ויילס

ויילס (ארץ)
Cymru
Wales

סמל ויילס סמל ויילס דגל ויילס דגל ויילס
אגם בוכלואיד
מדינה
השר הראשון של ויילס	אלינד מורגן
רשות מחוקקת	האסיפה הלאומית של ויילס
בירת הארץ	קארדיף
שפה רשמית	ולשית, אנגלית
תאריך ייסוד	המאה ה־5
שטח	20,779 קמ"ר
‑ הנקודה הגבוהה	סנודון
אוכלוסייה	‏
‑ בארץ	3,131,640 (2022)
‑ צפיפות	146 נפש לקמ"ר (2016)
קואורדינטות	52°21′00″N 3°38′00″W
אזור זמן	UTC
מפת מיקום מפה מפורטת לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה (למפת ויילס מוגדלת)   קארדיף סוונזי ניופורט רקסהאם בארי אנגליה הים האירי אנגלסי ויילס (למפת ויילס רגילה)   קארדיף סוונזי ניופורט רקסהאם בארי אנגליה הים האירי אנגלסי ויילס tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

וֶיילְס (בוולשית: ‏Cymru^ⓘ‏^Ⓘ‏ – "קַמְרִי"; באנגלית: Wales) היא חבל ארץ באי הבריטי באזור הדרום-מערבי של האיים הבריטיים וגובלת באנגליה ממזרח, בתעלת בריסטול מדרום ובים האירי ממערב ומצפון. ויילס מהווה חלק מהממלכה המאוחדת.

מבחינה אתנית, תרבותית ופוליטית – העם הוולשי הוא אומה קלטית. תושביה המקוריים של ויילס הם הקלטים, שהוולשים המודרניים הם צאצאיהם הישירים. אף על זאת שוויילס חולקת בקרבה רבה את ההיסטוריה הפוליטית והחברתית שלה עם שאר בריטניה, ורובה המכריע של האוכלוסייה מדבר אנגלית, שמרו הוולשים על זהות תרבותית מובחנת. הוולשית, השגורה בפיהם של כחצי מיליון מתושבי ויילס, זכתה למעמד של שפה רשמית בבריטניה, וזוהי השפה הקלטית המדוברת ביותר אחרי ברטונית. הוולשית היא גם אחת השפות האירופאיות העתיקות ביותר שעדיין נחשבת לשפה חיה. שלטי הדרכים והרחובות בוויילס כתובים באנגלית ובוולשית.

החל מהמאה ה-18, בעקבות המהפכה התעשייתית, הפכו חלקים מסוימים של ויילס למתועשים מאוד וחשיבותו של האזור עלתה, בעיקר בזכות ייצוא כמויות גדולות של פחם ופלדה. ויילס המשיכה בהתפתחות צופה פני עתיד וכיום התעשייה בה ממוקדת בעיקר בענפי האלקטרוניקה והטכנולוגיה. למרות התפתחויות אלו, למסורות ולמנהגים הוולשים העתיקים יש עדיין מקום חשוב בתרבות המקומית.

במאה ה-19 החלה התעוררות בתודעה הלאומית הוולשית. העיר הגדולה במדינה, קארדיף, הוכרה רשמית כבירת ויילס בשנת 1955. האספה הלאומית של ויילס, המעניקה כוח אוטונומי מוגבל למדינה, נוסדה בשנת 1999. אספה זו יכולה לתקן חוקים הנחקקים בפרלמנט הבריטי ואף, החל משנת 2006, לחוקק חוקים מקומיים.

אטימולוגיה

השם האנגלי "ויילס" בא מהמילה הגרמאנית "וַאלך", שמשמעותה "זר" (גם ההברה "וול" במילה קורנוול מקורה במילה זו). בשפה הוולשית הוולשים נקראים "Cymru" (קַמְרִי), מילה שבאה מוולשית עתיקה ומשמעותה היא ככל הנראה "בני אותה הארץ". לפני שנת 1100 הוולשים נהגו לקרוא לעצמם גם במונח בריטון. שני השמות שימשו במקור לתיאור לא רק תושבי האזור שנקרא כיום ויילס, אלא לתיאור כל העמים דוברי השפות הבריטוניות.

היסטוריה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ערך מורחב – היסטוריה של ויילס

ראיות ארכאולוגיות מראות כי בני אדם ישבו באזור ויילס כבר לפני 250,000 שנה בתקופה הפלאוליתית. לאחר תקופת הקרח ויילס הייתה מיושבת על ידי חברות ציידים-לקטים, כאשר החברות החקלאיות הראשונות היו קיימות באזור רק בסביבות 4000 לפני הספירה, בתחילת תקופת האבן החדשה. השימוש במתכת בוויילס החל בסביבות אמצע האלף השלישי לפני הספירה. במהלך עידן הברזל נבנו באזור מבצרי גבעה רבים, מהם נשארו שרידים רבים.

רוב ההיסטוריונים מאמינים כיום כי גלים רצופים של מהגרים הביאו לאזור תרבויות שונות שהחליפו את הקודמות, וכי גל ההגירה האחרון היה זה של הקלטים, במהלך תקופת הברונזה.

ההיסטוריה המתועדת הראשונה של ויילס נרשמה במהלך התקופה הרומאית. באותה העת האזור של ויילס המודרנית היה מחולק לשבטים רבים, כשהסילורים בדרום-מזרח והאורדוביקים במרכז ובצפון מערב היו הגדולים והחזקים מביניהם. הרומאים הקימו שורת מבצרים לאורך דרום ויילס וכן כרו זהב שם. הם בנו מבצר לגיונרי גדול בעיר קרליאון שכלל גם אמפיתיאטרון, הנחשב כיום לשמור ביותר בכל בריטניה. במאה ה-4 לספירה, תחת הכיבוש הרומי, הובאה הנצרות לראשונה לוויילס.

לאחר הנסיגה הרומאית מבריטניה בשנת 410, כשהאי הבריטי היה נתון לפלישותיהם של השבטים הגרמאנים, הפכה ויילס ההררית והנוחה להגנה למעוזם הראשי של הקלטים בחלקו הדרומי של האי הבריטי. כך שימרה ויילס את זהותה הקלטית הייחודית בעוד שהתושבים הקלטים של שאר האי הבריטי דוכאו ונטמעו בהדרגה בקרב הסקסונים. השבטים הקלטים המקוריים בוויילס נותרו חזקים, והם אלו המהווים את הבסיס לוויילס של היום. שבטים אלו נלחמו במשך מאות שנים עם ממלכות מרסיה, נורת'מבריה ו-ווסקס על השליטה באזור.

במאה ה-9 כרתו הוולשים ברית עם הוויקינגים, שפלשו לאי הבריטי, כנגד האנגלו-סקסים במזרח האי, כפי שעשו לפניהם ממלכות קורנוול וברטאן. בשנת 878 הביסו הוולשים, יחד עם הוויקינגים הדנים, צבא שלם של חיילי מרסיה, ניצחון שהעניק לוויילס שנים רבות של שקט. בשנת 1063 שוב הביסו הוולשים את הסקסונים ממרסיה, הפעם בעזרת ויקינגים מנורווגיה. בדומה בקורנוול וברטאן, סייעו למעשה הוויקינגים למנוע את כיבוש האזורים הקלטים על ידי האנגלו-סקסים.

בשנת 1282 כבש מלך אנגלי את ויילס - היה זה אדוארד הראשון שכבש את ויילס לאחר שניצח בקרב את הנסיך ל'ואלין אפ גריפיד'. אדוארד הקים בוויילס שורה של טירות ומצודות ופעל לדיכוי חירותו של העם הוולשי. אך הסיפוח החוקי הסופי של ויילס שיצר את הממלכה המאוחדת הושלם רק בשנת 1536, על ידי המלך הנרי השמיני.

ויילס היא האומה הראשונה שאוחדה עם אנגליה ליצירת הממלכה המאוחדת. הקשר בין ויילס ואנגליה הדוק הרבה יותר מהקשר בין שתי האומות האחרות, סקוטלנד וצפון אירלנד, לאנגליה; בנוסף לגורם ההיסטורי קיימת גם הקרבה הגאוגרפית: ויילס נמצאת פחות משעתיים נסיעה מלונדון. בוויילס כמעט ואין תנועות בדלניות, הקוראות לעצמאות המדינה, זאת בניגוד לצפון אירלנד וסקוטלנד. הוולשית היא השפה היחידה^{[דרושה הבהרה]} שהוחזרה לשימוש שוטף בממלכה המאוחדת לאחר 800 שנות דיכוי לשוני מצד השלטונות האנגליים. כיום כל השילוט בוויילס, בניגוד לאנגליה, סקוטלנד וצפון אירלנד, הוא בשתי שפות: אנגלית וולשית.

ב-1966 אירע בעיר אברפן שמדרום המדינה אסון אברפן, באסון נהרגו למעלה מ-140 אזרחים, מתוכם 114 ילדים.

גאוגרפיה

פארק סנודוניה (Snowdonia) בצפון ויילס. זהו הפארק הלאומי הגדול בבריטניה

במאה ה-19 שימשה ויילס כבסיס למחקר סטרטיגרפי ופלאונטולוגי חשוב, שבסופו נקראו שלוש יחידות הזמן הגאולוגיות בעידן הפלאוזואיקון על שם ויילס: הקמבריון בא מהשם קמרי, השם הוולשי לוויילס; האורדוביק נקרא על שם השבט הקלטי העתיק האורדוביקים; והסילור נקרא על שם שבט הסילורים.

ויילס ממוקמת בחצי אי במערב בריטניה הגדולה, ושטחה הוא 20,779 קמ"ר. היא גובלת באנגליה ממזרח, בתעלת בריסטול מדרום ובים האירי ממערב ומצפון, וסך הכל לוויילס יש 1,200 קילומטרים של קו חוף. רוב האוכלוסייה והתעשייה של המדינה מרוכזים בדרום המדינה, ובעיקר בערים קארדיף, סוונסי וניופורט.

שני שלישים מאוכלוסיית ויילס חיים במישורים שליד החוף ובעמקים בדרום המדינה, כשרוב השליש הנוסף יושב בקצה הצפון מזרחי של המדינה. שאר האזורים במרכז, צפון מערב ודרום מערב המדינה הם בעיקר כפריים ומאופיינים בעיקר על ידי שטח הררי. ההר הגבוה ביותר במדינה הוא סנודון, וגובהו 1,085 מטרים.

פוליטיקה וממשל

בשנת 1999 לראשונה הוקם הפרלמנט הוולשי שכולל 60 חברים.

השר הראשון של ויילס (בוולשית: Prif Weinidog Cymru) הוא ראש הממשלה הוולשית ואחראי על עבודתו של קבינט השרים והרכב הממשל הוולשי, מדיניות הפנים, היחסים עם ישויות אחרות בבריטניה, וכן מייצג את ויילס בחו"ל. מעונו הרשמי של השר הראשון של ויילס נמצא ב-Ty Hywel, הידוע בעבר כבית קריקהאוול, ובבית סנד (בית הפרלמנט) בקארדיף ביי. מעון המגורים ממוקם בבנייני קראון, בפארק קתייס. מאז מרץ 2024, מכהן ווגן גתינג, כשר ראשון והוא שחור העור הראשון בתפקיד.

כוח משטרה בוויילס פועל ככוח אזורי שמאורגן ב-4 אזורים וכולל בין היתר משטרת דרום ויילס ומשטרת צפון ויילס.

כלכלה

קומביין בשדה ליד רוסילי

הכלכלה הוולשית משקפת בדרך כלל את המגמות והדפוסים הלאומיים של הממלכה המאוחדת. עם זאת, בוויילס יש שיעורי תעסוקה גבוהים יותר בתחומי החקלאות, היערנות, הייצור, ובמקביל היא מספקת פחות מקומות עבודה בשירותים פיננסיים ועסקיים. קיימות השקעות זרות פעילות במגזר הייצור הוולשי, הבולטות במיוחד בתעשיות הטכנולוגיה העילית (היי-טק) של המדינה, אך התוצר המקומי הגולמי (GDP) לנפש ושיעורי התעסוקה של ויילס נמוכים בהרבה מהממוצע בממלכה. האיחוד האירופי העניק סיוע פיתוחי משמעותי לחלקים ממערב ודרום ויילס על מנת לשפר את התנאים שם.

חקלאות, ייעור ודיג מהווים פחות מ-2% מהתמ"ג של ויילס. הייצור החקלאי בוויילס מתמקד בעיקר בבעלי חיים, בדגש על גידול כבשים, בקר, חזירים ועופות. הגידולים החקלאיים העיקריים הם שעורה, חיטה, תפוחי אדמה ושיבולת שועל. בתחום הייעור, ועדת היערות הממשלתית מחזיקה ומנהלת אחוזות נרחבות המיועדות לניצול מסחרי של עץ. במקביל, ענף הדיג בוויילס מתבסס על מספר נמלים קטנים ומאות כלי שיט, אך שלל הדיג הכולל נותר מוגבל ומתמקד בעיקר בצדפות, בקלה, לובסטרים וחתולי ים.

חוות השמש קורט קולמן

מבחינה גאוגרפית, גידול הכבשים והבקר דומיננטי במיוחד בכלכלת ויילס, בעוד שחצי האי ליין והאי אנגלסי מתאפיינים באזורי חקלאות עשירים. לאורך חוף קרדיגן תופסים הדיג ומשקי החלב מקום מרכזי, ובאזורי פמברוקשייר וקמרת'נשייר ניתן למצוא שטחי מרעה נמוכים רבים לצד חוות חלב ונמלי דיג. נמל מילפורד הייבן, הנהנה ממעגן טבעי עצום, משמש כמרכז הדיג העיקרי של ויילס.

משאבי הטבע של ויילס מוגבלים ברובם לפחם, אדמות חקלאיות, מים ויערות. הפחם מהווה את המשאב המינרלי המשמעותי היחיד במדינה. מרבצי הפחם בדרום ויילס נרחבים משמעותית מאלו שבצפון מזרח המדינה ומכילים אנתרציט באיכות גבוהה יותר. עיקר הפחם הנכרה כיום נצרך באופן מקומי על ידי תחנת הכוח באברת'או ומפעל הפלדה בפורט טלבוט. לעומת זאת, עפרות הברזל מצויות בכמויות מזעריות בלבד.

בתחום האנרגיה, ויילס מפעילה מספר פרויקטים הידרואלקטריים ומאגרים המספקים מים וחשמל לצרכים ביתיים ותעשייתיים, כאשר כמחצית מהחשמל ההידרואלקטרי המיוצר בה מועבר לאזורים שונים באנגליה. לקראת סוף המאה ה-20 הוקמו בוויילס חוות רוח מסחריות, הכוללות כמה מהמתקנים הגדולים באירופה.

תחנת האוטובוסים המרכזית של קארדיף

מגזר היצרני בוויילס תורם כמעט שליש מהתמ"ג שלה, זאת על אף דעיכתן של רוב התעשיות הכבדות לקראת סוף המאה ה-20. השיפורים בתשתיות התחבורה במדינה תרמו לגיוון ענפי הייצור בדרום מזרח ובצפון-מזרח ויילס, תוך משיכת חברות בבעלות זרה המתמחות במוצרי חשמל, רכב וכימיקלים. לצד אלו, תעשיות המזון והמשקאות, המטאלורגיה ומוצרי המתכת, וכן ייצור הציוד האופטי, מהווים נדבכים מרכזיים וחשובים בכלכלה המקומית.

חלוקה מנהלית

מחוזות

ערך מורחב – מחוזות ויילס

ויילס מחולקת ל-22 מחוזות החל מה-1 באפריל 1996.

קהילות

בדומה לחלוקה באנגליה לקהילות (Civil Parish), בוויילס קיימת חלוקה דומה לקהילות (Community) אשר פועלות כתת-חלוקה של המחוז. עם זאת, בשונה מהמצב באנגליה בה שטחים מאוכלסים משויכים לקהילה (Civil Parish), בוויילס כל שטח משתייך לקהילה (Community), כולל שטחים בלתי מאוכלסים. לרוב עיירות וערים מרכזיות מתפקדות גם כמרכזי קהילה החולשים על החוות והעיירות הקטנות יותר בסביבתן.

נכון לשנת 2001, ישנם 869 קהילות ברחבי ויילס, הגדולה ביותר היא ריידר (Rhayader) עם כ-13,945 הקטאר והקטנה ביותר היא קפין פורסט (Cefn Fforest) בגודל 64 הקטאר. הקהילה בעלת מספר התושבים הגדול ביותר היא בארי עם 45,053 תושבים.

דמוגרפיה

לפי מפקד שנערך בשנת 2011 אוכלוסיית ויילס מונה 3,063,456 תושבים. לפי מפקד שנערך בשנת 2005 כאשר כ-75 אחוזים מהאוכלוסייה נולדו בוויילס, ורוב הנותרים באנגליה. רק 3% נולדו מחוץ לבריטניה. המפקד של שנת 2011 הראה כי ויילס היא האזור הכי פחות מגוון מבחינה אתנית בכל בריטניה: 96 אחוזים מהאוכלוסייה הם לבנים ממוצא בריטי, כאשר רוב האוכלוסייה הלא-לבנה היא ממוצא אסייתי (בעיקר מהודו ופקיסטן).

אחוז הפריון בוויילס עומד על 1.9% כאשר 58% מהלידות הן לאמהות שאינן נשואות. 10.7% מהנולדים בוויילס נולדים לאמהות שנולדו בחו"ל, לעומת 5.2% בשנת 2001.

קבוצות לאומיות בוויילס

במפקד שנערך בשנת 2011, נשאלה שאלה על הזהות הלאומית של האוכלוסייה. לאזרחים הייתה את האפשרות "לסמן את כל מה שמתאים". לפי המפקד, ההגדרה הלאומית של תושבי ויילס מתחלקת כך:

• 57.5% הגדירו את עצמם אך ורק ולשים
• 7.1% הגדירו את עצמם גם ולשים וגם בריטים
• 34.1% לא הגדירו את עצמם ולשים. מתוכם
  • 16.9% אך ורק בריטים
  • 9.4% בריטים יחד עם זהות לאומית אחרת
  • 11.2% אנגלים
  • 2.6% אנגלים יחד עם זהות לאומית אחרת

דתות

72 אחוזים מתושבי ויילס הם נוצרים וכ-19 אחוזים מגדירים את עצמם חסרי דת. האסלאם הוא הזרם הדתי הגדול בוויילס שאינו נוצרי, 24,000 מוסלמים שמהווים 0.8% מהאוכלוסייה.^{[דרוש מקור: 91% נוצרים וחסרי דת. איך מתפלגים 9% נוספים כך ש-0.8% זה המקסימום? כמה דתות מיעוט יש בוויילס?]} האוכלוסייה היהודית במדינה מונה כ-0.08% מכלל האוכלוסייה.

יהדות ויילס

יהודים החלו להתיישב בוויילס בעיקר מתחילת המאה ה-20. בזמן מלחמת העולם השנייה ברחו יהודים רבים מלונדון המופגזת לקארדיף המוגנת יחסית. כיום קיימת בקארדיף קהילה בת כמה מאות נפשות אשר לה בית כנסת שנפתח לפני כמה שנים^{[דרושה הבהרה]}. בקארדיף פעילה תנועת נוער יהודית אחת – בני עקיבא.

ראו גם

• ולשים
• האיים הבריטיים
• הממלכה המאוחדת

קישורים חיצוניים

• ויילס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• כלכלת ויילס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• ויילס, דף שער בספרייה הלאומית