קימריק
 | |
| ארץ מוצא | ווילס |
|---|---|
| מיון | |
| משפחה | חתוליים |
| מין | חתול בר |
קימריק (באנגלית: Cymric) הוא גזע של חתול הבית שמוצאו בחתול המנקס.
היסטוריה של הגזע[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקימריק הוא הגרסה ארוכת השיער של המנקס - גזע טבעי שהתפתח באי מאן. מוטציה גנטית טבעית גרמה לחתולים במאן לאבד את זנבם, ובגלל בידודו הגאוגרפי של האי, הונצח חוסר הזנב בדורות הבאים. הסבר אפשרי להופעת החתולים ארוכי השיער בין חתולי המנקס קצרי השיער הוא זיווג של חתולי המנקס עם חתול יערות נורווגי שהובא לאי על ידי המלך הנורווגי מגנוס. למרות שחתולי מנקס ארוכי שיער הופיעו מאז ומעולם בשגרים של מנקס קצר שיער, רק בשנות השישים נקבע שהמנקס ארוך השיער הוא גזע נפרד.
משמעות השם קימריק זה "וולשי", והוא ניתן לחתול בגלל הכמות הרבה של חתולי מנקס ארוכי שער שחיו בזמנו בווילס. בהתחלה השתמשו כל האגודות בשם זה, אך כיום חלק פשוט מכנים אותו מנקס ארוך שיער.
מבנה כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]
משקלו נע בין 4 - 5.5 ק"ג.
הפרווה צפופה ועבה, ועשויה להיות בצבעים ובתבניות רבות, למעט שוקולד, לבנדר, וחודים כהים.
גורי הקימריק דומים לאלו של המנקס, אך כעבור מספר שבועות ניתן להבחין בפרווה הצפופה והמפוארת שהם מפתחים.
אופי[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקימריק הוא חתול שופע חיבה, אנרגטי, וחברותי. חתולים שחיים גם מחוץ לבית הם ציידים טובים. רבים מכנים את הקימריק כ"חתול כלב" בגלל תשוקתו העזה להיות עם בעליו, ולעקוב אחריו מחדר לחדר. קולו של הקימריק בדרך כלל שקט מאוד ביחס לממדי גופו (בפרט נקבות בתקופת הייחום). הקימריק משמיע סלסול קול ייחודי (בעיקר נקבות ה"מדברות" עם הגורים), אבל גם כתגובה לדיבור של בעליהם. חתולי קימריק רבים יגוננו על בתיהם במיוחד מפני כלבים זרים. מסתדרים טוב עם ילדים אם הם גדלו איתם ביחד. לקימריק בוגר יהיו קשיים להסתגל לבית רועש על ילדים, אם לא היה מורגל לכך, ויעדיף סביבה שקטה.
