הצגת המקור של הדף "קנאביס (סם)"

[[קובץ:ST-3-bud.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תפרחת]] קנאביס מיובשת]]'''קנאביס''' או '''קנבוס''' הוא [[סם פסיכואקטיבי]], המופק מחלקים שונים של צמח ה[[קנאביס]]. הקנאביס מכונה גם '''גראס''', '''ירוק''', '''ויד''' (מ[[אנגלית]]: grass, weed – דשא, עשב), '''מריחואנה''' (מ[[ספרדית]] מקסיקנית: '''Marijuana'''), או '''גנג'ה''' (מ[[הינדית]]: Ganja, '''गांजा''') כאשר הכוונה היא בדרך כלל לפרחי הצמח. סם הקנאביס קיים בצורות עיבוד שונות, וצריכתו מתבצעת בדרך של עישון ושאיפה, אידוי או אכילה (לאחר עיבוד). השפעתו נמשכת לרוב מספר שעות, והיא מתוארת לעיתים קרובות כמעצימת תחושות (לטוב ולרע) ומעוררת דמיון. תחת השפעת קנאביס מצטמצם תחום התודעה – המושפע עשוי להתרכז בדבר מה ולשכוח לחלוטין מן העולם שסביבו{{הערה|FRANCES AMES, M.D.: A Clinical and Metabolic Study of Acute Intoxication with Cannabis Sativa and Its Role in the Model Psychosis, p.225|כיוון=שמאל}}{{הערה|[http://www.coloradodaily.com/ci_15104021 Pot and perception: Looking at what marijuana really does to you]|כיוון=שמאל}}. מנגד רבים טוענים שמה שמצוי במוקד התודעה – בין אם מדובר בתחושה פיזית ובין אם מדובר בחוויה רגשית – מועצם במידה רבה.

החומרים הפעילים בסם הם חומרים ממשפחת ה[[קנבינואידים]], ובעיקר [[THC]] ו-[[קנאבידיול|CBD]]. לחומרים אלו השפעות פסיכואקטיביות ו[[פיזיולוגיה|פיזיולוגיות]] שונות.

השימוש בקנאביס ידוע עוד מ[[העת העתיקה]], אך בתחילת [[המאה ה-20]] חלה עלייה משמעותית בשימוש בו למטרות הנאה ולמטרות רפואיות. כיום, הקנאביס נצרך כסם למטרות הנאה וכתרופה למספר מחלות ותסמינים.

הקנאביס הוא הסם הבלתי-חוקי הנפוץ בעולם (נפוצים ממנו רק הסמים החוקיים – [[קפאין]], [[ניקוטין]] ו[[אתנול]]){{הערה|{{ynet|איתי גל|סכנה ושמה קנאביס|2467754|4 במאי 2003}}|כיוון=ימין}}. הוא מוגדר ברוב מדינות העולם כסם שייצורו, מכירתו וצריכתו בלתי חוקיים; ב[[אמנה (הסכם)|אמנות]] בין-לאומיות המקובלות על רוב מדינות העולם נקבע שאספקת קנאביס איננה חוקית, אך בתחילת המאה ה-21 כ-40 מדינות החלו במדיניות רשמית של [[אי-הפללה]] או [[לגליזציה]] חלקית של צריכתו, בדרך כלל תחת הגבלות על הכמות המותרת.

בישראל, השימוש בסם למטרות רפואיות מוסדר באמצעות נוהל 106<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/he/departments/policies/cn-106-2019|כותרת=נוהל 106 - רשיונות לשימוש בקנביס|אתר=משרד הבריאות}}</ref> של משרד הבריאות, והגוף המפקח על כך הוא היחידה לקנאביס רפואי (היק"ר)<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/he/departments/units/cannabis_unit/govil-landing-page|הכותב=משרד הבריאות|כותרת=יחידה לקנאביס רפואי - יק"ר|אתר=משרד הבריאות}}</ref>

==השפעות==
{{ערך מורחב|השפעות של קנאביס}}
לצד ההשפעות המשכרות של סם הקנאביס, יש לו השפעות פיזיולוגיות רבות, מהן הגורמות נזק, ומהן חיוביות. שימוש קבוע בסם כרוך בהגברת הסיכון לבעיות בריאותיות שונות, כמו [[דלקת סימפונות]] [[מחלה כרונית|כרונית]] או ירידה ביכולות [[קוגניטיבי]]ות, וכן סכנת [[התמכרות לסמים|התמכרות]] [[התמכרות פסיכולוגית|פסיכולוגית]], אף על פי שמחקרים שונים מראים שהתמכרות זו נמוכה ופחותה משמעותית מזו הנגרמת בעקבות שימוש ב[[ניקוטין|סיגריות]] וב[[משקה אלכוהולי|אלכוהול]], בין היתר, מפני שאלו האחרונים ממכרים גם פיזית. לקנאביס השפעות פיזיולוגיות חיוביות כסם נוגד הקאות וכסם להרגעת ה[[שריר]]ים, ואף נעשה בו שימוש בכמה יישומים רפואיים.

עובדות אלו, יחד עם ההיבטים החוקיים הנוגעים לאיסור על השימוש בסם, וההתנגדות הקיימת לאיסור זה, הביאו לעריכת מחקרים רבים בנושא. הנטייה של מרבית צרכני הקנאביס להשתמש במקביל בסמים אחרים (כגון [[משקה אלכוהולי|אלכוהול]] ו[[טבק (חומר גלם)|טבק]]) מסבכת את עריכת המחקרים, הנדרשים לבודד את הקנאביס מגורמי נזק אפשריים אחרים. במדינות שבהן השימוש בקנאביס אסור, יש גם קשיים פוליטיים וחוקיים לערוך מחקרים מסודרים. על זאת יש להוסיף את האינטרסים של המעורבים בסוגיה, מצד התנועות הקוראות ל[[לגליזציה של סמים קלים|לגליזציה של השימוש בסם]], ומצד חברות התרופות הפועלות לצמצום צריכתו וגורמי [[אכיפת החוק]], המקשים על שקלול הנתונים.

בשנים האחרונות חלה עליה במעשנים, בפרט בני נוער, שחוו בהשפעת הקנאביס מאפיינים פסיכוטיים לטווח קצר וארוך, כולל הזיות והקאות כרוניות. לרוב השפעה זו תהייה זמנית ולא תישאר לצמיתות. מומחים תולים זאת בכך שיצרני הקנאביס העלו את רמת החוזק שלו. מחקרים רבים מצאו קשר בין שימוש כבד במריחואנה חזקה לבין התפתחות של הפרעות פסיכולוגיות, כולל סזיכופרניה, אם כי לא הוכח קשר סיבתי<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/magazine/2024-09-04/ty-article-magazine/.highlight/00000191-bccc-db99-a1d1-bdfee5930000|הכותב=מלקולם פרגוסון|כותרת=המריחואנה היום חזקה. חזקה מדי|אתר=הארץ|תאריך=4 בספטמבר 2024|שפה=עברית|תאריך_וידוא=16 באוקטובר 2024}}</ref>.

=== השפעות מיידיות ===
טבען וחוזקן של ההשפעות המיידיות של צריכת קנאביס משתנות בהתאם לכמות, הזן, ההרכבה ומקור הצמח, שיטת הצריכה, תכונותיו הנפשיות והפיזיות של המשתמש (כמו סבילות אפשרית), וסביבת המשתמש בזמן הצריכה וההשפעה{{הערה|שם=הערה מספר 24946514:0|{{קישור כללי|כתובת=https://www.drugs.com/illicit/cannabis.html|הכותב=|כותרת=Cannabis|אתר=Drugs.com|תאריך=}}}}.

בהתאם לכך, אדם הצורך כמות סטנדרטית של קנאביס עשוי לחוות חלק מההשפעות הבאות (אך ייתכן שלא יחווה אותן){{הערה|שם=הערה מספר 24946514:0}}:
* '''שינוי במצב התודעה ובמצב הרוח''': מצב רוח טוב המתואר כ"תחושת היי", תחושות שמחה או [[אופוריה]], רוגע, חברותיות ושחרור עכבות.
* '''שינוי בתפיסה חושית''': הערכה מוגברת של גירויים חושיים ([[ריח]], [[שמיעה]] ו[[טעם]]), עיוות [[תפיסת זמן|תפיסת הזמן]] והמרחב.
* '''שינויים פיזיולוגיים''': יובש בפה{{הערה|P.A. Versteeg, D.E. Slot, U. van der Velden & G.A. van der Weijden, [https://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/j.1601-5037.2008.00301.x Effect of cannabis usage on the oral environment: a review], '''International Journal of Dental Hygiene''', Volume 6, Issue 4, 12 November 2008, pp. 315–320, at p. 317}}, [[דופק]] מוגבר, אדמומיות [[עין|בעיניים]] (כתוצאה מהרחבת [[מחזור הדם|כלי הדם]]), [[אישון|אישונים]] מורחבים ו[[תיאבון]] מוגבר.
* '''פגיעה בריכוז''': ירידה ביכולת ה[[קואורדינציה]] ובריכוז, שהופכת פעולות כמו [[נהיגה]] או הפעלת מכונות כבדות למסוכנות באופן יחסי.
* '''חוויה שלילית''': תיתכן תחושת [[חרדה]], [[פאניקה]], תחושה מוגזמת של מודעות עצמית, ומחשבות [[פרנויה|פרנואידיות]].
* '''נמנום''': תחושת עייפות והירדמות, אך מאידך פגיעה במנגנון [[שנת חלום]]{{הערה|{{צ-ספר|שם=שיחות על שינה וחלימה, פרק ג|מו"ל=אוניברסיטה משודרת|שנת הוצאה=}}|כיוון=ימין}}.

אנשים שצורכים כמות גדולה של קנאביס עלולים לחוות חוסר התמצאות ו[[דליריום]], ועלולים לא לדעת היכן הם נמצאים, או באיזו שעה. בנוסף, מינונים גבוהים של קנאביס עשויים לגרום גם לתנודות חדות במצב הרוח, מחשבות מקוטעות, פרנויה, התקפי פאניקה, ורגשות של חוסר מציאות{{הערה|שם=הערה מספר 24946514:0}}.

=== השפעות ארוכות טווח ===
{{שכתוב|ערבוב של מושגים, וכתיבה לא קוהרנטית|נושא=בריאות|פסקה=השפעות ארוכות טווח}}לאחר עשרות שנים של מחקר בנושא, המחקר המקיף והעדכני ביותר שנעשה בנושא זה הוא דו"ח [[האקדמיה הלאומית למדעים, הנדסה ורפואה]] {{אנ|National Academies of Sciences, Engineering, and Medicine}} משנת 2017, שבחן את כל הספרות המחקרית שבוצעה במשך 20 שנה (כ-10,000 מחקרים), במטרה לסכם את כל מה שידוע למדע על הסכנות הבריאותיות של הקנאביס{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.nationalacademies.org/hmd/Reports/2017/health-effects-of-cannabis-and-cannabinoids.aspx|הכותב=|כותרת=The Health Effects of Cannabis and Cannabinoids: The Current State of Evidence and Recommendations for Research|אתר=האקדמיה הלאומית למדעים, הנדסה ורפואה|תאריך=}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.hsph.harvard.edu/news/hsph-in-the-news/lack-of-conclusive-evidence-marijuana-public-health-risk/|הכותב=|כותרת=Lack of conclusive evidence on marijuana’s health effects poses public health risk|אתר=[[אוניברסיטת הרווארד]]|תאריך=}}}}. דו"ח האקדמיה הלאומית הניב 100 מסקנות, שסווגו על פי רמת מהימנות, בין המסקנות שיש לגביהן ראיות חד-משמעיות, דרך אלו שנתמכות בראיות מתונות בלבד, ועד להצגת [[השערה (מדע)|השערות]] שלא נמצאו שום ראיות רציניות שתומכות בהן{{הערה|שם=הערה מספר 24946514:1|{{קישור כללי|כתובת=http://nationalacademies.org/hmd/~/media/Files/Report%20Files/2017/Cannabis-Health-Effects/Cannabis-conclusions.pdf|הכותב=|כותרת=COMMITTEE’S CONCLUSIONS|אתר=האקדמיה הלאומית למדעים, הנדסה ורפואה|תאריך=}}}}.

כך למשל, נכון לשנת 2017, ישנן ראיות חד-משמעיות שעישון קנאביס מגביר תדירות ותכיפות של [[סימפטומים]] של [[דלקת סימפונות]]. מחקרים מצאו ראיות מתונות שעשויות להצביע על כך שקנאביס מגביר תסמינים של [[מאניה]] ו[[היפומאניה]] בקרב אנשים הלוקים ב[[הפרעה דו-קוטבית|הפרעה דו־קוטבית]], מגביר את הסיכוי להיווצרות [[הפרעת חרדה חברתית]], מעלה במעט את הסיכוי לפתח [[דיכאון קליני]], לצד סיכוי מוגבר למחשבות אובדניות, [[ניסיון התאבדות|ניסיונות אובדניים]] וכן עלייה בסיכויי ההצלחה בעת ניסיון התאבדות. כמה מתופעות אלו ניכרות יותר בקרב משתמשים כבדים{{הערה|שם=הערה מספר 24946514:1}}. תופעות אובדניות יכולות להיווצר באופן טבעי כתוצאה מתחושת ה"היי" או אופוריה שהקנאביס יכול לפעמים להשרות לצד תחושות חרדה שהוא יכול להשרות, לאחר שתחושת האופוריה פגה מבחינה פסיכולוגית קשה לאדם הסביר להרגיל עצמו לתחושות הרגילות שביום יום ולכן יכולה להיווצר [[מצוקה נפשית]] של דיכאון וחרדה. לאנשים צעירים או אנשים שלא מספיק מודעים לשברירות הנפשית שיש להם
או לאנשים שמתקשים לווסת את עצמם מבחינה רגשית יכולה להיווצר תחושת מצוקה גדולה מאוד כתוצאה מכך שתחושת האופוריה פגה. זאת אומרת שלא בהכרח שהקנאביס יצר באופן ישיר את המצב האובדני או את המצוקה הנפשית אבל הוא יכול ליצור מצב שלאנשים שיש להם בעיה בוויסות רגשי עלולים לחוות תחושת מצוקה כאשר השפעות האופוריה או החרדה שהקנאביס משרה פגות.

קנאביס ברוב המקרים אצל אנשים בעלי קושי נפשי לוויסות רגשות דווקא יכול להשרות תחושת ביטחון. תיאבון יצירתיות ותחושות חיוביות בסך הכל. התחושות השליליות יכולות להיווצר כאשר צריכת הקנאביס מסתיימת והאדם צריך לווסת את רגשותיו בצורה טבעית ללא השפעות הקנאביס. מצב שיכול להיות מאתגר לאנשים עם ובלי צריכת קנאביס וללא קנאביס בכלל התחושות יכולות אולי לאנשים מסוימים להיות עוצמתיות אפילו יותר.

מצד שני, דו"ח האקדמיה הלאומית הראה שלא נמצאו שום ראיות רציניות המצביעות על עישון קנאביס כמעלה סיכון ל[[סרטן (מחלה)|סרטן]], כל עוד הקנאביס לא מעורב בטבק{{הערה|שם=הערה מספר 24946514:1}}{{קישור שבור|5.09.2024}}.

מחקרים משלימים מצביעים על כך שקנאביס מגביר את הסיכוי לירידה בתפקוד [[קוגניטיבי]] למשך מספר חודשים לאחר תום השימוש{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=C. HEATHER ASHTON, FRCP, Emeritus Professor of Clinical Psychopharmacology University of Newcastle upon Tyne, Department of Psychiatry, Royal Victoria Infirmary, Newcastle|שם=Pharmacology and effects of cannabis: a brief review|כתב עת=}}}}, אך העדויות באשר להשפעה ארוכת טווח שאינה חולפת אינן מספקות מסקנה ברורה{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Harold Kalant|שם=Adverse effects of cannabis on health: an update of the literature since 1996., Progress in Neuro-Psychopharmacology and Biological Psychiatry, 5, 28, Elsevier, 2004, עמ' 849–863|כתב עת=}}}}.

מבחינת תסמינים חיוביים, דו"ח האקדמיה הלאומית מצא ראיות חד-משמעיות לכך ששימוש בקנאביס מסייע בטיפול ב[[כאב]] כרוני למבוגרים, בשיפור ה[[סימפטומים]] של תסמונת [[טרשת נפוצה]], וכן בהקלה ב[[בחילות]] וב[[הקאה|הקאות]] הנגרמות על ידי [[כימותרפיה]]. המחקרים מצאו ראיות מתונות שעשויות להצביע על כך שקנאביס משפר את תוצאות השינה לטווח קצר אצל אנשים עם סוגים מסוימים של [[הפרעת שינה|הפרעות שינה]]{{הערה|שם=הערה מספר 24946514:1}}.

==המחלוקת על הסכנה בשימוש בקנאביס==
הנושא שרוי במחלוקת עזה ועתירת אמוציות הן מצד המתנגדים לשימוש והן מצד התומכים, מה שגורם לקושי בראייה אובייקטיבית של הדברים.

מחלוקת לדוגמה בין התומכים למתנגדים היא תוצאת מחקר שהתפרסם ב-[[2012]], מחקר שהחל ב-[[1973]] בהשתתפות 1,000 ילדים בני 13, כאשר רק אצל אלה שהחלו לעשן מריחואנה לפני שהגיעו לגיל 18 התגלתה ירידה ברמת האינטליגנציה. מסקנת החוקרים הייתה שהחומר פוגע במוח שנמצא בשלבי התפתחות{{הערה|אלי לאון, [https://web.archive.org/web/20180830185042/http://www.israelhayom.co.il/site/newsletter_article.php?id=20797&hp=1&newsletter=29.08.2012 עישון מריחואנה - לא צעד חכם], [[ישראל היום]], 29 באוגוסט 2012|כיוון=ימין}}. הועלתה ביקורת באשר לתקפות שיטת המחקר וממצאיו{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = Dr Ole Rogeberg|כתובת = http://www.abc.net.au/science/articles/2013/01/23/3674424.htm?site=science/tricks|כותרת = ערעור על מתודולוגיית מחקר דונדין}}|כיוון=ימין}}, ומחקר נגדי שהתפרסם ב-2014, שנערך בקרב 2,612 ילדים ובחן את נתוני ה-IQ של הנבדקים כאשר היו בני ובנות 8 – ושוב כאשר הגיעו לגיל 15 – ובו נלקחו בחשבון פקטורים נוספים כגון שימוש באלכוהול, עישון סיגריות, רקע משפחתי, היסטוריה התנהגותית וחינוך מוקדם. מחקר עדכני זה לא מצא מתאם בר מדידה בין שימוש מתון בקנאביס וירידה באינטליגנציה, אך מצא ירידה מעטה (3%) באינטליגנציה עבור משתמשים כבדים יותר שצרכו קנאביס לפחות 50 פעמים{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = קלייר מוקריס, ד"ר|כתובת = http://www.science20.com/news_articles/moderate_pot_use_by_adolescents_doesnt_hurt_iq-147298|כותרת = קנביס אינו פוגע בIQ}}|כיוון=ימין}}.

=== טיעונים נגד שימוש בקנאביס ===
ישנם מספר נימוקים נפוצים נגד השימוש בקנאביס, ורובם מתמקדים בסיכון להשפעות פיזיולוגיות או נפשיות שליליות. חששות נפוצים:
*צריכה ממושכת של קנאביס ב[[עישון]] גורמת נזק בלתי הפיך לדרכי הנשימה.
* קנאביס הוא גורם חלקי בהתפתחות של [[סכיזופרניה]]. הוא אינו הגורם היחידי שמשפיע על התפרצות המחלה, אך האפקט הוא משמעותי, ושימוש בסם מכפיל את הסיכוי לחלות במחלה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.healthline.com/health/substance-use/cannabis-psychosis|כותרת=Cannabis and Psychosis: What's the Actual Link Between Them?|הכותב=|מידע נוסף=באתר [[Healthline]]|תאריך=25 באוגוסט 2022|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=25 באוגוסט 2022}}.}}. קיים קשר הדדי בין נטייה ל[[סכיזופרניה]] לצריכת קנאביס, מכיוון שהופעת הסכיזופרניה מובילה לסיכוי גבוה יותר לשימוש בקנאביס{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=סכיזופרניה וקנאביס: לא מה שחשבתם|אתר=קאנה|תאריך=2018-10-09|כתובת=https://www.canna.co.il/סכיזופרניה-וקנאביס/|שפה=עברית|תאריך_וידוא=2019-04-22}}|כיוון=ימין}}.
* הסכנה העיקרית בטווח הקצר היא התקף [[פראנויה]], המופיע בעיקר אצל משתמשים חדשים בקנאביס. זאת בעיקר בעת שימוש במינונים גבוהים כבר בשימושים הראשונים.
* עילפון בחלק מהמשתמשים הטריים שנוטלים מינון מופרז, או מקבלים מינון מופרז מבלי לדעת שהם נוטלים את הסם.
;סכנות נדירות יותר:
* בפעמים הראשונות תיתכן ירידה משמעותית בלחץ הדם לזמן קצר. מסוכן בשילוב בעיות רפואיות מסוימות.
* טכיקארדיה (האצה בקצב הלב), מסוכנת בשילוב בעיות רפואיות מסוימות.
* תסמינים שליליים כגון: [[חיוורון]], איבוד תחושה בגפיים, קור עז, איבוד תחושה חלקי בלשון-קושי בדיבור, וסחרחורות.

הסכנה העיקרית בטווח הקצר היא התקף [[פראנויה]], המופיע בעיקר אצל משתמשים חדשים בקנאביס.

==== תאוריית סם המעבר והקשר לסמים אחרים ====
מאז שנות החמישים עלה החשש כי הקנאביס הוא "סם מעבר", שממנו עוברים המשתמשים ל[[סמים קשים]] יותר כמו [[קוקאין]] ו[[הרואין]]{{הערה|שם=GAD|[http://www.rand.org/news/press.02/gateway.html] Rand study casts doubt on claims that marijuana acts as "gateway" to the use of cocaine and heroin, Retrieved on 2006-12-24}}.
בין המחקרים שנערכו בנושא, יש התומכים בטענה זו{{הערה|[http://general-medicine.jwatch.org/cgi/content/full/2003/218/1] Is Marijuana a Gateway Drug?, Richard Saitz, MD,MPH,FACP, "Watch", Retrieved on 2006-12-27|כיוון=שמאל}}, בעוד שאחרים לא מצאו לה ראיות{{הערה|שם=GAD}}{{הערה|שם=Tarter2006GatewayHypothesis|Tarter,Ralph E, Michael Vanyukov, Levent Kirisci, Maureen Reynolds and Duncan B. Clark, M.D., 2006, December, Predictors of Marijuana Use in Adolescents Before and After Licit Drug Use: Examination of the Gateway Hypothesis, [[American Journal of Psychiatry]], volume 163, issue 12, 10.1176/appi.ajp.163.12.2134 {{צ-מאמר|שם=Predictors of Marijuana Use in Adolescents Before and After Licit Drug Use: Examination of the Gateway Hypothesis|שנת הוצאה=2006-12-01|doi=10.1176/ajp.2006.163.12.2134|כתב עת=American Journal of Psychiatry|עמ=2134–2140|כרך=163|קישור=https://ajp.psychiatryonline.org/doi/full/10.1176/ajp.2006.163.12.2134|מחבר=Ralph E. Tarter, Michael Vanyukov, Levent Kirisci, Maureen Reynolds, Duncan B. Clark}}, Study conducted at [[University of Pittsburgh]]'s School of Pharmacy.}}.

מנגד, ישנן טענות הפוכות. תומכי הלגליזציה סבורים שעצם מעמדו הלא-חוקי של הסם מגביר עבור המשתמשים בו את הנגישות לסוחרים העוברים על החוק, וכך הוא דווקא מגדיל את הסיכוי לשימוש בסמים קשים{{הערה|Morral, Andrew R., McCaffrey, Daniel F.; Paddock, Susan M., 2002, December, Reassessing the marijuana gateway effect, "Addiction", volume 97, issue 12,1493-1504 [http://pt.wkhealth.com/pt/re/addi/abstract.00008514-200212000-00002.htm;jsessionid=FJcCcHlCKYl5fXMK7zv8F7TG4lS45njtnyJT4JVQJnnQflX8v29G!641301743!-949856144!8091!-1]|כיוון=שמאל}}{{הערה|[http://www.mpp.org/site/c.glKZLeMQIsG/b.1146183/k.AE54/FAQ.htm] Marijuana Policy Project - FAQ, Retrieved on 2006-12-24|כיוון=שמאל}}. לטענתם, דווקא הלגליזציה תקטין את היכולת של הקנאביס לשמש כסם מעבר.

דו"ח האקדמיה הלאומית משנת 2017, שהוא המחקר המקיף ביותר שנעשה עד אז בנוגע להשפעות הקנאביס, מצא ראיות מתונות שעשויות להראות שקיים קשר בין שימוש קבוע בקנאביס לבין התמכרות לחומרים ממכרים אחרים, כמו סמים קשים, טבק או אלכוהול{{הערה|שם=הערה מספר 24946514:1}}.

===טיעונים בעד התרת הסם בחקיקה ===
רבים מהתומכים בלגליזציה של סם הקנאביס טוענים כי גם צריכת חומרים פסיכואקטיביים כמו אתנול וניקוטין היא מסוכנת, ויכולה לגרום לנזקים חמורים יותר מאלו שנגרמים מצריכת קנאביס. אם סמים אלו הם חוקיים, אין סיבה שקנאביס לא יהיה חוקי{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=יהודה ברוך: "אלכוהול מסוכן וממכר בהרבה מקנאביס"|אתר=קנאביס|תאריך=2014-06-09|כתובת=https://www.xn--4dbcyzi5a.com/2014/06/יהודה-ברוך-אלכוהול-מסוכן-וממכר-בהרבה/|שפה=עברית|תאריך_וידוא=2019-06-07}}|כיוון=ימין}}.

שכיחות ההפרעות הפסיכוטיות בקרב צרכני קנאביס נמוכה מאוד ועומדת על כ-1%, ויתרה מזאת, לא ברור האם השכיחות שונה מזו שבאוכלוסייה שאינה צורכת את הסם. כמו כן, בניגוד למחקרים המראים קשר בין צריכת קנאביס לפסיכוזות, קיימים מחקרים המוכיחים כי פסיכוזות נגרמות דווקא מצריכת סמים אחרים (למשל, אלכוהול), בעוד שקנאביס דווקא עשויים לשמש כטיפול בפסיכוזות{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=יהודה ברוך: "אולי צריך להתיר שימוש חופשי במריחואנה"|אתר=קנאביס|כתובת=https://www.xn--4dbcyzi5a.com/יהודה-ברוך-אולי-צריך-להתיר-שימוש-חופש/|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2021-02-07|הכותב=מגזין קנאביס}}|כיוון=ימין}}. עישון של קנאביס שאינו מעורב בטבק אינו מעלה את הסיכון לפריצת [[נפחת]] או סרטן. עם זאת, יש ראיות לכך שמעשני קנאביס כבדים עלולים לסבול מהשפעות שליליות כגון [[דלקת סימפונות]] או [[שיעול]], בדומה למעשני טבק{{הערה|שם=P|Pharmacology and effects of cannabis: a brief review, C. HEATHER ASHTON, FRCP, Emeritus Professor of Clinical Psychopharmacology
University of Newcastle upon Tyne, Department of Psychiatry, Royal Victoria Infirmary, Newcastle upon Tyne NEI 4LP. [http://bjp.rcpsych.org/cgi/content/full/178/2/101 full text]}}.

==היסטוריה==
===עד העת החדשה===

בין הביולוגים, דוגמת [[ריצ'רד רג'לי]] ב[[ספר]]ו "The Lost Civilizations of the Stone", יש הסכמה על כך שמקורו של צמח הקנאביס בהרי ה[[הימלאיה]]. יש ראיות לעישון קנאביס כבר ב[[התקופה הנאוליתית|תקופה הנאוליתית]], למשל בזרעי קנאביס חרוכים שנמצאו במחתת-גחלים באתר קבורה נאוליתי. נתיניה של [[האימפריה הפרסית]] היו עורכים שריפות טקסיות של מדורות קנאביס עצומות, כדי לחשוף את עצמם, ואת השבטים השכנים, לעשן המדורה. קנאביס היה ידוע גם ל[[אשור]]ים, שקיבלו אותו מהשבטים ה[[הגזע הארי|אריים]]. הוא שימש אצלם לטקסים דתיים, ונקרא קוּנוּבּוּ – "התרופה לעצבות". במהלך חפירות ארכאולוגיות שנערכו ב[[תל ערד]] נתגלה מקדש יהודאי מימי בית ראשון, ובו "שני מזבחות, בשמאלי הונחה [[לבונה]] שנשרפה באמצעות [[שומן מן החי]], ואילו על המזבח השני הונח קנביס ש[[גלל]]י בעלי חיים שימשו כדלק הבערה שלו"{{הערה|{{ynet|אסף קמר|מסע בעקבות הגילוי המסעיר: קנאביס במקדש יהודאי מלפני 2,700 שנה|environment-science/article/hjsfsd00d5|4 ביוני 2022}}|כיוון=ימין}}. ה[[שמאניזם|שמאנים]] של ה[[סקיתים]] וה[[דאקיה|דאקים]], שאף אליהם הגיע הסם מן השבטים האריים, היו שורפים את הפרח כדי להשרות [[היפנוזה|טראנס]].

עלי קנאביס יבשים נמצאו בצמידות למומיה בת 2,800 שנים של שמאן בשינג'יאן שב[[סין (אזור)|סין]]; משערים שמומיה זו השתייכה ל[[שושלת שאנג]].

השימוש בקנאביס כ[[סם פסיכואקטיבי|סם משכר]] היה נפוץ ב[[הודו]] בסביבות המאה החמישית.
הקנאביס עובד שם בשלוש צורות:

# תערובת עישון מעלים ופרחים, דומה למריחואנה המודרנית, שנקראה "גאנג'ה".
# משקה בריכוז נמוך הכולל גבעולים ועלים של הצמח (מופק מצמחים הגדלים פרא), שנקרא "בהאנג".
# חומר קשה בריכוז גבוה, המופק משרף הקנאביס, דומה ל[[חשיש]]. נקרא "צ'אראס" (או "[[ג'אראס]]").

השימוש בקנאביס היה ידוע בין בני המעמדות הנמוכים שהיו משתכרים ממנו בסוף היום, וגם בין בני ה[[קאסטה|קאסטות]] הגבוהות שהשתמשו בו למטרות דתיות, וכתחליף לאלכוהול (האסור עליהם).
[[קובץ:Drug_bottle_containing_cannabis.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בקבוק תרופה ישן המכיל תמצית קנאביס אינדיקה. בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, תרופות מבוססות קנאביס שימשו כמשככי כאבים]]
מהודו התפשט השימוש בקנאביס כסם משכר לשאר אסיה ולמזרח התיכון. ישנם הטוענים כי השימוש בקנאביס במזרח התיכון בעת העתיקה התפתח במקביל לשימוש בהודו, אך הראיות לכך מצומצמות. בניגוד לעדויות הכתובות הרבות בספרי הדת ההודים, קיימים אזכורים מעטים של הסם בכתובים מהמזרח התיכון. ב[[מקרא]] אין השימוש האישי בסמים מוזכר כלל, ובכתבים היווניים קיימים רמזים בלבד לשימוש בקנאביס, ופירושם שנוי במחלוקת.

בימי הביניים התפשט השימוש בקנאביס (בעיקר בצורת חשיש) במזרח התיכון וחדר לתרבות ה[[אסלאם|אסלאמית]]. בשל האיסור הדתי על שתיית [[משקה אלכוהולי|משקאות חריפים]], ה[[חשיש]] הפך לסם נפוץ בקרב המוסלמים, ועודנו כזה. בשלב זה השימוש בקנאביס כסם עוד לא היה קיים באירופה, אך היה מוכר לאירופים כתופעה מזרחית: הפלישה הערבית לספרד במאה ה-10 חשפה את האירופים לסוד "סם הקסם מהמזרח". הסם זכה לתשומת לב מיוחדת בעקבות פעילות כת [[חשישיון|אל-חשישיון]]{{הערה|{{nrg|דוד מיכאלי|גן עדן של רוצחים|466/697|17 באוגוסט 2006|15|1}}|כיוון=ימין}} שסביבה נקשרו מיתוסים ואגדות רבות. על פי הנטען, חברי הכת הרבו לעשן חשיש לפני יציאתם לפעולות קרביות (כגון התנקשויות), ומכאן שמם.

במחקר היסטורי שערך [[זהר עמר]], נמצא שהשימוש בחשיש לצורכי הנאה עד כדי התמכרות היה שכיח בארץ ישראל, בסוריה ובמצרים בימי הביניים, בעיקר בקרב ה[[סופיות|סופים]]{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=זהר עמר|שם=חשיש וחשישיים בארץ-ישראל וסוריה בימי הביניים|כתב עת=אריאל|כרך=120 (תשנ"ז)|עמ=277־282}}|כיוון=ימין}}. השימוש המופרז בסם שהופק מהחשיש יצר עם הזמן בעיה חברתית חמורה באסלאם. תחילה הוא היה מוגבל לחוג מיסטיקנים מצומצם, אך התפשט במהרה לחוגים נרחבים באוכלוסייה, בעיקר בקרב דלת העם. האורתודוקסיה המוסלמית ניסתה להילחם בתופעה זו, אך לא תמיד נחלה הצלחה.

===המאה ה-19 וה-20===
במהלך [[המאה ה-19]] השתמשו האירופים בקנאביס בעיקר כתרופה לשיכוך כאבים (צמח הקנאביס שימש בייצור סיבים, והיווה גידול חשוב ומרכזי עבור תעשיית האריגים). כיבוש מצרים בידי [[נפוליאון]] היה הגורם העיקרי לחדירת השימוש בקנאביס כסם לאירופה. החיילים והמדענים שחזרו ממצרים הביאו עימם ידע על תכונותיו המשכרות, שיצר עניין ציבורי ומדעי. עם זאת, השימוש בסם בצרפת החל בקרב חוגים מצומצמים בלבד: אמנים, סופרים ואינטלקטואלים. השימוש העממי הנרחב במדינות המערב החל בארצות הברית.

את צמח הקנאביס גידלו ב[[ארצות הברית]], כמקור לסיבים, עוד מראשית ההתיישבות המערבית בה. שימוש בצמח כסם הופיע בתחילת [[המאה ה-20]]. רבים מייחסים את החדירה הראשונים של השימוש להשפעתם של מהגרים [[מקסיקנים]] ושל נוכחותם של חיילים אמריקאים במרכז אמריקה. בשנות ה-20 וה-30 הוא נקשר בתרבות ה[[ג'אז]], שרבים מאמניה הבולטים השתמשו בסם. ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] התרחב השימוש במהירות בקרב האוכלוסייה הצעירה, והיווה את אחד מסממניה של המהפכה התרבותית שהתרחשה בתקופה הזו וקודמה בין היתר גם על ידי [[ילדי הפרחים]]. התרחבות זו בשימוש, בארצות הברית, הקרינה על שאר [[ארצות המערב]].

כתוצאה מתהליך ההתפשטות שהתרחש מסוף המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, סם הקנאביס הפך מתופעה מקומית בהודו ובמזרח התיכון לתופעה כלל עולמית. השימוש נפוץ גם במדינות מפותחות, כמו אנגליה או גרמניה, וגם במדינות [[העולם השלישי]] (אפריקה, [[דרום אמריקה]] וכדומה). בד בבד עם התפשטות הסם, מספר גדֵל והולך של ממשלות החלו להתנגד לו, והוא הפך לבלתי חוקי ברוב מדינות העולם.

=== במאה ה-21 ===
ב[[המאה ה-21|מאה ה-21]] קנאביס הפך לסם הלא חוקי הנפוץ ביותר בעולם{{הערה|שם=הערה מספר 24946514:2|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4987131/|הכותב=|כותרת=Changes in Cannabis Potency over the Last Two Decades (1995-2014) - Analysis of Current Data in the United States|אתר=US National Library of Medicine|תאריך=}}}}.

עם התפתחות המסחר בקנאביס, החלו מגדלים לשנות את הסם כך שהשפעתו חזקה יותר ממה שהייתה בעבר. מחקר שבחן דגימות שהוחרמו ב[[ארצות הברית]] משנת 1995 ועד שנת 2014, הראה שעוצמת החומרים הפעילים בסם הקנאביס גדלה בערך פי 3 בתוך 20 שנים. מחקר זה העלה חששות שכיום, יותר מבעבר, שימוש בקנאביס עלול לגרום לתופעות שליליות חריפות, במיוחד בקרב [[בני-נוער|מתבגרים]]{{הערה|שם=הערה מספר 24946514:2}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.hayadan.org.il/regular-marijuana-use-bad-for-teens-brains-1208149|הכותב=|כותרת=איגוד הפסיכולוגיה האמריקני: בעקבות עליית ריכוז ה-THC, שימוש קבוע במריחואנה פוגע במוחם של בני נוער|אתר=הידען|תאריך=}}|כיוון=ימין}}.

===שימוש למטרות דתיות או רוחניות===
לקנאביס היסטוריה ארוכה של שימוש פולחני ב[[כת]]ות פרמקולוגיות (כתות המקדשות שימוש בסם כלשהו) ברחבי העולם. זרעי קנאביס שהתגלו על ידי ארכאולוגים בפאזיריק שב[[סיביר|רוסיה הסיבירית]].

בהודו, היה הסם בשימוש על ידי [[סדהויים]] (קדושים [[הינדואיזם|הינדים]]) נודדים דורות רבים, ובתקופה המודרנית אימצה זאת [[ראסטפארי|תנועת הראסטפארי]]. כמו תנועת הראסטפארי, גם כתות [[גנוסטיות]] מודרניות מסוימות טוענות שקנאביס הוא "עץ החיים". דתות מאורגנות אחרות שנוסדו במהלך [[המאה ה-20]] ומחשיבות את הקנאביס לפולחן הן "משרד ה-THC", "דרך ההרמוניה האינסופית", "קאנתאיזם", "עצרת הקנאביס", ו"כנסיית התודעה".

בישראל, שרידי קנאביס נמצאו על שני מזבחות ב[[תל ערד]] המתוארכים למאה ה-8 לפני הספירה.<ref name="Arad2">{{cite journal|author1=Eran Arie|author2=Baruch Rosen|author3=Dvory Namdar|year=2020|title=Cannabis and Frankincense at the Judahite Shrine of Arad|journal=Tel Aviv|volume=47|issue=1|pages=5–28|doi=10.1080/03344355.2020.1732046|doi-access=free}}</ref> החוקרים שגילו את השרידים הללו הציעו כי באותה התקופה נעשה שימוש בקנאביס ב[[ממלכת יהודה]] לשימוש פסיכואקטיבי פולחני.<ref name="Arad2"/>

===סם אמת===
[[המשרד לשירותים אסטרטגיים]] (OSS), סוכנות מודיעין של ממשלת [[ארצות הברית]] שהוקמה במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] השתמשה בקנאביס כ[[סם אמת]]. סם האמת האפקטיבי ביותר שפותח במעבדות הסוכנות ב[[בית החולים סנט אליזבת']] בתחילת שנות הארבעים היה מריחואנה מרוכזת שגרמה לנחקר להיות "משוחרר בלשונו וחופשי בשיתוף המידע שלו"{{הערה|שם=Whiteout|{{cite book | last = Alexander Cockburn | first = | authorlink = | author2 = Jeffrey St. Clair | title = Whiteout: The CIA, Drugs and the Press | publisher = Verso | year = 1998 | location = | pages = 117–118| url = http://books.google.co.uk/books?id=s5qIj_h_PtkC&printsec=frontcover#PPA118,M1 | doi = | id = | isbn = 1859841392 }}}}.

במאי 1943 [[רב-סרן]] [[ג'ורג' האנטר וייט]] ארגן פגישה עם אוגוסטו דל גראסיו, בריון של ברון הפשע ה[[ניו יורק]]י [[לאקי לוצ'יאנו]]. וייט הציע לדל גראסיו [[סיגריה|סיגריות]] של [[טבק (חומר גלם)|טבק]] מעורבב עם ריכוז [[THC]] ממריחואנה. דל גראסיו דיבר בפתיחות לאחר מכן על ה[[לוגיסטיקה]] של עסקי ה[[הרואין]] של לוציאנו. במקרה אחר הגדיל וייט את כמות ה-THC עד כדי כך שדל גראסיו [[עלפון|התעלף]] לשעתיים וצעק "אני דולפין!".

==דרכי העיבוד והצריכה של קנאביס==
[[קובץ:Flower buds of cannabis (drug).jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[פרח]]ים או [[ניצן|ניצנים]] של קנאביס בשקית ניילון]]
את צמח הקנאביס ניתן לעבד בכמה צורות:
* ייבוש של פרחי נקבת הקנאביס, אשר עשירים בבלוטות שרף. התוצר קרוי "'''מריחואנה'''" ומכיל את החומרים הפסיכואקטיבים (הקנבינואידים) של הקנאביס.

מקור השם "מריחואנה" (Marijuana) הוא בכינוי המקסיקני לקנאביס. השם נפוץ בארצות הברית בשנות ה-30 והועדף על מקבילותיו, יש האומרים כחלק מתעמולה נגד השימוש בסם שניסתה לשייך את תרבות העישון להשפעה זרה ולא מקומית. [[אגדה אורבנית]], כנראה חסרת בסיס, טוענת כי מקור השם בשתי בחורות מקסיקניות בשם מרי וחואנה.
למריחואנה שלל שמות בסלנג הישראלי, כשבין המפורסמים שבהם: עשב, ירוק, ירק, גאנג'ה, ואחרים.
* ריכוז של שרף הכולל בעיקר [[טריכומות]] (שערות הצומחות על הצמח, ומכילות את ריכוז החומרים הפעילים הגבוה ביותר בו) הממוצים במעיכה או באופן כימי ("'''חשיש'''").
* שפשוף השרף מן החלקים העשירים בבלוטות (התוצר קרוי "'''צ'אראס'''" או "ג'אראס").
*[[מיצוי]] או [[זיקוק]] של חלקי הצמח שריכוז הקנבינואידים בהם גבוה באמצעות ממס תעשייתי כמו בוטאן, אתאנול וכדומה, ליצירת '''[[שמן חשיש]]''' (או חמאת חשיש).

שמן חשיש הוא שמן תמציתי הנע בין צמיג מאוד לנזיל. הוא נצרך באמצעות עישון (לרוב על ידי להבים או מאדה המעוצבים במיוחד, או שמושחים חומר אחר לעישון בשמן ומעשנים אותו), או אכילה (בתוך "עוגיות חשיש" וכדומה). השמן חזק משמעותית מהקנאביס עצמו, בשל הריכוז הגבוה של החומרים הפעילים בו.
השמן הטהור והחזק ביותר נעשה אך ורק מהפרחים והעלים של נקבת הקנאביס המכילים טריכומות מרוכזות. הנ"ל מונחים בתוך תעלה ונשטפים על ידי ממסים כדי להפריד את השרף מחומר הצמח. לאחר מכן מטהרים את תערובת הממס על ידי סינון ואידוי הממס. התוצאה תהיה בצק בצבעים הנעים מענבר לירוק כהה. הבצק יהיה נזיל ושקוף למחצה לאחר סינון וניתן לדללו.[[קובץ:Cannabis-stuff.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כלים המשמשים לעישון קנאביס]]
ישנם כמה אופני שימוש בסם: [[עישון]] (ב[[סיגריה]]), ב[[מכשיר אידוי]], ה[[מאדה]] את הקנאביס ללא שריפת חומרי הצמח, ב[[מקטרת]], ב"צ'ילום", שהוא כלי העשוי כצינור מתרחב, או ב[[נרגילה]] עשויה לשם כך הקרויה "באנג"; אכילה או שתייה של קנאביס, פעמים רבות אחרי המסה בחמאה ושימוש בה בבישול מזון. במיוחד מוכרות [[עוגייה|עוגיות]] שבין מרכיביהן חמאת קנאביס.

החומר הפעיל THC מופיע בצמח הגולמי כ-THCA, אשר צריך לעבור תהליך דקרבוקסילציה על מנת להפוך ל-THC ולהשפיע על הצרכן. כאשר הקנאביס נצרך באכילה, האפקט יהיה נמוך בהרבה אלא אם כן החומר יעבור תהליך דקרבוקסילציה. אמנם THCA הוא חומר משכך כאבים עדין ואנטי דלקתי, אך הוא אינו נקשר ביעילות אל קולטני המערכת האנדוקנבינואידית בגוף האדם כמו THC. תהליך הדקרבוקסילציה קורה כאשר מחממים את המריחואנה בעישון, אידוי וכדומה, או כאשר החומר מופק באמצעות מיצוי באלכוהול. כאשר הקנאביס נצרך באכילה, עליו לעבור תהליך של חימום בחום גבוה (160 מעלות) על מנת להפוך THCA ל־THC.

THC הוא [[ליפופיליות|ליפופילי]] (נקשר היטב לשומן), ומסיסותו במים נמוכה: 2.8 גרמים לליטר{{הערה|שם=water solubility|The Medical Applications of Cannabinoids, Akinde Omotayo, Borough of Manhattan Community College, Retrieved on 2006-09-15}}.

==מעמדו החוקי של הסם==
[[קובץ:Killerdrug.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כרזה של הסוכנות האמריקנית לסמים מסוכנים מ-1935, המזהירה אנשים מסוחרים המוכרים את "סם המוות מריחואנה" בו אורבים ל[[רצח]], [[שיגעון|אי-שפיות]] ו[[מוות]]]]
במאה ה-20 התרחש ברחבי העולם תהליך של איסור חוקי על שימוש בקנאביס, על [[סחר בסמים|סחר]] בו ועל ייצורו.

ב-[[1937]] נאסר הקנאביס ב[[ארצות הברית]], בחקיקה פדרלית. אף על פי שהסם כבר היה אסור בחלק ממדינות העולם (למשל, ב[[בריטניה]] מאז [[1928]]), החקיקה האמריקאית נחשבת לאירוע מרכזי בתולדות האיסור והתרחבותו הבין-לאומית. על פי עמדת המחוקק האמריקאי, הקנאביס הוצא אל מחוץ לחוק על מנת להגן על הציבור מפני השפעותיו המזיקות. מאז, הוצא הקנאביס מחוץ לחוק ברוב מדינות העולם, ואיסור זה גובה באמנות בין-לאומיות.

===מעמד חוקי ברחבי העולם===
ב[[אמנה (הסכם)|אמנות]] בין-לאומיות ([[אמנה בדבר סמים נרקוטיים]] – [[1961]], [[האמנה בדבר חומרים פסיכוטרופיים]] – [[1971]] ו[[אמנת האו"ם נגד סחר בסמים נרקוטיים וחומרים פסיכוטרופיים]] – [[1988]]), המקובלות כמעט על כל מדינות העולם, נקבע שאספקת קנאביס איננה חוקית.

חלק מהמדינות ממשיכות להחזיק במדיניות נוקשה כלפי שימוש בקנאביס. בארצות-הברית השימוש במריחואנה למטרות הנאה אישית הותר ב־10 מדינות{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=Colorado and Washington Have Legalized Marijuana. What Now?|אתר=Reason.com|תאריך=2012-11-07|כתובת=https://reason.com/2012/11/07/colorado-and-washington-have-legalized-m/|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=2019-04-22}}}}, ובכמה מדינות נוספות הופחתה חומרת העבירה של החזקה בסם והשימוש בו מ"[[עבירה#סיווג העבירות לפי חומרתן|פשע]]" ל"חטא". ב-23 מהן (נכון לאפריל 2015) שימוש רפואי בסם הוא חוקי ומוסדר{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://medicalmarijuana.procon.org/view.resource.php?resourceID=000881|כותרת=33 Legal Medical Marijuana States and DC - Medical Marijuana - ProCon.org|תאריך_וידוא=2019-04-22|אתר=medicalmarijuana.procon.org}}}}. למרות זאת, לפי החוק הפדרלי התקף בכל ארצות הברית, הקנאביס מסווג כסם בדרגת הסיכון הגבוהה ביותר, שבה מסווגים הסמים הממכרים ביותר, וגם שימוש רפואי איננו חוקי בהתאם לחוק זה{{הערה|[http://www.dea.gov/marijuana_position.html]}}. ברבות ממדינות העולם השלישי הענישה על אחזקת קנאביס היא חמורה וכוללת עונשי מאסר ארוכים, ולעיתים [[עונש מוות|עונשי מוות]] של סוחרים.

מדינות רבות, ובכללן ישראל וארצות הברית, אוסרות החזקת זרעי קנאביס חיים, אך הם ניתנים לרכישה חופשית באחדות ממדינות אירופה{{הערה|שם=DEA|, Controlled Substances Act, 21 USCS § 801, United States Drug Enforcement Agency, Retrieved on November 4 2005}}.

טיעונים מרכזיים נגד לגליזציה מוחלטת של הסם הם שצריכה עקבית ובלתי מבוקרת של קנאביס גורמת ל[[התמכרות פסיכולוגית]]{{הערה|[https://www.drugabuse.gov/publications/research-reports/marijuana/marijuana-addictive NIH-Is marijuana addictive?]|כיוון=שמאל}} ושהיא בעלת השפעות שליליות על האדם והחברה (לכן ראוי שיינתן רק כ[[קנאביס רפואי]] בהתוויות ספציפיות). סוגיה שלילית נוספת שהוכחה מעבר לכל ספק היא הסכנה הגלומה בקנאביס לאנשים בעלי נטייה פסיכוטית. מקרים רבים של [[פסיכוזה|התפרצות פסיכוטית]] אירעו עקב שימוש בלתי זהיר ונטול פיקוח בקנאביס{{הערה|[https://www.sane.org/mental-health-and-illness/facts-and-guides/cannabis-and-psychotic-illness Cannabis & psychosis ]|כיוון=שמאל}}. סוגיה נוספת שמבוססת היטב במחקר היא ששימוש תדיר (כמה פעמים בשבוע) בקנאביס מוביל להתדרדרות ב[[הנעה|מוטיבציה]] ובתפקוד של חלק גדול מהמשתמשים{{הערה|[https://www.sciencedaily.com/releases/2016/09/160901211303.htm Cannabis reduces short-term motivation to work for money]|כיוון=שמאל}}.

טיעוני נגד, שגם להם יש תמיכה רבה במחקר, הם שההשפעות השליליות המיוחסות לקנאביס מופרזות במידה רבה{{הערה|[http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/adb.12111/abstract Relationship between working-memory network function and substance use: a 3-year longitudinal fMRI study in heavy cannabis users and controls]|כיוון=שמאל}}{{הערה|[http://time.com/4359757/pot-smoking-marijuana-cannabis-health/ Long-Term Pot Smoking Doesn’t Seem to Harm Health: Study]|כיוון=שמאל}}, שההתמכרות לקנאביס נדירה{{הערה|[https://www.healthline.com/health-news/marijuana-addiction-rare-but-real-072014 Marijuana Addiction Is Rare, but Very Real]|כיוון=שמאל}}, ושלקנאביס השפעות מועילות רבות{{הערה|[https://www.webmd.com/a-to-z-guides/news/20171215/world-health-group-pots-cbd-has-health-benefits World Health Group: Pot's CBD Has Health Benefits]|כיוון=שמאל}}. לקנאביס ישנה השפעה חיובית הן בטיפול רפואי והן בתפקיד חברתי, כתחליף שסכנתו ו[[רעל|רעילותו]] נמוכות מאוד לעומת סמים נפוצים אחרים דוגמת [[משקה אלכוהולי|אלכוהול]]{{הערה|[https://www.livescience.com/42738-marijuana-vs-alcohol-health-effects.html Marijuana vs. Alcohol: Which Is Really Worse for Your Health?]|כיוון=שמאל}}{{הערה|[https://www.cbsnews.com/news/which-is-worse-booze-or-pot-a-doctor-weighs-in/ Which is worse, booze or pot? A doctor weighs in]|כיוון=שמאל}} ו"סמי מסיבות" דוגמת [[אמפטמין|אמפטמינים]] ו[[ברביטורט]]ים שהנזק המוכח שבהם גדול הרבה יותר ואינו שנוי במחלוקת{{הערה|[https://www.government.nl/topics/drugs/difference-between-hard-and-soft-drugs Difference between hard and soft drugs]|כיוון=שמאל}}{{הערה|[http://recreational-drugs.healthgrove.com/compare/54-115/Marijuana-vs-Methamphetamine השוואת נזקי סמים]|כיוון=ימין}}. רעילותו של הקנאביס נמוכה מאוד, ולא קיימים מקרים מוכחים של מוות מ[[מנת יתר]].

=== לגליזציה ואי-הפללה===
{{ערך מורחב|לגליזציה של סמים קלים}}
[[קובץ:Promena demonstration sofia june 2003.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הפגנה ב[[בולגריה]] הקוראת ל[[לגליזציה]]]]
במחציתה השנייה של [[המאה ה-20]] החל ויכוח על נחיצותו והצדקתו של איסור השימוש בקנאביס. ארגונים שונים הדוגלים ב[[לגליזציה של סמים קלים|לגליזציה של קנאביס]] החלו לפעול בעולם המערבי, במטרה לשנות את חוקי הסמים. כתוצאה, התעורר דיון ציבורי בנושא, ובמדינות רבות נעשה שינוי מהותי בחוקים או בנהלים. בחלק מהמקרים מדובר ב'''לגליזציה''', שינוי המעמד החוקי למותר – לרוב לכמויות מוגבלות ולשימוש אישי בלבד. במדינות נוספות ננקט הליך של '''אי-הפללה''', שינוי מדיניות רשמי כך שקנאביס עדיין אינו חוקי, אך השימוש בו אינו עבירה פלילית. במדינות נוספות הותר שימוש בקנאביס לשימוש רפואי.
[[קובץ:Map-of-world-cannabis-laws.svg|ממוזער|360x360 פיקסלים|'''חוקיות החזקת כמויות קטנות של קנאביס במדינות ברחבי העולם'''{{ש}}'''[[כחול]]''' – חוקי או בעיקר חוקי {{ש}}'''[[כתום]]''' – לא חוקי אך קיימת אי-הפללה {{ש}}'''[[ורוד]]''' – לא חוקי אך לעיתים קרובות לא נאכף {{ש}}'''[[אדום]]''' – בלתי חוקי והאכיפה גבוהה]]
לתומכי הלגליזציה טיעונים רבים. המרכזיים בהם: '''כישלון מדיניות המלחמה בסמים''', שלא הצליחה להגביל את השימוש ולמעשה יצרה צינור מימון של הון עתק עבור ארגוני פשיעה. טענה שבוצעה דמוניזציה של הקנאביס מסיבות שונות. יש הטוענים{{הבהרה|סיבה=מי?}} שהדמוניזציה נובעת מאינטרסים של יצרני [[ניילון]] שהתנגדו לשימוש בסיבי הקנאביס למטרות תעשייתיות, אינטרסים של איל העיתונות [[ויליאם רנדולף הרסט]], שחשש מייצור המוני של [[נייר]] מקנאביס, שיפגע בעסקיו שהתבססו על ייצור נייר מ[[עץ (חומר גלם)|עץ]], רצון למצוא תעסוקה למנגנון האכיפה שנותר לאחר הסרת האיסור על [[משקה אלכוהולי|משקאות חריפים]] המכונה [[תקופת היובש]], ו[[גזענות]], שכן רוב משתמשי הקנאביס היו [[שחורים]] או [[אמריקה הלטינית|לטינים]] ולא [[האדם הלבן|לבנים]] (השימוש המסיבי בקנאביס בקרב לבנים החל ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]]). דעה אחרונה זו נסמכת על פרסומים בעיתונות האמריקאית ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] העוסקים במריחואנה כ"צמח השטן" ומתארים מקרי [[רצח]] ו[[אלימות]] שלכאורה נבעו משימוש בקנאביס, פיתוי נערות לבנות על ידי צעירים לטיניים באמצעותו או השפעות שונות ומשונות של השימוש בסם (למשל צמיחת [[שדיים]] אצל גברים). בנוסף, יש '''עדויות על יתרונות''' רפואיים וחברתיים בשימוש בקנאביס, כגון כאבים כרוניים ו"הלם קרב" (תסמונת פוסט-טראומטית).

דו"ח מקיף של האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים העלה כי "קיים קונצנזוס רחב בקרב חוקרים באשר להשפעות השליליות של השימוש בקנאביס בגיל הנעורים, ולהשלכותיו על בריאות הציבור לטווח הרחוק"; לצד זאת, מחקרים העוסקים בשאלה האם אי-הפללה או לגליזציה של הקנאביס מעלים את זמינותו לבני הנוער ואת צריכתו מעלים מסקנות סותרות. הדו"ח מציין שטווח הזמן הקצר שעבר מאז החלו תהליכי הלגליזציה במדינות שונות מקשה על הסקת מסקנות נחרצות בשלב זה{{הערה|הילה שוורץ, [http://education.academy.ac.il/SystemFiles/23329.pdf דו"ח מת"ת - לגליזציה של קנאביס], ספטמבר 2019|כיוון=ימין}}.

==== הולנד – תקדים של אי-הפללה ====
הולנד הייתה סנונית ראשונה במערב. ב-[[1976]] שונתה החקיקה כך שפורמלית הסם אסור, אולם באופן מעשי שימוש בו מותר בכמות של צריכה אישית המוגדרת בחוק.
כיום ניתן למצוא בהולנד בתי ממכר (הנקראים "[[קופי שופ]]") בהם ניתן להזמין חומרי וציוד עישון, {{מונחון|hash brownie|אטימולוגית hash ("hashish") + brownie}} ועוד. עם זאת הפופולריות הרבה של צריכת הסם, והתיירות שנלוותה אליה, גרמו לכך שהעישון נאסר על פי חוק בכמה מקומות{{הערה|{{ynet||קופי שופס בהולנד: מריחואנה in, טבק out|3561693|1 ביולי 2008}}|כיוון=ימין}}{{הערה|{{ynet||העיר הראשונה בהולנד שאוסרת עישון קנביס|5232768|17 באפריל 2018}}|כיוון=ימין}}.

==== אורוגוואי – תקדים של לגליזציה גורפת ====
ב-10 בדצמבר [[2013]] החליטה [[אורוגוואי]] בהובלתו של הנשיא [[חוסה מוחיקה]] להתיר לחלוטין גידול, עיבוד, סחר וצריכה של מריחואנה, ובכך הפכה למדינה הראשונה בעולם שמתירה לעשות זאת{{הערה|{{ynet||אורוגוואי: מותר לגדל מריחואנה ולסחור בה|4463896|11 בדצמבר 2013}}|כיוון=ימין}}.

==== קנדה – רגולציה שונה בכל פרובינציה ====
באוקטובר [[2018]] הותר גידול הקנאביס, מכירתו והשימוש בו, בכפוף לרגולציה שתקבע כל פרובינציה וטריטוריה{{הערה|שם=פלג|{{השילוח|ישי פלג|"ניסוי בלגליזציה"|שיחה-עולמית-פברואר-2020|18 בפברואר 2020}}|כיוון=ימין}}. [[ממשלת קנדה]] פרסמה דו"ח רשמי בנושא בשנת [[2024]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.canada.ca/en/health-canada/services/publications/drugs-medication/legislative-review-cannabis-act-final-report-expert-panel.html|הכותב=Health Canada|כותרת=Legislative Review of the Cannabis Act: Final Report of the Expert Panel|אתר=ממשלת קנדה|תאריך=2024-03-21|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=2024-10-15}}</ref>.

לאחר מעל כשנה, בפברואר 2020, פורסמו ההבדלים בהסדרה החוקית בין האזורים השונים: ב[[נובה סקוטיה]] החנויות לממכר קנאביס בבעלות ציבורית בלבד. באונטריו תחילה התקיימה חנות ציבורית מורשית יחידה למכירות מקוונות, כחצי שנה לאחר מכן הותרה פתיחת חנויות פרטיות ושיעור המכירות הוכפל. ב[[קוויבק]] הותרה החזקת 150 גרם קנאביס לצריכה עצמית, ב[[קולומביה הבריטית]] הותרה החזקת קילוגרם שלם לצריכה עצמית. במרבית הפרובינציות הותר גידול קנאביס ביתי, אך הרשויות ב[[מניטובה]] ובקוויבק אסרו זאת. בדומה, במרבית הפרובינציות הותרו מוצרי אידוי קנאביס, אך הרשויות ב[[ניופאונדלנד]] ובקוויבק אסרו זאת מחשש לגרימת מחלת ריאות{{הערה|שם=פלג}}.

לקראת סוף 2019 הותרה גם מכירת מוצרי קנאביס אכילים, וגם זאת בכפוף לרגולציה המקומית, למרות זאת ממשלת קוויבק אסרה את ייצורם ומכירתם של ממתקי קנאביס ו[[קינוח]]י קנאביס, מחשש שייאכלו בטעות בידי ילדים{{הערה|שם=פלג}}.

==== מדינות בהן יש לגליזציה או אי-הפללה ====
=====[[אמריקה הצפונית]]=====

#[[קנדה]]

ב'''[[ארצות הברית]]'''{{ש}} יש איסור [[פדרציה|פדרלי]] על סחר, [[יצוא]], [[ייבוא]], עיבוד, גידול ושימוש עצמי ובריאותי במריחואנה. חלק ממדינות ארצות הברית הקלו איסורים אלו:
#[[ורמונט]]
#[[קולורדו]]
#[[אלסקה]]
#[[אורגון]]
#[[וושינגטון (מדינה)|וושינגטון]]
#[[קליפורניה]]
#[[מיין]]
#[[מסצ'וסטס]]
#[[נבדה|נוואדה]]
#[[אילינוי]]
#[[מישיגן]]
#[[ניו ג'רזי]]
#[[אריזונה]]
#[[מונטנה]]
#[[ניו יורק (מדינה)|ניו יורק]]
#[[וירג'יניה]]
#[[ניו מקסיקו]]
#[[קונטיקט]]
#[[רוד איילנד]]
#[[מיזורי]]
#[[מרילנד]]
#[[דלאוור]]{{הערה|שי פרידמן, [https://www.xn--4dbcyzi5a.com/דלאוור-אישרה-לגליזציה-המדינה-ה-22-בארהב/ דלאוור אישרה לגליזציה: המדינה ה-22 בארה”ב עם קנאביס חוקי], באתר קנאביס, 23 באפריל 2023|כיוון=ימין}}
#[[מינסוטה]]{{הערה|[https://edition.cnn.com/2023/05/30/politics/minnesota-cannabis-legalization-recreational-marijuana/index.html Minnesota becomes 23rd state to legalize recreational marijuana]}}
#[[אוהיו]]{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=Ohio votes to legalize marijuana for adult recreational use, becoming 24th state to do so|אתר=AP News|תאריך=2023-11-07|כתובת=https://apnews.com/article/ohio-marijuana-legalization-election-2023-6d15efb27fdcd41e7364f2b7cd3177f4|שפה=en|תאריך_וידוא=2024-11-01}}}}
#[[וושינגטון די. סי.|מחוז קולומביה]]

=====[[אמריקה הדרומית|דרום]] ו[[אמריקה המרכזית|מרכז אמריקה]]=====

#[[ארגנטינה]]
#[[ברזיל]] (אי-הפללה של שימוש)
#[[אקוודור|אקוואדור]] (אי-הפללה של שימוש)
#[[מקסיקו]] (אי-הפללה של שימוש)
#[[אורוגוואי]]
#[[קוסטה ריקה]]
#[[צ'ילה]] (גידול בלבד)
#[[קולומביה]]
#[[פרגוואי]] (אי-הפללה של שימוש)
#[[ג'מייקה]] (גידול מותר, אי-הפללה של שימוש)

=====[[אירופה]]=====
#[[צ'כיה]] (אי-הפללה רחבה)
#[[אסטוניה]] (אי-הפללה של שימוש)
#[[גאורגיה]] (אי-הפללה של שימוש)
#[[גרמניה]] (אי-הפללה של שימוש)
#[[יוון]] (אי-הפללה של שימוש)
#[[הולנד]] (אי-הפללה רחבה)
#[[איטליה]] (אי-הפללה של שימוש)
#[[לוקסמבורג]] (אי-הפללה של שימוש){{הערה|1=[https://www.forbes.com/sites/dariosabaghi/2023/06/29/luxembourg-legalizes-cannabis-for-personal-use/?sh=3841aaf71ce8 Luxembourg Legalizes Cannabis For Personal Use]}}
#[[מלטה]]
#[[מולדובה]] (אי-הפללה של שימוש)
#[[פורטוגל]] (אי-הפללה רחבה)
#[[רוסיה]] (אי-הפללה של שימוש)
#[[ספרד]] (אי-הפללה רחבה)
#[[שווייץ]] (אי-הפללה של שימוש)
#[[אוקראינה]] (אי-הפללה של שימוש)

=====[[אסיה]]=====
#[[הודו]]: אסור פדרלית אך יש מדינות שנקטו בלגליזציה או אי-הפללה:
##[[ביהר]]
##[[אודישה]]
##[[אוטראקהאנד]]
##[[מערב בנגל]]
##[[גוג'ראט|גוג'אראט]]
#[[איראן]] (גידול מותר, אי-הפללה על שימוש)
#[[נפאל]] (חוקי בחג המהא שיוורטרי בלבד)
#[[מלזיה]] (אי הפללה על שימוש)
#[[תאילנד]] (אי הפללה על שימוש)

===== אפריקה =====
#[[דרום אפריקה]]

{{ש}}'''בסך הכול 57 מדינות (נכון ליולי 2023)'''

== המעמד החוקי בישראל ==

ב[[ישראל]] המדיניות בנוגע לקנאביס מחמירה יחסית לעולם המערבי והמשטרה מטפלת בכ-10,000 עבירות בשנה של שימוש והחזקה לשימוש עצמי. לעת הזאת, רק שימוש רפואי בקנאביס באישור משרד הבריאות הוא חוקי. בשנת 2008 החל [[משרד הבריאות]] לתת היתרים לחברות לספק [[קנאביס רפואי]] לחולים על מנת להקל על מחלות ותופעות לוואי מסוימות. באותו זמן ניתן לצרוך קנאביס גם כדורי THC בשם [[מרינול]] המופק מצמח הקנאביס. נכון להיום ישנם שני תכשירים שמשרד הבריאות אישר אותם כתרופות והם מכילים מרכיבים של קנאביס והם אפידיולוקס, שמיועד לטיפול בשילוב תרופות נוספות בפרכוסים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://mohpublic.z6.web.core.windows.net/IsraelDrugs/Rishum01_8_207008523.pdf|כותרת=עלון לצרכן אפידיולקס 100 מ"ג/מ"ל קנאבידיול|אתר=משרד הבריאות}}</ref>, וכן סטיבקס תרסיס לחלל הפה, שנמצא ב[[קבוצה תרפאוטית]] כ[[שיכוך כאב|משכך כאבים]] [[קנאביס רפואי|קנאבינואידי]] <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://mohpublic.z6.web.core.windows.net/IsraelDrugs/Rishum01_5_890071622.pdf|כותרת=עלון לצרכן: סטיבקס תרסיס לחלל הפה|אתר=משרד הבריאות}}</ref>[[קובץ:Flowering cannabis plants - Israel.jpg|ממוזער|סביבת גידול פנים שנוצלה למריחואנה ונתפסה על ידי משטרת ישראל]]על פי סעיף 1 ל[[פקודת הסמים המסוכנים]] (נוסח חדש), התשל"ג - 1973, "סם מסוכן" הוא כל חומר מן המפורטים בתוספת הראשונה. התוספת הראשונה מפרטת כי הקנאביס (Cannabis) וכן השרף של ה[[קנבוס]] הידוע גם בשם [[חשיש]] (Cannabis Resina Syn: Hashish) נכללים בהגדרה זו. החוק מטיל עונשים כבדים על ייצור, החזקה ושימוש, מסחר ומעבר והדחת קטינים לשימוש בסם מסוכן. העונש המרבי על ייצור, החזקה, שימוש, העברה או סחר הוא 20 שנות מאסר, והעונש המרבי על הדחת קטין לשימוש בסם הוא 25 שנות מאסר<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://fullgaz.co.il/בגלל-הקורונה-שוק-שליחי-הקנאביס-בוער/|הכותב=אביעד אברהמי|כותרת=בגלל הקורונה: שוק שליחי הקנאביס בוער|אתר=פול גז|תאריך=2020}}</ref>{{הערה|{{מעריב אונליין|דודי פטימר|"לא גאה בזה או רוצה לעשות את זה, אבל אין לי ברירה. זו הישרדות"|news/israel/Article-797697|25 באוקטובר 2020}}}}.

סעיפים מסוימים של החוק מקלים על העוברים על החוק למטרת "צריכה עצמית". כך למשל, עונשים על סחר בסם נושאים עונש מרבי של 20 שנה, בעוד שהחזקה או שימוש למטרת "צריכה עצמית", נושאים עונש מרבי של שלוש שנות מאסר{{הערה|{{ynet|ליטל דוברוביצקי|לא פלילי, רק מנהלי: כמה תשלמו אם תתפסו עם קנאביס לשימוש עצמי?|economy/article/skcsadflc|13 במאי 2022}}}}. החוק קובע כי מי שהחזיק סם בכמות העולה על זו המוגדרת בתוספת השנייה, מוחזק כמי שהחזיקו שלא למטרת צריכה עצמית. כלומר, יש נגדו [[חזקה (פרזומפציה)|חזקה משפטית]] שההחזקה אינה למטרת שימוש עצמי, אך הוא יכול לסתור אותה בהבאת ראיות מתאימות. התוספת השנייה לפקודת הסמים קובעת כי לעניין קנבוס ושרף של קנבוס הכמות האמורה היא 15 גרם, כאשר הכוונה למשקל נטו של הסם מתוך כלל התרכובת או התערובת. עם זאת, צריכה עצמית של סם בין כותלי בית ספר, על ידי מי שמלאו לו 16 שנה ואינו תלמיד בית הספר נושאת מאסר של חמש שנים.

את גישתו של הדין הישראלי באשר לשימוש בקנאביס ביטא השופט [[מישאל חשין]] בדיון בבש"פ 442/96 מדינת ישראל נ' יריב טולדנו (לא פורסם):

{{ציטוט|תוכן=נכון שסם הקנאביס אינו מן הסמים "הקשים", אך על-פי הגדרת המחוקק סם מסוכן הוא וסחר בו מהווה עבירה על-פי דין ... סם מסוכן הוא סם מסוכן גם אם אינו מן הסמים "הקשים". נזכיר לעצמנו, שמא יישכח הדבר מאיתנו, כי המשיב עסק בסחר בסם מסוכן, דהיינו, בעבור בצע-כסף נכון היה לסכן את בריאותם ואת נפשם של אחרים, בהם בני-נוער.}}

פיסקה זו צוטטה בהסכמה לאחר מכן בפסקי דין רבים הנוגעים לעוברים על האיסורים הקשורים בסם.

בשנת [[1999]] הוקמה מפלגת [[מפלגת עלה ירוק|עלה ירוק]] הקוראת ל[[לגליזציה]] של הקנאביס. המפלגה לא הצליחה לעבור את [[אחוז החסימה (ישראל)|אחוז החסימה]].

בשנת 2008 החל משרד הבריאות בישראל באספקת קנאביס רפואי לחולים על מנת להקל על מחלות ותופעות לוואי מסוימות. האישור מתקבל בהמלצת רופא מומחה ובאישור הממונה על כך במשרד הבריאות. בשנים הראשונות לפעילות החקלאים תרמו את תוצרתם למחקרים ולשימוש רפואי הן לחולים והן למשרד הבריאות.
[[קובץ:Medical Cannabis protest.JPG|250px|ממוזער|שמאל|מחאה להתרת שימוש בקנאביס רפואי, ליד ביתה של [[שר הבריאות|שרת הבריאות]], [[יעל גרמן]], [[2013]]]]
ביולי 2011 הושגה הסכמה להסדרת ענף הקנאביס הרפואי בישראל. נכון למועד ההחלטה מניין המטופלים שהשתמשו ב[[קנאביס רפואי]] עמד על כ-5,500 איש שרכשו את התרופה. הוסכם כי משרד החקלאות יהיה אחראי על המגדלים ושטחי הגידול, משרד הבריאות – יהיה אחראי על האספקה לחולים ו[[המשרד לביטחון פנים]] – יהיה אחראי על כך שהשימוש יהיה חוקי בלבד.

ב 7.8.2011 הוקמה במשרד הבריאות היחידה לקנביס רפואי, בעקבות החלטת הממשלה 3609 פיקוח והסדרת מקור לאספקת קנביס למטרות רפואיות ולמחקר<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/he/departments/policies/2011_des3609|כותרת=פקוח והסדרת מקור לאספקת קנביס למטרות רפואיות ולמחקר|אתר=משרד הבריאות}}</ref>.

ב-15 בדצמבר [[2013]] אושר חוק הקנאביס הרפואי{{הערה|{{ynet|ירון קלנר|סוף לתורים? הממשלה אישרה חוק הקנאביס הרפואי|4465796|15 בדצמבר 2013}}|כיוון=ימין}}.

על רקע אי בהירות בנוגע למשתמשי הקנאביס הרפואי המחזיקים ברישיון נהיגה, ב-11 בדצמבר [[2014]] הורשע נהג [[קטנוע]] שהחזיק ברישיון לשימוש בקנאביס רפואי בנהיגה תחת השפעת סמים, בין יתר הנימוקים להרשעה הוזכר כי אין מענה חוקי לשאלה מהו פרק הזמן הנדרש להתפוגגות הסם באופן שמאפשר יכולת נהיגה תקינה{{הערה|[http://www.psakdin.co.il/Court/פ-ל-4764-03-13-מדינת-ישראל-נ-ו#.VJHH_yusV8F פ"ל 4764-03-13 מדינת ישראל נ' ו'] מאתר psakdin.co.il|כיוון=ימין}}. הרשעה זו באה על אף טענת הנאשם לכך שרופאיו הנחו אותו שלאחר 6 שעות מהשימוש ניתן לנהוג, ופרסום דומה בעבר של משרד הבריאות{{הערה|[http://www.psakdin.co.il/Document/בימ-ש-נהיגה-לאחר-עישון-מריחואנה-אסורה-ללא-קשר-לזמן-שחלף-מרגע-העישון#.VJHJzyusV8H בימ"ש: נהיגה לאחר עישון מריחואנה אסורה ללא קשר לזמן שחלף מרגע העישון] מאתר psakdin.co.il|כיוון=ימין}}.

בקיץ 2016 אישרה ממשלת ישראל את רפורמת הקנאביס הרפואי – להסדרת העיסוק בתחום<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/he/departments/policies/2016_dec1587a|כותרת=שימוש בקנביס למטרות רפואיות ולמחקר|אתר=משרד ראש הממשלה|תאריך=2016}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://publichealth.doctorsonly.co.il/2016/01/106259/|כותרת=משרד הבריאות הציג תוכנית חדשה להסדרת השימוש בקנאביס רפואי בישראל|אתר=Doctors Only|תאריך=2016}}</ref>.

בינואר 2017, לאחר שוועדה מיוחדת בחנה את הנושא ובעקבות הלחץ הציבורי שנוצר, הודיע השר לביטחון פנים [[גלעד ארדן]] על שינוי מדיניות ההפללה של משתמשים בקנאביס לצריכה עצמית ועל מיקוד המאמץ בתחום ההסברה והחינוך{{הערה|{{וואלה|אבי אשכנזי|השר ארדן הודיע: "עוברים לאי-הפללה של צרכני סמים קלים"|3034911|26 בינואר 2017}}}}<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://main.knesset.gov.il/activity/committees/labor/news/pages/first_200618.aspx|כותרת=השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, על הצ"ח אי הפללת משתמשי קנאביס|אתר=הכנסת|תאריך=2018}}</ref>.

ב 2019 פורסמה הרפורמה בקנביס, על פיה מוצרי הקנביס ינופקו רק בבתי המרקחת{{הערה|{{הארץ|עידו אפרתי|מוצרי קנביס רפואי ינופקו רק בבתי מרקחת החל מאפריל 2019|0000017f-db08-ddf3-af7f-ff298f140000|13 בנובמבר 2018}}}}. עד לאותו מועד סופקו מוצרי הקנביס במקומות שונים שאינם בתי מרקחת על ידי המגדלים והמפיצים. התהליך נקרא "הסדרה" ובמהלכו נקבעו סטנדרטים לייצור ולפיקוח על תהליך הייצור<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://mypharmacist.co.il/archives/3064|הכותב=סימה ליבני|כותרת=קנאביס רפואי - מידע, טפסים, נהלים וחוזרי משרד הבריאות|אתר=הרוקחת שלי|תאריך=2019-06-27|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2024-03-12}}</ref>.

== קנאביס רפואי ==
{{ערך מורחב|קנאביס רפואי}}
'''קנאביס רפואי''' פירושו קנאביס הניתן מתוקף אינדיקציה רפואית של [[רופא קונבנציונלי]], ובתמיכת [[רשויות החוק]]. אף על פי שהקנאביס הרפואי וזה המשמש כסם מקורם באותו [[מין (טקסונומיה)|מין]] [[צומח|צמח]], ניתן להבחין בכמה מאפיינים המבדילים ביניהם:
* קנאביס רפואי ניתן ואמור להילקח על פי הוראת רופא (שלרוב הוא בעל ידע נרחב בנוירופרמקולוגיה תרופתית), במינון אופטימלי, כלומר, מתאים למבנה גופו, ומצבו הביוכימי של המטופל, כמו גם בפיקוחו של רוקח ומתוך הנחה מקצועית כי הוא ייטיב לאדם מבחינה נוירוכימית. ניתן להניח שצריכה על פי הוראת רופא ובפיקוחו של רוקח, נוטה להיות בטוחה יותר מאשר צריכה למטרת תחביב והנאה שכן היא מתאימה יותר לנתוניו האנטו-פיזיולוגיים של המטופל ונוטה פחות להטיה.
* בשל השפעותיו הרפואיות של ה-CBD, לעיתים בזני קנאביס רפואי כמות ה-CBD גבוהה יותר מאשר בזני קנאביס המשמשים להנאה. לעיתים נדירות ישנם זני קנאביס רפואי שמכילים אחוז CBD גבוה כמו אחוז ה-THC, או עם אחוזי THC נמוכים מאוד.

== קנאביס ומיניות ==
משתמשי הקנאביס תופסים את הסם כמגביר את התשוקה המינית וכתורם לעוררות המינית<ref name=":0">{{צ-מאמר|שם=Male-female differences in the effects of cannabinoids on sexual behavior and gonadal hormone function|קישור=https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19733173/|כתב עת=Hormones and Behavior|שנת הוצאה=2010-06|עמ=91–99|כרך=58|doi=10.1016/j.yhbeh.2009.08.009|מחבר=Boris B. Gorzalka, Matthew N. Hill, Sabrina C. H. Chang}}</ref>. גם מבחינה היסטורית, הקנאביס נחשב ל[[אפרודיזיאק]], חומר המגביר ומעורר תשוקה מינית<ref name=":1">{{צ-מאמר|שם=Alcohol, drugs and sexual function: a review|קישור=https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/11718315/|כתב עת=Journal of Psychoactive Drugs|שנת הוצאה=2001-07|עמ=223–232|כרך=33|doi=10.1080/02791072.2001.10400569|מחבר=J. Peugh, S. Belenko}}</ref>. מחקרים אובייקטיביים שנערכו ודיווחים סובייקטיביים הן של נשים והן של גברים, מצביעים על כך שההשפעה של קנאביס על המיניות האנושית היא מורכבת<ref name=":2">{{צ-מאמר|שם=Cannabis and Sexuality|קישור=https://doi.org/10.1007/s11930-017-0112-7|כתב עת=Current Sexual Health Reports|שנת הוצאה=2017-09-01|עמ=99–103|כרך=9|doi=10.1007/s11930-017-0112-7|מחבר=Richard Balon}}</ref>.

במינונים נמוכים, מייצר THC, המרכיב הפעיל העיקרי בקנאביס הרגעה, אופוריה קלה והוא אף בעל תכונות אשר יכולות לשכך כאבים ברמה מסוימת. מאפיינים אלה יכולים להשפיע באופן חיובי על התשוקה המינית, ההנאה או הסיפוק, וכן עשויים באופן מסוים, לשפר את התפקוד המיני האנושי<ref name=":1" /><ref name=":2" />.

עם זאת, בשימוש כרוני, בעיקר במינונים גבוהים, ה-THC עשוי להגביר תחושות, ועלול גם לפגוע בביצוע משימות מוטוריות פשוטות ובמהירות התגובה. תכונות אלה עלולות להשפיע באופן שלילי על המיניות ואף לגרום לנזקים משמעותיים, לדוגמה, חוסר עניין מיני, קשיים והפרעות בזקפה וכן אורגזמה מעוכבת או קושי בהגעה לאורגזמה<ref name=":1" /><ref name=":2" />. ההשפעות האקוטיות של ה-THC הן כמעט מיידיות, וכוללות שינויים ב[[מערכת העצבים]] המרכזית ובמערכת הלב וכלי הדם, כגון דופק מוגבר, לחץ דם, פגיעה בשיווי המשקל והיציבות, ירידה בכוח השרירים ושינוי ביכולת לעבד מידע<ref name=":1" />.

צריכת סמים נקשרת פעמים רבות להתנהגויות מיניות מסוכנות, למשל מין לא מוגן שבו עלולים לעבור זיהומים שונים מאדם לאדם, ובאופן כללי, שימוש בסמים נחשב לכזה שעלול להוביל למפגשים מיניים רשלניים ולא בטוחים. לעיתים קרובות, נעשה קישור בין סיכונים אלה לבין רגיעה מוגברת, תחושת אופוריה, [[חוסר עכבות]], ירידה בשליטה העצמית וכן ירידה בתפיסת הסיכון הנגרמת משימוש בחומרים פסיכואקטיביים משני-תודעה, אשר גורמים למשתמשים להיות פחות זהירים ואף לשכוח את החשיבות של מין בטוח<ref name=":3">{{צ-מאמר|שם=The Influence of Cannabis and Alcohol Use on Sexuality: An Observational Study in Young People (18-30 Years)|קישור=https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35052235/|כתב עת=Healthcare (Basel, Switzerland)|שנת הוצאה=2021-12-31|עמ=71|כרך=10|doi=10.3390/healthcare10010071|מחבר=Pablo Roman, Ana Ortiz-Rodriguez, Ana Romero-Lopez, Miguel Rodriguez-Arrastia}}</ref>.

לקנאביס יש השפעות סובייקטיביות ואובייקטיביות, הן חיוביות והן שליליות על המיניות, אשר נבדלות אצל גברים ונשים ותלויות במינון. מחקרים מצביעים על כך שקנאביס יכול להועיל לתפקוד המיני במינונים נמוכים, וככל הנראה, עלול להתיש ולגרום לנזקים במינונים גבוהים יותר<ref name=":2" /><ref name=":4">{{צ-מאמר|שם=Marijuana and sexual activity|קישור=https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/4469012/|כתב עת=Journal of Sex Research|שנת הוצאה=1974-08|עמ=194–204|כרך=10|doi=10.1080/00224497409550850|מחבר=W. C. Koff}}</ref>. באופן כללי, נדמה כי נשים מגיבות לקנאביס באופן חיובי יותר מגברים, שכן מחקרים מראים כי הקנאביס פוגע בתפקודים המיניים של הגברים תוך שהוא מקל על התנהגותן המינית של נשים<ref name=":5">{{צ-מאמר|מחבר= Gorzalka, B. B., & Hill, M. N. (2006).|שם=Cannabinoids, reproduction, and sexual behavior.|כתב עת=Annual Review of Sex Research, 17(1), 132-161|קישור=https://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1080/10532528.2006.10559840}}</ref>.

=== השפעות חיוביות ===
על פי דיווחים סובייקטיביים הן של גברים והן של נשים, הקנאביס נתפס כסם שמגביר עוררות מינית, תורם להנאה בעת קיום [[יחסי מין]], מעצים מחשבות מיניות וכבעל יכולת לשפר במידה ניכרת את התפקודים המיניים שלהם<ref name=":6">{{צ-מאמר|מחבר= Kolodny, R. C, Masters, W. H., & Johnson, V. (1979).|שם=Textbook of sexual medicine.|כתב עת=Boston: Little, Brown}}</ref><ref>{{צ-מאמר|שם=Marijuana Intoxication : Common Experiences|קישור=https://www.nature.com/articles/226701a0|כתב עת=Nature|שנת הוצאה=1970-05|עמ=701–704|כרך=226|doi=10.1038/226701a0|מחבר=Charles T. Tart}}</ref>. הקנאביס גורם לביטול עכבות מיניות, יוצר עיוותי זמן וגורם להרפיה, מה שיכול לשמש כהסבר אפשרי לשיפור המדווח בתפקוד המיני. בנוסף, גברים ונשים רבים צורכים קנאביס בעקבות יכולותיו המרגיעות, אשר עוזרות להפחית את רגשות החרדה והבושה המתעוררים לפני ובמהלך אינטראקציות מיניות<ref name=":3" />. יתר על כן, נמצא כי צריכת הסם במינונים נמוכים יכולה להעצים תחושות של קרבה רגשית ואינטימיות אצל שני המינים, תשוקה מוגברת לבן זוג מיני מוכר ותחושות משופרות של טעם ושל מגע<ref name=":2" />.

נשים מדווחות על כך שעישון קנאביס יכול לסייע בהפחתת אי הנוחות הנחווית לפני קיום אינטראקציה מינית, בעל יכולת לשפר אורגזמות ואף להקל על כאבים הנגרמים במהלך קיום יחסי מין<ref name=":3" />. הסבר אפשרי לכך הוא שאחת מהשפעותיו של הקנאביס היא תחושתיות מוגברת, הגורמת לעלייה ברגישות למגע ותורמת במידה רבה להרפיה, אשר משפרת את ההיענות המינית ובכך מביאה להפחתה בתחושת הכאב<ref name=":6" />.

=== השפעות שליליות ===
מחקרים שהתמקדו בגברים, מראים כי שימוש בקנאביס במינונים גבוהים עלול לגרום לבעיות ב[[פוריות (ביולוגיה)|פוריות]], משום שהוא משפיע על אופן יציאת הזרע בעת שפיכה, וכן גורם לחוסר איזון הורמונלי<ref name=":3" />. בשונה מהדיווחים הסובייקטיביים שהוצגו, מחקרים אובייקטיביים שנערכו על גברים מראים כי שימוש בקנאביס קשור באופן ישיר לשפיכה מוקדמת<ref name=":0" />, לירידה במוטיבציה המינית ולתפקוד מוטורי לקוי, שיכול להפוך את הביצועים המיניים לבלתי אפשריים<ref name=":2" /><ref name=":5" />. מינון צריכת הקנאביס הוא בעל השפעה מכרעת על התפקוד המיני של גברים, ומחקרים מצביעים על כך שגברים צעירים שצורכים קנאביס באופן תכוף במינונים גבוהים<ref name=":4" /> חווים הפרעות בתפקוד הזקפה<ref name=":2" />, ואף עלולה להיווצר אצלם ירידה משמעותית ברמות הטסטוסטרון, הגורמת לכשל זקפתי ולאין אונות, זאת בהשוואה לגברים צעירים המעשנים במינונים מתונים יותר<ref name=":3" /><ref>{{צ-מאמר|שם=Depression of plasma testosterone levels after chronic intensive marihuana use|קישור=https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/4816961/|כתב עת=The New England Journal of Medicine|שנת הוצאה=1974-04-18|עמ=872–874|כרך=290|doi=10.1056/NEJM197404182901602|מחבר=R. C. Kolodny, W. H. Masters, R. M. Kolodner, G. Toro}}</ref>.

אצל נשים, שימוש אינטנסיבי במינונים גבוהים בקנאביס עשוי לעכב את הביוץ ולפגוע בהיריון<ref name=":5" />. עם זאת, מחקר מועט נערך על נשים והנתונים סותרים, מה שמקשה על הבנת קיומו של קשר מובהק בין הדברים<ref name=":1" />. מרבית המחקרים שבחנו את השפעת הקנאביס על מיניות אצל נשים נשענים על דיווחים סובייקטיביים של המשתמשות בלבד, זאת בשל מורכבות טכנית בבדיקת עוררות מינית אובייקטיבית בגוף האישה, בהשוואה לגופו של גבר. עם זאת, המחקרים המעטים שכן בחנו עוררות פיזיולוגית נרתיקית מראים כי לא חל שינוי אובייקטיבי בנרתיק בעקבות השימוש בקנאביס<ref name=":0" />.

== 420 ==
[[קובץ:420Louis.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסל של [[לואי פסטר]] בתיכון סאן רפאל, האומרים כי זהו האתר של ההתכנסויות המקוריות של 4:20]]
'''420, 4:20''' או '''4/20''' (מבוטא: '''פור-טוונטי'''; מאנגלית: '''four-twenty'''; "ארבע-עשרים") הוא קוד-ביטוי המתייחס לצריכת קנאביס ובמשתמע, כדרך להזדהות עם תרבות הקנאביס. מועדים בהתבסס על המספר 420 כוללים עישון וחגיגת קנאביס ב-[[20 באפריל]] (4/20 בצורת התאריך האמריקאית – אפריל 20).

== בהלכה היהודית ==
הרב [[משה פיינשטיין]], בהקשר של בחורי ישיבה שעישנו חשיש, אסר לעשן סמים כחשיש ודומיו מפני פגיעה גופנית ונפשית, והבאה לידי התמכרות, וכן בשל [[כיבוד אב ואם]], ואיסורים הלכתיים נוספים{{הערה|[[אגרות משה]] חלק ו', יורה דעה חלק שלישי [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=920&st=&pgnum=271 סימן לה עמ' רסח]|כיוון=ימין}}.

במאמר משנת 2018 בכתב העת של [[ארגון רבני צהר|רבני צהר]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://asif.co.il/wpfb-file/5_3-pdf/|הכותב=הרב ד"ר ברוך פינקלשטיין|כותרת=הקנאביס בהלכה|אתר=אסיף}}|כיוון=ימין}}, הרב ד"ר ברוך פינקלשטיין חלק על פסיקה זו, ואף ביקר את הרב משה פיינשטיין על כך שפסיקתו הושפעה מתפיסה שגויה של השפעות הקנאביס, וקבע כי על פי דין תורה אין לאסור על צריכת קנאביס.

== שימוש בקנאביס (סם) בקרב בני נוער ==
שימוש בסמים וסחר בסמים מוגדרים כ[[סטייה חברתית]] הפותחת פתח למרחב התנהגויות לא [[נורמטיביות]] שעלולות להוביל לניתוק מן החברה, לאורח חיים הרסני ול[[פשיעה]]. בקרב ילדים ובני נוער, השימוש ב[[סמים]] משקף לעיתים קרובות קשיים נפשיים ובעיות משפחתיות או חברתיות. הטיפול בתופעה כרוך לא רק במניעה וב[[אכיפה]] אלא בנוסף בטיפול בסיבות המובילות לבחירה בשימוש בסמים כמענה על קשיים או בעיות שהילד או המתבגר חווה{{הערה|שם=גולדשמיט|{{צ-מאמר|מחבר=רועי גולדשמיט
הקרן הלאומית למדע,|שם=מימון ממשלתי למחקרים בנושא התמכרויות לסמים ובנושא קנאביס|שנת הוצאה=2016|קישור=https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/4ebe3fe9-3b23-e611-80d5-00155d0acbc2/2_4ebe3fe9-3b23-e611-80d5-00155d0acbc2_11_7801.pdf}}|כיוון=ימין}}.

=== השפעות רפואיות-בריאותיות ===
ההשפעות הבריאותיות השליליות של צריכת קנאביס בקרב בני נוער צצות כבר בגיל ההתבגרות או בגילאים מבוגרים יותר, ההשפעות כוללות שינויים מבניים במוח, פגיעות ב[[קוגניציה]], [[הפרעות נפשיות]], [[התמכרות]] ומצבי הידרדרות בריאותית נוספים{{הערה|שם=איתי גל השפעות}}.

המוח של המתבגר שעוד מתפתח, מאופיין בתהליכי בניית [[תאי עצב]] ובמרווח שנמצא בין תאי העצב אשר נקרא [[סינפסה]]. חשיפה ל-[[THC]] (חומר כימי הנמצא בסם הקנאביס) משנה את צורתם של חלק מתאי העצב וכתוצאה מכך, ההתפתחות ה[[פסיכולוגית]] וה[[קוגניציה|קוגנקטיבית]] של בני נוער מתחת לגיל 25 נפגעת, מפני ש[[קליפת המוח]] הקדמית שלהם אשר אחראית על תגמול והפעלת פונקציות גבוהות אינה בשלה{{הערה|שם=איתי גל השפעות}}.

מחקרים גילו קשר בין צריכת [[קנאביס]] לבין שינויים בחלקים השולטים על הזיכרון, [[קוגניציה]] ועיבוד רגשי במוח. השינויים כוללים ירידה בנפח ה[[היפוקמפוס]] במוח, [[קליפת המוח]] הצידית ומבנים נוספים. כאשר מדובר בבני נוער, מחקרים מראים כי צריכת קנאביס מגבירה במידה משמעותית את הסיכון ללקות ב[[פסיכוזה]], ב[[סכיזופרניה]] וב[[אפיזודה|אפיזודות]] חוזרות של [[דיכאון קליני|דיכאון]]. מחקרים נוספים מראים שקיים קשר בין צריכת קנאביס למחשבות [[אובדנות|אובדניות]] ולהתפתחות תחושת אובדנות אצל בני הנוער ה[[צרכן|צרכנים]]{{הערה|שם=איתי גל השפעות|{{ynet|איתי גל|משינוי מבנה המוח ועד סיכון לבריאות הלב: השפעות הקנאביס על בני נוער|health/article/rjr00ia09c|4 ביולי 2022}}|כיוון=ימין}}.

ממצאים הראו כי בני נוער שעישנו קנאביס נטו לקבל ציונים נמוכים במבדקים ה[[קוגניטיבי]]ים בנוסף לכך שצריכת מריחואנה הצביעה גם על תפקוד נמוך יותר במבדקי הזיכרון. גם לאחר הפסקת השימוש התוצאות במבדקי הזיכרון נשארו נמוכות.

המחקר הראה גם שהשימוש בקנאביס גורם לעיכוב השליטה בדחפים וייתכן כי זו הסיבה לכך שאומרים שהשימוש בקנאביס "פותח שער" להתמכרויות נוספות{{הערה|שם=איתי גל השפעות}}.

=== התמודדות המדינה ===
המדינה מתמודדת עם בעיית השימוש ב[[קנאביס]] בקרב בני נוער בשתי גישות שונות: מניעה ו[[אכיפה]]{{הערה|שם=גולדשמיט}}.

תוכניות מניעה מטעם משרד החינוך שמטרתן למנוע מראש או להפחית את התופעה כוללת ארבעה [[מדד]]ים בנושא שימוש בחומרים:
* כוללניות: פנייה בו זמנית גם לבני הנוער וגם למשפחותיהם, למוסדות החינוך ולקהילה.
* גיוון בשיטות ההוראה והדגשה של המודעות לבעיה והבנה שלה.
* תזמון מתאים, בעיקר תשומת לב בשביל למנוע את השימוש בחומרים מלכתחילה.
* רלוונטיות [[תרבות]]ית ותיאום לקהל היעד שאיתו אתה מדבר{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=הילה שוורץ|שם=דוח מת”ת לגליזציה של קנאביס והשפעותיה על תוכניות מניעה ותוכניות התערבות לבני נוער|מו"ל=יוזמה - מידע למחקר מידע יישומי בחינוך|שנת הוצאה=2019|קישור=https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=107652067#3.3726.6.fitwidth}}|כיוון=ימין}}.

כאשר מדובר באכיפה האחראים הרשמיים מטעם ה[[משטרה]] הם יחידות הנוער במשטרה, ישנן מספר דרכי אכיפה שבהם המשטרה דוגלת:
* פיזור מקסימלי בין פעילות גלויה וסמויה של בלשי נוער המוצבים בשטחים ייעודים כגון מועדונים, [[פאב]]ים, וכן באזורי בתי ספר המוכרים באחוזי שימוש גבוהים. תפקידם של חוקרים אלה לתפוס מוכרי סמים ל[[קטין|קטינים]].
* הכשרת רכזי מודיעין נוער ומינוי רכזים שעברו הכשרה בפעילות סמויה באיסוף [[מודיעין צבאי|מודיעין]] על קטינים המשתמשים ב[[קנאביס]] וסוחרים בו.
* שיתוף פעולה עם הרשות למלחמה בסמים והקמת [[פרויקט]]ים משותפים להסברה ומניעה. בנוסף הוקמו יחידות נוער שמטרתן מניעת פשיעה חמורה ועבירות סמים בפרט בקרב בני הנוער{{הערה|שם=גולדשמיט}}.

== ראו גם ==
* [[שימוש בקנאביס בקרב הקהילה הגאה]]

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקימילון=קנאביס|ויקישיתוף=Category:Cannabis|שם ויקישיתוף=קנאביס|ויקימסע=קנאביס}}
*[http://www.alsam.org.il/?page_id=238 עלון אודות המריחואנה], באתר [[הרשות למלחמה בסמים]]
*[http://www.youtube.com/watch?v=sE027C5RYW0 תעתועי הקנאביס], האוניברסיטה הפתוחה בשיתוף עמותת [[אל סם]]
*{{בכור המהפכה|[[רפי משולם]]|מריחואנה: מבט לאחור וקדימה|5808|14 באפריל 2015}}
{{-}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

{{בקרת זהויות}}

{{הבהרה רפואית}}
[[קטגוריה:קנאביס|*]]
[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]
[[קטגוריה:משככי כאבים]]
[[קטגוריה:סמים פסיכואקטיביים]]