לדלג לתוכן

חתוליים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןחתוליים
חתוליים
מיני חתוליים. משמאל למעלה שורה ראשונה: טיגריס, שונר קנדי. משמאל שורה שנייה: סרוואל, פומת הרים, חתול דגים נמרי. משמאל שורה שלישית: חתול זהוב אסייתי, אוצלוט, חתול בר אירופי.
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: טורפים
תת־סדרה: דמויי חתול
משפחה: חתוליים
שם מדעי
Felidae
ולדהיים, 1817
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חתול בית
סרוואל
נמרון מרגיי
פומה
זוג ברדלסים
חתול חולות
לביאה
טיגריס
לייגר, הכלאה בין טיגריסית ואריה, הוא החתול הגדול בימינו
שחזור של סמילודון

חֲתוּלִיִּים[1] (שם מדעי: Felidae) היא משפחת בעלי חיים בסדרת הטורפים. החתוליים ניחנים ביכולת ציד משוכללת. במשפחה זו נמנים 43 מינים (לא כולל מינים שנכחדו).

מאפייני המשפחה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. יכולות תמרון ומהירות תנועה, אותן מביא הברדלס לשיאים גבוהים ביותר. יכולת זו באה לידי ביטוי בין היתר בעובדה שחתול תמיד נופל על רגליו, דבר שתרם לחיזוקו של מיתוס "תשע הנשמות". החתולים יכולים לפתח מהירויות ריצה גבוהות (הברדלס מסוגל להגיע לכ-93 קמ"ש).
  2. ראיית לילה טובה. יכולת הראייה של החתוליים בלילה היא פי שישה משל האדם.
  3. יכולת הסוואה והתגנבות. החתוליים הם הולכי אצבעות, מה שמאפשר להם הליכה קפיצית וחרישית. יכולות אלה חיוניות כדי ליישם כראוי את שיטות הציד החתוליות, הכוללות כמעט תמיד מארב ועיקוב.
  4. כושר טיפוס. הודות לטפרים הנשלפים ומבנה הגוף הקל, מרבית החתוליים מסוגלים לטפס על עצים. יכולת זו מאפשרת להם לצפות בטרפם העתידי ממקום בטוח בטרם יחליטו על שעת הכושר לתקיפה, לברוח מאויביהם, ואף להחביא את טרפם. נמר מסוגל להעלות לעץ בשיניו טרף הכבד ממשקל גופו פי שלושה. אף אריות מסוגלים לטפס על עצים, על אף משקלם[2]. הטיגריס מטפס בכבדות, והברדלס מצליח בטיפוס הודות לגמישותו ולא הודות לטופריו, שאינם מתכנסים כמו אלה של שאר החתוליים, ולכן פחות חדים כתוצאה משחיקה מתמדת.
  5. קשרים חברתיים נמוכים ומחיה בקבוצות קטנות. החתולים הם בעלי חיים יחידאיים, כלומר מעדיפים חיים עצמאיים יותר. עם זאת, החתוליים חיים במרקם חברתי מורכב יחסית שכולל גם קבוצות קטנות. האריות, החיים בלהקות, יוצאים מכלל זה.
  6. סלידה ממים. רוב החתוליים סולדים מהירטבות במים.
  7. ניקיון. החתוליים נחשבים לחיות היגייניות השומרות על ניקיונן. הם נוהגים ללקק את כל גופם כדי לנקותו מכל לכלוך וטפיל. חתולי בית אף נוהגים לכסות את צורכיהם.
  8. מנוחה ושינה מרובה. בעיקר ביום, מכיוון שהם טורפי לילה, דבר הנראה כעצלות כרונית.
  9. חוש כיוון. משפחה זו מתאפיינת בחוש התמצאות גבוה.

משפחת החתוליים היא חלק מתת הסדרה דמויי החתול, אשר החלה להתפצל לפני 50.6 – 35 מיליוני שנים למשפחות שונות. משפחת החתוליים והלינסנג האסייתי נחשבות משפחות אחיות והתפצלו לפני 35.2 – 31.9 מיליוני שנים.

החתולים המוקדמים ביותר הופיעו כנראה לפני כ-35 – 28.5 מיליוני שנים. פרואילורוס הוא החתול הקדום ביותר הידוע, שנמצא לאחר אירוע ההכחדה האיאוקן-אוליגוקן, לפני כ-33.9 מיליון שנים; שרידי מאובנים נחפרו בצרפת ובמונגוליה. מאובנים שנמצאו, מצביעים על כך שהחתוליים הגיעו לצפון אמריקה לפני 25 מיליון שנים, 20 מיליון שנים אחרי הדוביים והנימרווידיים, וכ-10 מיליון שנים אחרי הכלביים .

במיוקן המוקדם, בערך לפני 20 עד 16.6 מיליון שנים, חיו פסדאלורוסים באפריקה. מאובני לסת מתקופת הוולסיאן נמצאו בחפירות באירופה, באסיה מאובנים מתקופת המיוקן האמצעית ובצפון אמריקה מאובנים מתקופת ההמינגפורדיאן.

במיוקן הקדום או האמצעי, התפתחו השנחרבים, תת-משפחה של יונקים בעלי שיני חרב. הם התפתחו באפריקה והיגרו צפונה במיוקן המאוחר. הניבים העליונים הגדולים שלהם הותאמו לטרוף בעלי חיים גדולים. מיומכיירודוס (Miomachairodus) הוא הפרט העתיק ביותר הידוע בתת-משפחה זו. מטאילורוס חי באפריקה ובאירואסיה לפני 8–6 מיליון שנים בערך. מספר שלדי פרמכיירודוס נמצאו בספרד. הומותריום הופיע באפריקה, אירואסיה וצפון אמריקה לפני בסביבות 3.5 מיליון שנים, ומגנתריאון לפני כ-3 מיליון שנים. סמילודון חי בצפון ודרום אמריקה לפני כ-25 מיליון שנים. תת-משפחה זו נכחדה בפלייסטוקן המאוחר.

בדיקות מיטוכונדריה מצביעות על כך שלכל החתוליים אב קדמון משותף, שמקורו באסיה בתקופת המיוקן המאוחרת. הם היגרו לאפריקה, אירופה ואמריקה במהלך לפחות 10 גלי הגירה במהלך כ-11 מיליון השנים האחרונות. מפלס ים נמוך, ועידני קרח, הקלו על הנדידות האלו. פנתר בליתיה הוא הזן העתיק ביותר הידוע מתת-משפחת הפנתריים, ומתוארך לתקופה של לפני 5.95 – 4.1 מיליון שנים. מאובן גולגולת שלו נמצא בשנת 2010 במחוז זנדה בטיבט. פנתר פלאוסיננסיס (Panthera palaeosinensis) חי בצפון סין כנראה בתקופות המיוקן או הפליוקן הקדום, וגולגולתו דומה לזו של אריה או נמר. פנתר זדנסקי חי בתקופת הגלס (פליסטוקן), לפני 2.16 – 2.55 מיליון שנים. מאובני גולגולות ועצמות לסת שלו נמצאו בצפון מערב סין. יגואר אירופאי הוא החתול הפנתרי הראשון שידוע שחי באירופה לפני בערך 1.95 – 1.77 מיליון שנים.

החתוליים שקיימים כיום מתחלקים לשמונה שושלות אבולוציוניות או קבוצות מינים. השוואת DNA בין כל 41 מיני החתוליים גילתה כי במהלך האבולוציה התרחשה הכלאה בין מינים שונים, בתוך רוב השושלות הללו.

חתוליים בארץ ישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארץ ישראל חיים בר שלושה מינים ממשפחת החתוליים:

ארבעה מינים נוספים חיו בעבר בארץ ישראל, ונכחדו בה, אך לא בעולם:

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חתוליים בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]