי.
*'''[[סגולה (אזור תעשייה)|אזור תעשייה סגולה]]''' – בצפון מזרח העיר, מצפון לשכונת כפר אברהם, ממערב לכביש 40 ומדרום לכביש 5 ולמחלף ירקון.
*'''[[אם המושבות (שכונה)|אם המושבות הוותיקה]]''' – היא [[שכונה]] בצפון מערב פתח־תקווה (הבניה החלה בסוף שנות ה־90), בסמוך ל[[בית העלמין ירקון]], אזור התעשייה קריית אריה, [[כביש 5]] ו[[מחלף תקווה]], לא הרחק מ[[בית חולים בילינסון]], [[בית חולים שניידר]] והקניון הגדול של פתח־תקווה. השכונה כוללת בתי קומות שמאכלסים בעיקר משפחות צעירות מ[[המעמד הבינוני]]־גבוה, בשכונה גרים 8,500 תושבים.
*'''[[אם המושבות החדשה (שכונה)|אם המושבות החדשה]]''' – כוללת מספר פרויקטים שונים, ביניהם לב הסביונים, אילנות, מגדלי אם המושבות, חפציבה, [[א. דורי]], גינדי ועוד, רובם רבי קומות 9–23 קומות. גבולות השכונה, במערב דרך ראשון לציון, בצפון מסילת הברזל לכיוון ראש העין וסגולה, במזרח רחוב פיינשטיין ו[[בית העלמין סגולה]], בדרום האחים ישראלית ורחוב גיסין. רוב תושבי השכונה הם זוגות צעירים עם ילדים. בשכונה קיימת קבוצה פתוחה של פעילים מתנדבים, הפועלים בתחומים שונים. בשכונה גרים כ-19,000 תושבים.
*'''[[שיפר / נווה דקלים]]''' – היא שכונה בצפון מערב העיר, שוכנת בין רחוב שטמפפר, אזור תעשייה ירקון (סגולה) ורחוב המכבים.
* '''המרכז השקט (מרכז העיר דרום)''' – שכונה במרכז העיר בין הרחובות סלנט, הרצל, פיק"א, טרומפלדור, כץ ופינס.{{הערה|שם=שכונות|{{קישור כללי|הכותב=מזל טלבי לוי|כותרת=הפתעה: שתי שכונות חדשות בפתח תקוה, לב המושבה והמרכז השקט. אילו רחובות נכללים בהן?|אתר=SchokenGroup|תאריך=22 בדצמבר 2019|כתובת=https://www.melabes.co.il/news/50916}}}}
* '''לב המושבה (מרכז העיר צפון)''' – שעונה במרכז העיר בין הרחובות אורלוב, המכבים, אחד העם, הרצל, פיק"א, יצחק שדה וקרול.{{הערה|שם=שכונות}}

==שלטון מקומי==
{{ערך מורחב|עיריית פתח תקווה}}
'''עיריית פתח תקווה''' היא גוף ה[[רשות מקומית|שלטון המקומי]] במעמד של '''[[עירייה]]''', האחראי לניהולה השוטף של ה[[עיר]] '''פתח תקווה'''. ככל רשות מקומית עוסקת עיריית פתח תקווה בעניינים מוניציפליים מסוג הסדרות שרותי [[חינוך]], [[תרבות]], [[רווחה]], [[תשתית|תשתיות]], ניקיון, תברואה וכדומה.[[קובץ:PikiWiki Israel 20011 Four mothers sculpture in Petah-Tikva Israel.JPG|שמאל|ממוזער|250px|פסל ארבע האמהות בכניסה לבניין העירייה]]
[[קובץ:PetahTikvaCityHall.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בניין עיריית פתח תקווה]]

==בתרבות הישראלית==
העיר פתח תקווה מוצגת בתרבות הישראלית, בעיקר לצורכי הומור, כעיר גרועה במיוחד. היא מתוארת כעיר מכוערת, משעממת ומיושנת, ונחשבת לעיר המושמצת ביותר בישראל.{{הערה|שם=צוחקים|1={{mako|איתמר רונאל|אני לא מאמין שעדיין צוחקים על פתח תקווה|317c7779a22b461006|culture-articles|19 ביולי 2018}}}} תדמית זו ככל הנראה התגבשה בשנות ה-80 וה-90. השיר "[[פתח תקווה (שיר של אינפקציה)|פתח תקווה]]" של להקת [[אינפקציה (להקה)|אינפקציה]], שמכיל את השורה "אני לא מאמין שאני גר בפתח תקווה", נחשב לדוגמה בולטת של הסטריאוטיפים האלו.{{הערה|שם=צוחקים}} הבדיחות על פתח תקווה נפוצות גם באינטרנט, ובין השאר קיימת קבוצת [[פייסבוק]] שקוראת לביטול העיר בטענה שאינה רלוונטית,{{הערה|שם=פוגלמן|1={{וואלה|פוגלמן שי|אני לא מאמין שגרתי בפתח תקווה|1309261|3 ביולי 2008}}}}{{הערה|1={{nrg|זמן מעריב|עצומה: "לבטל את העיר פתח תקווה"|738/739|26 במאי 2008|54|1}}}} ובנוסף קיימת [[תאוריית קונספירציה]] פארודית שטוענת שפתח תקווה בכלל אינה קיימת, בדומה ל[[קונספירציית בילפלד]].{{הערה|שם=פוגלמן}}<ref>{{הקלטה}} [[דורון פישלר]], [https://www.ranlevi.com/2020/07/20/hatshova-ep46/ האם פתח תקווה קיימת?], בפודקאסט "[[התשובה]]", [[20 ביולי]] [[2020]]</ref> רוב ה[[סטריאוטיפ]]ים על פתח תקווה הם על העיר עצמה ולא על תושביה.{{הערה|שם=פוגלמן}}

קיימות טענות שבדיחות אלו כבר לא מייצגות כראוי את פתח תקווה המודרנית, שעברה התחדשות ופיתוח עירוני מוגברים מאז שנות התשעים. הפוליטיקאית [[זהבה גלאון]], תושבת העיר, טוענת ש"פתח תקווה שודרגה, הבדיחות עדיין קיימות, אבל הן כבר פחות רלוונטיות".{{הערה|שם=צוחקים}} עיריית פתח תקווה עצמה הביעה התנגדות לחלק מהבדיחות על העיר, בטענה שהן לא מיצגות את המציאות בעיר. למשל, כשהקומיקאי [[נדב אבקסיס]] העלה סרטון הומוריסטי שבו הוא הציע ל[[ריאד מנסור]], השגריר ה[[הרשות הפלסטינית|פלסטיני]] ב[[או"ם]], לקבל את פתח תקווה תמורת שלום מכיוון שאף אחד בישראל לא רוצה אותה, ראש עיריית פתח תקווה [[איציק ברוורמן]] הגיב שהוא נפגע מהאמירות הללו ושאין להן הצדקה. אבקסיס הגיב בהומור, ואמר שתושבי פתח תקווה יכולים להיות רגועים, מכיוון שלפיו, המצב בעירו [[רמת גן]] הרבה יותר גרוע.{{הערה|1={{ynet|רן בוקר|ראש עיריית פתח תקווה על הסרטון של נדב אבקסיס: "נפגעתי"|4867533|18 באוקטובר 2016}}}}

===שירה על העיר===
העיר פתח תקווה הוזכרה ביצירות מוזיקליות שונות, בהן:
* [[הבלדה על יואל משה סלומון]] – [[יורם טהרלב]]
* פתח תקווה - צוות הווי נח"ל<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://youtu.be/JIbH4onM_RE?si=vYLBlrB3gUInZKB2|כותרת=פתח תקוה - צוות הווי נח"ל|אתר=יוטיוב}}</ref>
* [[בפתח תקווה הייתי]] – [[רן אלירן]]
* האלבום "[[ברוכים הבאים לפתח תקווה]]" – [[רביד פלוטניק]]
* [[פתח תקווה (שיר של אינפקציה)|פתח תקווה]] – של להקת "[[אינפקציה (להקה)|אינפקציה]]"

==ערים תאומות==
פתח־תקווה היא [[ערים תאומות|עיר תאומה]] של הערים הבאות{{הערה|1=[http://www.petah-tikva.muni.il/CityInformation/Pages/arimTeomot.aspx ערים תאומות באתר העירייה] {{קישור שבור}}}}:

===ערים תאומות עם קשר פעיל===
* {{עיר תאומה|קובלנץ|גרמניה}}
* {{עיר תאומה|בקאו|רומניה}}
* {{עיר תאומה|שימלאו סילבאניי|רומניה}}
* {{עיר תאומה|טאיג'ונג|טאיוואן}}
* {{עיר תאומה|לאס קונדס|צ'ילה}}
* {{עיר תאומה|גברובו|בולגריה}}
* {{עיר תאומה|גיומרי|ארמניה}}
* {{עיר תאומה|קדיקוי|טורקיה}}
* {{עיר תאומה|מיינדזיז'ץ פודלסקי|פולין}}
* {{עיר תאומה|אודנסה|דנמרק}}
* {{עיר תאומה|טרונדהיים|נורווגיה}}
* {{עיר תאומה|שיקגו|ארצות הברית|אילינוי}}
* {{עיר תאומה|צ'רניהיב|אוקראינה}}
* {{עיר תאומה|צ'רקאסי|אוקראינה}}

===ערים תאומות עם קשר לא פעיל===
* {{עיר תאומה|נורשפין|שוודיה}}
* {{עיר תאומה|לאוואל (קנדה)|קנדה}}
* {{עיר תאומה|ג'יאנשוי|הרפובליקה העממית של סין}}

==לקריאה נוספת==
* [[רן אהרנסון]], '''לכו ונלכה''', סיורים במושבות העלייה הראשונה, ירושלים: הוצאת [[יד יצחק בן-צבי]], ירושלים, 2004
* [[מרדכי נאור]], "ממושבה לעיר: כיצד הפכה 'אם המושבות' פתח־תקווה לעיר", '''[[אריאל (כתב עת)|אריאל]]''', 1994
* [[אברהם יערי]], '''[[זכרונות ארץ ישראל]]''', כרך א:
** זקני פתח־תקווה מפי [[משה סמילנסקי]], '''אוּמלבֶּס''', עד 1878 – פרק כ"ה, עמ' 243
** טוביה סלומון, '''ייסוד פתח־תקווה''', 1878–1880 – פרק כ"ו, עמ' 245
** זרח ברנט, '''אחת המתיישבים מפתח־תקווה מספר''', 1871–1882 – פרק כ"ז, עמ' 271
** זקני פתח־תקווה מפי משה סמילנסקי, מטיפוסי המתיישבים על שפת [[הירקון]], 1880 – פרק כ"ח, עמ' 285
** זקני פתח־תקווה, חידוש היישוב היהודי בפתח־תקווה על ידי עולי [[ביאליסטוק]], 1883 – פרק כ"ט, עמ' 294
** מרדכי דיסקין, '''חלוץ עולי ליטא בפתח־תקווה''', 1882–1886 – פרק ל', עמ' 297
** יהודה ראב, '''בדוי יהודי בפתח־תקווה''', 1885 – פרק ל"א, עמ' 305
** [[דב חביב לובמן]], '''מהחיים בפתח־תקווה בשנים הראשונות''', 1885–1886 – פרק ל"ב: "גלוי אליהו", קורטוב של כיבוש, "קפיצת הדרך", עמ' 308
** זרח ברנט, '''התנפלות על פתח־תקווה''', 1886 – פרק ל"ג, עמ' 317
** זקני פתח־תקווה מפי משה סמילנסקי, '''"סקנדר חדד" מראשוני השומרים של פתח־תקווה''', 1886 – פרק ל"ד, עמ' 319
** [[יהודה אידלשטיין]], '''[[אברהם שפירא (זקן השומרים)|אברהם שפירא]] ראש השומרים בפתח־תקווה'''. 1884 ואילך – פרק ל"ה: "במעלליו יתנכר נער", רצח במושבה, בעקבות סוסים גנובים, עמ' 322
** כרך ב': פרק ק"י, ההגנה על פתח־תקווה, מזכרונות בני המושבה, 1921, עמ' 1163–1170.
* [[משה סמילנסקי]], פרקים בתולדות היישוב – כרך א' ואחרים, תל אביב [[הוצאת דביר]] – תל אביב, 1939
* [[חנוך ברטוב]], "של מי אתה ילד", "השוק הקטן", "[[פצעי בגרות (ספר)|פצעי בגרות]]", [[רגל אחת בחוץ]], "מתום עד תום" ו[[באמצע]] – פרקי ילדות והתבגרות במושבה פתח־תקווה, מאמצע [[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה־20 של המאה ה־20]] עד [[מלחמת העצמאות]].
* [[יוסף לנג]], '''לפתח־תקווה''', הוצאת הארכיון לתולדות פתח־תקווה, עיריית פתח־תקווה – לשכת הדובר, [[איתי בחור]] הוצאה לאור, 2013
* [[יעקב יערי-פולסקין|יעקב יערי־פולסקין]], ראשיתה האגדית של אם המושבות, בתוך: '''חולמים ומגשימים''', תל אביב: הוצאת [[מ. מזרחי]], 1967, עמודים 57–67
* שמחה גרשון בורר, '''התקוה על הגבול''', מכון זיכרון מרדכי, [[מודיעין עילית]], התשע"ו.
*Roy Marom, "[https://www.academia.edu/39644227/A_Short_History_of_Mulabbis_Petah_Tikva_Israel_ A Short History of Mulabbis (Petah Tikva)]," ''Palestine Exploration Quarterly'' 52, no. 2 (2019), pp. 134–145
*עוזי אלידע, ״טרומפלדור מול שרה אהרונסון וגיבורי פתח תקווה: הבניית מיתוסים מרטירולוגיים ומחוזות זיכרון בתקופת המנדט״, יעל זרובבל ואמיר גולדשטיין, (עורכים), תל חי: 1920–2020 בין היסטוריה וזיכרון, ירושלים, יד יצחק בן-צבי והמכון לחקר הציונות, 2020, עמ׳ 318–349.
*[[נורית גוברין]], '''כתיבת הארץ: ארצות וערים על מפת הספרות העברית''', ארץ ישראל: פתח תקווה, עמודים 146–162, יוני 1977

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Petah Tikva|שם ויקישיתוף=פתח תקווה|ויקימסע=פתח תקווה}}
* {{אתר רשמי}}
* {{בוט יישובים/7900|פרופיל}}
* [http://www.rishonim.org.il/petach-tikva/ פתח־תקווה אם המושבות]{{קישור שבור}} – אתר המוקדש להיסטוריה של העיר
* [https://web.archive.org/web/20150512203753/http://www.ptarchive.co.il/he/ הארכיון לתולדות פתח־תקווה ע"ש עודד ירקוני], אתר הארכיון בו פרטים ונידע על חומרים הקיימים בארכיון
* {{סרטונים}} [https://www.youtube.com/watch?v=fWZfwO0ihnY&feature=em-uploademail חגיגות שבעים שנה לפתח־תקווה], [[יומני כרמל]], דצמבר 1948
* {{סרטונים}} [https://youtu.be/5_y9nPZ-ySw?t=236 מחנה נופש לילדים, יוזמת הוועדה העירונית לקייטנות ציבוריות] בפ"ת. [[יומני כרמל]], אוקטובר 1949
* {{סרטונים}} [https://jfc.org.il/news_journal/61142-2/97218-2/ פחונים במקום אוהלים במעברת פתח תקווה, '''1952'''], באתר [[ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים]]
* {{סרטונים}} [https://www.youtube.com/watch?v=R_9h-Q3NnlY&feature=em-uploademail יובל השבעים וחמש של פתח־תקווה], [[יומני כרמל]] נובמבר 1953
* {{סרטונים}} [https://www.youtube.com/watch?v=BEPWrJ3_fwQ#t=166 חג האביב בפתח־תקווה], [[יומני כרמל]] 1952
* {{קתדרה|[[מרדכי אליאב]]|חבלי-בראשית של פתח-תקווה|9.3|9, אוקטובר 1978, עמ' 3–25}}
* {{קתדרה|[[רמי יזרעאל]]|לביקורת ההיסטוריוגראפיה של שנותיה הראשונות של פתח-תקווה|9.5|9, תשרי, תשל"ט, אוקטובר 1978}}
* {{קתדרה|[[שמואל אביצור]]|תרומתה של פתה-תקווה לקידומה החקלאי והתעשייתי של הארץ בשלבים הראשונים לקיומה|10.5|10, ינואר 1979}}
* {{קתדרה|[[זאב צחור]]|המפגש בין האיכרים לפועלי העלייה השנייה בפתח-תקווה|10.10|10, ינואר 1979}}
* {{קתדרה|שאול כ"ץ|'הלם הראשון' – אידאולוגיה, התיישבות וחקלאות בפתח-תקווה, בעשור השנים הראשונות לקיומה|23.6|23, אפריל 1982}}
* [[אהוד בן עזר]], [http://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/hbe/hbe00350.php קיצור תולדות פתח־תקווה], באתר "חדשות בן עזר", 9 ביוני 2008
* {{הארץ|יפה ברלוביץ|כמספר המייסדים כן מספר ההיסטוריות של פתח תקוה|1.1360450|14 בנובמבר 2008}}
* {{xnet|[[מיכאל יעקובסון]]|אם המושבות החדשה, פתח תקווה: לצפיפות יש מחיר|3093066|5 בפברואר 2012}}
* {{קתדרה|ישראל בנטל|פתח-תקווה – בין שורשים רעיוניים לנסיבות הזמן|9.2|}}
* {{xnet|[[מיכאל יעקובסון]]|מתחת לכיעור מסתתר גם יופי: אוצרות אדריכליים בפתח תקווה|5742708|5 ביוני 2020}}
* {{וואלה|עידית אלנתן|סיור בעיר הכי מושמצת בישראל|3566853|27 באפריל 2023}}
* [https://www.nli.org.il/he/maps/NNL_MAPS_JER003520667/NLI#$FL60915897 מפת גושים של פתח תקווה, עין גנים... מחנה יהודה, 1934], עם רשימת שמות הגושים בעברית, ערבית ואנגלית – אוסף המפות ע"ש ערן לאור, [[הספרייה הלאומית]]
* {{בריטניקה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007562325705171|פתח תקווה (ישראל)}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{תמונה רחבה|Petax004.jpg|1300px|מראה כללי של [[שכונת אם המושבות]] וחלקה הצפוני של העיר מאזור [[מחלף מורשה]]}}
{{תמונה רחבה|Ori's Hod Hasharon.jpg|1300px|מראה פנורמי מתל הזבל הישן בהוד השרון: מימין גורדי השחקים של תל אביב ורמת גן והשדות בדרומה של הוד השרון; בתווך פתח תקווה והר הזבל הישן שבצפונה, ובקדמת התמונה תל קנה ואפיקו של נחל הדר; שמאלה משם ראש העין ואזור התעשייה נווה נאמן, ובקצה השמאלי שכונותיה הדרומיות של הוד השרון}}

{{מחוז המרכז}}
{{חברות פורום ה-15}}
{{ראשי עיריית פתח תקווה}}
{{הערים הגדולות של ישראל}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:פתח תקווה|*]]
[[קטגוריה:ישראל: ערים]]
[[קטגוריה:מושבות]]
[[קטגוריה:פורום ה-15]]
[[קטגוריה:ערים במחוז המרכז]]
[[קטגוריה:גוש דן]]
[[קטגוריה:יישובים שהוקמו ב-1878]]
[[קטגוריה:שביל ישראל]]