הצגת המקור של הדף "קין והבל"

{{פירוש נוסף|נוכחי=סיפור המקראי על קין והבל|אחר=להקה|ראו=[[קין והבל 90210]]}}
[[קובץ:Bartolomeo Manfredi - Cain Kills Abel, c. 1615, Kunsthistorisches Museum (Vienna).jpg|שמאל|ממוזער|250px|{{ציטוט|תוכן=וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה, וַיָּקָם קַיִן אֶל-הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ.|מרכאות=כן|מקור={{תנ"ך|בראשית|ד|ח}}}} קין רוצח את הבל, ציור מעשה ידי ברתולומאו מנפרדי, שנת 1600 לערך. מוצג ב[[המוזיאון לתולדות האמנות (וינה)|מוזיאון לתולדות האמנות בווינה]]]]
סיפור '''[[קין|קַיִן]] ו[[הבל|הֶבֶל]]''', המופיע בתחילתו של ספר [[בראשית]] ({{תנ"ך|בראשית|ד|ללא=ספר}}), הוא [[סיפורי התנ"ך|סיפור מקראי]] על [[קנאה]] ו[[רצח]] בין אחים. בסיפור זה קם קין על הבל אחיו להורגו, בשל קנאתו על כך ש[[קורבן מנחה|מנחתו]] של הבל ל[[אלוהים (יהדות)|אלוהים]] התקבלה, בעוד שמנחתו של קין לא התקבלה.

==הסיפור המקראי==
[[קין]] ו[[הבל]], בניהם של [[אדם (דמות מקראית)|אדם]] ו[[חוה]]{{הערה|מאוחר יותר, לאדם וחוה נולדו בנים ובנות רבים (על-פי המסורת, שלושים וששה במספר, אם כי מספרם המדויק אינו נזכר בכתובים), מתוכם שלושה נזכרים בשמם: קין, הבל ו[[שת]]. על פי המקרא, מילדיהם התפצלה האנושות כולה.}} קין היה [[איכר]] - עובד אדמה, והבל - רועה צאן.

יום אחד החליט קין להקריב מנחה לפני [[אלוהים (יהדות)|אלוהים]] מתנובת שדהו, וגם הבל הקריב את בעלי החיים המשובחים ביותר שבמרעהו. אלוהים קיבל את מנחתו של הבל ולא את מנחתו של קין. קין לא היה יכול לשאת את העובדה שמנחת אחיו הקטן התקבלה בעוד ששלו נדחתה והדבר מילא אותו בכעס ובדכדוך. ה' פנה אליו (בפסוקים שמשמעותם המילולית התפרשה בדרכים שונות בקרב הפרשנים), והסביר לו כי אם ינהג בדרך הנכונה, עוד יישא אליו ה' פנים (הוא ינחל הצלחה):
{{הדגשה|לָמָּה חָרָה לָךְ וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ? הֲלוֹא אִם-תֵּיטִיב, שְׂאֵת, וְאִם לֹא תֵיטִיב, לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ; וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ, וְאַתָּה, תִּמְשָׁל-בּוֹ|{{תנ"ך|בראשית|ד|ו|ז|קצר=כן}}}}, אך קין לא שעה לדבריו, אלא קם והרג את אחיו בעת היותם בשדה: {{הדגשה|וַיֹּאמֶר קַיִן, אֶל-הֶבֶל אָחִיו{{הערה|לכאורה חסר במקרא מהו הדבר אותו אמר קין להבל. ב[[תרגום השבעים]] וב[[נוסח שומרון]] נוספים כאן המילים "בוא נצא השדה.". בנוסף ב[[תרגום התורה המיוחס ליונתן]] ובתרגום ניאופיטי מופיע שיחה שלמה בין האחים בתרגום הפסוק.}}; וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה, וַיָּקָם קַיִן אֶל-הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ|{{תנ"ך|בראשית|ד|ח|קצר=כן}}}}. לאחר מכן שאל ה' את קין: {{ציטוטון|אֵי הֶבֶל אָחִיךָ?}}, וקין היתמם וענה: {{הדגשה|לֹא יָדַעְתִּי, הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי?|{{תנ"ך|בראשית|ד|ט|קצר=כן}}}}. בתגובה ענה לו ה': {{הדגשה|מֶה עָשִׂיתָ? קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן-הָאֲדָמָה!|{{תנ"ך|בראשית|ד|י|קצר=כן}}}}.
[[קובץ:Death of Abel.png|ממוזער|250px|מותו של הבל, [[גוסטב דורה]]]]
ה' העניש את קין בכך שהאדמה שספגה את דם אחיו לא תצמיח לו יבול: {{הדגשה|וְעַתָּה אָרוּר אָתָּה מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת פִּיהָ לָקַחַת אֶת דְּמֵי אָחִיךָ מִיָּדֶךָ. כִּי תַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה לֹא תֹסֵף תֵּת כֹּחָהּ לָךְ נָע וָנָד תִּהְיֶה בָאָרֶץ.|{{תנ"ך|בראשית|ד|יא|יב|קצר=כן}}}}, והוא יחיה את חייו כנווד תמידי. קין הודה ב[[חטא]]ו (או מבקש הקלה בעונש), וגילה את חששו שיהרגו אותו, ועל כן שם לו ה' אות (לא מפורש מהו אותו אות) – והבטיח כי מי שיפגע בו יפגע שבעתים<ref>{{תנ"ך|בראשית|ד|יג|טו}}</ref>. הסיפור מסתיים בתיאור קורותיו של קין. קין התיישב בארץ נוד קדמת עדן והוליד את בנו [[חנוך בן קין|חנוך]], שעל שמו נקראה העיר שהקים קין, ואילו אדם וחוה זכו לבן נוסף במקום הבל, וקראו לו [[שת]]<ref>{{תנ"ך|בראשית|ד|יז|כה}}</ref>. ע"פ התורה מזרעו של שת נולד [[נח]]<ref>{{תנ"ך|בראשית|ה}}</ref>, אשר ממנו וממשפחתו יצאו כל עמי העולם.
[[קובץ:Cain leadeth abel to death tissot.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קיין מוביל את הבל ביער לפני רציחתו, בציור מאת [[ג'יימס טיסו]]]]

== פרשנות מסורתית ==
פירושים ומדרשים רבים נכתבו על קין והבל ועל החטא בניסיון לענות על שאלות שעולות מקריאת הסיפור ובפרט שאלות על לידת קין והבל, מדוע הקורבן של הבל התקבל והקרבן של קין לא, מה כוחו של יצר הרע, מה כוחה של תשובה, איך זה מתקשר לקללת האדמה ושאלות נוספות.

=== לידת קין ===
אפשר לראות בפרשנות על סיפור קין והבל קו מנחה שמנסה להראות שקין היה רשע עוד לפני הרצח<ref name=":1">{{צ-מאמר|מחבר=פרופ' [[יונתן גרוסמן]]|שם=קין והבל: על פנים נפולות ועל רצח|כתב עת=|קישור=http://www.hatanakh.com/articles/קין-והבל-על-פנים-נפולות-ועל-רצח|סדרה=}}</ref>. גם בברית החדשה<ref>{{ברית חדשה|יוחנן א|ג|9|12}}</ref>, כתבים [[גנוסיס|גנוסטיים]]<ref>{{צ-ספר|מחבר=יונתן כהנא|שם=גנוסטיקה|מקום הוצאה=|מו"ל=רסלינג|שנת הוצאה=2017|עמ=39}}</ref> ספר אדם וחוה<ref>{{צ-ספר|מחבר=מרדכי הק|שם=הספרים החיצוניים|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=|כרך=ראשון|עמ=א - יח|עריכה=אברהם כהנא}}</ref> ומקורות נוספים<ref>{{Cite book|url=https://books.google.com/books?id=NnnVmbnE-TcC#v=onepage|title=Cain and Abel in Text and Tradition: Jewish and Christian Interpretations of the First Sibling Rivalry|last=Byron|first=John|publisher=[[Brill Publishers|Brill]]|year=2011|isbn=978-9004192522|location=Leiden|author-link=John Byron}}</ref>.

עדות לקו פרשני זה ניתן לראות [[תרגום התורה המיוחס ליונתן|בתרגום המיוחס ליונתן]] שאומר שאדם ידע שחווה התעברה מ[[סמאל]] וגם ב[[פרקי דרבי אליעזר]]<ref>פרקי דרבי אליעזר פרק כא</ref> ופרשנים מאוחרים יותר<ref>[[יצחק אברבנאל|האברבנאל]] על בראשית ג' כ"ב, [[ילקוט שמעוני]] בראשית ד א</ref>. עדות נוספת לפרשנות הזאת ניתן למצוא בזוהר שמקשר את קין לנחש ומאשים את קין בכל הרוע בעולם<ref>זוהר פקודי רלב א-ב, זוהר בראשית נד א, זוהר נשא קמג א</ref> וכך גם ב[[תומר דבורה]]<ref>תומר דבורה ד' ב'</ref>. מקור מודרני לרעיון ניתן לראות בספרו של הרב [[יעקב מדן]]<ref>{{צ-ספר|מחבר=הרב יעקב מדן|שם=כי קרוב אליך - בראשית|מקום הוצאה=|מו"ל=ידיעות ספרים|שנת הוצאה=|עמ=33-38|פרק="פרשת בראשית"}}</ref> שאומר שקין הוא בן הנחש ואף מקשר את צאצאיו ל[[מעשה בני האלוהים|חטא בני האלוהים]].

ייתכן שהסיבה ל[[דמוניזציה]] של קין היא ניסיון להסביר את תחילת הסיפור בהתאם לסופו - קרבנו של קין נדחה והוא רוצח את הבל. בעקבות כך יש ניסיון להראות איך כבר מהתחלה הוא היה רע, ואולי אפילו בן של השטן / הנחש.<ref name=":1" />

כנגד טענה זו, טוען הרב עזרא ביק, כי דמותו של קין דווקא הייתה חיובית מטבעה, ומביא לכך מס' סימוכים:

# סיפור לידתו מתואר בצורה רבת חשיבות לעומת הבל שמוצג כנספח אליו.
# משמעות שמו היא הישג לעומת שמו של הבל שמבטא ריקנות, כלום.
# היוזמה של הבאת הקורבן הייתה של קין ושוב, הבל רק הצטרף אליו כנספח. 
# בהסתמך על המדרש שקין לא ידע כיצד להרוג, ייתכן שהוא גם לא ידע את משמעות ההריגה, ולא הבין למה גורמים מעשיו.
# מתיאור הפסוקים ניתן לראות שהמעשה לא היה רצח מלכתחילה, אלא ויכוח שהתחיל ממקום חיובי- יש תיאור של "הבל אחיו", מראה על קירבה- שהתפתח להריגה.

וזה מעיד שקין לא היה רשע מטבעו אלא דמות שנפלה להתנהגות הטבע האנושי- קנאה שהובילה לרצח.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=הרב עזרא ביק|שם=קין והבל|כתב עת=בית המדרש הוירטואלי (M.B.V) ע"ש ישראל קושיצקי שליד ישיבת הר עציון|קישור=https://www.hatanakh.com/sites/default/files/%D7%A7%D7%99%D7%9F%20%D7%95%D7%94%D7%91%D7%9C_0.pdf}}</ref> וכך סובר גם פרופ' יונתן גרוסמן.<ref name=":2">{{צ-מאמר|מחבר=פרופ' יונתן גרוסמן|שם=קין והבל: על פנים נפולות ועל רצח|כתב עת=אתר התנ"ך הרצוג|קישור=file:///C:/Users/User/Downloads/%D7%A7%D7%99%D7%9F%20%D7%95%D7%94%D7%91%D7%9C.pdf}}</ref>

=== דחיית קורבנו של קין ===
שאלה נוספת שהמדרש מנסה לענות עליה היא - מדוע הקורבן של הבל התקבל ושל קין לא? בפסוקים נראה שקין עדיף כיוון שחשב להעלות קורבן ראשון, ורק אז הבל הצטרף - {{הדגשה|וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה מִנְחָה לַיהוָה. וְהֶבֶל הֵבִיא '''גַם הוּא''' מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן וַיִּשַׁע יְהוָה אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ|{{תנ"ך|בראשית|ד|ג|ד|קצר=כן}}}}.

המדרש עונה שקין הביא קורבן מקולקל, לעומת הבל שהביא מן המובחר. מדרש בראשית רבה<ref>{{מדרש רבה|בראשית|כב|ה}}</ref> ו[[ילקוט שמעוני]] אומרים שקין הביא פירות מקולקלים מהשאריות שלא אכל, ו[[משל|ממשילים]] את קין לעבד שמביא למלך שאריות פירות רעים ואוכל בעצמו את הפירות הטובים. [[רש"י]], [[מדרש אגדה (בובר)|מדרש אגדה]], [[בחיי בן אשר|רבנו בחיי]] ו[[תרגום התורה המיוחס ליונתן|התרגום המיוחס ליונתן]] אומרים שקין הביא פירות רעים או זרעים לא טובים. ה[[מלבי"ם]] מוסיף שקין חשב שאלוהים צריך את הקורבן ותלוי בו, ו[[רש"ר הירש]] אומר שקין התייחס לקורבן כ"חובה דתית" נצרכת שאין ברירה אלא לבצע, דבר ש[[מלאכי]]<ref>{{תנ"ך|מלאכי|א|ו|ח}}</ref> מגנה.

המדרש מנסה להצדיק את הבחירה האלוהית על ידי הסבר שקין הביא קרבן רע ושפל לעומת הבל שהביא קרבן איכותי.

לעומת זאת, טוען פרופ' יונתן גרוסמן, כי לא ניתן להבין מן הפסוקים שהסיבה לדחיית הקורבן היא שקין הביא קורבן פסול. לטענתו, להיעדר הסיבה לדחיית מנחתו יש משמעות תאולוגית וספרותית- זה יוצר חיבור והזדהות עם קין שהוא הדמות המרכזית, ומעצים את התסכול והכעס שחש בעקבות ההחלטה השרירותית בעיניו של ה', ומייצרת את ההבנה שאין בידי האדם את היכולת להכריע באופן מלא מי הוא הטוב והראוי לפני ה'.<ref name=":2" />

=== על מה התדיינו קין והבל ===
מדרשים שונים ניסו להבין - מה אמר קין להבל?

בפסוק עצמו {{הדגשה|וַיֹּאמֶר קַיִן, אֶל-הֶבֶל אָחִיו; וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה, וַיָּקָם קַיִן אֶל-הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ|{{תנ"ך|בראשית|ד|ח|קצר=כן}}}} הדבר לא ברור.

ב[[נוסח שומרון]] מופיע נוסח מעט שונה - {{ציטוטון|ויאמר קין אל הבל אחיו נלכה השדה}}, ובאופן דומה ב[[תרגום השבעים]] וה[[פשיטתא]]. [[תרגום נאופיטי|תרגום ניאופיטי]] ו[[תרגום התורה המיוחס ליונתן|התרגום המיוחס ליונתן]] על הפסוק מוסיפים דו-שיח שלם בין האחים.

מדרש בראשית רבה<ref>{{מדרש רבה|בראשית|כב|ז}}</ref> וה[[ילקוט שמעוני]] מציעים שלושה פירושים - א. ויכוח ממוני לגבי חלוקת העולם; ב. ויכוח דתי (בנחלה של מי בית המקדש יקום); ג. ויכוח על אישה (מי ישא את חוה או את תאומתו של הבל).

[[מדרש אגדה (בובר)|מדרש אגדה]], ו[[מדרש לקח טוב]] אומרים שקין כפר ב[[תורת הגמול]] ואמר זאת להבל.

ופרשנים אחרים<ref>כגון [[אברהם אבן עזרא|אבן עזרא]], [[יוסף בכור שור|ר"י בכור שור]], [[רד"ק]]</ref> אומרים שקין אמר את דברי התוכחה שאלוהים אמר לו ב{{תנ"ך|בראשית|ד|ו|ז|ללא=פרק}}.

=== לשון רבים ב"דמי אחיך" ===
{{ציטוט|תוכן="וַיֹּאמֶר מֶה עָשִׂיתָ קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן-הָאֲדָמָה:"|מקור=ספר בראשית, פרק ד', פסוק י'}}
[[חז"ל]] התקשו, מדוע נוקט הפסוק בלשון רבים, במילה "דמי". הם מבארים זאת בשני פירושים עיקריים:
* המדרש מבאר: דמי אחיך - "דמו ודם זרעיותיו"{{הערה|{{מדרש רבה|בראשית|כב|ט}}}}, כלומר, גם קולותיהם של ה[[צאצא]]ים שעתידים היו לצאת מ[[הבל]], צועקים מהאדמה, וגם עליהם קין ייענש{{הערה|[[חיים טירר|באר מים חיים]], [Be'er_Mayim_Chaim,_Genesis.4.10.1 בראשית פרק ד', פסוק י']}}.
* "בגמרא פירשו: שעשה קין בהבל אחיו חבורות חבורות פציעות פציעות שלא היה יודע מהיכן [[מוות|נשמה יוצאה]] עד שהגיע לצוארו"{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|לז|ב}}}} - קין שלא ידע איך רוצחים, ניסה להרוג את הבל בשיטת [[ניסוי וטעייה]], והכה אותו הכאות רבות, (בקנה או באבן) עד ש[[מוות|יצאה נשמתו]]. ב[[ספר הזוהר|זוהר]] מובא שמכיוון שקין לא ידעה מהיכן להרוג את הבל, הוא [[נשיכה|נשך]] אותו בשיניו כ[[נחשים|נחש]] בכל גופו, עד ש[[מוות|יצאה נשמתו]]{{הערה|{{זהר חלק א|נד ב}}}}. לעומת זאת, המדרש מבאר שקין התבונן על אביו כששחט פר, ומשם למד להרוג את הבל ישירות מהצוואר{{הערה|{{מדרש רבה|בראשית|כב|ח}}}}. עוד מספר המדרש, שהבל היה חזק מקין, והצליח לרתק את קין לארץ כשזה ניסה להורגו. קין השתמש ב[[מניפולציה (התנהגות)|מניפולציה]] כדי לעורר את [[רחמים|רחמי]] הבל עליו ו[[הסחת דעת|להסיח את דעתו]], ואז קם והרג אותו.

[[קובץ:Jardin des Tuileries IMG 1845.JPG|שמאל|ממוזער|250px|קין לאחר רצח אחיו: [[פסל (יצירה)|פסל]] מעשה ידי [[וידאל אנרי]], המוצב ב[[גני הטווילרי]] שב[[פריז]]]]

==ניתוח ספרותי==
{{מקורות|פסקה=כן|נושא=ספרות|נושא2=יהדות}}
בסיפור קין והבל יש נקודות דמיון לסיפור [[חטא עץ הדעת]]. בשניהם אלוהים פונה אל האדם לאחר חטאו (אף במילים דומות), ומנסה לברר איתו מה אירע, ובשניהם האדמה מקוללת והאדם מגורש ממקומו למקום אחר. מאידך, בניגוד לחטא עץ הדעת בו אדם הפר ציווי מפורש של האלוהים הרי שקין לא נצטווה מעולם שלא לרצוח ואף יש שמשתמשים בסיפור כחיזוק לטענה שה[[אלוהים]] מעניש על מעשה פסול גם ללא ציווי מפורש שאוסר אותו{{הערה|שם=יורם|{{השילוח|יורם חזוני|המוסר של רועי הצאן|המוסר-של-רועי-הצאן|1, אוקטובר 2016}}}}.

על פי התנ"ך היה רצח הבל הרצח הראשון בהיסטוריה. רצח שלמעשה מסיים את עידן התמימות והאחווה של האנושות. מעשה שבו לא אנשים זרים קמים אחד על השני, אלא האח הבכור שבדרך כלל ממונה על שמירת הצעירים, קם על האח הצעיר והורגו. הרבה שאלות נשאלות על סיפור רצח זה שממעט בתיאור, ונדרש להשלמה ממקורות אחרים ומגוונים. כיצד קין הרג את הבל? האם קין ידע מה משמעות מעשיו? האם ההורים עמדו על ההבדל שביניהם, ולכן ניסו ללמדם מקצועות שונים? ואיך הוריהם הגיבו למעשה הזה? מה אחריותו של אלוהים למעשה הרצח בדחייתו של קין? מדוע אלוהים עומד כמשקיף, אבל לא מנסה למנוע את הרצח? האם קין באמת התחרט על מעשהו, או למעשה רק הצטער על העונש שקיבל? מהו אות שקיבל על מנת שלא יהרגוהו ומיהם ההורגים שהרי מדובר בתחילת האנושות, בתקופה שאין בה בני אדם אחרים? מדוע קין שהוענש בנוודות בונה עיר? האם הוא התגבר על הקללה של אלוהים, או למעשה עשה מעשה של תיקון של יישוב העולם?{{הבהרה|מדוע יש צורך בכ"כ הרבה שאלות רטוריות}}

בסיפור קין והבל יש האנשה של שני כוחות שבאדם. ה[[חטא]] שמוצג כמו יצור מיתי שחוטף את קורבנותיו ("לפתח חטאת רובץ") ודמו של הבל הנרצח הצועק מהאדמה ("קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה") ומהווה עד למעשה הרצח ואף תובע ענישה ו[[נקמה]] על המעשה. ואולי אף ה[[אדמה]] שספגה את דם הרצח, מסרבת באופן סלקטיבי להניב לו מיבולה.

בניגוד למוסר התנ"כי של "עין תחת עין" ו"שופך דם האדם באדם דמו ישפך", אלוהים נוטה חסד לקין ולא נוטל ממנו את חייו כמתחייב. יש הטוענים כי מעשה זה של חיי נוודות, יסורי מצפון של רוצח, ואות קלון גרועים ממיתה, אם כי לפי פשט הדברים ואופיו של קין כמתואר, אין הדבר נראה כך. ייתכן שמכיוון שמדובר במעשה הרצח הראשוני, ועדיין לא הייתה אזהרה אלוהית מפורשת על רצח, נמנע אלוהים להענישו במלוא חומרת הדין ואף נותן לו הגנה ואזהרה שאין דמו מותר. עונשו של קין שהאדמה לא מניבה פירות, והוא עובד האדמה שחי עליה בעצם נפגע בפרנסתו, וצריך לאמץ למעשה את סגנון חייו של הבל ולחיות על [[רעיית צאן]] כמנהג הנוודים של אותה תקופה.

על סיפור קין והבל, אפשר לומר את הפסוק המפורסם בשיר השירים "קשה כשאול קנאה"<ref>{{תנ"ך|שיר השירים|ח|ו}}</ref>. הרצח הראשון בהיסטוריה אירע בשל [[קנאה]] בין אחים. כל הורה מכיר את תופעת קנאת האחים, שרבים ביניהם על תשומת לבו של ההורה. פסיכולוגים היו טוענים שבסיפור הזה, האל מייצג את דמות ההורה, שהבנים רוצים לרצותו. הקנאה היא כנראה הרגש הטבעי והעז ביותר המתעורר בגיל מוקדם. אין טבעי מכך, שרגש הקנאה יתעורר, מיד כאשר האנושות מתפצלת לשני אנשים. גם בהמשך בתנ"ך, [[עשיו]] רוצה להרוג את [[יעקב]] בגלל הקנאה, ובני יעקב רוצים להרוג את [[יוסף]] בשל הקנאה.

מעניינת תגובתם של אדם וחוה. הם אינם מתייאשים בשל מעשה הרצח ולא קובעים שהאנושות אין לה תקווה, אלא מחליטים להביא בן נוסף כתחליף להבל. הם יודעים שקין הוציא את עצמו מהאחוה במילים המתריסות והסרקסטיות "השומר אחי אנכי" ומחליטים להביא את [[שת]] שימלא את מקומו של הבל, כך שלא יפקד מקומו בהיסטוריה האנושית, ואולי אף יהיה לו תחליף טוב יותר.

==פרשנות סמלית לסיפור המקראי==
'''[[הרב קוק]]''' ראה בקין הקנאי אבטיפוס של אדם או חברה שמנסה מתוך קנאה להשוות את תנאיה בכוח, באופן מלאכותי וללא כל הצדקה, גם כאשר אינו ראוי לכך מבלי שעמל ופיתח את עצמו. הוא ראה ב[[קורח]] את הטיפוס הזה, שמקנא במעמדם הרם של [[משה]] ו[[אהרון]] ומבקש גם לו מעמד עליון, מבלי שהדבר מגיע לו, ולאחר מכן שוב ב[[נצרות]] שמבקשת מעמד שווה לעם ישראל, מבלי שהיא עמלה על תיקון הנפש והמידות באמת{{הערה|1=אורות, ישראל ותחייתו, ט"ו. ראו גם: [[יהושע ויצמן]], [http://www.yba.org.il/show.asp?id=38829 קין, קרח והפוסט-מודרניזם]. ראיית קרח כגלגול של קין מופיעה כבר בכתבי המקובלים.}}.

'''פרופ' [[שלום רוזנברג]]''' מפרש את הסיפור כבעל ארכיטיפים של חברות אנושיות. הבל מסמל את החברה הטכנולוגית המשגשגת, שעמלת קשה לשפר את תנאי מחייתה, במטרה להגיע לחיי נוחות, רווחה ומותרות שיש בהם הרבה הבל, ואילו קין (שמשמעותו בעברית '''חנית'''), מסמל את החברות הלוחמות, הכובשות והביריוניות, שניסו לקטוף את הפירות המתוקים של החברות הטכנולוגיות מבלי לעמול עמל רב, בחוזק יד וברצחנות. ואת הבן השלישי שת כבן שמחפש את התיקון המוסרי והרוחני של החיים{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/maaliyot/asara-2.htm|הכותב=עמוס גאולה|כותרת=עשרה דורות מאדם עד נח|אתר=דעת|תאריך=אב תשמ"ז}}}}.

פרשנים אחרים{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://old.herzog.ac.il/tvunot/fulltext/al-atar7_rozenson.pdf|הכותב=ישראל רוזנסון|כותרת=סיפור עבר|אתר=מכללת הרצוג|עמודים=130|תאריך=אלות תש"ס|תאריך_וידוא=2018-01-24|archive-date=2018-01-24|archive-url=https://web.archive.org/web/20180124195658/http://old.herzog.ac.il/tvunot/fulltext/al-atar7_rozenson.pdf|url-status=dead}}}} רואים את הסיפור כמייצג את העימות בין התרבות החקלאית - המתיישבת, המיוצגת על ידי קין עובד האדמה לבין תרבות הרועים הנוודים, המיוצגת בדמותו של הבל. בתקופת המקרא נמצא העימות בין שתי צורות החיים האלה בשיאו. בסופו של דבר אנו יודעים כי התרבות החקלאית דחקה את רגלי תרבות הנוודים ולראיה שרוב [[אוכלוסיית העולם]] חיה כיום חיים של יישובי קבע. סיפור קין והבל בא לרמז כי הדבר נעשה בצורה כוחנית ותוך גילויי אלימות כלפי חברת הנוודים. עימותים כגון אלה המלווים בשפיכות דמים קשה מתרחשים גם בימינו ב[[צ'אד]], בין נוודים משבטים ערביים וחקלאים מבני הבואלה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.lefigaro.fr/flash-actu/tchad-22-morts-dans-des-affrontements-entre-eleveurs-et-agriculteurs-20210808|כותרת=Tchad: 22 morts dans des affrontements entre éleveurs et agriculteurs|אתר=Le Figaro|תאריך=8 באוגוסט 2021|שפה=צרפתית}}}}.

פרשנות שונה גורסת כי בעקבות הקללה שהטיל האלוהים קודם לכן על עבודת האדמה (...אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ... בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם...), הרי שגישתו של קין מסמלת את הכניעה לגזירה ולעומתה גישתו של הבל שפנה לעבודת צאן (שלא התקללה) מסמלת את ניסיון לשפר את מצבו ולהינצל מהגזירה ככל האפשר. לפי פרשנות זו, העובדה שהאלוהים קיבל את מנחתו של הבל ולא את מנחתו של קין נועדה לסמל שדרכו של הבל היא זו שעדיפה בעיני האלוהים{{הערה|שם=יורם}}.

=== בנצרות ===
בציורי כנסייה וכתבי יד נוצריים מ[[ימי הביניים]] מוצגים קין והבל כיהודים וכישו, כאשר בשני המקרים אח אחד קם על השני להורגו. בין סיפור קין והבל וסיפור [[צליבת ישו]] יש כמה קווים משיקים, הבאים לידי ביטוי באמנות זו: קבלת קרבן הבל על ידי האל, מקבילה להקרבת ישו על ידי האל עבור בני האדם; קימת האח הגדול על אחיו הצעיר מקבילה לרצון בני "הברית הישנה" להתנכל לבני "הברית החדשה"; קין זכה ל'''אות קין''', שהייתה טבועה בו, וכך גם היהודים, שנאלצו לענוד סמלים מזהים להיותם יהודים וכו'.

=== בתקופה המודרנית ===
סיפורם של קין והבל שימש סמל לריב בין אחים:
*שירו של [[דן פגיס]] על [[השואה]] "[[כתוב בעיפרון בקרון החתום]]" מבוסס על מעשה קין והבל, כאשר הבל וחוה מסמלים את העם היהודי הנרדף וקין מסמל את ה[[נאצים]]. שיר זה נועד להראות שגם הרוצחים השפלים ביותר, ואלו שאנו מכנים מפלצות, גם הם בני אדם.
*בתקופת המאבק בתוך היישוב היהודי קודם הקמת [[ישראל|מדינת ישראל]] כינו אנשי האצ"ל את יריביהם בשם "קין"{{הערה|1=כך למשל בכרוז שפרסם [[מנחם בגין]] בתקופת [[הסזון]] שנשא את הכותרת "[http://www.daat.ac.il/daat/ezrachut/begin/45_2-2.htm עוד שלם נשלם לך, קין...]" כמילות שירו של [[זאב ז'בוטינסקי]] משנת [[תרצ"ח]], "[http://www.betar.org.il/world/music/songs/kula.htm כולה שלי]".}}.
*המונח [[קייניזם]] שנטבע ב-1958 מייצג תופעה בתהליך גידול הצאצאים אצל מספר משפחות עופות שבה פוגע הגוזל הבוגר בגוזלים הצעירים.

== מקבילות בספרות המזרח הקדום ==
ההיסטוריון [[שמואל נח קרמר|שמואל קרמר]] מציין כמה טקסטים מסופוטמיים מקבילים לסיפור קין והבל הקשורים לניגוד המקצועות של האחים. המיתוס הראשון שקרמר מזכיר עוסק בזוג אחים - אמש (אל הקיץ) ואנטן (אל החורף) שרבים ומתווכחים מי מהם טוב יותר. על מנת להכריע בוויכוח שניהם הולכים אל האל [[אנליל]] ומביאים לו מתנות, ולבסוף האל אנליל פוסק לטובת אמש אל הקיץ<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=94678659#42.3747.6.default|כותרת=עולם התנ"ך - בראשית|אתר=kotar.cet.ac.il|תאריך_וידוא=2020-10-19|עמודים=40}}</ref>. הטקסט עצמו מאוד מקוטע, וקשה להשוות אותו באופן ישיר למקרא<ref>Kramer, Samuel Noah (1961), Sumerian Mythology: A Study of Spiritual and Literary Achievement in the Third Millennium B.C.: Revised Edition, Philadelphia, Pennsylvania: University of Pennsylvania Press. pp. 49-51</ref>, אך הוא מספק לנו עדות למקור העוסק בניגוד בין שני המקצועות במסגרת של ריב בין אחים המביאים לאל כלשהו (במקרה זה אנליל) מתנות.

טקסט נוסף שקרמר מזכיר הוא ויכוח בין ה[[כבש הבית|רחלה]] לחיטה סביב השאלה מי מבניהם עדיף. בטקסט לח'ר (אלת הצאן) ואשנן (אלת החיטה) מתווכחות ביניהם מי יותר טוב ומועיל. המחבר מעדיף את החיטה - אשנן מתחילה ומסיימת את הוויכוח (וכך זוכה לנאום נוסף), הטיעונים שלה משכנעים יותר, והאל [[אנכי]] שמתפקד כשופט אלוהי פוסק לטובתה<ref name=":0">{{צ-ספר|מחבר=ש. שפרה ויעקב קליין|שם=בימים הרחוקים ההם - אנתולוגיה משירת המזרח הקדום|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=הוצאת עם עובד|שנת הוצאה=1996|עמ=583-592}}</ref><ref>Kramer, Samuel Noah (1961), Sumerian Mythology: A Study of Spiritual and Literary Achievement in the Third Millennium B.C.: Revised Edition, Philadelphia, Pennsylvania: University of Pennsylvania Press. pp. 53-54</ref>. הטקסט האחרון שקרמר מזכיר בהקשר זה הוא על האלה [[איננה]] שצריכה לבחור בעל - [[תמוז (אל)|תמוז]] (אל המרעה) או אנקימדו (אל החקלאים). אל השמש אוטו תומך בתמוז, אבל איננה מעדיפה את אנקימדו. תמוז בתחילה מתעצבן על הבחירה של איננה וטוען שהוא עדיף, אך בסוף אנקימדו מצליח להרגיע אותו והם משלימים<ref>Kramer, Samuel Noah (1961), Sumerian Mythology: A Study of Spiritual and Literary Achievement in the Third Millennium B.C.: Revised Edition, Philadelphia, Pennsylvania: University of Pennsylvania Press. pp. 101-103</ref>.

בכל הטקסטים האלה רואים מעין ריב או ויכוח שמקבילים לריב של קין (עובד האדמה) והבל (רועה צאן), כאשר אלים מייצגים את הצדדים השונים בוויכוח ואף את השופט המכריע. הטקסטים עוסקים בשאלת העדיפות של רועה הצאן לעומת האיכר, ומכריעים לטובת רועה הצאן. המוטיב של ויכוח בין רועה הצאן לעובד האדמה נראה גם בסיפור של קין והבל, כאשר האל מכריע שרועה הצאן (הבל) עדיף. בעקבות הכרעת האל, עובד האדמה (קין) המתרגז ורוצח את רועה הצאן. בהשוואה למיתוס ניתן לראות כמה הבדלים - הטקסט המקראי מעדיף את רועה הצאן על פני עובד האדמה, בטקסט המקראי מדובר על דמויות בשר ודם ולא על אלים ובטקסט המקראי דווקא עובד האדמה הוא הרגזן.

הבדל חשוב נוסף הוא במה עוסק החיבור - הסיפור המקראי עוסק בשאלת החטא ועונשו, ובשאלה המוסרית ואף מכיל דיאלוג בין אלוהים לקין בעקבות המעשה<ref>{{תנ"ך|בראשית|ד|ט|טו}}</ref>, ואילו הטקסטים המסופוטמיים הם שירי ויכוח הדנים בשאלה מה עדיף - רועה צאן או עובד אדמה. שירים על ויכוחי עדיפות היו נפוצים בספרות החכמה השומרית ומופיעים בווריאציות נוספות כגון - ויכוח בין הנחושת והכסף או ויכוח בין הציפור והדגה.<ref name=":0" />

== התייחסות בתרבות ==
סיפור קין והבל הופיע פעמים רבות בציוריהם של אומנים מהתרבות הנוצרית.

=== בספרות ובשירה ===
[[קובץ:Belzec oboz zaglady pomnik ewa abel.JPG|ממוזער|אנדרטה באתר בו עמד [[מחנה ההשמדה בלז'ץ]] בפולין ועליה שירו של דן פגיס המבוסס על קין והבל]]
* שירו של [[נתן אלתרמן]] "אגרת" (בתוך "[[כוכבים בחוץ]]") בנוי על כל יחסי האחים מספר [[בראשית]], וביניהם בולט סיפור קין והבל.
* הסיפור "אחי החיוור" של הסופר הגרמני [[וולפגנג בורכרט]].
* השיר '[[כתוב בעפרון בקרון החתום]]', של [[דן פגיס]], כאמור לעיל.
* "[[קדמת עדן (רומן)|הרומן קדמת עדן]]", של [[ג'ון סטיינבק]], בנוי כווריאציה על סיפור קין והבל, ושם סיפור דומה חוזר בקרב גיבורי הספר בשני דורות. שם הספר עצמו מתייחס למקום גירושו של קין לאחר הרצח.
* [[ניל גיימן]] עשה שימוש בדמויותיהם של קין והבל ב[[רומן גרפי|רומן הגרפי]] זוכה הפרסים "[[סנדמן (ורטיגו)|סנדמן]]".
* [[לורד ביירון]] כתב מחזה בשם 'קין'<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://benyehuda.org/read/2866|הכותב=לורד ביירון|כותרת=קין|אתר=פרוייקט בן יהודה}}</ref> בו מתוארות הטענות של קין כלפי אלהים. המחזה מפתח את העולם הנפשי של הדמויות בדגש על דמותו של קין, דבר שגרם לאנשים רבים להתקומם כנגד היצירה היוצרת הזדהות עם דמות החוטא<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://benyehuda.org/read/13368|הכותב=דוד פרישמן|כותרת=מבוא מאת דוד פרישמן [המתרגם] למחזה “קין”|אתר=פרוייקט בן יהודה}}</ref>. המחזה תורגם לעברית על ידי [[דוד פרישמן]]. תרגום נוסף נעשה בשנת 1852 על ידי אותו לאו ויצא לאור ב-2022 במסגרת סדרת 'סדר'.
* ברב המכר "קין והבל" שנכתב על ידי [[ג'פרי ארצ'ר (סופר יליד 1940)|ג'פרי ארצ'ר]] גיבורי הספר נקראים קין והבל, על שם הקנאה השוררת ביניהם{{הערה|{{גלובס|אסתי סגל|ג'פרי ארצ'ר מעדכן את ספרו "קין והבל"|1000458939|16 ביוני 2009}}}}

=== במוזיקה ===
* השיר "קין" של הזמר והיוצר [[יהודה פוליקר]] מתוך האלבום "[[הילד שבך]]", העוסק במות אחיינו מ-1995.
* השיר "קראת לי קין" של המוזיקאי [[נעם רותם]] מתוך האלבום "[[ברזל ואבנים]]" מ-2011.
* שם הלהקה והשיר "מלחמת אחים" של להקת המטאל הישראלית "[[קין והבל 90210]]".
* השיר ״chapter four” של להקת המטאל האמריקאית avenged sevenfold מתוך האלבום ״[[waking the fallen]]” מ-2003.

=== בטלוויזיה ===
* בסדרה "[[מאה בתנך]]" (יוצרים: [[דנה שץ בראון]], קובי פז, תמנע לוי) הפרק "אחים" מספר את סיפורם של קין והבל מנקודת מבט עכשווית. יחודו של הפרק הוא בניסיון להבין את מניעיו של קין (שימי) לרצח.
* סיפור קין והבל מובא במרכז עלילת העונה השלישית של הסדרה האמריקאית "לוציפר" (יוצר: טום קאפינוס), כאשר סגן מרקוס פירס (טום וולינג), קצין מוערך ב[[משטרת לוס אנג'לס]] מתגלה כקין, הרוצח הראשון בעולם, שנידון לשוטט בכדור הארץ לנצח ולשאת באות כעונש על רצח הבל אחיו.

===אחר===
* במיתולוגיה של [[משחק תפקידים|משחק התפקידים]] "[[עולם האפלה]]" נחשב קין ל[[ערפד]] הראשון, שהפך לכזה לאחר שקולל על ידי אלוהים ומלאכיו לנדוד בעולם ולהנזן מדמם של בני האדם כעונש על רצח אחיו.

== קין והבל וצמחונות ==
{{מקורות|פסקה=כן|נושא=יהדות}}
על פי התיאור המקראי בפרק א' של בראשית ועל פי היתר הבשר לנח, ועל פי דברי חז"ל - לא הותרה הריגת בעלי חיים ואכילתם לפני נח. ניתן לפרש שמתיאור הכתוב לא משתמע כי הבל העלה את צאנו כקרבן לעולה על מזבח, בניגוד לכתוב המפורש אצל נוח. אלא מובא כי מתנתו של הבל מכונה "מנחתו" כמו מנחת קין. לפי העולה מהכתוב הקדיש הבל כבשים חיים לאל כמתנה, בלי לשחוט אותם, בהתאם למונח "מנחה" שפירושו מתנה הניתנת למלך או לאישיות חשובה<ref>"קח נא את מנחתי אשר הבאת לך"</ref>. יש הסוברים כי הנפת כבשים חיים בחג השבועות במקדש, הוא כדוגמת מה שהיה אצל הבל, וכדוגמת מה שיהיה בעתיד, מאחר שלפי הרב קוק העלאת קרבן על אש המזבח בעתיד תהיה רק ממנחות מהצומח, ולא מהחי.

== ראו גם ==
* [[אות קין (מקרא)]]

==לקריאה נוספת==
*[[יאיר זקוביץ]] ו[[אביגדור שנאן]], '''גם כך לא כתוב בתנ"ך'''. תל אביב: [[ידיעות ספרים]], 2004. פרק ה' 'ויהי ביותם בשדה' :סיפור קין והבל במדרש [[בראשית רבה]]. עמ' 67–77
* [[מרדכי ברויאר]], '''פרקי בראשית''', הוצאת תבונות, תשנ"ט, הפרק "קין והבל", עמ' 123–130
* הרב [[גדעון כהן שאולי]], '''רבבות הגשם''', הוצאת מרכז רוחני שאולי, תשע"ח, הפרק "נע ונד תהיה בארץ", עמ' 39–38

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
*[https://www.ranlevi.com/2020/02/03/osim_tanach_kein-able/ קין והבל: דוקו-פשע], על סיפור קין והבל, ב[[פודקאסט]] "עושים תנ"ך", עם דוקטור בעז סתווי
* [[זיוה שמיר]], [https://www.zivashamir.com/post/%D7%90%D7%A9%D7%A8-%D7%99%D7%93%D7%99-%D7%94%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%94-%D7%91%D7%95-%D7%91%D7%A9%D7%93%D7%94 "'''''אשר ידי הייתה בו בשדה'''''"]-דמות '''קין''' ביצירת ''[[נתן אלתרמן|אלתרמן]]'' לתקופותיה ולסוגיה, [https://www.zivashamir.com אתר מב"ע], אוגוסט 2022

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{ספר בראשית}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:סיפורי ספר בראשית]]
[[קטגוריה:רצח בספרות ובאמנות]]
[[קטגוריה:חטאים במקרא]]
[[קטגוריה:פרשת בראשית]]