הצגת המקור של הדף "צנעא"

{{עיר
|שם=צנעא
|סוג יישוב=עיר
|שם בשפת המקור=صنعاء
|תמונה=[[קובץ:Montages of Sana'a.jpg|250px]]
|כיתוב=[[פוטומונטז']] של צנעא
|מדינה=תימן
|סוג יחידה שלטונית ראשונה=[[מחוזות תימן|מחוז]]
|יחידה שלטונית ראשונה=צנעא
|שטח=126
|גובה=2,250
|תאריך ייסוד=[[המאה ה-2 לפנה"ס]] לערך
|הערת אוכלוסייה={{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://worldpopulationreview.com/world-cities/sanaa-population|כותרת=Sanaa Population 2023}}}}
|צפיפות=7,602
|מטרופולין=2,167,961
|קואורדינטות={{coord|15.354722|N|44.20667|E|display=title,inline|type:city}}
|אזור זמן=+3
|מפה={{מפת מיקום|מדינה=תימן|שם=צנעא|אורך=44.20667|רוחב=15.354722|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=בירה|מפה נוספת=צנעא|סוג נוסף=ריק}}
|מפה מפורטת={{מפת איתור/מחוזות תימן|מחוז=צנעא (עיר)}}
|תאריך מטרופולין=2012
|תאריך צפיפות=2012
|מורשת עולמית={{תבנית מידע/אתר מורשת
|שם=-
|שטח האתר=-
|שם מורשת=העיר העתיקה בצנעא
|סוג=תרבותי
|קריטריונים=[[אתר מורשת עולמית#קריטריון 4|4]], [[אתר מורשת עולמית#קריטריון 5|5]], [[אתר מורשת עולמית#קריטריון 6|6]]
|מספר מזהה=385
|שנת הכללה=1986
|הערות=[[אתר מורשת עולמית בסיכון]] מאז [[2015]]
}}
}}
'''צנעא''' (ב[[ערבית]]: '''صنعاء''', [[תעתיק]] מדויק '''צַנְעַאא'''') היא העיר הגדולה ב[[תימן]]. על פי [[חוקת תימן]] צנעא היא העיר הבירה, אם כי מקום מושבה של [[ממשלת תימן]] עבר ל[[עדן]], לשעבר בירת [[דרום תימן]], לאחר כיבוש צנעא על ידי ה[[חות'ים]]. עדן הוכרזה כבירה הזמנית על ידי [[נשיא תימן]] [[עבד רבו מנסור האדי]] במרץ [[2015]]. 

העיר היא בירת מחוז צנעא ומחולקת לעשר יחידות שלטוניות משניות. היא אינה חלק מהמחוז מכיוון שהיא מהווה יחידה מנהלית נפרדת.

צנעא נוסדה ב[[המאה ה-2 לפנה"ס|מאה ה-2 לפנה"ס]] או ב[[המאה ה-1 לפנה"ס|מאה ה-1 לפנה"ס]], כ[[מצודה]] מבוצרת במפגשן של [[דרך|דרכי]] [[מסחר]]. היא נשלטה על ידי [[מונרכיה|ממלכות]] [[חמיר]] ו[[סבא]], והחל מ[[המאה ה-3]] הייתה לבירתה של האחרונה. היא הייתה מרכז דתי [[יהדות|יהודי]] ו[[נצרות|נוצרי]] ונשלטה על יד [[ממלכת אקסום]] ועל ידי [[האימפריה הסאסאנית]]. ה[[אסלאם]] הגיע לעיר בתחילת [[המאה ה-7]] והיא הייתה למרכז חשוב להפצתו. השליטה בעיר עברה פעמים רבות בין ה[[שבט]]ים וה[[שושלת|שושלות]] המקומיות בתימן, והיא נכבשה גם על ידי ה[[ממלוכים]] וה[[האימפריה העות'מאנית|עות'מאנים]]. מאז [[1918]] העיר היא חלק מתימן העצמאית, על גלגוליה השונים, ומשך רוב הזמן שימשה כבירתה. מרכזה ההיסטורי של העיר הוכרז כ[[אתר מורשת עולמית]] בשנת [[1986]], והיא נבחרה כ[[בירת התרבות הערבית]] לשנת [[2004]]. כיום העיר נמצאת תחת שליטתם של ה[[חות'ים]].

==גאוגרפיה ואקלים==
העיר שוכנת על [[רמה (גאוגרפיה)|רמה]] בגובה של 2,206 מטר{{הערה|1=[http://www.tutiempo.net/en/Climate/SANAA/414040.htm TuTiempo]}} בלב הרי א-סרואת (جبال السروات) במרכז-מערב תימן. מיקומה אסטרטגי במקום בו הרמה נעשית צרה, בצילם של מספר הרי [[בזלת]], שהחשובים שבהם הם [[ג'בל נוקם]] (2,892 מטר) ממזרח וג'בל איבאן (3,194 מטר) מדרום. ה[[אקלים]] בעיר יבשתי ו[[מדבר]]י, ומושפע מגובהה של העיר ומריחוקה מה[[ים]]. משרע ה[[טמפרטורה|טמפרטורות]] קיצוני, ומתאפיין בהבדלים משמעותיים בין [[עונות השנה]] ובין ה[[יום]] וה[[לילה]]. בלילות ה[[חורף]] מגיעה טמפרטורת המינימום לסביבות נקודת ה[[קיפאון]], ואילו בימי ה[[קיץ]] היא עשויה להגיע אל 30°C{{הערה|1=[http://www.worditude.com/ebooks/unescopdf/sana_eng.pdf The old walled city of San'a, Ronald Lewcock, עמ' 15]}}. כמות ה[[משקעים]] השנתית הממוצעת מועטה ועומדת על 170 מ"מ בשנה בלבד{{הערה|1=[http://www.brainworker.ch/reports/yemen/41CL.HTML Claimate]}}.

==היסטוריה==
===התקופה הטרום-מוסלמית===
[[קובץ:Yaman-he.png|ימין|ממוזער|225px|צנעא ו[[מאריב]] - עריה הראשיות של ממלכת סבא (תכלת) בסביבות סוף המאה ה-1]]
על פי מסורת [[הדתות האברהמיות]], צנעא הוקמה על ידי [[שם בן נח]], לאחר מותו של [[נח]].

צנעא היא אחת הערים העתיקות ביותר ששרדו בתימן וב[[חצי האי ערב]], והיישוב בה החל ב[[המאה ה-2 לפנה"ס|מאה ה-2]] או ב[[המאה ה-1 לפנה"ס|מאה ה-1 לפנה"ס]], כאשר קמה בה [[מצודה|מצודת]] ספר במערבה של ממלכת ה[[סבא]]ים{{הערה|1=[http://www.worditude.com/ebooks/unescopdf/sana_eng.pdf The old walled city of San'a, Ronald Lewcock, עמ' 20]}}. שרידי המצודה, המכונה "[[קסר]] אלקליס", שוכנים בצדה המזרחי של העיר, וכיוון התפתחותה לאורך השנים היה ממנה לכיוון מערב. המצודה ניצלה את מיקומה האסטרטגי של צנעא החולש על נתיב הסחר המוביל מ[[ים סוף]] במערב אל [[מאריב]] (مأرب), בירת הממלכה שבמזרח; ועל אחד מעורקיה של [[דרך הבשמים]], שהובילה מדרום לצפון. מצודה זו, שמשמעות שמה בערבית דרומית עתיקה הוא "מבוצרת היטב", העניקה לצנעא את שמה. העיר נכבשה על ידי ממלכת [[חמיר]] בתקופת פריחתה הראשונה, אך ממלכת סבא שבה והשתלטה עליה. ב[[המאה ה-3|מאה ה-3]] קם בצנעא [[ארמון]] מלכותי, שכונה "ר'ומדאן", ולעיר היה מעמד של בירה שנייה לצדה של מאריב{{הערה|[http://www.worditude.com/ebooks/unescopdf/sana_eng.pdf The old walled city of San'a, Ronald Lewcock, עמ' 22]}}. צורתו של הארמון הייתה כשל ריבוע, והוא נישא לגובה של שבע או עשר קומות. לפי דיווחי [[היסטוריון|היסטוריונים]] מוקדמים, כל אחד מקירותיו היה עשוי מ[[אבן לבנייה|אבן]] בצבע אחר - [[אדום]], [[ירוק]], [[שחור]] ו[[לבן]] - ובארבע פינותיו ניצבו ארבעה [[פסל (יצירה)|פסל]]י [[אריה|אריות]] עשויים [[ארד]].

עם תחילת התפשטותה של ממלכת חמיר השנייה בסוף המאה ה-3 וכיבושה את העיר בשנית, ירדה חשיבותה של צנעא כמרכז שלטוני. החל בתחילת [[המאה ה-4]] נסוגו הדתות ה[[פוליתאיזם|פוליתאיסטיות]] בתימן מפניהן של דתות [[מונותאיזם|מונתאיסטיות]], וצנעא הייתה למרכז [[יהדות|יהודי]]. ה[[נצרות]] חדרה גם היא לאזור לאחר הגעתה של משלחת [[מיסיון|מסיונרית]] נוצרית ששלח הקיסר ה[[האימפריה הביזנטית|ביזנטי]] [[קונסטנטינוס]] בשנת [[342]]{{הערה|1=[http://www.worditude.com/ebooks/unescopdf/sana_eng.pdf The old walled city of San'a, Ronald Lewcock, עמ' 23]}}. עם זאת היהדות שמרה על מעמדה ומלכי תימן נותרו יהודים משך מאתיים שנים נוספות. עוד קיימות עדויות לקיומה של כת [[חניף|מונותאיסטית ערבית טרום-מוסלמית]].

בשנת [[525]], בסוף מלכותו של מלך חמיר האחרון, [[יוסף ד'ו נואס]], נכבשה צנעא על ידי [[ממלכת אקסום]], אשר השליטה את הנצרות כדת המדינה. ה[[מושל]] האקסומי התגורר בצנעא, ובעיר קמה [[קתדרלה]] שנבנתה על ידי שני [[אדריכל]]ים שנשלחו על ידי הקיסר הביזנטי [[יוסטיניאנוס הראשון|יוסטיניאנוס]], ואשר שלח גם [[שיש]] ואבני [[פסיפס]] לשם כך. אגדה הופצה כי [[ישו]] שהה בעיר בעת גלותו במדבר, וכי הקתדרלה הוקמה במקום בו עצר להתפלל. אורכו של המבנה, שניצב על משטח מורם, הגיע ל-80 מטר, רוחבו עמד על 25 מטר והוא נשא [[כיפה (מבנה)|כיפה]] מכוסה בפסיפס בקוטר של 14.5 מטר. שלטון אקסום בעיר ארך 50 שנים בלבד, ובשנת [[575]] השתלטה עליה [[האימפריה הסאסאנית]]{{הערה|1=[http://www.nationsencyclopedia.com/Asia-and-Oceania/Yemen-HISTORY.html Yemen History]}}. הנציב הסאסאני קבע את מושבו בארמון ר'ודמאן, וקיימות עדויות לקיומו של [[פולחן]] [[זורואסטריות|זורואסטרי]] כלשהו בעיר. בשנת [[628]] התאסלם בדהאן, הנציב הסאסאני האחרון בצנעא, ובכך נפתח העידן המוסלמי בעיר{{הערה|1=[http://www.worditude.com/ebooks/unescopdf/sana_eng.pdf The old walled city of San'a, Ronald Lewcock, עמ' 24]}}.

===התקופה המוסלמית===
[[קובץ:San'a03 flickr.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מראה כללי]]
[[קובץ:Wadidhar.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ארמון ה[[אימאם]] על צוק בוואדי דאהר צפונית-מערבית לעיר]]
בדהאן נותר לשלוט בעיר, ככל הנראה בברכתו של ה[[נביא]] [[מוחמד]], ובתקופה זו החלה העיר משנה את פניה, ורובע חדש החל קם מצפון וממערב לעיר. ה[[מסגד]] הגדול הוקם סמוך ממערב לארמון ר'ומדאן, שנהרס זמן מה לאחר מכן, ככל הנראה במטרה למחוק את הבניינים המונומנטליים הקודמים בעיר. גורל דומה פקד גם את הקתדרלה. תחילה המשיכו הדתות האחרות להתקיים לצדו של ה[[אסלאם]], אך לאחר מכן הייתה העיר למוקד להפצתה של הדת החדשה, והופעל לחץ על תושביה להתאסלם. העיר נהנתה מתקופת שקט, אך כאשר [[עלי בן אבי טאלב]] מונה ל[[ח'ליפה|ח'ליף]], צידדו תושביה ב[[מועאויה הראשון]]. עלי כבש את העיר בכוח, ולאחר מכן שלטו בצנעא מושלים שמונו על ידי הח'ליף, תחילה על ידי [[בית אומיה]], והחל בשנת [[750]] על ידי [[בית עבאס]]. לפי ההיסטוריון [[אחמד א-ראזי]] מנתה אוכלוסיית העיר כ-70,000 איש בתחילת [[המאה ה-9]]{{הערה|1=[http://www.worditude.com/ebooks/unescopdf/sana_eng.pdf The old walled city of San'a, Ronald Lewcock, עמ' 39]}}. בשנת [[847]] הגיע שלטון ה[[ח'ליפות]] בעיר לסיומו, כאשר משפחת יעפורי המקומית השתלטה על העיר לאחר [[מצור]], וביצרה אותה ב[[חומה]]. שלטונם של בני השושלת היעפורית נמשך כ-150 שנים, עד שנת [[1004]]. תקופתם הייתה רצופת מאבקים שנמשכו גם לאחריהם, ובמהלכה צנחה אוכלוסיית העיר לשפל. אירועים אלה באו לסופם רק ב-[[1047]], עת נכבשה צנעא על ידי בני השושלת הסולייחית מ[[זביד]] שנמנתה עם הזרם ה[[השושלת הפאטמית|פאטמי]]. השליטים החדשים חיזקו את החומות וקבעו בהן שבעה שערים, שהחשובים שבהם היו "שער ר'ומדאן" בדרום (בשטח "באב אל-ימן" המודרני, מדרום למסגד הגדול), "שער דמשק" בצפון ו"שער א-סבאחה", שכונה לאחר מכן "באב א-סבאב" ונהרס ב-[[1966]]. עם זאת, לראשונה זה מאות שנים איבדה העיר את מעמדה כבירה, כאשר הסולייחים קבעו את מרכזם במקום אחר. השלטון בעיר המשיך ועבר בין שבטים שונים, אך למרות זאת נראה כי הסדר הציבורי והשקט נשמרו.

ב-[[1173]] החל סיפוחה של תימן אל ממלכתו של [[צלאח א-דין]]. הוא שלח אליה את שני אחיו, בזה אחר זה, ואחד מהם השתלט על העיר בשנת [[1189]]{{הערה|1=[http://www.worditude.com/ebooks/unescopdf/sana_eng.pdf The old walled city of San'a, Ronald Lewcock, עמ' 120]}}, קבע בה את בירתו והקים לעצמו ארמון שכונה "דאר א-סולטאן". אולם המאבקים על השליטה בעיר נמשכו, עד שב-[[1228]] התבססה בה [[השושלת הרסולית]]. הרסולים שלטו במדינה ממעוזם בעיר [[תעיז]], אך צנעא שמרה על מעמדה המרכזי. תקופה זו התאפיינה במאבקים על השליטה בעיר בין הרסולים לבין השבטים ה[[זיידים]] ה[[שיעה|שיעים]], ולבסוף ב-[[1323]] הצליח ה[[אימאם]] הזיידי להשתלט על העיר.

בשנת [[1515]] נכנע מושל העיר למשלחת ששלחו ה[[ממלוכים]] ה[[מצרים]] אל תימן, והמדינה סופחה למדינה הממלוכית. אולם כעבור שנה נכבשה מצרים בידי [[האימפריה העות'מאנית]], ומשהגיעה הידיעה אל מפקדי הצבא הממלוכי בעיר, הם הכירו בריבונות העות'מאנית בה ועזבו אותה. תושבי צנעא פנו לעזרת האימאם הזיידי, וזה נכנס אל העיר בראש כוחותיו ב-[[1517]]. ב-[[1527]] הכתה בעיר מגפת [[דבר (מחלה)|דבר]] קשה שגבתה את חייהם של 11,000 איש{{הערה|1=[http://www.worditude.com/ebooks/unescopdf/sana_eng.pdf The old walled city of San'a, Ronald Lewcock, עמ' 28]}}. שלטונם של הזיידים בעיר החזיק מעמד רק עד [[1547]], מועד בו אחד משומרי העיר הסגירה ל[[הצבא העות'מאני|צבא העות'מאני]]. העות'מאנים בזזו את העיר והרגו 1,200 איש, אולם הזיידים לא אמרו נואש, וב-[[1626]] הטילו מצור על העיר למשך שלוש שנים. לבסוף נסוגו הטורקים מצנעא ובתוך שנים ספורות נוספות השתלטו הזיידים על כל תימן. האימאמים הזיידים החזיקו בעיר עד אמצע [[המאה ה-19]].

מספר אימאמים חלשים, ששלטו במדינה בזה אחר זה בראשית המאה ה-19, הביאו את העות'מאנים לכבוש את תימן בשנית. ב-[[1849]] הוצב חיל מצב טורקי בעיר, אך תושביה התקוממו והרגו את החיילים העות'מאנים. המצב בעיר הידרדר לתוהו ובוהו מוחלט, שהוחמר עקב מלחמות בין-שבטיות, [[בצורת]], ומגפת דבר, ולאחר עשרים שנים לערך הזמינו תושבי העיר את העות'מאנים לשוב אליה ולהשליט בה סדר.

העות'מאנים אכן שבו לעיר ב-[[1872]], אך מרגע זה נאלצו להתמודד עם שבטי ההרים, שפתחו במלחמת [[גרילה]] נגדם. ב-[[1874]] מנתה אוכלוסיית העיר כ-20,000 תושבים בלבד, חמישית מהם יהודים, אולם היא שבה והתאוששה והגיעה לכ-50,000 איש בתחילת [[המאה ה-20]]. ב-[[1904]] הטילו השבטים התימנים מצור על העיר, והדבר גרם ל[[רעב המוני|רעב]] ולמותה של כמחצית מהאוכלוסייה. ב-[[1905]] שוב הידרדרה אוכלוסיית צנעא לכ-20,000 איש בלבד. הטורקים נסוגו אך שבו והשתלטו על העיר, ושוב הוטל עליה מצור של שבטי ההרים בשנת [[1911]]{{הערה|1=[http://www.worditude.com/ebooks/unescopdf/sana_eng.pdf The old walled city of San'a, Ronald Lewcock, עמ' 30]}}. הפעם היה המצור קצר, ו[[הסכם שלום]] נחתם בין הצדדים היריבים. לפי ההסכם חולקה תימן לשתי ישויות - האחת שכללה את צנעא בשליטת העות'מאנים, והאחרת בשליטתם של הזיידים.

אולם סדר זה היה קצר מועד, ולאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] מסר המושל העות'מאני את העיר לידי האימאם, אשר קבע בה את בירת תימן העצמאית. ב-[[1948]] נרצח האימאם השליט, ובמאבק הירושה שפרץ לאחר מכן נגרמו לעיר ולבתיה נזקים כבדים. בתים הועלו באש וה[[שוק (מסחר)|שווקים]] נבזזו, והאימאם החדש העביר את בירתו לתעיז, שהחזיקה בתואר עד שנת [[1962]]. שלטונם של האימאמים הזיידים בתימן הגיע לסיומו ב-1962, עת הוכרזה [[צפון תימן|הרפובליקה הערבית של תימן]], שבירתה צנעא. עם זאת, מלחמת אזרחים שפרצה במדינה ונמשכה עד סוף [[1969]] הסבה נזקים נוספים לעיר ולמבניה. מאז שמרה העיר על מעמדה כבירה, גם לאחר איחודן של [[דרום תימן]] וצפון תימן לרפובליקה של תימן. בשנת [[1972]] התגלה במסגד בצנעא [[כתב יד (העתק)|כתב יד]] של [[הקוראן]], המתוארך לשנים [[645]]–[[690]] והנחשב לעותק הקוראן העתיק בעולם.
[[קובץ:Old City Market, Sanaa (10035332343).jpg|ממוזער|השוק של צנעא]]
ב-21 בספטמבר [[2014]], במהלך [[ההתקוממות השיעית בתימן]], השתלטו המורדים ה[[חות'ים]] על צנעא. לכן, מושב ממשלתו של [[עבד רבו מנסור האדי]] הועבר ל[[עדן]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.dw.com/en/yemens-president-hadi-declares-new-temporary-capital/a-18332197|הכותב=Deutsche Welle (www.dw.com)|כותרת=Yemen's President Hadi declares new 'temporary capital' {{!}} DW {{!}} 21.03.2015|אתר=DW.COM|שפה=en-GB|תאריך_וידוא=2021-10-29}}</ref>.

==כלכלה ותחבורה==
[[קובץ:Yemen ethno HE.jpg|ממוזער|250px|חלוקת תימן לדתות ולשבטים: ירוק - שיעים; צהוב - סונים]]
העיר היא מרכזו של ה[[ממשל|שלטון]] בתימן, אך מרכזה ה[[כלכלה|כלכלי]] והפיננסי של המדינה עדיין שוכן ב[[עדן]]. כלכלת העיר נסמכת על שירותים, [[מסחר]] ו[[תעשייה|תעשיית]] [[טקסטיל]], והיא משמשת כמרכז לעורף ה[[חקלאות|חקלאי]] שסביבה. עם זאת בשל ניצול לא מבוקר, הולך ה[[אקויפר]] ברמה בה שוכנת העיר ומתדלדל. בנוסף, מנסה ממשלת תימן למתג את צנעא כיעד [[תיירות]]י.

ב[[נמל התעופה הבין-לאומי צנעא|נמל התעופה הבינלאומי "א-רחאבה"]] (مطار الرحابة الدولي), הממוקם צפונית לעיר, [[מסלול טיסה]] בודד (18/36) באורך של 10,669 [[רגל (יחידת מידה)|רגל]] (3,252 [[מטר]]){{הערה|1=[http://worldaerodata.com/wad.cgi?id=YM74699&sch=OYSN world aero data]}}. השדה משמש כ[[בסיס פעולה מרכזי|נמל הבית]] של [[חברת תעופה|חברת התעופה]] [[ימנייה]] (اليمنية), [[חברת דגל|חברת הדגל]] של תימן, ויוצאות ממנו טיסות לרחבי תימן, [[המזרח התיכון]] ו[[מזרח אפריקה]], וכן למספר ערים מרכזיות ב[[אסיה]] וב[[אירופה]]. מערכת הכבישים בתימן מצומצמת ומוזנחת, ודרכים טובות יוצאות מהבירה רק דרומה לעדן ומערבה לחופו של [[ים סוף]]. בתימן אין תשתית או שירותי [[רכבת]], וה[[תחבורה ציבורית|תחבורה הציבורית]] העירונית והבין-עירונית מבוססת על שירותי [[אוטובוס]]ים, [[מונית שירות|מוניות שירות]] ו[[מונית|מוניות]].

==אוכלוסייה, דת, תרבות וחינוך==
[[קובץ:Sanaa backstreet (Yemen).jpg|ימין|ממוזער|225px|רחוב צדדי בעיר]]
גידול האוכלוסייה בצנעא מהיר בשל [[הגירה]] פנימית מהאזורים הכפריים, ובשל ה[[ריבוי טבעי|ריבוי הטבעי]] במדינה שהוא אחד הגבוהים בעולם{{הערה|שם=hebrewRTL-ref1|1=[https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/print/ym.html לפי אתר ה-CIA, הריבוי הטבעי בתימן מוערך בשנת 2008 ב-3.46%]}}. בשנת [[2023]] התגוררו בעיר כ-3.29 מיליון בני אדם, בעוד שבשנת [[2004]] התגוררו בעיר 1,707,531 בני אדם. בשנת [[2006]] מנתה אוכלוסיית העיר 957,800 איש, בעוד שב-[[1994]] התגוררו בה 746,812 איש בלבד. בשנת [[1975]] מנתה אוכלוסייתו 134,600 איש בלבד{{הערה|שם=population|1=[http://www.citypopulation.de/Yemen.html city population]}}. בעוד שבשנת [[1905]] הוערכה אוכלוסיית צנעא בכ-20,000 איש בלבד.

כל תושבי העיר הם מוסלמים, ואוכלוסיית מרכז תימן היא באופן מסורתי [[שיעה|שיעית]]-[[זיידים|זיידית]], אם כי בעיר חיים גם [[סונה|סונים]]-[[האסכולה השאפעית|שאפעים]]. לפחות 100,000 מתושבי העיר שייכים ל[[קבוצה חברתית]] המכונה "אל-אח'דאם" (الاخدام; יחיד "ח'אדם" خادم - "[[עבדות|עבד]]"), או אפרו-ערבים. מוצאה של קבוצה זו, שלה מאפיינים [[אפריקה|אפריקניים]], מיוחס באופן עממי לשלטון ה[[קיסרות אקסום|אקסומי]] בעיר ב[[המאה ה-6|מאה ה-6]], ולפי אמונה זו, עם הכיבוש ה[[האימפריה הסאסאנית|סאסאני]] נותרו צאצאיהם של האקסומים בתימן והיו ל[[משרת]]ים ולעבדים. האל-אח'דאם [[אפליה|מופלים]] לרעה מבחינה [[חברתי]]ת ו[[עבודה (כלכלה)|תעסוקתית]], והם מתגוררים בשכונות מצוקה ובתנאים קשים. בצנעא מדברים ב[[ניב (סיווג שפה)|ניב]] הצנעני של ה[[ערבית]] התימנית, הדומה לניבי ה[[בדואים]] של [[חצי האי ערב]].

בעיר פועלים מספר [[מוסד להשכלה גבוהה|מוסדות להשכלה גבוהה]]. "אוניברסיטת צנעא" (جامعة صنعاء) נוסדה בשנת [[1970]]. היא הייתה האוניברסיטה הראשונה בתימן, והיא אחת משבע אוניברסיטאות ציבוריות במדינה. בתחילה כללה רק שתי פקולטות - פקולטה ל[[שריעה]] ול[[משפטים]] ופקולטה ל[[חינוך]]. ב-[[1973]] הוקמו פקולטות ל[[אמנות]] ול[[מדעים]] וב-1975 ל[[מסחר]] ול[[כלכלה]]. בשנת [[2000]] כללה האוניברסיטה 17 פקולטות, עשר מהן בבירה והיתר בערים אחרות ברחבי המדינה{{הערה|שם=hebrewRTL-arabic1|1=[http://www.suye.ac/aboutus.htm جامعة صنعاء]}}. במוסד לומדים כ-80,000 [[סטודנט]]ים. "אוניברסיטת אל-אימאן" (جامعة الإيمان - "אוניברסיטת האמונה") היא [[אוניברסיטה פרטית]] מוסלמית סונית, שנוסדה ב-[[1995]] ובה כ-5,000 תלמידים. המוסד ממומן על ידי חלק ממדינות [[המפרץ הפרסי]] ועל ידי [[ערב הסעודית]], ונחשב למוקד ל[[אידאולוגיה]] ולפעילות קיצונית, ובכלל זה נחשד גם בקשרים עם [[ארגון טרור|ארגוני טרור]]{{הערה|1=[http://www.nationalreview.com/comment/comment-devon010703.asp Yemeni Sheikh of Hate]}}. אף על פי שמו של המוסד, אין מדובר ב[[אוניברסיטה]] במובן המקובל של המילה, אלא במעין [[מדרסה]] מודרנית. ל"אוניברסיטה הלבנונית הבינלאומית" (الجامعة اللبنانية الدولية) [[קמפוס]] בצנעא וב[[עדן]]. בקמפוס פקולטות ל[[מדעי הרוקחות]], ל[[הנדסה]], ל[[מנהל עסקים]], לאמנות ולמדעים, ושפת ההוראה בה היא [[אנגלית]]{{הערה|1=[http://www.liu.edu.lb/yemens/index.html Yemen Campus]}}.

בעיר תשע קבוצות [[כדורגל]] החברות בהתאחדות הכדורגל של תימן, והחשובות שבהן הן "אל-ירמוכ" (اليرموك) שנוסדה ב-[[1978]] ו"אהלי צנעא" (أهلي صنعاء) שנוסדה ב-[[1952]]{{הערה|שם=hebrewRTL-ref2|1=[http://www.yemenfootball.org/yfa/view.php?sid=53 התאחדות הכדורגל של תימן - מועדוני מחוז "אמאנת אל-עאסימה"]}}. שני [[אצטדיון|אצטדיוני]] הכדורגל של העיר הם "עלי מוחסן" (علي محسن) שבו מקומות לכ-25,000 צופים{{הערה|1=[http://www.nationmaster.com/encyclopedia/Ali-Muhesen-Stadium nation master]}} ו"מדינת א-ת'אורה א-ריאדיה" (مدينة الثورة الرياضية או Althawra Sports City) שנחנך ב-[[1986]]. אצטדיון זה שמשמש כאצטדיון הלאומי יכול להכיל עד 30,000 צופים{{הערה|1=[http://www.worldstadiums.com/middle_east/countries/yemen.shtml world stadiums]}}.

==העיר העתיקה==
[[קובץ:Bab al Yemen.jpg|ממוזער|שמאל|"[[שער תימן]]" בכיכר הכניסה אל צנעא העתיקה]]
[[קובץ:Sanaa mappa citta.jpg|ממוזער|שמאל|מפת העיר העתיקה בצנעא]]

[[מוחמד אבן אידריס א-שאפעי]] ([[765]]-[[820]]), שביקר בעיר מספר פעמים, אמר עליה כי:
{{ציטוט|תוכן="חובה לראות את צנעא, יהא המסע ארוך כשיהא; אף ייתש כוחו של גמל חסון, ורגליו ילאו מדרך"{{הערה|1=[http://www.worditude.com/ebooks/unescopdf/sana_eng.pdf The old walled city of San'a, עמ' 4]}}.}}
גם הנוסע ה[[ממלכת פרס|פרסי]] [[אחמד אבן רוסתה]] כתב לאחר שנת [[903]]:
{{ציטוט|תוכן="צנעא היא העיר של תימן - אין ברמת תימן, ולא בתהאמה{{הערה|שם=hebrewRTL-ref3|1=המישור הצר בתימן ובערב הסעודית המשתרע לאורכו של ים סוף}}, ולא בחיג'אז, עיר גדולה או מאוכלסת ממנה... או שמוצאה כה נעלה..."{{הערה|1=[http://www.worditude.com/ebooks/unescopdf/sana_eng.pdf The old walled city of San'a, עמ' 13]}}.}}
העיר העתיקה של צנעא מוקפת [[חומה]] והיו קבועים בה שבעה שערים, חלקם נהרסו לאורך השנים, אך הידוע בהם, "[[שער תימן|באב אל-ימן]]" ("שער תימן"), שרד.

בשנת [[1982]] התגוררו ברובע העתיק כ-45,000 תושבים, שחיו בצפיפות ובתנאים ירודים{{הערה|1=[http://whc.unesco.org/archive/advisory_body_evaluation/385.pdf Icomos advisory body evaluatio]}}. עוד סבלה העיר העתיקה מ[[מלחמת אזרחים|מלחמת האזרחים]] שהתרחשה בתימן בין השנים [[1962]]–[[1969]], מתנועה כבדה של [[כלי רכב]], מבנייה לא מתוכננת של מבנים חדשים, ומבעיות קשות של הצפות וניקוז לקוי, שערערו את יסודות המבנים. בשנת [[1984]] הקימה ממשלת תימן את "הארגון הכללי לשימור צנעא העתיקה". למרות מצבה הקשה, הוכרזה העיר ההיסטורית כ[[אתר מורשת עולמית]] על ידי ארגון [[אונסק"ו]] בשנת [[1986]], וזאת בזכות מאות המבנים המסורתיים שהשתמרו בה. בין נימוקי ההכרזה נאמר כדלקמן:
{{ציטוט|תוכן="צנעא הייתה נושבת במשך למעלה מ-2500 שנים. במאות השביעית והשמינית הייתה העיר למרכז חשוב בהפצת האסלאם. מורשת היסטורית ופוליטית זו ניכרת ב-103 מסגדיה (של העיר), ב-14 בתי המרחץ שבה ובלמעלה מ-6,000 בתיה, שנבנו כולם לפני [[המאה ה-11]]. בתי הקומות הרבים של העיר, שנבנו מבוץ, מוסיפים ליופיה"{{הערה|שם=hebrewRTL-ref4|1=[http://whc.unesco.org/en/list/385 אתר אונסק"ו]}}.}}
[[קובץ:Yem7.jpg|ימין|ממוזער|225px|אזור משופץ בעיר העתיקה]]
הרובע שוחזר לבסוף בשנת [[1995]], פעולה שזכתה ב[[פרס אגא חאן לאדריכלות]]{{הערה|שם=hebrewRTL-ref5|1=[http://www.akdn.org/agency/akaa/sixthcycle/yemen.html אתר רשת הפיתוח אגא חאן]}}. בין היתר רוצפו כמחצית מרחובותיו באבן [[בזלת]] [[שחור]]ה וב[[אבן גיר]] [[לבן|לבנה]], מערכות אספקת ה[[מים]] וה[[ביוב]] שופצו, ובתים היסטוריים וחומות הבוץ של העיר שוחזרו.
[[קובץ:Sanaa-old-1962.jpg|ממוזער|צנעא העתיקה בשנת 1962]]
המבנים ההיסטוריים בעיר, שחלקם נישאים לגובה של עד תשע קומות, מצופים באדמה ומעוטרים בעיטורים לבנים המדגישים את הפתחים בקירותיהם ומסמנים את המעברים בין הקומות. הם בנויים בצורה מסורתית מ[[אבן לבנייה|אבן]], מ[[לבנה (בנייה)|לבנים]] או מלבנות [[בוץ]], או משילובם של כל אלה. קומת הקרקע משמשת לאחסון ולמגורי חיות בית, ולעיתים אין קבועים בה [[חלון|חלונות]]. [[גרם מדרגות]] מוליך אל הקומות העליונות, שבהן שוכנים אולם משותף מרכזי, [[דיוואן]] המשמש באופן בלעדי להתכנסות המשפחה ולאירועים חגיגיים, וחדרי המגורים, שמספרם עשוי להגיע עד שישים. בקומה העליונה נמצא חדר המכונה "מפראג'" ומיועד לפגישות הגברים בשעות אחרי הצהרים. על הגג שוכן פעמים רבות מכל לאחסנה ולאספקה של מים. ה[[מטבח]], השירותים, ופעמים רבות גם [[באר מים|באר]], שוכנים בחצרות הבתים. עם האתרים הידועים בעיר נמנים המסגד הגדול, שער באב אל-ימן ושוק המלח.

בשנת 1972 אמר במאי הקולנוע האיטלקי [[פייר פאולו פאזוליני]]: "מנקודת מבט אדריכלית, תימן היא המדינה היפה בעולם, וצנעא היא [[ונציה]] של העולם הערבי."

==יהודי צנעא==
[[קובץ:Old sanaa.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרכז העיר העתיקה של צנעא]]
[[קובץ:Sana'a.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בתים בעיר העתיקה בצנעא]]
{{ערך מורחב|יהדות צנעא}}
מסורת הייתה בידי יהודי צנעא שהם שהקימו את העיר ב[[ג'בל נוקם]] המשקיף עליה (בשרידים ארכאולוגיים שם נמצאו כתובות יהודיות). יהודי תימן כינו את העיר גם בשם "אוּזָל" (בעיקר בשירים), על פי האמור בספר [[בראשית]]:
{{ציטוט|תוכן="וְיָקְטָן יָלַד, אֶת-אַלְמוֹדָד וְאֶת-שָׁלֶף, וְאֶת-חֲצַרְמָוֶת, וְאֶת-יָרַח. וְאֶת-הֲדוֹרָם וְאֶת-'''אוּזָל''', וְאֶת-דִּקְלָה. וְאֶת-עוֹבָל וְאֶת-אֲבִימָאֵל, וְאֶת-שְׁבָא. וְאֶת-אוֹפִר וְאֶת-חֲוִילָה, וְאֶת-יוֹבָב; כָּל-אֵלֶּה, בְּנֵי יָקְטָן".|מקור={{תנ"ך|בראשית|י|כו|כט|קצר=כן}}{{הערה|שם=hebrewRTL-ref6|1=[http://mechon-mamre.org/i/t/t0110.htm בראשית פרק י]}}}}
רשימה דומה נזכרה גם ב{{תנ"ך|דברי הימים א|א|כא|קצר=כן}}, ול[[סעדיה גאון|רב סעדיה גאון]] יוחס פירוש הפסוק כמתייחס
ל"דמאר וצנעא וצעדה", שלוש ערים ידועות בתימן, בהם היו ריכוזים יהודיים משמעותיים{{הערה|שם=hebrewRTL-ref7|1=[http://www.nosachteiman.co.il/?CategoryID=861&ArticleID=2271 נוסח תימן - מי בנה את תימן?]}}. אולם הכינוי "אוזל" או "אזאל" רווח גם בקרב לא-יהודים. בין אם דבר זה נכון ובין אם לאו, יהודים התגוררו בעיר כבר בתחילת [[המאה ה-4]] וייתכן שאף לפני כן. צנעא הייתה מרכז יהודי בתקופת שלטונה של ממלכת [[חמיר]], והיהדות הייתה דתם של מלכיה. ה[[מלך]] [[יוסף ד'ו נואס]], שליטה האחרון של ממלכת חמיר בתחילת [[המאה ה-6]], ידוע במיוחד בהיותו יהודי קנאי. לפי א-ראזי ניצב [[בית כנסת|בית הכנסת]] היהודי לאחר כיבוש העיר על ידי אקסום בסמוך לקתדרלה, ויהודים המשיכו והתגוררו בעיר במשך כל [[ימי הביניים]] ולאחריהם, ולמעשה עד ל[[מבצע על כנפי נשרים|עלייה ההמונית]] ל[[ישראל]] החל בשנת [[1949]].

יהודי צנעא היו בעיקר אמנים ובעלי מלאכה, אך רבים עסקו במסחר. כרבע עד שליש מהם נחשבו אמידים במונחים המקומיים, וחלקם היו בעלי ממון והחזיקו בבעלותם רכוש לא רק ברובע היהודי, אלא ברחבי העיר ומחוץ לה. מאחר שהיהודים היו משוחררים מנאמנות שבטית, הם נחשבו בדרך כלל בעיני האימאמים לנאמנים, ואלה אף פנו אליהם פעמים רבות בבקשות [[מימון]] ותמיכה. לכן היה היחס ליהודים בצנעא הוגן בדרך כלל, אם כי מדי פעם הם סבלו מגזרות שונות, כמו בתקופת חוסר השקט באמצע [[המאה ה-13]]. ב[[גירוש מוזע]] ב-[[1679]] גורשו יהודי צנעא מהעיר ורכושם הוחרם. הם הורשו לשוב אליה לאחר מספר שנים, אך נאסר עליהם להתגורר בעיר העתיקה, וכך קם הרובע היהודי. הרובע נודע בשם "[[קאע אל-יהוד]]", ושכנו בו 14 בתי כנסת ושוק משלו. גם ב-[[1761]] התנכל אחד מהאימאמים ליהודים, ובמצוותו נהרסו כל בתי הכנסת ונאסר על בתי יהודים להתנשא לגובה של יותר מתשעה מטרים. בתי הכנסת נבנו לאחר מכן מחדש, אולם בתי היהודים נותרו נמוכים. דיווחים מהמאות ה-19 וה-20 ציינו כי יהודי העיר מנו כחמישית מהאוכלוסייה, היינו בין 4,000 ל-12,000 איש בהתאם לתקופה. בשנת 1875 דווח על 25 בתי כנסת בעיר{{הערה|שם=hebrewRTL-ref8|{{המגיד||בדבר אחינו ב"י במדינת תימן|18750630|8}}}}. כ-2,500 מיהודי תימן עלו ל[[ארץ ישראל]] ב[[עליית אעלה בתמר]] בשנים [[1881]]–[[1882]], בהם גם יהודים מצנעא.

הקהילה היהודית בצנעא חוסלה עם עלייתם של יהודי תימן לישראל בתחילת [[שנות ה-50 של המאה ה-20]], וברחבי המדינה כולה מתגוררים בראשית [[המאה ה-21]] כ-300 יהודים בלבד. בבתי הרובע היהודי, שנחשבו ליוקרתיים ביחס לבתים הגבוהים והצפופים של העיר העתיקה, התיישבו מוסלמים, ובשנת [[1982]] התגוררו ברובע היהודי של העיר כ-3,000 איש{{הערה|1=[http://whc.unesco.org/archive/advisory_body_evaluation/385.pdf Icomos advisory body evaluation]}}.

בצנעא פעלו מספר [[ישיבה|ישיבות]] ידועות לאורך הדורות, ובהן [[בית אלשיך]], [[בית שרעבי]] וכמו כן היה גם קיבוץ ת"ח ב[[אלמדרש]], כאשר עליהן ועל כל גלילות תימן מנצחת הישיבה שהייתה בבית הכנסת [[בית צאלח]] הידועה גם בשמה השני [[הישיבה הכללית (תימן)|הישיבה הכללית]]. על רבניה וחכמיה של העיר בדורות האחרונים נמנו בני משפחת שמן - הרב [[שלום שמן]], הרב [[יוסף שמן]]. בני משפחת קורח -הרב [[יוסף קורח]], הרב [[יחיא קורח]] והרב [[עמרם קורח]]; בני משפחת קאפח - הרב [[יחיא קאפח]], הרב [[יוסף קאפח]] והרב [[דוד קאפח]]; הרב [[יחיא יצחק הלוי]], הרב [[חיים כסאר (בן שמואל)|חיים כסאר]], הרב [[סעיד עוזרי]], הרב [[אהרן הכהן (רב)|אהרן הכהן]], הרב [[סלימאן קארה]], הרב [[אברהם אלנדאף]], הרב [[דוד גמאל]], הרב [[אברהם הכהן (תימן)|אברהם הכהן]], הרב [[דוד חותר]] ורבים אחרים. מאז ומעולם היוו ישיבותיה מוקד לבואם של גדולי תורה שחיו מחוץ לעיר כמו רבי [[שלום שבזי]] שחי לפני למעלה משלוש מאות שנה, ועד הדור האחרון לגלות כמו הרב [[יחיא נחום]] והרב [[ישראל עוזרי]].

==ערים תאומות==

* {{עיר תאומה|דושנבה|טג'יקיסטן}}

==ראו גם==
* [[שער תימן]]
* [[יהדות תימן]]
* [[הגייה צנענית]]

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימסע=צנעא|ימין}}
* {{אתר רשמי}}
* [http://www.yementourism.com/ אתר לשכת התיירות של תימן]
{{ltr|
* [http://www.worditude.com/ebooks/unescopdf/sana_eng.pdf The old walled city of San'a, Ronald Lewcock, Unesco,  ] {{ISBN|92-3-102362-4}} {{אנגלית}}}}
* [http://www.nationsencyclopedia.com/Asia-and-Oceania/Yemen-HISTORY.html ההיסטוריה של תימן באתר "אנציקלופדיית האומות"] {{אנגלית}}
* [https://web.archive.org/web/20071019084409/http://www.gordon-stewart.co.uk/sanaa/ אודות העיר העתיקה ובתיה]
* [http://www.cites.tv/citesdumonde/destinations.php?idDest=24 תמונות ומידע תרבותי אודות העיר] {{צרפתית}}
* [https://web.archive.org/web/20080917015615/http://www.dainst.org/abteilung.php?id=291 אודות העיר במכון הארכאולוגי הגרמני] {{גרמנית}}
* [https://web.archive.org/web/20080510180611/http://www.flat3.co.uk/yemen/pages/index_sanaa.htm גלריית תמונות של העיר העתיקה]
* [http://www.suye.ac/ אתר אוניברסיטת צנעא] {{ערבית}}
* [https://web.archive.org/web/20070212110548/http://www.jameataleman.org/english.htm אתר אוניברסיטת אימאן]
* [https://web.archive.org/web/20140910022427/http://www.liu.edu.lb/yemens/index.html אתר האוניברסיטה הלבנונית הבינלאומית - קמפוס תימן]
* [http://shezaf.net/וידאו/וידאו/תימן.html צעד תימני-כתבה על תימן ויהודיה באתר צור שיזף]
* [http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/library/reading_corner/Pages/yemen_first_contact.aspx מגע ראשון עם יהודי צנעא] באתר [[הספרייה הלאומית]]
* {{בריטניקה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007552496005171|צנעא (תימן)}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

{{מחוזות תימן}}
{{אתרי מורשת עולמית בתימן}}
{{בירות המזרח התיכון}}
{{בירות מדינות אסיה}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:צנעא|*]]
[[קטגוריה:אסיה: ערי בירה]]
[[קטגוריה:המזרח התיכון: ערי בירה]]
[[קטגוריה:ערכים מומלצים שנבדקו]]
[[קטגוריה:תימן: אתרי מורשת עולמית]]
[[קטגוריה:תימן: ערים]]
[[קטגוריה:אתרי מורשת עולמית בסיכון]]