הצגת המקור של הדף "ראשון לציון"

<!-- שימו לב: בערך זה שתי תבניות (בשם "בוט יישובים") המשמשות את בוט היישובים על מנת שיוכל לבצע עדכון אוטומטי, ולכן אין להסירם. לפרטים נוספים ראו [[תבנית:בוט יישובים]]. תודה. -->
{{מפנה|ראשון לציון|משמעות אחרת|ראשון}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=עיר בישראל|אחר=רב הראשי הספרדי|ראו=[[הראשון לציון]]}}
{{בוט יישובים/8300|1|
|שם=ראשון לציון
|סמל=[[קובץ:Rishon leZion Coat of Arms.svg|150px|מרכז]]{{ש}}[[סמל העיר ראשון לציון]]
|דגל=[[קובץ:Flag of Rishon LeZion.svg|180px|דגל העיר|מרכז]]{{ש}} [[דגל העיר ראשון לציון]]
|תמונה={{פוטומונטז'
| photo1a = Rishon-LeZion-Gan-Moshava-0002.jpg
| photo2a =Superland-Yes-Planet-001.JPG
| photo2b = PikiWiki Israel 9681 leaders park in rishon lezion.jpg
| photo5a = PikiWiki Israel 40641 Off the lip sculpture in Rishon LeZion beach.JPG
| photo6a = RLZ HaZahav Mall 01.JPG
| spacing = 2
| color_border = white
| color = black
| size = 260
}}
|מקור קואורדינטות=תבנית|
|ראש העיר=[[רז קינסטליך]]
|מפה={{ממי|כיוון כתב=ימינה}}
|מפה דינמית={{מפה דינמית/ראשון לציון ובית דגן}}
|אתר אינטרנט=[http://www.rishonlezion.muni.il rishonlezion.muni.il]
|כתובית=[[פוטומונטז']] של ראשון לציון}}
[[קובץ:Rishon LeZion.jpg|250px|ממוזער|שמאל|שלט אהבה לראשון לציון]]
[[קובץ:Rishon LeZion Aerial View.jpg|290px|ממוזער|שמאל|מבט מהאוויר על ראשון לציון]]

'''רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן''' היא ה[[עיר]] ה[[ערים בישראל|רביעית בגודלה]] ב[[ישראל]]. העיר ממוקמת במישור החוף, בין חלקו הדרומי של [[גוש דן]] לאזור הצפוני של [[שפלת יהודה]], גובלת ב[[בת ים]] בצפון-מערב, ב[[חולון]] מצפון-מזרח, בדרום ב[[פלמחים]] וב[[נס ציונה]], גובלת ב[[צריפין]] במזרח ומשתרעת לאורך [[הים התיכון]] ממערב. העיר חלק מגוש דן וחברה בארגון [[פורום ה-15]].

העיר נוסדה ב-[[31 ביולי]] [[1882]], טו' ב[[אב]] [[ה'תרמ"ב|תרמ"ב]], והוכרזה כעיר בשנת [[1950]]. היא הוקמה כמושבה [[חקלאות|חקלאית]] [[ציונות|ציונית]]; היא ה[[מושבה]] הראשונה שהקימו אנשי [[העלייה הראשונה]].{{הערה|ראו: {{קתדרה|[[יהושע קניאל]]|הוויכוח בין פתח תקווה לראשון לציון על הראשוניות בהתיישבות ומשמעותו ההיסטורית|9.6|9, תשרי, תשל"ט, אוקטובר 1978}}}} בראשון לציון עוצב [[דגל ישראל]]; חודשה התרבות ה[[עברית]] – בייחוד ב[[תחיית השפה העברית|שפה]] וב[[חינוך]]. ב-[[1920]] הוכרזה כ[[מועצה מקומית]] וב-[[1950]] הוכרזה כ[[עיר]] ואם ב[[ישראל]]. בסוף [[המאה ה-20]] התרחבה העיר מערבה וצפונה וגדלה באופן ניכר, והפכה לאחת הערים הגדולות בישראל.

==מקור השם==
"ראשון לציון" הוא צירוף מקראי הלקוח מספר [[ישעיהו הנביא|ישעיהו]]: {{ציטוט|תוכן='''רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן''' הִנֵּה הִנָּם וְלִירוּשָׁלַ‍ִם מְבַשֵּׂר אֶתֵּן|מקור={{תנ"ך|ישעיהו|מא|כז}}|מירכאות=כן|אנגלית=}}
==תולדות העיר==
{{להשלים|סיבה=חסר מידע על המושבה משלהי המאה ה-19 עד אמצע המאה ה-20|נושא=ישראל}}
ראשון לציון נוסדה בשנת [[1882]]{{הערה|1={{ישראל היום|דייויד סלע|התחלת הגאולה: חוגגים 70 ל"עיר החזון"|magazine/shishabat/article/12687158|4 באוגוסט 2022}}}} ביוזמת [[ועד חלוצי יסוד המעלה]], ועד שהוקם כדי לקנות קרקעות ולייסד [[מושבה|מושבות]] של [[חקלאות|עובדי אדמה]]. [[חיים אמזלאג]], סגן ה[[קונסול דיפלומטי|קונסול]] ה[[בריטניה|בריטי]] ב[[יפו]], רכש על שמו את אדמת [[עיון-קרא]], ששכנה כ-12.5 ק"מ דרומית ל[[יפו העתיקה]], על שטח של 3,340 [[דונם]]. על שטח זה נבנתה המושבה ראשון לציון, שמקור שמה ב[[פסוק]] המבטא את שאיפת בוניה לשיבת [[ציון (ירושלים)|ציון]]: {{הדגשה|רִאשׁ֥וֹן לְצִיּ֖וֹן הִנֵּ֣ה הִנָּ֑ם וְלִירוּשָׁלַ֖͏ִם מְבַשֵּׂ֥ר אֶתֵּֽן|{{תנ"ך|ישעיהו|מא|כז}}}}

===הקמת המושבה===
[[חיים אמזלאג]], סגן קונסול [[בריטניה]] ב[[יפו]], רכש את אדמות עיון-קרא מידי מוסטפא עבדאללה עלי דג'אן. ה[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|שלטונות העות'מאניים]] הערימו קשיים בפני המתיישבים ולא נתנו להם אישורי בנייה, אך העלימו עין עד לסיום הבנייה, שכן חששו מאי-נעימויות מצד סגן-הקונסול, שהאדמות נרשמו כרכושו. אמזלאג חתם בפני המתיישבים על הצהרה שכל המבנים והבתים על שטח זה לעולם לא ישתייכו לו.{{הערה|1=הקרקע לא הוכללה בהצהרה, שכן הייתה זו ראיה לעסקת רמייה.}}

ב[[ט"ו באב]] [[ה'תרמ"ב]] ([[31 ביולי]] [[1882]]) עלו על הקרקע שבעה עשר מייסדי המושבה. לפי התקנות הראשונות, עיבוד הקרקע צריך היה להתבצע בשיתוף, ללא חלוקה בין המתיישבים. [[מים]] הובאו בעגלה מ[[מקוה ישראל]] ומ[[בית דג'אן]]. מה[[מעיין]] המקומי "[[עיון קרא]]" ניתן היה להפיק רק מים לעבודת הבנייה, עד שנחפרה [[באר "מצאנו מים"|הבאר הראשונה]].

בנובמבר 1882 החלו קבוצת ה[[ביל"ו]]יים לעבוד בראשון לציון, לאחר ש[[קרל נטר]], מייסד [[מקוה ישראל]], הבטיח להם אדמה במושבה ושלושה בתים שעמדו בבנייה אז. עם השלמת הבתים שמואל הירש, מנהל מקוה ישראל, הפר את הבטחתו של נטר ונתן את הבתים שהובטחו להם למשרתי ציבור במושבה, ועל כן חלק מהביל"ויים עברו ל[[גדרה]].

=== מעורבות הברון [[אדמונד ג'יימס דה רוטשילד]] ===
[[קובץ:Rishon-LeZion-Gan-Moshava-0002.jpg|ממוזער|240px|שדרת הדקלים בגן המושבה, אשר ננטעה בשנת 1890]]
לאחר סבל גדול ותלאות רבות שנגרמו מפגעי הטבע וחוסר הניסיון ב[[חקלאות]], בא לעזרת המושבה ה[[ברון]] [[אדמונד ג'יימס דה רוטשילד]] והקים בה את [[יקבי כרמל]]. [[יוסף פיינברג]], אחד מעשרת המתיישבים הראשונים של ראשון לציון, התנדב לצאת ל[[פריז]] בתום השנה הראשונה למושבה, ויצר קשר עם הברון רוטשילד באמצעות הרב הראשי של פריז - הרב [[צדוק כהן]]. הברון, התרשם והודיע, "כי יקציב 30,000 פרנק להשלמת הבאר, יבנה בתים לשש המשפחות העניות שהצטרפו למושבה ויעמיד גם גנן־אגרנום לעזרת המתיישבים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://benyehuda.org/read/23608|כותרת=מות המורד / שלמה שבא - פרויקט בן־יהודה|אתר=benyehuda.org|תאריך_וידוא=2023-09-28}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://benyehuda.org/read/16542|כותרת=שלוש תקופות בדברי הימים לבני ישראל (1897–1800) / אהרן הלוי איזגור - פרויקט בן־יהודה|אתר=benyehuda.org|תאריך_וידוא=2023-09-28}}</ref> ה[[אגרונום]] שנבחר היה שאול הלזנר מ[[בתי ספר חקלאיים בישראל|בית הספר החקלאי]] מקוה ישראל, שהברון הורה לו ללמד את האיכרים כיצד לעבד את שדותיהם ולטעת עצי פרי. כמו כן, שמואל הירש, מנהל מקוה ישראל, מונה לפקח על ענייני הכספים.{{הערה|{{Cite news
| url = http://www.93fm.co.il/radio/342165/
| title = 134 שנה למושבה שהפכה לעיר הרביעית בגודלה בישראל - רדיו קול חי
| date = 2016-08-24
| newspaper = רדיו קול חי
| language = he-IL
| access-date = 2017-01-12
}}}}

העזרה למתיישבי ראשון לציון הייתה תחילת פעילותו של הברון רוטשילד ב[[ארץ ישראל]]. היה זה בתום השנה הראשונה לקיום המושבה, שהייתה אז על סף התפרקות. רוטשילד סייע למתיישבים הראשונים במימון העמקת הבאר לעומק 48 מטר, עד שנמצאו מים. בהמשך הרחיב את עזרתו לסיוע כספי לתושבים, בשנים שנדרשו להכשרתם לעבודת האדמה ולהכנת ה[[אדמה]] לנטיעות. הוא שלח מומחים [[חקלאות|חקלאיים]] מ[[צרפת]] כדי שידריכו את המתיישבים החדשים ואת האיכרים לגדל [[כרם|כרמי]] [[ענב]]ים ולייצר [[יין]] – גידול זה נחשב המתאים ביותר לתנאי הארץ ולשיווק העולמי.

השדות הזרועים לא הניבו יבולי חיטה, והאיכרים נאלצו למשכן את האדמות כדי להתקיים. לאחר שהברון שילם את דמי ה[[משכנתה]], עברה אדמת ראשון לציון להיות בבעלותו. המושבה חדלה להיות עצמאית בסוף שנת [[תרמ"ג]]. היו בה אז 39 משפחות, שהסתכמו ב-135 נפשות. לאחר שבוטל כוחו של ועד המושבה, קבע שמואל הירש שאת כל עבודות החקלאות יעשו רק לפי ההוראות המקצועיות של האגרונום; בתמורה יקבלו מדי חודש תמיכה חודשית לקיומם. התוצאה, לפי [[משה סמילנסקי]]: "רוח האיכרים דוכאה וענייני המשק הוזנחו". הברון רוטשילד לא נענה לבקשות לשינוי ההסדרים. הירש מינה את [[יהושע אוסוביצקי]] לפקיד המושבה, שישב בה בקביעות.

===הנהגת אוסוביצקי===
אוסוביצקי הגיע לראשון לציון בשנת [[1884]], והתקבל בהתלהבות על ידי האיכרים והביל"ויים, שראו בו כאחד משלהם. בשנת [[1885]] נבחר אוסוביצקי להניף [[דגל]] רקום עם שני פסים וביניהם [[מגן דוד]] בצבע כחול, בראש התהלוכה לציון שלוש שנים למושבה. דגל זה, שנקרא אז '''[[דגל עברי#דגל ראשון לציון|דגל ראשון לציון]]''', דומה ל[[דגל ישראל]], והייתה זו הפעם הראשונה שהוא הונף בפומבי ב[[ארץ ישראל]].

אוסוביצקי רכש 3,000 דונם אדמה ב'''עיון קרא''' ומכר חלקות לעולים בעלי רכוש שנטעו באמצעיהם הפרטיים כרמי [[גפנים]]. באופן כזה נוצרה שכבת איכרים שאינם תלויים בחסדי הברון. ביניהם היה [[מיכאל הלפרין]], שייסד בראשון לציון "[[איגוד פועלים]]" ראשון בארץ. עם הזמן נהפך הלפרין לאחד המתנגדים החריפים לשלטון אוסוביצקי. שם המקום זוהה, באופן שגוי כנראה, עם מקומו המשוער של המעיין '''עין הקורא''' הנזכר ב[[תנ"ך]]: ".. עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ עֵין הַקּוֹרֵא אֲשֶׁר בַּלֶּחִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה" ([[ספר שופטים]] טו, יט).{{הערה|1=[[ישראל רוזנסון]], [http://siach-sade.macam.ac.il/siach/archive/2/index.asp?id=shira שמשון ב"ראשון לציון" מניין? על זיהויה המיוחד במינו של "עין הקורא"]}}

בשנת [[1886]] החלו היחסים בין אוסוביצקי והאיכרים להתערער. הפקיד פיתח גינוני שררה, הטיל [[קנס]]ות וקירב אליו מלשינים וחנפנים. המושבה התפלגה לשני מחנות: "רודפי שלום" ובראשם פיינברג, שהתנגדו לאוסוביצקי, ו"אגודת רעים", שתמכו בו וטופחו על ידיו. באפריל [[1887]] הגיע המתח במושבה לשיא. הלפרין שלח ל[[חובבי ציון]] ב[[האימפריה הרוסית|רוסיה]] מכתב [[תלונה]] על אוסוביצקי. כשנודע לאוסוביצקי על המכתב, בערה בו חמתו. הלפרין נאלץ להתעמת עם אוסוביצקי והוא ציווה עליו להסתלק מיד מהמושבה. אירוע זה הצית את ה[[מרד]] במושבה. בינתיים שלח אוסוביצקי שליח למושל הטורקי ביפו והודיע לו כי פרץ מרד בראשון לציון. מיד נשלחה כיתת חיילים כדי לאסור את המורדים. החיילים ניצבו מול המתיישבים, וניתנה פקודה לטעון את הרובים אם המתיישבים יתנגדו למאסר. ברגע האחרון הגיע שמואל הירש מנהל מקוה ישראל, ושכנע את החיילים לעזוב, ואת המתיישבים – להתפזר. אוסוביצקי עזב את ראשון לציון ביחד עם הירש. המורדים חגגו את "ניצחונם", אך לא לאורך ימים.

ב-[[1 במאי]] 1887 הגיע הברון רוטשילד לביקורו הראשון בארץ ישראל. המורדים "התקפלו" לנוכח איומי הברון. הברון התנה את סליחתו לאיכרים בכך שפיינברג, שהיה ממנהיגי המורדים, יעזוב את המושבה, וזה עשה כן, משום טובת היישוב, לאחר שהופעל עליו לחץ רב. לאחר חמש שנים וחצי מכר פיינברג את נחלתו בראשון לציון ועבר לגדרה.

[[קובץ:PikiWiki Israel 5628 Synagogue.jpg|280px|ממוזער|בית הכנסת הגדול (צולם בין 1910 ל-1924)]]

===הקמת בית הכנסת===
{{הפניה לערך מורחב|בית הכנסת הגדול (ראשון לציון)}}

[[בית הכנסת הגדול (ראשון לציון)|'''בית הכנסת הגדול''' בראשון לציון]] נבנה בשנים [[1885]]–[[1889]], על פי התכנון של המהנדס והאדריכל [[ברוך פפירמייסטר]], והיה מוקד חשוב בחיי ה[[מושבה]]. [[בית כנסת|בית הכנסת]], שניצב על פסגת גבעה בקצה רחוב רוטשילד ובלט למרחוק, היה במשך שנים רבות אחד המבנים המפוארים במושבה הקטנה ומרכז חברתי למתיישביה.

בניית בית הכנסת החלה נתקלה בהתנגדות של השלטון העות'מאני, ובמצוקה כספית. כדי להתגבר על התנגדות השלטון בנו המתיישבים את בית הכנסת במסווה של מחסן לציוד חקלאי. בניין הבית הושלם בזכות תרומה של הברון רוטשילד. בבית הכנסת שתי קומות: בראשונה מקום ל-150 מתפללים, ובשנייה נמצאת עזרת הנשים. בחלונות משני צדי [[ארון קודש|ארון הקודש]] ישנם [[ויטראז']]ים של שנים-עשר [[שבטי ישראל]].

בסמוך לבית הכנסת גם בית הספר העברי הראשון – "[[בית ספר חביב]]", ו[[המוזיאון לתולדות ראשון לציון]].

[[קובץ:Rishon LeZion 1937.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רחוב במושבה בשנת 1937]]
[[קובץ:Ezra Ubitzaron 1945.jpg|ממוזער|250px|שכונת עזרא ובצרון בעת הקמתה בשנת 1945 ב[[חולות ראשון לציון]]]]

===גידול הגפנים===
תחילת גידול הגפנים במושבה הייתה בהיסח הדעת. [[מיכל זלמן פוחצ'בסקי]], שהיה [[גנן]] ומומחה לגידול [[גפן|גפנים]], סיפר על הניסיון שהצליח וגרם לתחילת גידול גפנים על בסיס מסחרי באדמת ראשון לציון ובסופו של דבר לבניית ה[[יקב]] הראשון בארץ ישראל. מייסדי המושבה ניסו לגדל בשדותיהם [[חיטה]], אך התאכזבו. בדרכם מיפו למושבה הבחינו תושבי ראשון לציון בצדי הדרך ב[[שתיל]]י הגפן המקומית. הם הביאו זמורות מהגפנים אל ביתם ושתלו אותם ב[[גינה]] הביתית. בהנחה כי היות שהגפן היא אחד מ[[שבעת המינים]] שארץ ישראל משתבחת בהם, יש סיכוי כי שתילי גפן ישגשגו גם באדמת ראשון לציון, ואכן כך היה.

כשביקרה במושבה משלחת של מומחים חקלאיים מ[[צרפת]] בשליחות [[הברון רוטשילד]], היא בדקה את אפשרויות גידולי החקלאות במושבה. בסיורם במושבה נוכחו המומחים כי בגינות התושבים גדלות בהצלחה גפנים. הם חזרו לצרפת והמליצו בפני הברון לעודד את גידול הגפנים במושבות.

שתילי הגפנים גדלו בהצלחה, אך האיכרים עדיין לא הצליחו בנטיעת הכרמים על פני שטחים נרחבים. הברון רוטשילד החליט לסייע ושלח לארץ מומחה מיקביו "[[שאטו לאפיט רוטשילד]]", וזה הגיע למסקנה כי יש לבחור את מין הגפן המתאים לקרקע הארץ ומניב גפנים באיכות הראויה לייצור [[יין]]. הוא בחר את המינים המצליחים ב[[אירופה]] אך משום שמחלת ה[[פילוקסרה]], הפוגעת ב[[שורש (בוטניקה)|שורשי]] הגפן, פשטה אז בכרמי אירופה, הציע לברון לייבא מ[[הודו]] זמורות של גפנים, אשר יוכלו לשמש [[ייחור]]ים. כך ניטעו הכרמים הראשונים בראשון לציון. עם סיום הנטיעה רחבת ההיקף הראשונה, הונחה [[אבן פינה|אבן הפינה]] ל[[יקבי כרמל|יקבי כרמל מזרחי]] ונפתחה תקופה של שגשוג כלכלי בראשון לציון. הדוגמה של ראשון עברה לאחר מכן לשאר המושבות בארץ.

בשנת 1898 ביקר במושבה [[תיאודור הרצל]], בראש משלחת ציונית שנועדה לפגוש את קיסר גרמניה בזמן [[מסע וילהלם השני לארץ ישראל|ביקורו בארץ ישראל]]. באותו הזמן מנתה אוכלוסיית המושבה כ-400 נפש.{{הערה|[[עמוס אילון]], '''הרצל''', עמ' 319.}}

ב[[מלחמת העולם הראשונה]] ידעה המושבה קשיים רבים: סגירת השווקים לחוץ לארץ, מכת ה[[ארבה]] בשנת [[1915]] וה[[קרב]]ות שהתנהלו בדרומה של המושבה בנובמבר [[1917]].

במרץ 1921 הגיע [[שר המושבות]] הבריטי [[וינסטון צ'רצ'יל]] לביקור בארץ ישראל, במהלכו ביקר בראשון לציון ונפגש עם איכריה. לאחר שובו ל[[לונדון]], חזר מספר פעמים על התרשמותו הרבה מהמושבה, כדי להצדיק את מדיניות [[הבית הלאומי היהודי]] של בריטניה.{{הערה|[[אלי שאלתיאל]], '''פנחס רוטנברג''', כרך א, עמ' 77–78.}}

===מלחמת העצמאות===
במהלך [[מלחמת העצמאות]] [[הפצצת ראשון לציון במלחמת העצמאות|הפציצו מטוסי חיל האוויר המצרי]] את העיר ב-[[3 ביוני]] [[1948]]. בהפצצה נהרגו 25 תושבים וחיילים והיו פצועים רבים.

ההתנכלויות נגד הנוסעים לראשון לציון וממנה גרמו להתמעטות הנסיעות וצמצמו כך גם את שירותי ה[[דואר]], עד שהעירייה הסדירה שירותי דואר מיוחדים באמצעות מכוניות משוריינות וגם הפיקו לשם כך את [[בול ראשון לציון]].

בשנת 1996 הקימה עיריית ראשון לציון [[אנדרטה לחללי ההפצצה המצרית על ראשון לציון|אנדרטה לחללי ההפצצה המצרית]] בקרבת צומת הרחובות הרצל ורוטשילד, לא הרחק מאתרי ההפצצה.

האנדרטה ניצבת על במה עגולה בכניסה לגן ציבורי. היא כוללת שני עמודי אבן ומעליהם שלוש פצצות בדרכן כלפי מטה - פצצות דמויות אלו שהוטלו מהמטוסים המצריים. בין העמודים שלט המביא את פרטי ההנצחה ושמות החללים.

===לאחר מלחמת העצמאות===
[[קובץ:PikiWiki Israel 9317 memorial to the victims of egyptian planes bombing.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אנדרטה לחללי ההפצצה המצרית על ראשון לציון|אנדרטה לקרבנות הפצצת המטוסים המצרים על ראשון לציון במלחמת העצמאות]]]]
[[קובץ:RLZ Midrachov 01a.JPG|ממוזער|250px|[[מדרחוב רוטשילד]] המחודש לאחר שיפוצים ועיצוב מחדש שנעשה ב-[[2013]].]]

בשנת [[1950]] ניתן לראשון לציון מעמד של [[עיר]]. העיר קלטה עליה והעולים התיישבו בעיקר בשתי שכונות מרוחקות מהעיר. שיכון המזרח במזרח ורמת אליהו במערב. בשנות השישים והשבעים העיר עברה תנופת בניה בשכונות הוותיקות של העיר, עם בניה רוויה שהחליפה את הבניה הישנה. הבנייה במערב זכתה לתאוצה עם היבחרו של [[מאיר ניצן]] לראש העיר בשנת [[1983]], באפריל [[1988]] צורף המושב [[נחלת יהודה (ראשון לציון)|נחלת יהודה]] לעיר. ובשנות התשעים החלו להיבנות שכונות שלמות על שטחי החולות הנרחבים שבין כביש 4 לחוף הים. כאשר עוד לפני בניתם כבר בתחילת שנות התשעים מתחם מב"ת מערב הצמוד לחולון הפך להיות מוקד תעסוקה ובילוי, אך בעיקר היה ידוע במרכזי הקניות הרבים שבו ובראשם [[קניון הזהב]] שהביאו לעיר את המיתוג של "עיר הקניונים", באותה תקופה גם נחנך ה[[סופרלנד]]. באותו עשור השכונות הוותיקות של העיר קלטו עשרות אלפי עולים חדשים מברית המועצות ואתיופיה. הבניה של "עיר חדשה" במערב לצד קליטה של עולים חדשים הפכו אותה מהעיר התשיעית בגודלה בישראל ב-1983 לרביעית בגודלה ב-1995.

ב[[שנות ה-2000]] הוקמה בעיר קריית הלאום, בה רוכזו [[בית משפט השלום]] ומשרדים מרכזיים של [[המוסד לביטוח לאומי]] ו[[משרד הפנים]]. בשנת [[2009]] נפתח לתנועה במלואו [[כביש 431]] המחבר את ראשון לציון עם העיר [[מודיעין-מכבים-רעות]] אך גם עם כבישים חשובים כמו [[כביש 1]], [[כביש 40]] ו[[כביש 6]] במזרח ו[[כביש 4]] ו[[כביש 20]] במערב. ניצן כיהן כראש עיריית ראשון במשך 25 שנה, עד שהוחלף ב[[דב צור]] בבחירות לרשויות המקומיות בנובמבר [[2008]]. ב-[[2010]] נפתחו בראשון שני מרכזי מסחר גדולים: [[סינמה סיטי ראשון לציון|סינמה סיטי]] במערב העיר וחנות [[איקאה]] באזור התעשייה [[מעוין שורק]] ליד הכביש ל[[פלמחים]]. ב[[העשור השני של המאה ה-21|עשור השני של המאה ה-21]] החל דוב צור בגל שיפוצים נרחב בראשון הוותיקה ובמזרח ראשון, שכללו: שיפוץ כבישים ומדרכות, שיפוץ חזות בתים משותפים (חלקם במסגרת [[תמ"א 38]]), הקמת [[גינה|גינות]] ו[[מזרקה|מזרקות]] ברחבי העיר, שיפוץ ה[[מדרחוב]], שימור ושחזור מבנים עתיקים, הקמת [[גן בעברית]] וכן [[שיפוץ]] [[כביש 412|הכניסה הצפונית לראשון]] והקמת [[טיילת המכבים]] לצידה. אחד מהמהלכים השנויים במחלוקת היה הריסת המבנים הישנים של [[הגימנסיה הריאלית]] והקמת מבנה חדש ומודרני במקומם.

ב{{ה|עשור השני של המאה ה-21}} נסגר ה[[יקב]] העתיק של [[יקבי כרמל]] והופסקה הפעילות בו. כיום המבנה ניצב נטוש למחצה כשבשטחו חניון זמני. העירייה ומספר יזמים הגישו תוכנית להקמת מגדלי מסחר ומגורים על מבני היקב המודרניים בעוד שמבני היקב ההיסטוריים (בהם "הבניין האדום" שחזיתו פונה לרחוב) ישומרו וישמשו כ[[מוזיאון]] ואתר תיירות. התוכנית הנ"ל שנויה במחלוקת וטרם אושרה סופית.

בשנת [[2019]] החלה הקמת [[מתחם ה-1000]] – רובע עסקים ותעשיית [[היי-טק בישראל|היי-טק]] בשטח {{יחידות|1000|דונם|קמ"ר|קישור=כן}} ליד [[אגמון הסופרלנד]]{{הערה|{{כלכליסט|אמיתי גזית|תוכנית מתחם האלף בראשל"צ בדרך לקבלת אישור סופי|3775082|4 בדצמבר 2019}}}}{{הערה|{{כלכליסט|אמיתי גזית|הפניקס תבנה קומפלקס משרדים על 60 דונם במתחם האלף בראשל"צ|3775890|16 בדצמבר 2019}}}} והקמת שכונות הנרקיסים,{{הערה|{{כלכליסט|מאת רונן ניב|החלה הבנייה בשכונת הנרקיסים: הזדמנות אחרונה לדירה באזורי הביקוש?|3789130|6 באפריל 2020}}}} הנוריות וחלום ראשון החדשה.

כעת מורכבת העיר משני חלקים עיקריים:
* '''מזרח העיר''' - ממזרח ל[[כביש 4]]. זהו החלק הישן של ראשון ובו נמצא המרכז העתיק שלה ואתריה ההיסטוריים. במזרח יש בעיקר שכונות מגורים. בחלקו הצפוני של חלק זה נמצא אזור התעשייה הישן הקרוי מב"ת (מסחר, בילוי, תעשייה) צפון. בדרומו נמצאים [[תחנת הרכבת הראשונים]] ו[[קניון ראשונים]], ובמזרחו [[מחנה צריפין]] ו[[המרכז הרפואי שמיר|בית החולים יצחק שמיר]]. הרחובות הראשיים במזרח העיר הם [[כביש 412|שדרות הרצל]], [[כביש 441|שדרות ז'בוטינסקי]], שדרות רוטשילד ושדרות ירושלים.
* '''מערב העיר''' - ממערב לכביש 4. בחלקו הצפון-מערבי של חלק זה נמצא אזור התעשייה החדש, הקרוי מב"ת מערב, ובו [[מרכז קניות|מרכזי קניות]] רבים. בחלק זה נמצאים מרכזי מסחר ובילוי רבים, בהם [[קניון הזהב]], [[סינמה סיטי ראשון לציון|סינמה סיטי]], הסניף של [[דקטלון]] בישראל, ה[[סופרלנד]], [[פלאנט]] ו[[אצטדיון הברפלד|אצטדיון הכדורגל העירוני]]. כן שוכנים בו מערכות העיתונים "[[גלובס]]" ו"[[ידיעות אחרונות]]". חלק זה גובל ב[[הים התיכון|ים התיכון]], ובשוליו נמצא ה[[שפד"ן]] המכון ל[[טיהור שפכים]] של [[גוש דן]] ו[[בסיס פלמחים]]. מערב העיר מהווה חלק מ[[חולות ראשון לציון]].

=== פיגועי טרור בעיר ===
ב[[המאה ה-21|מאה ה-21]] ראשון לציון כמעט שלא סבלה מ[[פיגוע]]י [[טרור]]. עם זאת, בעיר אירעו מספר פיגועים שבוצעו על ידי [[טרור פלסטיני|מחבלים פלסטינים]]:
* [[7 במאי]] [[2002]]: [[הפיגוע במועדון השפילד קלאב בראשון לציון|פיגוע התאבדות במועדון "שפילד'ס קלאב"]] בו נ[[רצח]]ו 15 בני אדם.
* [[22 במאי]] 2002: [[פיגוע התאבדות]] שביצע פלסטיני בן 16 ב[[גן המושבה]] בו נרצחו 2 בני אדם.
* ירי רקטות [[M-75]] ו[[רקטת פג'ר|פג'ר 5]] בזמן [[מבצע עמוד ענן]]. ב-[[20 בנובמבר]] [[2012]] פגעה רקטת פג'ר ישירות בבניין מגורים גרמה לנזק רב ולמספר פצועים.
* [[2 בנובמבר]] [[2015]]: [[טרור פלסטיני|מחבל ערבי]] ביצע [[פיגוע דקירה]] בתחנה המרכזית הישנה ופצע קשה 3 אזרחים לפני שנעצר על ידי המשטרה.{{הערה|{{nrg|ירון דורון|שלושה פצועים בפיגוע דקירה בראשון לציון|735/002|2 בנובמבר 2015|1|2}}.}}
* [[11 במאי]] [[2021]]: במהלך [[מבצע שומר החומות]] [[שיגור רקטות פלסטיניות לעבר ישראל|שיגרו הפלסטינים מטח רקטות כבד]] על [[גוש דן]], [[רקטת קרקע-קרקע|רקטה]] אחת הרגה אישה ופצעה עוד מספר אזרחים.
* [[13 במאי]] [[2023]]: בזמן [[מבצע מגן וחץ]], בשעה 21:40, נפל ליד ה[[לייב פארק]], רסיס של [[כיפת ברזל]] שיירט רקטה שנורתה לעבר ראשון לציון, היכן שהייתה אמורה להתקיים ה[[הופעה]] של ה[[בקסטריט בויז]] שבוטלה בהמלצת [[פיקוד העורף]]. להופעה היו צפויים להגיע כ-15 אלף צופים.{{הערה|{{מעריב אונליין|אלון חכמון|נס ענק: רסיס כיפת ברזל נחת במיקום ההופעה של הבקסטריט בויז שבוטלה|news/israel/Article-1006277|13 במאי 2023}}}}
* במהלך [[מלחמת חרבות ברזל]], פגעו מספר רקטות בראשון-לציון. פגיעה ב-[[7 באוקטובר]] [[2023]] פצעה קשות שני אזרחים.{{הערה|{{וואלה|אורי סלע|שני פצועים קשה במתקפת הרקטות על ראשון לציון|3614349|7 באוקטובר 2023}}{{ש}}{{כיפה||פגיעות ישירות בתל אביב ורשל"צ: בת 73 במצב קשה|חדשות/1167374-0/|7 באוקטובר 2023}}}}

==ציוני דרך בתולדות ראשון לציון==
[[קובץ:PikiWiki Israel 9326 winery in rishon lezion.jpg|שמאל|ממוזער|250px|היקב של ראשון לציון (בעבר יקב [[כרמל מזרחי]], היום יקב [[יקבי כרמל]])]]
[[קובץ:RishonLeZion-yellowroad01.jpg|ממוזער|250px|[https://web.archive.org/web/20150505041645/http://rishonlezion-museum.org.il/שבילראשונים/מפתשבילראשונים.aspx שביל ראשונים] (בצבע [[צהוב]]) - העובר דרך אתריה ההיסטוריים של ראשון - ליד [[כביש 412|שדרות הרצל]] וגן המושבה.]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 40641 Off the lip sculpture in Rishon LeZion beach.JPG|250px|ממוזער|שמאל|הפסל "עליה לפסגת הגל" בחוף ראשון לציון]]

=== מאורעות חשובים בתולדות העיר ===
* [[31 ביולי]] [[1882]] ([[ה'תרמ"ב]]) - התיישבו על הקרקע 17 המשפחות הראשונות.
* [[1882]]–[[1897]] - המושבה נוהלה על ידי פקידות [[הברון רוטשילד]].
* [[1886]] - הוקם בית הספר העברי הראשון "[[בית הספר חביב]]".
* [[1898]] - נפתח [[גן ילדים|גן הילדים]] העברי הראשון, בהנהלתה של [[אסתר שפירא גינזבורג]].
* [[1900]] - ניתן אישור מטעם הפקידות לוועד המושבה לנהל את העניינים החברתיים והתרבותיים.
* [[1912]] - השלטון העות'מאני הכריז על ראשון לציון כעיר (בלדיה) והורה על איחודה עם [[נס ציונה]] (דבר שלא בוצע מעולם).
* [[1915]] - [[אחמד ג'מאל פאשה|ג'מאל פאשה]], המושל העות'מאני של ארץ ישראל וסוריה מבקר במושבה. כאות הוקרה והתפעלות מפיתוח המושבה, המושל הרחיב את גבולות המושבה על ידי הוספת שטח החולות לתחומה של ראשון לציון.
* [[1922]] - ראשון לציון קיבלה מעמד של מועצה מקומית.
* [[1948]] - ב-[[3 ביוני]] הפציצו מטוסים מצריים את ראשון לציון. בהפצצה נהרגו 25 בני אדם ונפצעו רבים. נזק רב נגרם לבתים ולרכוש. ב-[[1996]] הוקמה [[אנדרטה]] לזכרם ב[[גן המושבה|גן העיר]]. באנדרטה - לוח זיכרון ועליו שמות ההרוגים. מעל האנדרטה יש פסל של פצצות נופלות.
* [[1950]] - ראשון לציון קיבלה מעמד של [[עיר]] ואם בישראל.
* [[1988]] - המושב [[נחלת יהודה (ראשון לציון)|נחלת יהודה]] צורף לעיר והפך לשכונה בה.
* [[1995]] - נחנך הקמפוס של [[המסלול האקדמי המכללה למינהל]]
* [[2000]] - ראשון לציון העיר הרביעית בגודלה בישראל.
* [[2002]] - סופחו כ-8,000 [[דונם]] ושטחה גדל ל-58,611 דונם.
* [[2016]] - קבוצת ה[[כדורסל]] [[מכבי ראשון לציון (כדורסל)|מכבי ראשון לציון]] זכתה לראשונה בתולדותיה ב[[ליגת העל בכדורסל|אליפות המדינה בכדורסל]].
* [[2021]] - [[ארטיום דולגופיאט]] ו[[לינוי אשרם]], תושבי העיר, זכו ב[[מדליית זהב]] ב[[המשחקים האולימפיים|משחקים האולימפיים]] [[טוקיו 2020]] בענפי ה[[התעמלות]] ו[[התעמלות אמנותית|ההתעמלות האמנותית]] בהתאמה.
* 2021 - שטח תחום השיפוט העדכני הוא 63,840 [[דונם]].

===זכות ראשונים לראשון לציון===
* בה נתפר והונף לראשונה [[דגל ישראל]] כ[[טלית]] שעליה [[מגן דוד]] בצבעי כחול ולבן בשנת [[1885]] (הונף בחגיגת שלוש שנים למושבה).{{הערה|[http://www.rishonlezion-museum.org.il/facts/הדגל/ הדגל נתפר והונף לראשונה בראשון לציון], באתר מוזיאון ראשון-לציון}}
* [[בית הספר]] העברי הראשון ב[[ארץ ישראל]] ומחוצה לה - "[[בית ספר חביב|חביב]]", הוקם ב-[[1886]].
* [[האורקסטרה של ראשון]] - ה[[תזמורת]] העברית הראשונה בארץ ישראל, נוסדה ב-[[1895]].
* ה[[גן ילדים|גן]] העברי הראשון בארץ ישראל ובעולם, הוקם על ידי אסתר שפירא בשנת [[1898]].
* ה[[יקב]] ה[[מסחר]]י הראשון (היקב הראשון למעשה פעל בבית הספר החקלאי [[מקוה ישראל]]).
* [[שביתה|שביתת]] [[עבודה עברית|פועלים עבריים]] ראשונה (ביקב).
* "[[התקוה]]" הושרה לראשונה במושבה, לאחר שהאיכר [[שמואל כהן (חלוץ)|שמואל כהן]] התאים לטקסט של [[נפתלי הרץ אימבר]] מנגינה של שיר עם רומני.
* האישה הראשונה שכיהנה כ[[ראש עיר]] ב[[ארץ ישראל]] - [[חנה לוין]] כיהנה בתפקיד משנת [[1956]].

=== הסמל והדגל ===
סמל העיר הוזמן על ידי המועצה המקומית לציון יובל השישים לעיר.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=[[דב חביב לובמן|לובמן, דב חביב]] וחביב, זרובבל|שם=קורות ראשון לציון: מיום ייסודה עד פרוץ מלחמת ששת הימים|מקום הוצאה=ראשון לציון|מו"ל=הוצאת המחבר|שנת הוצאה=תשל"א - 1971|עמ=187}}.}} הסמל מורכב ממספר אלמנטים הקשורים לראשיתה של ראשון:
* [[באר "מצאנו מים"]] (לצד הכיתוב "מצאנו מים") לזכר ה[[באר מים|באר]] המוצלחת הראשונה שנחפרה בעיר, במורד כיכר המייסדים (כיום במזרח ה[[מדרחוב]]).
* [[גפן|גפנים]] - המסמלים את תעשיית ה[[יין]] של העיר ואת ה[[יקב]] העתיק.
* [[פרדס]] עצי [[פרי הדר]] - המסמלים את הפרדסים הרבים שהיו נטועים בראשון.
* [[בית חרושת|מפעלי תעשייה]] - המסמלים את אזור התעשייה הישן שהתפתח בראשון.

[[דגל]] ראשון לציון מורכב ממלבן [[כתום]], לציון פרדסי פרי ההדר הרבים שהיו בעיר, שעליו מוטבע סמל העיר ב[[ירוק]] על גבי [[לבן]].

לעיר נכתב [[המנון]] מאת [[ריקה ברקוביץ]] שהולחן על ידי [[נחום הימן]]. קדם לו "המנון המושבה" מאת אריה ליפא שביט.{{הערה|[https://www.rishonlezion.muni.il/TheCity/Lists/List1/CustomDispForm.aspx?ID=3 המנון ראשון לציון] באתר העירייה}}{{הערה|{{יוטיוב|t4Jvh_2dsqw|שם=ביכורי אהבה - המנון העיר ראשון לציון|אורך=02:57|ערוץ=minad hapizmonim}}.}}

==אוכלוסייה==
{{בוט יישובים/8300|2}}

לפי נתוני מרשם האוכלוסין של משרד הפנים, נכון לסוף רבעון הראשון (31 במרץ) של שנת 2019, היו בראשון לציון 252,190 תושבים.{{הערה|מרכז מידע ומחקר, [http://www.rishonlezion.muni.il/meida/medaVenetunim_nivcharim/Documents/דוח%20מימד-סופי%201-2013.pdf תושבים ובתי אב בשכונות מעודכן ל-31.3.2013], באתר עיריית ראשון לציון.}} פריסתם בשלושת האזורים העיקריים בעיר היא כדלקמן: במרחב מזרח (מזרח העיר עד [[כביש 412]]) כ-38%, במרחב תיכון (בין כביש 412 ל[[כביש 4]]) כ-23% ובמרחב מערב (מכביש 4 ועד ל[[הים התיכון|ים התיכון]]) כ-39%. הנשים בראשון לציון מהוות 51% מהאוכלוסייה העירונית ואילו הגברים 49%. 43,180 מתושבי העיר הם עולים חדשים.

{{ציר זמן/אוכלוסייה|כותרת=להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:{{הערה|1=[http://www.rishonlezion.muni.il/meida/Stats/Pages/default.aspx?year=2011 שנתון סטטיסטי של ראשון לציון לשנת 2011], [http://www.rishonlezion.muni.il/meida/Stats/Documents/2013/2.0.1.pdf לוח 2.1 אוכלוסיית ראשון לציון], באתר עיריית ראשון לציון.}}|מקסימום=270000|מספר גרפים=12|1882=150|1900=526|1925=1480|1948=10433|1950=18000|1961=27887|1972=53003|1983=102182|1995=165299|2008=226100|2012=235120|2016=247323|2019=254384}}

==חינוך, תרבות וספורט==
=== חינוך ===
[[קובץ:HavivSchool02.jpg|ממוזער|שמאל|250px|[[בית ספר חביב]] - בית הספר העברי הראשון]]
[[קובץ:Gymnasia-Realit-RLZ-10579.jpg|ממוזער|250px|[[הגימנסיה הריאלית]] - התיכון הוותיק בראשון (בתמונה: המבנה החדש)]]
בראשון לציון פועלים שלושה עשר [[בית ספר תיכון|בתי ספר תיכוניים]] מקיפים, מהם תיכון אחד דתי (מקיף ב' "אוריה"). אלו הם בתי ספר שש שנתיים מכיתה ז' ועד י"ב, בעקבות רפורמה של ראש העיר [[דב צור]] בשנת הלימודים [[תשע"א]], "לומדים שש-שש", לביטולן של [[חטיבת ביניים בישראל|חטיבות הביניים]]. כל התיכונים בראשון מציעים הן לימודים עיוניים במגוון תחומים והן לימודיים מקצועיים/טכנולוגיים ולכן נקראים "מקיף". בנוסף קיימת בראשון לציון [[ישיבה תיכונית]] (בני עקיבא) ו[[אולפנה]] ("עלמא ע"ש מיכל קלדרון ז"ל").

הראשון מבין התיכונים בראשון לציון שנחשב לתיכון מקיף הוא [[הגימנסיה הריאלית]] ע"ש [[אליעזר קררי]] (מקיף א'), שנוסד בשנת [[1939]], ומתוקף כך זוכה לתואר "התיכון הוותיק ביותר בראשון לציון" והתיכון החמישי בוותק שלו ב[[ישראל]]. בנוסף לאחוזי הצטיינות גבוהים, לגימנסיה גם נבחרת [[כדורסל]] המתחרה ב[[ליגת העל בכדורסל לבתי ספר תיכוניים]] וזו זכתה ב-3 אליפויות.

בראשון לציון נוסדו גן הילדים העברי הראשון ובית הספר העברי הראשון בעולם, "[[בית ספר חביב]]", בו כל הלימודים התנהלו ב[[עברית]] ואחד ממוריו היה [[אליעזר בן-יהודה]], ממחיי השפה העברית. במסגרת "בית הספר חביב" תחילה, הוקם בשנת [[1986]] "[[מרכז רון ורדי לטיפוח ילדים מחוננים]]" המספק העשרה בתחומים שונים כגון [[מדעים]], [[טכנולוגיה]], [[פילוסופיה]], [[לוגיקה]], [[אמנות]], [[מוזיקה]] ו[[מדעי הרוח]] לילדים שהובחנו כ[[מחוננים]] בכיתות ג'–ט'.

במערב העיר נמצא [[תיכון מקיף ט' ראשון לציון]] והקמפוס של [[המסלול האקדמי המכללה למינהל]], ובו לומדים [[מנהל עסקים]], [[כלכלה]], [[משפטים]], [[עיצוב פנים]] ו[[מדעי המחשב]]. [[מוסד אקדמי]] נוסף בסמוך לשכונת נווה ים – "המכללה למדעים ראשון לציון" – שלוחה של [[האוניברסיטה הפתוחה]].

נכון לסוף שנת [[2013]], 26 בתי ספר לוקחים חלק בפרויקט העירוני "הגגות הסולאריים" לייצור חשמל באופן ירוק. בכל בית ספר הותקנו [[תא סולארי|פאנלים סולארים]] על שטח של כ-600 [[מ"ר]] ובסך הכל למעלה מ-15 [[דונם]] של [[פאנלים סולאריים]] בכל בתי הספר. המערכות מייצרות 50 [[קילוואט שעה]] כל אחת, ובסך הכל כ-1.5 [[ואט|מגה-ואט]].{{הערה|1=[http://www.rishonlezion.muni.il/Articals/Pages/horadat_hashmal27.1.aspx בעיריית ראשון לציון מבקשים לעדכן מחדש את מחירי החשמל הירוק לרשויות ציבוריות], באתר עיריית ראשון לציון, 27 בינואר 2014}}

=== תרבות ===
[[קובץ:RLZ Heichal05.JPG|ממוזער|253x253 פיקסלים|היכל התרבות ע"ש מאיר ניצן]]
ה[[תזמורת]] העברית הראשונה ב[[ארץ ישראל]] הייתה [[האורקסטרה של ראשון]] שהוקמה ב-[[1895]] ונהפכה למוסד התרבותי החשוב במושבה הצעירה. האורקסטרה הופיעה ב[[בית העם בראשון לציון|בית העם]] (מבנה קטן שעדיין קיים ומשמש לפעילויות תרבות) ובגן המושבה. מנצח האורקסטרה כיום הוא [[מיכאל יערן]].

את תזמורת האורקסטרה ירשה [[התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון]], שהוקמה בשנת [[1988]] על ידי [[מאיר ניצן]] ו[[שמעון כהן (מוזיקאי)|שמעון כהן]]. מאז [[1989]] היא משמשת כתזמורת הבית של [[האופרה הישראלית תל אביב-יפו|האופרה הישראלית]].[[קובץ:RLZ Yaacov Agam Museum.JPG|ממוזער|252x252px|שמאל|מוזיאון יעקב אגם לאמנות]][[היכל התרבות מאיר ניצן ראשון לציון|היכל התרבות ע"ש מאיר ניצן]], אשר כיהן במשך 25 שנה כ[[ראש עירייה|ראש העירייה]] של ראשון לציון, הוא המרכז התרבותי של ראשון, נחנך בשנת [[1998]], עם אולם להצגות וקונצרטים. באולם 686 מקומות ישיבה, בטרקלין 201 מקומות ישיבה, וביציע עליון 83 מקומות ישיבה. בהיכל התרבות שני אולמות קטנים לסדנאות אמן. מאז פתיחתו הועלו בהיכל מאות הצגות ומופעים והוא זכה להצלחה רבה המתבטאת במספר [[מנויים]] גבוה. במרחק קצר מהיכל התרבות עומד Friends, אולם "מופת" לשעבר, הניצב בסמוך לבית [[ההסתדרות|הסתדרות העובדים]] במרכז העיר. בעבר שימש המקום אולם הבית של התיאטרון השחור היחיד במדינה שנקרא "פנטאזי" בראשו עומד השחקן [[ליאור כלפון]].

בראשון לציון יש מוזיאון ומרכזים לתולדות הציונות וראשון, ביניהם "[[מוזיאון ראשון לציון]]", הכיתה המשוחזרת ב[[בית ספר חביב]] ובית [[זרובבל חביב]] (מדרשה לחקר ה[[ציונות]]). כמו כן מצוי בעיר [[בית יד לבנים]] (בניין הפקידות הישן של הברון [[אדמונד ג'יימס דה רוטשילד|רוטשילד]]) המוקדש להנצחת בני העיר שנהרגו ב[[מלחמות ישראל|מערכות ישראל]] ומשמש גם לקיום פעילויות תרבות.

כמו כן, נפתח בראשון לציון [[מוזיאון יעקב אגם לאמנות]]. המוזיאון, יוזמה משותפת של עיריית ראשון לציון והאמן המוכר בעולם כאבי התנועה הקינטית, מציג יצירות פורצות דרך משישה עשורים של עשייה בינלאומית, אשר הוצגו בעבר במוזיאונים ובאוספים נחשבים.

החל משנת [[1989]] מתקיים בראשון כל [[סוכות]] פסטיבל חג ה[[יין]],{{הערה|{{חדשות|אמיר פלג|איך מרימים פסטיבל|19891010|128}}}} בהמשך שונה שמו לפסטיבל "הילולים",{{הערה|{{הארץ||פסטיבל "הילולים" בראשל"צ|1.730881|3 בספטמבר 2001}}}} והחל משנת [[2008]] נקרא "פסטיבל ראשון לציון לזמר עברי".{{הערה|{{הארץ|לירון פנחסי, [[עכבר העיר]]|אירועי המוזיקה הכי טובים בחול המועד|1.3358805|12 באוקטובר 2008}}{{ש}}{{הארץ|ליה פן|פסטיבל ראשל"צ: אסתר עופרים תופיע עם יוני רכטר, ערב מחווה ל"תרנגולים"|1.3286972|23 באוגוסט 2010}}}}

לכבוד [[חגיגות שנת ה-60 למדינת ישראל]] נערך לראשונה כנס "[[לשון ראשון]]" המוקדש ל[[השפה העברית|שפה העברית]].{{הערה|{{הארץ|שירי לב-ארי|כנס "לשון ראשון" על השפה העברית|1.1318377|14 באפריל 2008}}}} מאז הוא נערך מדי שנה.{{הערה|{{הארץ|שרון מגנזי|לשון ראשון: כנס השפה העברית|1.3409363|30 בינואר 2013|מנויים=לא}}}}

בין השנים [[1998]]–[[2013]] התקיים ב"אמפיפארק" (אמפיתיאטרון במערב העיר, ליד ה[[חי-כיף]]) ב[[יום העצמאות]] מופע "רוק עצמאות" בו מיטב אומני ה[[מוזיקת רוק|רוק]] של [[ישראל]] הופיעו במרתון מהערב עד הבוקר שלמחרת.{{הערה|{{הארץ|עכבר העיר|סקס, דגלים ורוקנ'רול|1.3392226|22 באפריל 2007}}{{ש}}{{הארץ|אורלי נקלר, [[עכבר העיר]]ן|רוק עצמאות: מפגש בין דורי עם טעם של רוקנרול|1.3308333|10 במאי 2011}}}} הפסטיבל בוטל מאחר שלא היה כלכלי והפסיד כספים בשנותיו האחרונות.{{הערה|{{הארץ|ניצן פינקו|הפיגועים, הרוקנרול או רוח הנעורים שחלפה: מה הרג את "רוק עצמאות"?|1.9707782|13 באפריל 2021}}}} באמפיתיאטרון גם מתקיימות הופעות בינלאומיות עם אומנים אורחים.{{הערה|{{הארץ|דפנה ארד|"דיפ פרפל" בישראל: החזירו את הקהל 40 שנה אחורה|1.2952849|23 במאי 2016}}}} בשנים [[2013]]–[[2015]] נבנה ה"אמפיפארק" החדש "[[לייב פארק]]" ליד [[אגמון הסופרלנד]] כחלק מפיתוח פארק האגם במערב העיר.{{הערה|{{הארץ|בן שלו|כשכולם מדברים על עומר אדם, עידן רייכל מביא עשרות אלפים לראשון לציון|0000017f-e708-dc7e-adff-f7adb6480000|5 ביוני 2018}}}} אמפיפארק זה הוא הגדול בישראל מכיל כ-20,000 איש, מתוכם 4,000 בישיבה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.eventer.co.il/venues/live_park|כותרת=אודות הלייב פארק|אתר=www.eventer.co.il|תאריך_וידוא=2024-03-24}}</ref>

=== בילויים וחיי לילה ===
<!--[[קובץ:Superland01.jpg|ממוזער|250px|ה[[סופרלנד]] ואגם ראשון. ה'''סופרלנד''' הוא [[פארק שעשועים]] שנבנה ב[[חולות ראשון לציון]]. ב-[[1992]], בעקבות הגשמים הכבדים ועבודות תשתית, "צץ" לידו אגם, שקיים עד היום]]-->
[[קובץ:Superland-Yes-Planet-001.JPG|ממוזער|250px|[[פארק שעשועים|פארק השעשועים]] [[סופרלנד]] ומתחם ה[[קולנוע]] [[פלאנט]], ליד האגם ב[[חולות ראשון לציון]].]]
אחד מאזורי הבילוי של ראשון לציון נמצא בבתי הקפה והמסעדות ברחוב רוטשילד בעיר.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://rishon.mynet.co.il/local_news/article/bkbxu98rf|הכותב=אבי איצקוביץ'|כותרת=תושבים דורשים אכיפה: "המסעדות ברוטשילד חוסמות את המדרכה"|אתר=ynet ראשון לציון|תאריך=2 בפברואר 2022}}</ref> אזור נוסף הוא מתחם "הרובע" הנמצא באזור התעשייה הישן בצפונה של העיר, מזרחית ל"[[כביש 412|דרך המכבים]]". מתחם זה תוכנן בשנת 2011 על ידי [[מייזליץ-כסיף אדריכלים]] ושופץ בשנת [[2012]]. הוא כולל [[מדרחוב]] וכיכר מרכזית ברחוב משה בקר ומגוון רב של מועדונים, בתי קפה ומסעדות. במקום נערכות תערוכות [[גרפיטי]] (כגון של האמן Dede), מסיבות רחוב והופעות חיות.{{הערה|1=מנהלת הרובע, עיריית ראשון-לציון [http://www.harova.org.il/he/גלריה/ "גרפיטי ברובע"]}}

מוקדי פנאי ובידור נוספים במערב ראשון הם ה[[סופרלנד]] ([[פארק שעשועים]]) וחוף הים. חוף הים כולל [[טיילת]], [[חוף רחצה]], מסעדות ובתי קפה. בחוף קיים גם אזור המיועד לגולשים, ובו מועדון גלישה.

ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20]] פעלו בעיר [[מרכז קניות|קניונים]] רבים, ולכן כונתה "'''עיר הקניונים'''". כיום נותרו רק שישה בולטים: "[[קניון רוטשילד]]" במרכז העיר, "[[קניון הזהב]]", הגדול ביותר באזור הקניונים של ראשון לציון מערב, "[[קניון שער ראשון]]" המתפקד כ[[התחנה המרכזית החדשה של ראשון לציון|תחנה המרכזית החדשה]] במערב ראשון, קניון ה-"[[סינמה סיטי ראשון לציון|סינמה סיטי]]" באזור התעשייה במערב העיר ובו משולב גם [[בית קולנוע]], "קניון הבאר" במערב העיר ו[[קניון עזריאלי ראשונים]] ליד [[מחלף ראשונים]] בדרום-מזרח העיר. הקניונים כוללים מגוון רב של חנויות, מסעדות, בתי קפה ובעבר [[בית קולנוע|בתי קולנוע]] רב-אולמיים. בנוסף, בקניון הזהב ישנו אזור המוקצה ל[[משחק וידאו|משחקי וידאו]] ("ארקייד") ו[[כדורת|מיני-באולינג]], שדרת הצעירים עם חנויות אופנה ייעודיות וכן שדרת נעליים. ב-[[2008]] החלו עבודת שיפוץ קניון הזהב והגדלתו, וב[[יולי]] [[2011]] נפתח חלקו החדש של קניון הזהב ובעתיד יפתח בו גם מתחם [[IMAX]] שנועד להחליף את בית הקולנוע גלובוס, שנסגר ב-2010 עקב פתיחת הסינמה סיטי.
בנוסף לכל אלו קיימים מרכזי קניות נוספים במערב כמו "חונים קונים" מרכז "G1 (הצלחת יחזקאל לשעבר)", שידוע כמתחם קניות פתוח, ומרכזים מסחריים נוספים הפרוסים ברחבי העיר.

ב-[[17 במרץ]] [[2010]] נפתחו במערב ראשון מתחמי G2 ו-G Cinema City הכוללים את [[סינמה סיטי ראשון לציון]], מגה-קומפלקס הכולל 26 אולמות [[קולנוע]], [[מסעדה|מסעדות]] וחנויות. מחוץ למתחם מוצגת תערוכת בובות ענק [[אנימטרוניקה|אנימטרוניות]] של [[דינוזאורים]], ובגג המתחם יש [[קאנטרי קלאב]] ו[[מכון כושר]].

ב-[[19 ביולי]] [[2012]] נפתח למבקרים [[פלאנט]], מגה-קומפלקס נוסף של קולנוע. בדצמבר 2022 הופסק שיתוף הפעולה עם חברת יס, והשם שונה ל"פלאנט". המקום נבנה ליד הסופרלנד כחלק מפיתוח של אזור האגם בעיר. המתחם החדש כולל 24 אולמות קולנוע, בהם גם אולמות [[IMAX]], ואולמות ארבעה ממדים. בנוסף, קיימים במקום שני אולמות אירועים ומספר מסעדות אשר צופות על [[אגמון הסופרלנד]]. תוך בניית המתחם, שופץ אזור האגם והוקמה עליו [[טיילת]] דואה. ב-[[2018]] נפתח ליד אגמון הסופרלנד האמפיפארק "[[לייב פארק]]" המשמש להופעות [[מוזיקה]] ובו כ-20,000 מקומות עמידה.

ב-[[16 במרץ]] [[2017]] נפתח במזרח ראשון במתחם [[תחנת הרכבת הראשונים]] [[קניון עזריאלי ראשונים]], [[מרכז קניות]] ו[[מגדל משרדים]]. הקניון כולל כ-20,000 מ"ר של חנויות ו[[מסעדה|מסעדות]], ומגדל המשרדים כולל כ-32,000 מ"ר ב-14 קומות. מתחת לקניון יש חניון תת-קרקעי בן חמש קומות ובעל קיבולת של 1,500 מקומות [[חנייה]].

=== ספורט ===
[[קובץ:Maccabi Rishon Lezion BSC - Champions 2015 2016.jpg|ממוזער|250px|[[מכבי ראשון לציון (כדורסל)|מכבי ראשון לציון]] ב[[כדורסל]] חוגגים את הזכייה באליפות [[ליגת העל בכדורסל]] {{בספורט|2015|2016}}.]]
[[קובץ:Relife of the Goalkeeper Yaakov Hodorov in Israel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תבליט של [[יעקב חודורוב]], השוער יליד העיר, בכניסה הראשית ל[[אצטדיון הברפלד]] בראשון לציון.]]
[[קובץ:RLZ Roller Hockey players 01.JPG|250px|ממוזער|שחקני [[מועדון הוקי ראשון דווילס|ראשון דווילס]] במגרש ההוקי רולר של ראשון לציון.]]
לראשון לציון קבוצת [[כדורסל]] בליגה הלאומית בכדורסל [[מכבי ראשון לציון (כדורסל)|מכבי ראשון לציון]], וקבוצת [[כדורגל]] ב[[הליגה הלאומית בכדורגל|ליגה הלאומית]], [[הפועל ראשון לציון (כדורגל)|הפועל ראשון לציון]].

ב[[כדוריד בישראל|כדוריד]] שולטות הקבוצות המקומיות בענף בישראל זה כמה עשורים. מאז עונת 1984/85 זכו [[הפועל ראשון לציון (כדוריד)|הפועל ראשון לציון]] ו[[מכבי ראשון לציון (כדוריד)|מכבי ראשון לציון]] בכל האליפויות של [[ליגת העל בכדוריד]] למעט בעונות 2001/02 ו-2013/14. שחקניה הידועים של הפועל ראשון לציון הם [[עידן מימון]], השוערים [[ולדימיר זייקמן]] ו[[אנדריי קמישב]] והדוגמן [[דודי בלסר]]. שחקניה הידועים של מכבי ראשון לציון הם [[דוד עמר (שחקן כדוריד)|דוד עמר]], [[יואב נאמן]] ה[[קפטן (כדורגל)|קפטן]] וגם המאמן המצליח גלעד מאור. נבחרת הכדוריד של בית הספר "[[עמית עמל]]" (מקיף ג') זכתה פעמיים באליפות העולם לבתי ספר תיכוניים.

ב[[שחמט]], [[מועדון השחמט פלדקליין ראשון לציון|מועדון השחמט "פלדקליין" ראשון לציון]], הנקרא ע"ש אברהם פלדקליין, אחד מאחד-עשר בני המושבה שנהרגו ב[[קרב סוכריר|קרב ליד גן-יבנה]] בינואר [[1948]], הוא אחד הטובים בארץ וזכה שלוש פעמים באליפות המדינה. בשורותיו משחקים מבכירי השחקנים, בהם [[בוריס גלפנד]]. בתקופה מסוימת, [[גארי קספרוב]] שיחק מספר משחקים בשורותיו. המועדון משקיע הרבה בטיפוח הנוער וכל יום שישי מתקיימות במועדון תחרויות ליגה עירונית לנוער, שהפכו למסורת.

ב[[התעמלות אומנותית]], בראשון לציון ישנה נבחרת מקצועית "הפועל ראשון לציון". בנבחרת מתעמלות מכל הגילאים, הייתה מספר שנים אלופת המדינה ויצגה את ישראל פעמים רבות בחוץ לארץ. הספורטאית הבולטת של הנבחרת היא [[לינוי אשרם]], שזכתה ב[[מדליית זהב]] אולימפית ב[[המשחקים האולימפיים|משחקים האולימפיים]] [[טוקיו 2020]], בנוסף למדליות רבות בתחרויות בינלאומיות.

בנוסף, תושב העיר [[ארטיום דולגופיאט]] זכה ב[[מדליית זהב]] אולימפית ב[[התעמלות מכשירים]] (תרגיל הקרקע) ב[[אולימפיאדת טוקיו (2020)]].

בענף ה[[אופניים]] ראשון לציון ידועה כעיר ידידותית לרוכבים עם שבילי אופניים המתחילים בפארקים בשכונות המערב לאורך [[כביש 441|שדרות משה דיין]] המובילות לחוף הים. בתחומים התחרותיים כמו [[מרוץ אופני כביש|מרוצי אופני כביש]] בולטים רוכבים שזכו באליפויות ישראל: צחי בויגן (1999), דניאל הלסטוך (2001), איתי ליפשיץ (2002), מקסים בורלצקי (2006) ו[[נתי הורטיג]] (2008).

ב[[מחול]], בראשון ישנם מספר בתי ספר לריקוד כגון: המרכז הישראלי הראשון למעודדות בהנהלת יעל בריינס "C.D.A" "גוף ראשון", "לילך פרידמן", "הסטודיו של דבי", "דנס" ו"קצב הגוף".
בראשון לציון ישנן שלוש להקות המייצגות את העיר, מבית הספר למחול "שובל" של ורדה שובל, הלהקות הן "גוונים" "הילולים" ו"ניצנים ראשונים".

ב[[טיסנאות]], בראשון ישנו מועדון של [[קלוב התעופה לישראל]], אשר בו מתקיימים חוגים לבנייה והטסת טיסנים, והשתתפות בתחרויות הארציות. למועדון הישגים רבים, ביניהם - המועדון המצטיין (מקום ראשון) במשך 3 שנים, אלוף עולם לנוער, וזכיית נבחרת ישראל (שכללה את חברי המועדון) במקום הראשון באליפות העולם ובאליפות אירופה לנוער.

ב[[הוקי קרח]], בראשון קיימות 2 קבוצות בוגרים ומספר קבוצות נוער וילדים. קבוצת [[ראשון דווילס]] היא אלופת ישראל לעונת 2014/2015, עונה שלישית ברציפות.

ב[[הוקי רולר]], בראשון קיימות 4 קבוצות בוגרים ומספר קבוצות נוער וילדים. קבוצת [[מועדון הוקי ראשון דווילס|ראשון דווילס]] מובילה את [[ליגת ההוקי רולר הישראלית|ליגת העל]] בשנים האחרונות אך ללא אליפות מאז שנת 2008.

בראשון לציון פועלים שני [[סקייטפארק]]ים. האחד כחלק מפארק נאות שקמה במערב העיר והשני כחלק ממרכז הנוער בצומת הרחובות תש"ח – הרצל.{{הערה|יניב אוחנה, [http://www.rishonlezion.muni.il/Articals/archive/Pages/sketpark7.4.aspx הנה זה בא: הסקייטפארק נפתח להרצה], באתר עיריית ראשון לציון, 7 באפריל 2013.}}

ב-17 בנובמבר [[2011]], זכתה ראשון לציון במכרז של [[המועצה להסדר ההימורים בספורט]] לבניית היכל ספורט רב-תכליתי הכולל 7,000 מקומות ישיבה ועומד בתקן הבינלאומי לאירוח אירועי ספורט בינלאומיים שונים.
[[קובץ:תאורה בחוף הים בראשון לציון.jpg|ממוזער|תאורה חדשנית בחוף הים, ראשון לציון]]
ב-17 באפריל [[2012]], הודיעה עיריית ראשון על הקמת מבנה חדש למועדון גלישת הגלים בחוף ימה, המקום נקרא "מועדון הגלישה העירוני" חוף הגולשים.

בראשון לציון מספר מגרשי ספורט. [[אצטדיון הברפלד]] אשר משמש את קבוצת הכדורגל, [[בית מכבי]] המשמש את קבוצת הכדורסל העירונית ואת קבוצת מכבי ראשון לציון בכדוריד, ומגרש ההוקי רולר של ראשון לציון, מגרש הוקי רולר מקצועי, הראשון ומבין היחידים בארץ שבנוים לפי התקן של [[IIHF]].
[[אצטדיון האתלטיקה העירוני (ראשון לציון)|אצטדיון האתלטיקה העירוני]] שמשמש לאימונים של ספורטאים, שחלקם רשומים במועדון האתלטיקה של מכבי ראשון לציון. האצטדיון שואף להשיג דירוג בינלאומי גבוה יותר מ[[אצטדיון האתלטיקה הדר יוסף]] בת"א ולארח בו חלק מהתחרויות הישראליות בענפי האתלטיקה וכן תחרויות בינלאומיות.

בראשון פועלות מספר [[ברכת שחייה|בריכות שחייה]], בהן הבריכה העירונית בשיכון המזרח, קאנטרי ההסתדרות ברחוב בן-גוריון וקאנטרי "גלי הדר" בדרום העיר.

=== גנים וטבע ===
[[קובץ:PikiWiki Israel 9268 city garden in rishon lezion.jpg|270px|ממוזער|גן המושבה]]
[[קובץ:Gan-BeIvrit-001.jpg|שמאל|ממוזער|250px| בריכת נוי ב[[גן בעברית]], [[פארק עירוני]] בנושא [[השפה העברית]] שהוקם במזרח ראשון בשנת [[2013]]]]
ה[[פארק]] העירוני הוותיק והמפורסם ביותר בראשון לציון הוא [[גן המושבה]] שבמרכז העיר, המשתרע בין המדרחוב בצפון לרחוב הכרמל בדרום, מזרחית ל[[כביש 412|שדרות הרצל]], וכולל מספר אתרים היסטוריים. הגן שופץ ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20]].

במערב החדש מספר רב של פארקים עירוניים גדולים, בהם פארק החולות בדרום המערב החדש, פארק הזיכרון, פארק [[חסיד אומות העולם|חסידי אמות עולם]] ובו אנדרטה לזכר [[השואה]], פארק ערים תאומות וכן גנים במרכזי שכונות כגון נאות אשלים ונאות שקמה. ב-[[2008]] החל ראש העיר [[דב צור]] בשיפוץ והקמת פארקים חדשים בעיר הישנה ובמזרח ראשון. גינות רבות שופצו והוקמו פארקים חדשים, הבולטים שבהם הם [[גן מנהיגי האומה]] (הידוע גם בשם [[גן המנהיגים]] ומוקדש למנהיגי המדינה ולתומכי הקמת [[ישראל|מדינת ישראל]] ב[[או"ם]]) בשכונת כצנלסון סמוך ל[[כביש 441|שדרות ז'בוטינסקי]], [[גן בעברית]] בצפון-מזרח העיר ליד [[צריפין]] המוקדש ל[[השפה העברית|שפה העברית]], [[גן הפיזיקה]] בשכונת נחלת יהודה ו[[גן המוזיקה]] ליד דרובין.

בראשון יש גם [[טבע עירוני בישראל|טבע עירוני]]. בעבר היו בראשון [[פרדס]]ים ו[[שטחים פתוחים]] רבים, בהם שדות שופעי פריחה. עקב הרחבת העיר ובנייה במרכזה רבים מהם נעקרו ונהרסו לטובת בניית שכונות חדשות (כגון מישור הנוף). כיום נותרו שדות טבעיים בדרום העיר, ליד [[כביש 431]] וכן בצפון העיר, סמוך לבית העלמין הישן. מדרום לראשון וליד [[נס ציונה]] נמצאת [[גבעת האירוסים]], [[שמורת טבע]] קטנה של גבעת [[כורכר]] הכוללת פריחה רבה של [[אירוס הארגמן]], [[כלנית מצויה]], [[רותם]], [[אלקנת הצבעים]], [[חרצית עטורה]] ועוד. במערב העיר נמצאים [[חולות ראשון לציון]] ובהם [[מגוון ביולוגי]] רחב של [[בעלי חיים]] וצמחים המותאמים לחיים בחולות. כיום מאוים מגוון זה על ידי הבנייה הרבה באזור והפיתוח המואץ בעשורים האחרונים במערב העיר. ממערב ל[[נתיבי איילון|נתיבי איילון דרום]] נמצאים שני [[אגם|אגמים]] שהוקמו ב-[[1992]]: [[אגמון הסופרלנד]] ו[[אגם הנקיק]], המהווים מקום מפלט ועצירה למינים רבים של [[עופות מים]], [[ציפור]]ים [[נדידת עופות|נודדות]], [[חרקים]] ובעלי חיים נוספים, כגון [[תן|תנים]]. אגמים אלה הפכו ליעד [[צפרות]] חשוב באזור [[גוש דן]] ומהווים דוגמה לטבע עירוני בישראל. בין ראשון לציון ו[[פלמחים]] נמצאת [[גבעת חומרה]] ובה פריחה רבה ומגוונת, הכוללת את אירוס הארגמן, כלנית מצויה, [[חרצית עטורה]], [[צבעוני השרון]], [[שקדייה]], [[חמציץ נטוי]], [[אלקנת הצבעים]], [[סביון אביבי|סביונים]], [[נורית אסיה]], [[שום תל אביב]] ועוד.

במהלך שנת 2019, נערך [https://storymaps.arcgis.com/stories/f47d0b55679c4df4954880de43be04ff סקר טבע עירוני ראשון-לציון] . בסקר מופו ערכי החי והצומח בעיר.

בינואר 2021 הוכנה תוכנית לשימור עצים עתיקים בראשון לציון, במסגרתו תועדו אלף העצים הוותיקים ביותר בעיר.

במרץ [[2023]] החל סקר [[יונקים]] קטנים, בתוך [[מטווח 24]] במערב העיר, ובשטח הסובב לו, כדי להעריך אותו מבחינה חשיבותו האקולוגית. אחרי ארבעה חודשי סקר, נתגלו פרטים רבים של [[מריון חולות|מריוני חולות]], גורים וצעירים, [[מין אנדמי]] שקיים רק ב[[ישראל]] וכמעט נכחד מכל אזור התפוצה שלו.{{הערה|{{הארץ|צפריר רינת|בעוד המדינה והעירייה מתווכחות על הקמת שמורה בראשל"צ, בשטח התגלתה אוכלוסייה גדולה של מכרסם נדיר|00000189-c0c8-d9f3-a1cd-f7db0a910000|6 באוגוסט 2023}}.}}{{הערה|{{יוטיוב|mLHeuKf-T8A|שם=תכירו את מריון: המכרסם המתוק שאפשר למצוא רק בישראל|אורך=10:02|ערוץ=כאן {{!}} חדשות - תאגיד השידור הישראלי}}.}}

בתוך העיר [[גינה|גינות]] פרטיות רבות ושטחי [[צמחי מעזבות|מעזבות]] בהם פורחים [[פרח]]ים רבים כגון [[סביון (סוג)|סביונים]], [[מרור הגינות]], [[חמציץ נטוי]], [[חרצית עטורה]], [[פרג אגסני]] ו[[גדילן מצוי]]. צמחי גינון נפוצים בעיר הם [[היביסקוס]], [[סיגלון חד-עלים]] ו[[פלומריה ריחנית]].

<gallery mode = packed>
Chartziot-Rishonn001.jpg|[[חרצית עטורה|פריחה]] [[אביב]]ית ב[[אגמון הסופרלנד]]
File:Rishon9033.jpg|גן עם בריכה ודשא בראשון
קובץ:תמונה 1213.jpg|מזרקת [[מגן דוד]] בגן המנהיגים
קובץ:Rischon025.jpg|הגינה בנאות אשלים
קובץ:Oxalis-Sokolov 0002a.jpg|[[חמציץ נטוי|חמציצים]] ב[[צמחי מעזבות|מעזבה]] בשכונה בראשון
קובץ:Sigalon003.JPG|[[סיגלון חד-עלים]] בראשון
קובץ:PikiWiki Israel 2172 Spring in Israel אביב ישראלי - 2009.jpg|פריחה [[אביב]]ית בשדות בדרום העיר
קובץ:HaNakik-Lake-RishonLeZion-ZE1.jpg|[[אגם הנקיק]]
קובץ:PikiWiki Israel 8056 The lake in Rishon-Lezion Israel.jpg|עופות מים ב[[אגמון הסופרלנד]]
קובץ:Iris-Hill-Anemones-001.jpg|[[כלנית מצויה|כלניות]] ב[[גבעת האירוסים]]
</gallery>

==אתרים עיקריים בעיר==
=== אתרים היסטוריים ===
[[קובץ:Rishon-KikarHaMeyasdim-04.jpg|250px|ממוזער|[[בית הכנסת הגדול (ראשון לציון)|בית הכנסת הגדול]] כיום]]
[[קובץ:HavivSchool02.jpg|ממוזער|250px|[[בית הספר חביב]] - בית הספר העברי הראשון]]
[[קובץ:RLZ Gymnasia Realit 01.JPG|ממוזער|250px|[[הגימנסיה הריאלית]] - התיכון הוותיק בראשון]]
[[קובץ:בית התבשיל - מבט כללי של החזית.jpg|ממוזער|250px|בית התבשיל העתיק]]
[[קובץ:תמונה 1215.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער גן המנהיגים ובו דגליהם של 33 מדינות שתמכו ב[[החלטת החלוקה]].]]
[[קובץ:Rischon020.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פארק נאות אשלים]]
[[קובץ:Rischon017.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שדרת זוכי פרס נובל]]
[[קובץ:RLZ_Ron_Center_01.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[מרכז רון ורדי לטיפוח ילדים מחוננים ומצטיינים]], המבנה החדש]]
[[קובץ:RLZ HaZahav Mall 02.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שער פריז של [[קניון הזהב]]]]
[[קובץ:PikiWiki_Israel_53611_yes_planet_rishon_lezion.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מתחם ה[[קולנוע]], המסעדות והבילויים של [[פלאנט]]]]
* '''[[בית הכנסת הגדול (ראשון לציון)|בית הכנסת הגדול]]''', בצומת רחוב רוטשילד (כיום חלק זה של הרחוב נקרא כיכר המייסדים) ורחוב "[[אחד העם]]". הוקם [[1885]]–[[1889]] ובמשך שנים היה מרכז דתי וחברתי של המושבה.
:
* '''בית הספר העברי הראשון בארץ, "[[בית ספר חביב|חביב]]"'''. נמצא ברחוב "אחד העם", מדרום לבית הכנסת הגדול. פעיל עד היום. חלקו המזרחי נהרס ויבנו בו מבני לימוד מודרניים ואילו חלקו המערבי, החלק ההיסטורי הסמוך לרחוב אחד העם, יעבור שימור ויהפוך למרכז התרבות "[[בית לעברית ראשון לציון]]".
* '''ה[[מדרחוב]]''' או בשמו הרשמי '''מדרחוב רוטשילד''', נמצא במרכז העיר הישנה, ובו בית העירייה הישן (בעבר [[בית רופאים|בית הרופאים]]). לצד העירייה המדרחוב מכיל [[מסעדה|מסעדות]], [[בית קפה|בתי קפה]] וחנויות. סמוך לו מדרום נמצאים גן המושבה, [[באר "מצאנו מים"]] ומרכז זד"ל ([[זלמן דוד ליבונטין]]). בעבר כלל המדרחוב מזרקה גדולה במערבו, עדניות גדולות עם צמחייה ורחבת משחקים הכוללת לוח [[דמקה]]/[[שחמט]] ענק. ב-[[2012]] שופץ המדרחוב ועוצב מחדש וכיום כולל מרצפות חדשות ולאורכו [[תעלת מים]] מלאכותית ו[[מזרקה|מזרקות]].
* '''באר "מצאנו מים"'''', הבאר הראשונה בה נמצאו מים שאפשרו את קיום המושבה. הבאר היא חלק מהמוזיאון ובו חיזיון אורקולי ייחודי על חפירת הבאר הראשונה ותולדות המושבה. הבאר ממוקמת בדרום-מזרח המדרחוב ולצידה [[מגדל המים בראשון לציון|מגדל המים הישן]].
** מגדל המים הישן, נבנה ב-[[1898]].
:
* '''בית העירייה הישן''': בניין עתיק לשימור הנמצא בלב מדרחוב רוטשילד. הוקם ב-[[1888]] כ"בית הרופאים" והפך לאחר מכן לבית העירייה, תפקיד אותו מילא במשך עשרות שנים, עד להקמת בית העירייה החדש בדרום גן המושבה. ב-[[2017]] הוחלט לשמר את הבניין ולהפכו ל[[מלון בוטיק]].{{הערה|[http://www.rishonlezion.muni.il/Articals/Pages/malon_botik13.6.aspx מלון בוטיק בראשון לציון יוצא לדרך], אתר [[עיריית ראשון לציון]], יוני 2017.}} ב-[[2023]] נפתח המלון בשם "רפאל-האוס".{{הערה|{{mako|לימור קלר|להרגיש כמו רוטשילד: המלון שמוסיף לראשל"צ סטייל תקופתי|18a1bede9b51981026|living-architecture/local|2 ביולי 2023}}.}}
* '''[[בית העם בראשון לציון|בית העם]]''': נמצא ממזרח לגן המושבה, זהו בית העם העברי הראשון בארץ,1897, שם התקיימו פגישות מועצת האיכרים של ראשון, הוקמה בו [[ספרייה]] ושם ניגנה [[האורקסטרה של ראשון]] - התזמורת העברית הראשונה בארץ-ישראל, [[1895]]. כיום המבנה משמש לפעילויות תרבות ואמנות (הרצאות, הופעות, ערבי זמר).
:
* '''רחוב הכרמל''' (מדרום לגן המושבה), ובו מגוון בניינים עתיקים, כולל היקב ובית יד לבנים.
* '''[[יקב]] "[[יקבי כרמל]]"''' (לשעבר "כרמל מזרחי") - היקב העתיק של ראשון לציון, שהוקם ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] והיווה את אחד מענפיה המרכזיים של העיר יחד עם [[פרדס]]נות ושתילת [[גפן|גפנים]]. במהלך השנים נבנה מפעל מודרני מאחורי המבנה הישן של היקב, שנהפך ל[[מוזיאון]] וכולל גם מועדון ואולם אירועים. בקרוב יועבר המפעל המודרני של היקב למקום אחר, וכל המתחם הישן יוקדש כולו למוזיאון לתולדות היקב ותהליך ייצור ה[[יין]]. מבנה היקב בולט חיצונית בזכות הצבע ה[[אדום]] העז בו הוא צבוע וניחוח היין התוסס הבוקע ממנו. כיום היקב אינו פעיל ועובר תהליכי שימור. בשטח הסלול שמסביב למבני היקב פועל חניון בתשלום.
:
* '''[[בית יד לבנים]]''' - לשעבר בית הפקידות של הברון רוטשילד והיום זהו מוסד המוקדש להנצחת בני ראשון שנהרגו ב[[מלחמות ישראל]]. נמצא בקצה רחוב הכרמל, בצומת עם רחוב אחד העם וירושלים.
:
* '''אורוות הברון''' [[1888]], ברחוב מוהליבר.
* '''המדרשה לחקר חיבת ציון ע"ש זרובבל ושולמית חביב''' ברחוב לבונטין.
* '''[[המוזיאון לתולדות ראשון לציון]]''' בפינת רחוב אחד העם וכיכר המייסדים. כולל מספר אתרים היסטוריים כמו [[בית הרפואות והדואר]], [[בית גורדון - מלון לונדון|מלון גורדון]], [[בית שליט]], [[בית הייסמן]] ועוד.

מועצת העיר ומוזיאון ראשון לציון התקינו את [[שביל הראשונים ראשון לציון|שביל הראשונים]] העובר דרך רבים מאתרים אלו.

===אתרים ארכאולוגיים===
* '''[[גן הגתות|גן הגיתות]]''' - [[אתר ארכאולוגי]] ובו ריכוז [[גת (בור)|גיתות]] מתקופות שונות, בקצה רחוב רוטשילד, צומת בן-גוריון. המקום מגודר וסגור לביקור.
*'''[[המצודה האשורית (ראשון לציון)|המצודה האשורית]]''' - מצודה בקצה הדרום-מערבי של שכונת נווה שקמה השוכנת על [[תל]] חולי. היא התגלתה בתחילת [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] באקראי ומתוארכת ל[[המאה ה-8 לפנה"ס|מאה ה-8 לפנה"ס]].
*'''[[תל יונה]]''' - תל ליד חוף ימה של העיר, בשטחו של [[מטווח 24]], בו נמצאו שרידי עתיקות מתקופות שונות.

=== מוסדות תרבות ===
* '''[[היכל התרבות ע"ש מאיר ניצן]]''', מרכז מודרני לתיאטרון ומוזיקה, כולל אולם מרכזי גדול להצגות וקונצרטים ושני אולמות קטנים יותר לכיתות אמן. נמצא בין רחוב ז'בוטינסקי לרחוב גרינבוים, סמוך לקניון רוטשילד. מקום משכנה של '''[[התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון]]'''.
* '''[[המוזיאון לתולדות ראשון לציון|מוזיאון ראשון לציון]]''' ובתי מייסדים משוחזרים. נמצא בכיכר המייסדים.
:
* '''כותר ראשון''' - הספרייה העירונית המרכזית של ראשון לציון, נמצאת ברחוב תרמ"ב המחבר בין הרחובות מוהליבר והרצל. לספרייה מספר סניפים ברחבי ראשון.
* '''[[מוזיאון יעקב אגם לאמנות]]''', מוזיאון עם יצירותיו של [[יעקב אגם]]. ממוקם במערב ראשון, ממערב לתחנה המרכזית החדשה ובסמוך לבית משפט השלום בעיר (נפתח ב-2017).
* '''מרכז המוזיקה - קונסרבטוריון ראשון לציון''' - ה[[קונסרבטוריון]] העירוני ובית ספר ל[[מוזיקה]], נמצא ברחוב תמר אבן ליד מסוף אבי האסירים.
* '''[[בית לעברית ראשון לציון]]''' - מרכז לעברית כשפה וכתרבות. מוקם במתחם בית ספר "חביב" בלב העיר ההיסטורית.
* '''[[גלריה בית גורדון-לונדון]]''' – [[גלריה לאמנות|גלריה עירונית לאמנות]] ב[[בית גורדון - מלון לונדון]].

===מרכזי בילוי===
* '''הרובע''' - אזור רחוב/[[מדרחוב]] משה בקר באזור התעשייה הישן, כולל [[מסעדה|מסעדות]], [[פאב]]ים ומועדונים רבים. במדרחוב מתקיימים גם פסטיבלים והופעות.
* '''[[סופרלנד]]''', [[פארק שעשועים]] במערב העיר.
* '''[[מנחת ראשון לציון]]''' - [[מנחת (תעופה)|מנחת תעופה]] במערב העיר כ-350 [[מטר]]ים ממערב ל[[מחלף מבוא איילון]] וכ-700 מטרים מדרום ל[[אצטדיון הברפלד]] ומזרחית ל[[אגם הנקיק]] ו[[אגמון הסופרלנד]].
* '''מתחם סינמה סיטי/G2''' - מרכז מסחרי ומרכז בילוי שבמרכזו נמצא מתחם ה[[סינמה סיטי ראשון לציון|סינמה סיטי]] ובו 23 אולמות [[קולנוע]] ומגוון רחב של [[מסעדה|מסעדות]] ו[[פאב]]ים. ליד המתחם נמצא גן "פסלים" ובו דגמי ענק [[אנימטרוניקה|אנימטרוניים]] של [[דינוזאורים]] ושני דגמי ענק של ה[[רובוטריקים]].
* '''מתחם פלאנט''' - מרכז בילוי על גדת [[אגמון הסופרלנד]] במרכזו מתחם [[פלאנט]] ובו 26 אולמות קולנוע ומגוון מסעדות. המתחם משקיף על האגם וכולל [[טיילת]] דואה מעל המים. לידו נפתח ב-[[2015]] "[[אמפיתיאטרון זאפה לייב פארק]]" להופעות.
* '''חוף הים והטיילת''' - [[חוף רחצה]] ולידו טיילת ובה [[מסעדה|מסעדות]] ו[[בית קפה|בתי קפה]].
*'''[[קניון הזהב]]''' - קניון השוכן במערב העיר הקניון הגדול בארץ הכולל 342 חנויות, הקניון משרת את תושבי ראשון והסביבה.
*'''[[עזריאלי ראשונים]]''' - מרכז קניות הנמצא בסמוך ל[[תחנת הרכבת הראשונים]] בפינת שדרות נים ו[[כביש 412|רחוב הרצל]]. הקניון כולל חנויות, [[מרפאה]], בתי קפה ומסעדות.

===מרכזי ספורט===
* '''[[אצטדיון הברפלד|האצטדיון העירוני על שם הברפלד]]''' – [[אצטדיון]] [[כדורגל]] במערב ראשון על שם [[חיים הברפלד]], מזכ"ל [[ההסתדרות]] ויו"ר [[ההתאחדות לכדורגל]]. בעל תכולה של 6,000 צופים.
* '''[[היכל הספורט גן נחום|היכל הספורט הישן בגן נחום]]''' – אולם [[ספורט]] ל[[כדורסל]] ו[[כדוריד]], ששימש כביתן של [[מכבי ראשון לציון (כדורסל)]] ו[[מכבי ראשון לציון (כדוריד)]] עד בניית "בית מכבי".
* '''[[היכל הספורט בית מכבי]]''' – אולם ספורט במערב העיר המשמש כביתן החדש של קבוצת [[מכבי ראשון לציון (כדורסל)]] ו[[מכבי ראשון לציון (כדוריד)]]. בנוסף מארח טורנירי כדוריד וכדורסל ארציים.
* '''[[אצטדיון האתלטיקה העירוני]] ''' – אצטדיון [[אתלטיקה]] מהמשוכללים בארץ, שנפתח ב-[[26 ביוני]] [[2013]].
* '''[[סקייטפארק]] ומרכז לצעירים''' – מגרש החלקה ומרכז תרבות לצעירים שהוקם בשנת 2013 בשדרות תש"ח.
* '''סככת השחמט בגן המושבה''' – מקום מפגש מודרני ב[[גן המושבה]] (סמוך לשדרות הרצל) הכולל סככה ושולחנות שנועד לטובת תושבי העיר הנוהגים להיפגש מדי יום ולשחק [[שחמט]], [[שש-בש]], [[דמקה]], [[קלף משחק|קלפים]] ו[[דומינו]]. ב-[[22 במאי]] [[2002]] התפוצץ ליד הסככה [[מחבל מתאבד]] [[פלסטיני]] בן 16 ורצח שני ישראלים.
* '''אולם גמי''' – אולם הספורט של [[הגימנסיה הריאלית]].

===מוסדות חינוך ומחקר===
* '''הקריה החקלאית ([[מכון וולקני]])''' – זהו קמפוס חקלאי מחקרי של [[ישראל|מדינת ישראל]] המכיל מספר מכוני מחקר העוסקים ב[[ביולוגיה]], [[גנטיקה]], [[זואולוגיה]], [[בוטניקה]], [[חקלאות]] ו[[וטרינר|רפואה וטרינרית]]. בקמפוס המכון נמצא גם [[משרד החקלאות]] וכן חלקות גידולים וחממות. הקמפוס ממוקם מצפון לאזור התעשייה הישן, משני צדדיה של "[[כביש 412|דרך המכבים]]" ("כביש בית דגן").
* '''[[המסלול האקדמי המכללה למינהל]]''' – [[מכללה]] הממוקמת ממערב לכיכר רבין והתחנה המרכזית החדשה בעיר. במכללה מספר מבנים בסגנון [[אדריכלות]] מודרני.
* '''[[מרכז רון ורדי לטיפוח ילדים מחוננים]]''' – מרכז חינוכי לילדים [[מחוננים]], בעבר שכן ב[[בית ספר חביב]], אך ב-[[2013]] עבר למבנה חדש ב[[אדריכלות מודרנית|עיצוב מודרני]] בפינת רחוב אבי האסירים ו[[כביש 412|שדרות הרצל]].
* [[ישיבת ההסדר ראשון לציון]] - ישיבה ציונית דתית על תיכונית

===גנים ואתרי טבע===
[[קובץ:Gan HaMoshava 02.JPG|ממוזער|250px|[[גן המושבה]] - המדשאה הגדולה ושדרת הדקלים]]
[[קובץ:Rischon025.jpg|ממוזער|250px|פארק נאות אשלים]]
* '''[[גן המושבה]]''', נקרא גם '''גן העיר''' או '''גן הנדיב''' – הפארק ההיסטורי של ראשון לציון, משתרע בין המדרחוב בצפון לרחוב הכרמל בדרום, ובין [[כביש 412|שדרות הרצל]] במערב למדרחוב זד"ל במזרח. הגן מפורסם בזכות שדרת הדקלים שלו, שננטעה ב-[[1890]] לכבוד [[אדמונד רוטשילד|הברון רוטשילד]].
:
* '''[[גן בעברית]]''' – [[פארק|פארק עירוני]] ו[[גן נושא]] המבוסס על [[השפה העברית]]. הפארק כולל מ[[דשא]]ות, מתקני שעשוע לילדים, [[מזרקה|מזרקות]], סככות, שדרה עם [[צומח|צמח]]ים לפי סדר ה[[אלפבית]] ו[[בריכה אקולוגית]] ובה [[צמחי מים]], [[נימפאה|נימפאות]] ו[[דג]]ים. הפארק, הממוקם במזרח ראשון לציון סמוך ל[[צריפין]], נחנך ב-[[14 באוקטובר]] [[2013]].
* '''גן המוזיקה''' – פארק ציבורי וקהילתי המשלב חוויה מוזיקלית בעיר.
*'''גן ליאור''' – בשיכון המזרח בין הרחובות החורש והרקפת. מוקדש ל[[לוחם]] ליאור שבתאי שנהרג בלבנון ב-[[1997]]. בכניסה לגן מרחוב הרקפת יש לוח זיכרון מעץ עליו מונצחים שמות הלוחמים בני שיכוני המזרח שנהרגו ב[[מערכות ישראל]].
:
* '''[[אגמון הסופרלנד]]''' – [[אגם]] מלאכותי, הנמצא בסמוך לסופרלנד, שנוצר עקב גשמים חזקים וחפירות באזור בשנת [[1992]]. האגם מהווה מקום מפלט ל[[ציפור]]ים ו[[חרקים]] רבים ובחורף יש בו פריחה רבה. הגדה המערבית של האגם פתוחה למבקרים אך כניסה למי האגם אסורה.
:
* '''[[אגם הנקיק]]''' – [[פארק]] טבעי בהקמה סביב אגם צר וארוך דמוי נקיק שמפריד בין אגם הסופרלנד ל[[שפד"ן]]. סביב האגם נטועה חורשת עצי [[אקליפטוס]] וישנם מספר שבילי הליכה ושבילי [[אופניים]].
*'''פארק הזיכרון''' – פארק במערב ראשון לציון, שטח הגן כ-85 דונם. בגן ממוקמת אנדרטת השואה שתוכננה על ידי דוד כ"ץ. שדרות [[חסידי אומות העולם]] שתוכננו על ידי אדריכל הנוף משה בירקנטל ופסל הנצחה לפרטיזנים לזיכרון ל-50 שנה לניצחון על הנאצים על ידי הפסלים [[ורדה גבעולי ואילן גלבר]]. גן הזיכרון מחבר בין המרכיבים השונים ונותן לתושבי העיר גן עירוני הכולל אגם ומתקני משחק ברמה גבוהה. הגן קיבל פרס מגשים ישראל יפה במעמד [[נשיא מדינת ישראל]].
* '''פארק נאות אשלים''' – גן פנימי בשכונת נאות אשלים בצורת מלבן צר שבמרכזו עובר [[נחל]] מלאכותי מעוצב, וסביבו [[דשא]] ו[[גינון]] ירוק.
:
* '''ה[[חי-כיף]]''' – [[גן חיות|גן החיות]] של העיר, לצד חיות הוא ידוע ב"ספינת הפיראטים" הנמצאת בו ומיועדת למשחקי ילדים.
* '''[[גן המנהיגים]] (פארק מנהיגי האומה)''' – גן העוטף מצפון את "משולש ז'בוטינסקי" בתכנון אדריכל הנוף [[חיים כהנוביץ]]. הגן מוקדש למנהיגי האומה ולמדינות שהצביעו בעד [[תוכנית החלוקה]]. הגן נחנך לרגל מלאת 60 שנה להחלטת ה[[או"ם]] על תוכנית החלוקה והקמת [[ישראל|מדינת ישראל]]. בשער הפארק קיר ועליו דגלי 33 המדינות שתמכו בהחלטה. באמצע הפארק [[אנדרטה]] של שלהבת אש ובתוכה מזרקת מים. מסביב לה ראשים מפוסלים של [[חיים ויצמן]], [[יצחק רבין]], [[זאב ז'בוטינסקי]], [[בנימין זאב הרצל]], [[דוד בן-גוריון]] [[מנחם בגין]] ו[[גולדה מאיר]]. מהאנדרטה יוצאת תעלת מים המסתיימת בבריכה בצורת [[מגן דוד]].
:
* '''גן הבנים, "גן הניצחון"''' – מדובר ב[[כיכר עירונית|כיכר]] הנמצאת בדרום ראשון, במקום בו מתפצל רחוב הרצל לרחובות הרצל וז'בוטינסקי במעין [[משולש]]. הכיכר כוללת רחבה עגולה גדולה, שמסביב לה גינות ודשא. בראש המשולש נמצאת מצבה גדולה לזכר בני ראשון שנהרגו ב[[מלחמות ישראל]] ומאחוריה [[תותח]] [[תותח קרופ 75 מ"מ|"קרופ" 75 מ"מ]] הפונה אל הצומת. בכיכר זו נמצאת ה[[אנדרטה לזכר בני ראשון לציון שנפלו במערכות ישראל]] ובה נערך הטקס הראשי של [[יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל|יום הזיכרון]] בראשון לציון.
* '''[[פארק ערים תאומות]]''' – גן לציון 13 הערים התאומות של העיר. גובל מצפון בכביש משה דיין, ומדרום בשכונת קריית ראשון.
:
* '''[[טיילת המכבים]]''' – [[טיילת]] שנחנכה ב-[[2013]] בצידה המערבי של [[כביש 412|דרך המכבים]]. הטיילת כוללת [[קיר אקוסטי]] מעוצב ומואר, [[גינון]] ו[[דשא]], [[שביל אופניים]] וכן מתקני נופש ו[[ספורט]] לאורך הטיילת.{{הערה|1=[http://www.rishonlezion.muni.il/Articals/archive/Pages/tayelet17.6.aspx נחנכה טיילת המכבים], אתר עיריית ראשון לציון, 2013.}}

===אתרים ממלכתיים===
* '''בית העירייה החדש''' – [[בניין משרדים]] מודרני שבו משרדי ה[[עירייה]], שוכן בדרום גן המושבה, מול היקב.
* '''קריית הלאום''' – ממוקמת במערב העיר, ממערב לתחנה המרכזית החדשה. בה נמצא [[בית משפט השלום]] לצד בית המשפט נמצאים גם מספר סניפים של משרדים ממשלתיים, כגון [[משרד הפנים]], וסניף של [[המוסד לביטוח לאומי]].
* '''[[אנדרטה לזכר בני ראשון לציון שנפלו במערכות ישראל]]''' – [[אנדרטה]] לזכר בני ראשון לציון שנהרגו ב[[מערכות ישראל]]. האנדרטה כוללת מצבת אבן גדולה, לוח שמות הנופלים ו[[תותח קרופ 75]]. נמצאת במפגש הרחובות [[כביש 412|הרצל]] ו[[כביש 441|ז'בוטינסקי]].
* '''אנדרטה לקורבנות הטרור מתושבי ראשון לציון''', הוקמה ב-[[2004]] ביוזמת ראש העיר מאיר ניצן. נמצאת בקרן הרחובות ירושלים ו[[יגאל אלון]]. האנדרטה עשויה מעמוד אבן מרובע.
* '''אנדרטה לזכר [[יצחק רבין]]''', פסל בצורת [[חרב]]ות ו[[חנית]]ות ההופכות ל[[את חפירה|את]]ים, במרכז כיכר רבין במערב ראשון.

=== רחובות מרכזיים ===
[[קובץ:RishonStreets-HerzlSt-01.jpg|ממוזער|250px|שמאל|[[כביש 412|שדרות הרצל]] צפונית לתחנה המרכזית הישנה, מבט דרומה]]
[[קובץ:Rishon-LeZion-Herzl-Central-Bus-Station-2014.jpg|ממוזער|250px|מסוף הרצל, לשעבר התחנה המרכזית הישנה של ראשון לציון, בלב [[כביש 412|שדרות הרצל]] אחרי שיפוץ נרחב במאה ה-21]]
[[קובץ:RotschildStreetRishon001.jpg|ממוזער|250px|שמאל|רחוב רוטשילד, מבט משדרות ז'בוטינסקי מזרחה]]
[[קובץ:RishonStreets-JabotinskySt-01.jpg|ממוזער|250px|[[כביש 441|שדרות ז'בוטינסקי]], מבט דרומה]]
[[קובץ:RishonStreets-JerusalemSt-03.jpg|ממוזער|250px|הקטע המרכזי של שדרות ירושלים, בין רחוב שיבת ציון לרחוב השומר (מבט מזרחה)]]
[[קובץ:RishonStreets-YigalAlonSt-01.jpg|ממוזער|250px|שדרות יגאל אלון]]
* '''כיכר המייסדים''': קטע הנמצא בין [[בית הכנסת הגדול (ראשון לציון)|בית הכנסת הגדול]] (מפגש הרחובות אחד-העם ויהודה לייב פינסקר) ובין תחילת רחוב רוטשילד (צומת רחובות נורדאו רוטשילד ודרור). זוהי הגבעה שסביבה הוקמה ראשון לציון בשנת [[1882]] ומכילה את רוב אתריה ההיסטוריים.
* '''רחוב אחד העם''': משתרע מדרום לצפון, מתחיל בצומת ירושלים-הכרמל ומסתיים בצומת יהודה הלוי. זהו אחד הרחובות העתיקים בראשון ובקטע שבין שדרות ירושלים לכיכר המייסדים מרוכזים הרבה ממבניה ההיסטוריים: [[בית הכנסת הגדול (ראשון לציון)|בית הכנסת הגדול]], [[בית הספר חביב]], מלון לונדון העתיק, [[המוזיאון לתולדות ראשון לציון]], הפוסטה, בית הפקידות ועוד.
* '''רחוב רוטשילד''': רחוב המשתרע ממזרח למערב, המשכו של "כיכר המייסדים". הרחוב מתחיל במפגש הרחובות נורדאו ודרור ומסתיים בצומת רחובות [[דוד בן-גוריון|בן-גוריון]] ושדרות ההסתדרות. החלק שבין רחוב מוהליבר ורחוב הרצל הוא [[מדרחוב]]. ברחוב זה נמצאים מספר מבנים היסטוריים של המושבה, מועצת הפועלים ואולם הפועל, [[קניון רוטשילד]] ומגוון רב של בתי עסק, חנויות, מסעדות ובתי קפה.
* '''[[כביש 412|שדרות הרצל]]''': אחד הרחובות הארוכים בראשון, החותך אותה מצפונה לדרומה ומחבר בין כביש [[בית דגן]] בצפון ("דרך המכבים") לרחוב ויצמן ב[[נס ציונה]] שבדרום. ברחוב זה יש מגוון רב של בתי עסק, חנויות ושירותים לציבור. הוא מהווה גבול המפריד בין שכונותיה של ראשון הוותיקה. הרחוב מהווה עורק תחבורה ראשי ובמשך עשרות שנים שכנה במרכזו התחנה המרכזית הישנה ועד היום קיימת בו תחנת [[אוטובוס]]ים מרכזית הקרויה גם "התחנה המרכזית הישנה" של ראשון לציון.{{דרושה הבהרה|סיבה=לפי מיטב ידיעתי אין המסוף ברחוב הרצל נסגר לצמיתות במאה הקודמת}} רחוב הרצל הוא הגבול המערבי של [[יקבי כרמל|היקב העתיק]], [[גן המושבה]] והמדרחוב. ב-[[2013]] נחנכה בחלקו הצפוני "[[טיילת המכבים]]" הכוללת [[קיר אקוסטי]] מעוצב, תאורה, [[דשא]], גינון ומתקני נופש וספורט.
* '''[[כביש 441|רחוב ז'בוטינסקי]]''': מתפצל מרחוב הרצל בכיכר התותח ("אנדרטת התותח") ומחבר בין ראשון ל[[כביש גהה]] (4) ושדרות משה דיין המובילות למערב ראשון. ברחוב זה יש מגוון בתי עסק, חנויות ועסקים. כמו כן, בו נמצאת תחנת ה[[משטרת ישראל|משטרה]] המרכזית של ראשון לציון, תחנת [[מגן דוד אדום|מד"א]], ו[[היכל התרבות ע"ש מאיר ניצן]].
* '''שדרות משה דיין/שדרות רחבעם זאבי''': אחד מרחובותיה הארוכים של ראשון, שיוצא מסוף רחוב ז'בוטינסקי ומגיע עד חוף הים. מרחוב זה אפשר להגיע לרוב השכונות במערב ראשון וכן לרדת ל[[נתיבי איילון|איילון דרום]] (כביש מס' 20) וכביש 4. ממזרח לכביש 20 קרוי הקטע "שדרות [[רחבעם זאבי]]" וקטע זה מגיע עד לחוף [[הים התיכון]].
* '''שדרות ההסתדרות/שדרות יצחק רבין''': מחברות בין רחוב רוטשילד לתחנה המרכזית החדשה ולמערב ראשון לציון.
* '''רחוב הכרמל''': רחוב ה[[יקב]], משתרע לדרום גן המושבה ובו נמצא בניין העירייה החדש ובתים עתיקים, בהם ה[[יקבי כרמל|יקב]], [[בית התבשיל בראשון לציון|בית התבשיל]] ו[[בית בלקינד-לוין]]. במערב הוא מסתיים בצומת טי עם רחוב הרצל, במזרח הוא ממשיך לרחוב ירושלים.
* '''רחוב מוהליבר''': רחוב ובו בתים עתיקים, בהם [[אורוות הברון]] ובית הפקידות הראשון. משתרע ממזרח למדרחוב.
* '''רחוב/שדרות ירושלים''': רחוב המחבר בין מרכז העיר העתיקה לשיכוני המזרח. מתחיל בצומת רחובות הכרמל ואחד העם ומסתיים ב[[מחנה צריפין]] במזרח.
* '''רחוב יגאל אלון''': מתחיל בשדרות נים ומסתיים בצומת עם רחוב ירושלים. ממזרחה לו משתרעים שיכוני המזרח וממערב נמצאות שכונות מישור הנוף ונווה הדרים.
* '''רחוב צבי פרנק''': משתרע ממזרח למערב ומחבר בין רחוב גבעתי (מפינת [[בית העלמין הישן בראשון לציון|בית העלמין הישן]]) לרחוב הרצל.
* '''רחובות גבעתי/השומר/הפלמ"ח''': שלישיית רחובות הממשיכים אחד את השני ומשתרעים מצפון לדרום בין השיכונים הישנים (שכונת הרמב"ם ושכונת השומר) למישור הנוף. רחוב גבעתי מתחיל בבית הקברות הישן ומסתיים בצומת ירושלים-השומר. השומר מתחיל שם ומסתיים בצומת הפלמ"ח-[[שיבת ציון]]. הפלמ"ח מתחיל שם ומסתיים בשדרות נים.
* '''שדרות [[נים (עיר)|נים]]''': רחוב זה מחבר בין כביש 412 ([[מחלף ראשונים]]) ל[[מחלף נס ציונה]] וכביש 4313 ([[באר יעקב]]). סמוך לרחוב זה, בקצהו המערבי (כביש 412), ממוקמים [[תחנת הרכבת הראשונים|תחנת הרכבת "הראשונים"]] ו[[קניון ראשונים]], תחנת הרכבת לא פעילה בשנתיים האחרונות עקב עבודות החשמול. רחוב זה הוא למעשה גבולה הדרומי של העיר.
* '''שדרות תש"ח''': מחברות את רחוב הרצל (כביש 412) עם רחוב רמז ועם כביש 42 במחלף עין הקורא, שם אפשר לעלות בנוסף על כביש 4311 (המוביל לפלמחים), כביש 4 וכביש 431. השדרות נמתחות ממזרח למערב, ועוברות ב[[שטחים פתוחים]], [[שדה (טבע)|שדות]] ושטח [[חקלאות|חקלאי]], ולכן מהוות מסלול פופולרי ל[[צעדה (ספורט)|צעדות]]. בחלק הצפון-מזרחי של השדרות הוקם מרכז קהילתי לצעירים ובו [[מתנ"ס]] ו[[סקייטפארק]]. ממערב לו נמצא אולם הספורט "גמי" וקמפוס בן-גוריון/דורות שבעבר שימש את [[הגימנסיה הריאלית|קריית החינוך השש-שנתית הגימנסיה הריאלית]] וכיום משמש את חטיבת הביניים "ידלין".
* '''רחוב לישנסקי''': הרחוב הראשי באזור התעשייה החדש במערב העיר, ובו ניתן למצוא מרכזי קניות בילוי וקניונים רבים.
* '''רחוב נורדאו''': מחבר בין רחוב הפלמ"ח לרחוב כיכר המייסדים. ברחוב ישנו [[חינוך ממלכתי-דתי|בית ספר ממלכתי-דתי]] ("סיני") ומספר [[בית כנסת|בתי כנסת]].
* '''רחוב שיבת ציון''': רחוב קטן שבו שכנה [[יהדות תימן|שכונת התימנים]] ושיכון לעולים חדשים. כיום רוב הבתים ברחוב הם בניינים משותפים מודרניים, ברחוב ישנו גן ציבורי, [[מתנ"ס]] ו-2 [[בית כנסת|בתי כנסת]].
* '''רחוב הגדוד העברי''': משתרע מדרום לצפון ומחבר בין רחוב ירושלים לאזור התעשייה הישן.
* '''רחוב בן-גוריון''': גבולה המערבי של ראשון הישנה, מערבה לו נמצא כביש 4 (מופרד ב[[סוללת עפר]]) ועוד יותר מערבה - השכונות החדשות של מערב ראשון. רחוב בן-גוריון כולל את [[בית ספר תיכון]], מרכז [[מפעל הפיס|פיס]] קהילתי, 2 [[חטיבת ביניים בישראל|חטיבות ביניים]], [[קאנטרי קלאב]], מרכז מסחרי ואתר חפירות ארכאולוגי (בצומת רוטשילד).
<!-- לתושבי מערב ראשון, דרוש עוד מידע על הרחובות הראשיים במערב ראשון -->
* '''שדרות לוי אשכול''': מחבר בין שדרות ההסתדרות לשדרות משה דיין.
* '''רחוב ישראל גלילי''': בו נמצא [[בית משפט|בית המשפט השלום]] ומשרדי [[ביטוח לאומי]].
* '''רחוב רמז''': אחד מהרחובות המתחברים לרחוב רוטשילד. מחבר את דרום העיר עם הכניסה מכביש 4. זהו הרחוב המרכזי בשכונה שקיבלה גם כן את הכינוי '[[שכונת רמז (ראשון לציון)|שכונת רמז]]', המהווה את לב המערב הוותיק של העיר.
* '''רחוב משה בקר''': רחוב הממוקם באזור התעשייה הישן של העיר. מהווה אזור ריכוז מקומות בילוי צפוף. במקום מספר רב של [[בית קפה|בתי-קפה]], [[מסעדה|מסעדות]] מגוונות, [[פאב|ברים]] ו[[מועדון לילה|מועדונים]]. בסביבת אזור הבילויים מצוי מגוון של מפעלי תעשייה קטנה ורשתות קניות גדולות.
* '''רחוב יעקב פריימן''': משתרע מדרך חיים הרצוג במזרח ועד לדרך המכבים במערב. מהווה ציר כניסה ויציאה מהיר ונוח לתושבי מזרח העיר ומקל על הצפיפות במרכזה. הוא הגבול הצפוני של שכונת מרום ראשון, בית הקברות הישן ושכונת נעורים. באזור שכונת נעורים מצפון לכביש מצוי מרכז קליטה.

== תחבורה ==
[[קובץ:A431-RSLC.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רכבות בתחנת ראשון לציון – הראשונים]]
[[קובץ:B441rslc036.jpg|250px|ממוזער|נתיבי אופניים לאורך כביש 441]]
[[כביש 4]] חוצה את ראשון לציון לראשון הישנה (מזרח ומרכז) ולראשון החדשה (מערב ראשון). בקטע בו הוא חוצה את ראשון נקרא הכביש "דרך [[צה"ל]]". מדרום העיר נפתח [[כביש 431]], שהוא [[כביש מהיר]] המחבר את ראשון עם מחלף פלמחים וכן עם [[כביש 40]], [[כביש 6]], [[כביש 1]] ו[[מודיעין (עיר)|מודיעין]]. מספר מחלפים מהווים כניסות חשובות לראשון: [[מחלף ראשון לציון]], [[מחלף גן רווה]] ו[[מחלף ראשון דרום]] בכביש 4, מחלפים [[מחלף משה דיין]] ומחלף רבין ב[[כביש 20]] ומחלפים [[מחלף עין הקורא]], [[מחלף קריית ראשון]], מחלף ראשון דרום ו[[מחלף ראשונים]] (לשעבר [[צומת גן הוורדים]]) ו[[מחלף נס ציונה]] בכביש 431.

כביש חשוב נוסף החוצה את ראשון הוא [[כביש 412]]. בקטע שבין [[צומת בית דגן]] לרחוב פיק"א הוא נקרא "דרך המכבים" ובקטע שבין פיק"א ל[[צומת ראשונים (גן הוורדים)]] הוא נקרא "שדרות הרצל" או "רחוב הרצל". קטע זה הוא עורק מרכזי בראשון הישנה ובו נמצאים בתי עסק רבים וכן התחנה המרכזית הישנה. וכך גם [[כביש 441]] המקשר בין חוף הים למרכז העיר וידוע כ"דרך משה דיין" במערב העיר, וכ"רחוב ז'בוטינסקי" במזרח העיר.

בראשון לציון [[תחבורה ציבורית בישראל|תחבורה ציבורית]] הכוללת [[אוטובוס]]ים, [[רכבת]]. בעיר שתי תחנות רכבת: [[תחנת הרכבת ראשון לציון – הראשונים]] בדרום העיר, ליד [[צומת ראשונים (גן הוורדים)]], שנפתחה בשנת [[2003]], ו[[תחנת הרכבת ראשון לציון – משה דיין]] במערב העיר, שנפתחה בשנת [[2011]].

התחנה המרכזית החדשה (המשולבת בקניון שער ראשון), הנמצאת ליד [[מחלף גן רווה]] החליפה ב-1998 את התחנה המרכזית הישנה, שמוקמה במרכז העיר ברחוב עין הקורא. מסופים עירוניים חשובים הנם [[מסוף הזהב|מסוף קניון הזהב]], מסוף אזור התעשייה הישן, מסוף הנמצא ב[[מתחם האלף]] ו[[מסוף רכבת הראשונים]]. כמו כן קיים מסוף אבי האסירים, משם יוצאים קווי האוטובוס של חברת "[[דן חברה לתחבורה ציבורית|דן]]". את השירות העירוני ואת רוב השירות הבינעירוני מפעילה "[[אגד]]", אך ישנם גם קווים של "[[דן חברה לתחבורה ציבורית|דן]]","[[מטרופולין (תחבורה ציבורית)|מטרופולין]]", ו[[קווים]].

בעיר קיימות עבודות על [[דנקל – הקו הירוק|הקו הירוק של גוש דן]], וכן אמורים לעבור בעיר קו המטרו M1. בנוסף ל[[מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - הקו החום|קו החום]] אשר אמור לחצות את העיר ממזרח למערב.
<gallery widths="150px" heights="150px" perrow="4" mode = packed>
קובץ:Ikearishon.jpg|כביש 431 העוקף את ראשון לציון מדרום
קובץ:PikiWiki Israel 4241 Old Rishon Lezion central bus station.jpg|התחנה המרכזית הישנה (לפני שנהרסה)
קובץ:RSLCcentrale008.jpg|התחנה המרכזית החדשה
קובץ:B441rslc036.jpg|[[כביש 441]] במערב העיר
</gallery>

== שכונות ==
{|
| valign=top |
'''מזרח ראשון'''
* קדמת ראשון (כוללת את נעורים) (זהו שמה הרשמי של השכונה המוכרת גם כ"גני אסתר")
* גני ראשון
* רביבים
* מישור הנוף (כוללת את קריית שמחה וחלום ראשון)
* נווה הדרים
* שיכוני המזרח (כוללים את שיכון המזרח, שיכון גורדון, כפר אריה)
* מרום ראשון (צוריאל)
*צמרות
*נוריות (בהקמה)
*הרקפות (בהקמה)
*נרקיסים (בהקמה)
*חצבים (בהקמה)
| valign=top |
'''מרכז ראשון ומערב ישן'''
* אברמוביץ'
* השומר (כוללת את שכונת שיבת ציון<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/maps/NNL_ALEPH990023702490205171/NLI#$FL184519966|כותרת=מפה בהוצאת הקרן הקיימת לישראל, 1947, עם סימון השכונות 'שיבת ציון' ו'נוה ציון'|אתר=הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור}}</ref>)
* כצנלסון (כוללת את "בנות חיל" ומשולש ז'בוטינסקי)
* הראשונים (כולל את גן נחום)
*רמב"ם
* [[שכונת רמז (ראשון לציון)|רמז]] (כולל את שיכון מפ"ם)
* [[נחלת יהודה (ראשון לציון)|נחלת יהודה]] - הוקמה כמושב בשנת [[1913]] על שם [[יהודה לייב פינסקר]]. סופחה בשנת 1988 כשכונה לעיר.
* מב"ת צפון (מסחר בילוי ותעשייה, ידוע גם כאזור התעשייה הישן)
*נחלת מערב החדשה
*האירוס
| valign=top |
'''מערב ראשון'''
* שער הים
* נווה ים
* נווה חוף (ידוע גם כ"פואבלו אספניול" ובעבר כ"גני יהודית")
* קריית גנים
* קריית כרמים
* נאות אשלים
* נאות שקמה
* נווה דקלים
* קריית הלאום (ראשון לציון)
* קריית ראשון
* קריית חתני פרס נובל
* רמת אליהו
* מב"ת מערב (ידוע גם כאזור התעשייה החדש)
* [[מרכז עסקים שורק]]
*[[מתחם האלף]]
|}
נתוני האוכלוסייה מעודכנים לשנת 2018.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.cbs.gov.il/he/publications/Pages/2017/אוכלוסייה-ומרכיבי-גידול-ביישובים-ובאזורים-סטטיסטיים-2017.aspx|הכותב=|כותרת=אוכלוסייה ומרכיבי גידול ביישובים ובאזורים סטטיסטיים|אתר=|תאריך=}}</ref>

=== ראשונים ===
[[קובץ:Sinai-school01.jpg|ממוזער|250px|בית הספר הממלכתי-דתי "סיני" ברחוב נורדאו]]
שכונת (ה)ראשונים, הכוללת את '''גן נחום''', היא אחת השכונות הוותיקות בראשון. היא משתרעת מרחוב הכרמל בצפון עד לשדרות נים בדרום, ומרחוב נורדאו והפלמ"ח במזרח עד ל[[כביש 412|שדרות הרצל]] במערב. הכניסות העיקריות לשכונה הן מרחוב אבי האסירים, רחוב נורדאו ורחוב סוקולוב. בחלק הדרומי של השכונה הבנייה היא נמוכה וכוללת בעיקר בתים פרטיים. בחלקה הצפוני הבנייה גבוהה וכוללת בתים משותפים. בשכונה מספר גינות קטנות. בשכונה מספר גני ילדים, שני [[בית ספר יסודי|בתי ספר יסודיים]]: בית ספר ממלכתי ("הדרים"), בית ספר ממלכתי-דתי ("סיני"), [[חטיבת ביניים בישראל|חטיבת ביניים]] ("זלמן ארן"), [[בית ספר תיכון|תיכון מקיף]] ("גימנסיה גן-נחום") וה[[קונסרבטוריון]] העירוני. בשכונה יש מספר בתי כנסת, ובהם בית הכנסת המרכזי של הזרם [[דתיים לאומיים|הדתי-לאומי]] ולידו סניף של [[בני עקיבא]]. עקב הקרבה לבתי כנסת ובית ספר ממלכתי-דתי בשכונה יש אוכלוסייה דתית גדולה יחסית ואחד הרחובות אף סגור לתנועה ב[[שבת]]. בחלק הדרום-מערבי של השכונה, סמוך לקריית החינוך גן נחום, נמצא [[היכל הספורט גן נחום]] (אולם ספורט ומגרש [[כדורסל]]) ולצידו מסוף אבי האסירים ([[מסוף תחבורה ציבורית]]). ליד מסוף זה ישנם מספר מבני ציבור, בהם [[מרכז רון ורדי לטיפוח ילדים מחוננים]] ומרכז חינוך מדעי. צמוד לשכונה, מצפון לה, נמצא ה[[יקבי כרמל|יקב העתיק של ראשון]], שהיה פעיל עד [[העשור השני של המאה ה-21]]. שכונת ראשונים היא השכונה הדרומית ביותר בראשון הוותיקה, ומדרום לה נמצאים [[תחנת רכבת הראשונים]] ו[[קניון ראשונים]]. בשכונה גרים כ-14,000 תושבים.

=== אברמוביץ' ===
[[קובץ:RishonStreets-Abramovitch-02.jpg|ממוזער|רחוב ראשי בשכונת אברמוביץ' המאופיינת בבנייה רוויה וצפופה של בתים משותפים]]
שכונת אברמוביץ' היא אחת השכונות הוותיקות בעיר, היא משתרעת בין [[כביש 412|רחוב הרצל]] במזרח ל[[כביש 441|רחוב ז'בוטינסקי]] במערב, וגובלת בצפונה בנחלת יהודה. בשכונה ממוקמים מבני ציבור, לרבות [[היכל התרבות ראשון לציון|היכל התרבות]], תחנת המשטרה, תחנת [[מגן דוד אדום]] (בה שוכן המוקד הטלפוני של מרחב איילון) ומועדון השחמט. למרות סממנים אורבניים רבים, כמו מגדלי סנטרל המשקיפים על העיר, מרכז רוטשילד ומוסדות פיננסיים, היא שומרת על צביון, שקט, בנייה נמוכה וצמחייה רבה. מרבית צעירי השכונה לומדים בבתי ספר שדורגו גבוה במבחני המיצב התשע"ג. בשכונה גרים כ-16,000 תושבים.

=== רמב"ם ===
<!--[[קובץ:RishonStreets-HaGdudHaIvrySt-01.jpg|ממוזער|250px|רחוב הגדוד העברי (ששופץ ב-2013–2014) העובר בלב השכונה]]-->
[[קובץ:RishonStreets-HaRambamSt-01.jpg|ממוזער|250px|רחוב רמב"ם בלב השכונה]]
רמב"ם היא שכונה במזרח-מרכז ראשון לציון, מהשכונות הוותיקות בעיר והמאוכלסת ביותר בהן. השכונה משתרעת בין רחוב הרצל במערב לרחוב גבעתי במזרח, ובין רחוב פיקא בצפון לרחוב ירושלים בדרום. בחלקה הדרומי-מערבי נמצא המתחם ההיסטורי של ראשית המושבה. מתחמים היסטוריים נוספים הם מתחם המגורים הראשון של עולי תימן ברחוב נחמה ושכונת ה[[אורפלים]]. בפינת הרחובות גבעתי-ירושלים ישבו גרעיני עליה לקיבוצים [[שדה נחום]] (1929–1936), [[רביבים]] (1938–1948) ו[[נצר סירני]] (1948). בשכונה נמצאים בתי הספר "רוזן", "תרבות", "[[בית ספר חביב|חביב]]", "מעלה שמעוני" ([[חינוך ממלכתי דתי|ממ"ד]]), בית ספר חרדי לבנות "[[בית יעקב]]" ובית ספר [[חרדי]] לבנים "חפץ חיים". מוסדות נוספים בשכונה הם [[מועצה דתית|המועצה הדתית המקומית]], בניין [[יד שרה]], "ספריית רוזן" ואולם ספורט ששוכנים בצמוד לבית הספר "רוזן". בשנים האחרונות השכונה פותחה לאחר שנים של הזנחה, הפיתוח כלל בין היתר שיפוץ בניינים ובניית חדשים ושיפוץ גינות ישנות. כיום, השכונה נחשבת למפותחת ומתקדמת, בצמוד למרכזי קניות רבים וגנים שונים. בשכונה גרים כ-32,000 תושבים.

===רמז===
{{ערך מורחב|ערך=[[שכונת רמז (ראשון לציון)|שכונת רמז]]}}
[[קובץ:RishonStreets-RemezSt-01.jpg|ממוזער|250px|שמאל|רחוב רמז המחבר בין רחוב רוטשילד לדרום העיר ומהווה ציר מרכזי בשכונה]]
ה[[שכונה]] מכונה "המערב הישן" של ראשון לציון, משום שעד [[שנות ה-80 של המאה ה-20]], עת נבנו שכונות במערב העיר, הייתה השכונה הקרובה ביותר לחוף הים.

ראשיתה הייתה ב-[[1933]], בבית בודד בקצה המושבה ראשון לציון, ברחוב רמז פינת הגליל כיום. הבית נבנה על ידי אברהם ודבורה אברמוב שעלו מבולגריה שנתיים קודם לכן. בזמן [[המרד הערבי הגדול]] בשנים [[1936]]–[[1939]] שימש הבית את ה"גפירים" - [[משטרת היישובים העבריים]] - כעמדה קדמית להגנה על המושבה.

גבולותיה של השכונה הם בין [[כביש 412|שדרות הרצל]] ו[[כביש 441|רחוב ז'בוטינסקי]] במזרח, שדרות תש"ח בדרום, רחוב רוטשילד בצפון ורחוב שפרינצק במערב. חלקה הדרומי-מערבי של השכונה הוקם בשנת [[1937]] וכונה "שכונת הבולגרים". דרומית לחלק זה הוקמה ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20]] נווה הלל. חלקה המזרחי של השכונה מאופיין בבנייה רוויה של בתים משותפים. חלקה המערבי כולל גם בנייה נמוכה ובתים פרטיים, בעיקר בשיכון מפ"ם. השכונה כוללת בתוכה גם את שיכון מפ"ם.

בשכונה ישנה [[ספרייה ציבורית]] ע"ש [[יצחק שדה]], ונמצאים בה מספר מוסדות חינוך: [[בית ספר תיכון|תיכון]] מקיף א' [[הגימנסיה הריאלית]], השוכנת ברחוב האחים סמילצ'נסקי, ובתי הספר היסודיים "ידלין", "אשכולות", "ניצנים", "עין הקורא" ובית הספר הממלכתי-דתי "הראל". ברחוב ויניק שוכן בית האבות לעולי בולגריה. בעבר נקראה השכונה "גבעת לוינסון" ובה מתרחשת עלילת הספר "[[ימי הפופ]]" מאת [[עמיחי שלו]].

בשכונת רמז גרים כ-25,000 תושבים, בכ-9500 בתי אב.

=== השומר ===
[[קובץ:RishonStreets-JerusalemSt-02.jpg|ממוזער|250px|שדרות ירושלים הן הגבול הצפוני של שכונת השומר]]
שכונת השומר משתרעת בצורת [[משולש]] מרחוב ירושלים בצפון לרחובות השומר והפלמ"ח במזרח ורחוב נורדאו במערב. בשכונה בית ספר יסודי ממלכתי אחד: עדיני (אחרי ש"אורנים" נסגר), בית ספר "בלקינד" ל[[חינוך מיוחד]], מספר גני ילדים, [[מתנ"ס]] ומספר בתי כנסת. השכונה כוללת בתוכה את השכונות ההיסטוריות "נווה ציון"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/maps/NNL_ALEPH990023702490205171/NLI#$FL184519966|כותרת=מפה בהוצאת הקרן הקימת לישראל, 1947, עם סימון השכונה 'נוה ציון' (בגליון 4)|אתר=הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור}}</ref> ו"שיבת ציון"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/maps/NNL_ALEPH990023674880205171/NLI#$FL42747168|כותרת=מפת הקרקעות והישובים היהודים בארץ ישראל, 1929, בהוצאת הקרן הקיימת, עם סימון השכונה|אתר=הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור}}</ref>, בהן התיישבו [[יהדות תימן|העולים מתימן]] החל ב-[[1912]]. רבים מהמבנים ב"שיבת ציון" הם מבנים צנועים ומלבניים שנבנו על ידי [[קק"ל]], בתכנונו של האדריכל [[ריכארד קאופמן]]. בין המבנים ההיסטוריים ב"שיבת ציון": בית [[אברהם טביב]]; מבנה המרפאה ו[[טיפת חלב]] שהוקם ב-1924, ושב-1939 עבר אליו גן הילדים (כיום מועדון [[גמלאי]]ם); בית הכנסת "שיבת ציון" שהוקם בכספי תרומות ב-1924, ובשל כך סגנונו האדריכלי שונה מיתר בתי השכונה; מגדל המים שהוקם ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] בסמוך לבית הכנסת.

בחלקה הצפוני של השכונה שני [[אתר מורשת בישראל|אתרי מורשת]]: האחד הוא "[[בריכות ביל"ו|מגדלי בריכות המים]]" בסמטת בנימין, שם פעלו לפני קום המדינה תחנה של [[משטרת היישובים העבריים]] והמשמר הנע, תחנת איתות של "[[ההגנה]]" ואתר אימונים של חברי הארגון; השני הוא "בית שלומית ו[[זרובבל חביב]]" ברחוב לבונטין, בו פועלת [[המדרשה לחקר חיבת ציון]]. לאורך רחוב לבונטין נמצאים גם מספר מבנים ב[[הסגנון הבינלאומי בארץ ישראל|סגנון בינלאומי]]. בין רחוב בלקינד ורחוב ביל"ו נמצא "גן הפרדס", בו שחזור של פרדס מראשית המאה ה-20 שהיה במקום. בשכונה גרים כ-5,000 תושבים.

===רביבים===
[[קובץ:Revivim Water tower in Rishon LeZion.JPG|250px|ממוזער|שמאל|מגדל המים בשכונת רביבים]]
נמצאת בצפון ראשון לציון. היא משתרעת ממחנה צריפין במזרח עד לרחוב גבעתי במערב, ומרחוב ירושלים בדרום עד לרחובות כתריאל רפופורט ויוסף בורג בצפון. בחלקה המערבי של השכונה נמצא שיכון סלע, בו מתבצעת תוכנית [[פינוי בינוי]] ונכון ל-2017 נבנו בו 5 מגדלי מגורים ו[[גלריה]] בפרויקט הנקרא "קריית האמנים". החלק שמזרחית לרחוב [[חנה לוין|חנה]] ומיכאל לוין הוא "נווה זאב". השכונה נקראת על שם גרעין העלייה לקיבוץ [[רביבים]]. סימן ההיכר של השכונה הוא [[מגדל מים|מגדל המים]] "[[שמואל שרירא (שרייר)|שרירא]]", שבנוי בצורת [[שעון חול]] ומעוטר ב[[צבע]]ים. בשכונה תיכון מקיף ז' "רביבים" (כולל את חטיבת הבניים "מיכה רייסר"), בית ספר יסודי "אופקים" ומרכז "אשכול פיס". בשנות ה-60 הוקמה בחלקה הדרומי של השכונה קריה חרדית של [[חסידות קאליב]].{{הערה|{{mynet|רונן דמארי|הסתיים השיפוץ בקריית קאליב|3738216|29 ביוני 2009}}.}} בית הכנסת שבקריה נחנך ב-1966, וכלל גם מקוה, ישיבה ופנימיה.{{הערה|{{מעריב|ע. גרא|חסידי קאליב חונכים ביום א' את "קרית קאליב" בראשון-לציון|19661214|129}}.}} מסוף [[העשור הראשון של המאה ה-21]] פועלת במקום ישיבה של [[חב"ד]]. בפינה הדרום-מערבית של השכונה "חורשת רביבים", בה אנדרטה לגרעיני התיישבות שיצאו מראשון לציון, ו"גן גבעתי", שמנציח את חמשת גדודי [[חטיבת גבעתי (תש"ח)]].

ב-[[2013]] הוקם [[פארק]] גדול ממזרח לדרך חיים הרצוג המחברת את השכונה עם [[כביש 44]], על שטח שפינה [[צה"ל]] מ[[מחנה צריפין]]. הפארק נקרא "[[גן בעברית]]" וכולל מדשאות, מתקני שעשועים לילדים, בריכה אקולוגית ועוד, ומבוסס על [[השפה העברית]].

=== שיכוני המזרח ===
[[קובץ:RishonStreets-YaakovSt-01.jpg|ממוזער|ימין|שדרות יעקב, ביחד עם שדרות יגאל אלון, מהוות את ציר התנועה העיקרי בשיכוני המזרח]]
שיכוני המזרח מורכבת ממספר שכונות: '''שיכון המזרח''', '''שיכון גורדון''', '''כפר אריה''', '''שכונת צמרות''' ו'''כלניות'''. שכונות צמרות וכלניות הן שכונות קטנות יחסית, והן נחשבות כפרבר שכונתי. היא נמצאת במזרח ראשון.

שיכון המזרח היא שכונה במזרח ראשון לציון בת 16,000 תושבים, והיא אחת מהשכונות הגדולות בראשון לציון.

במקור שכן במקום כפר ערבי בשם "[[אבו ריזק]]"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/maps/NNL_ALEPH990037762560205171/NLI#$FL25570802|כותרת=מפת אזור ראשון לציון מעודכנת לשנת 1953, הודפסה על ידי מחלקת המדידות בשנת 1955 (באנגלית) עם סימון הכפר 'אבו ריזק (הרוס בחלקו)'|אתר=הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור}}</ref> שהיה קן לכנופיות פורעים שהטרידו את העיר במיוחד ב[[מאורעות תרצ"ו|מאורעות 1936]] ואילך. לאחר קום המדינה נקרא המקום ע"ש חלל מבני העיר שנהרג על ידי מרצחים בני הכפר. במשך שנים היה השיכון "אקס טריטוריאלי" לעיר והיה מופרד ממנה פיזית על ידי פרדסים ושדות.

השכונה גובלת מצפון במחנה צריפין ורחוב [[ירושלים]], ממזרח ב[[באר יעקב]] ומחנה צריפין, בדרום בשיכון גורדון ובמערב בשכונות נווה הדרים ומישור הנוף (רחוב יגאל אלון). עם הקמת המדינה שוכנו בשכונה בעיקר עולים מ[[מדינות ערב]] ב[[מעברה|מעברות]], ולאחר מכן הועברו לשיכונים. מרבית הבתים בשכונה הם צמודי קרקע, בשכונה כיום הוקם מתנ"ס מודרני וקניון "מגדלי העיר" ופועלים בו שני בתי ספר יסודיים: "דוד רמז" ובית הספר הדתי "ישורון".

===נווה הדרים===
השכונה השוכנת במזרח העיר הוקמה בשנת [[1990]] ובעבר כונתה שכונת ברנשטיין. במערב השכונה נתחמת על ידי רחוב השומר, במזרח על ידי רחוב יגאל אלון, בצפון על ידי רחוב ירושלים ובדרום על ידי רחוב ראם. שמות הרחובות הם על שם בעלי הכנף. בשכונה 5,401 תושבים נכון ליוני 2012.{{הערה|מרכז מידע ומחקר, [http://www.rishonlezion.muni.il/meida/medaVenetunim_nivcharim/Documents/נווה%20הדרים.pdf נווה הדרים - פרופיל דמוגרפי של השכונה 30/06/2012], באתר עיריית ראשון לציון.}} בשכונה פועל 'מרכז ספורט נווה הדרים' ומתנ"ס שכונתי בשם 'נווה הדרים יגאל אלון'.

=== מישור הנוף ===
מישור הנוף היא אחת השכונות החדשות במזרח ראשון. היא משתרעת מרחוב הפלמ"ח במערב לרחוב יגאל אלון במזרח, ומשדרות נים בדרום לרחוב גרינשפן בצפון. השכונה נבנתה על גבי [[פרדס]]ים ושדות ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20]]. בדרום השכונה בתים צמודי קרקע ובצפונה רבי קומות. הגבול הדרום-מזרחי של השכונה הוא מסלול צעדות פופולרי. בשכונה גרים כ-5,000 תושבים.

===רמת אליהו (נווה אליהו)===
[[קובץ:War Memorial in Rishon LeZion.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אנדרטה לנופלים במערכות ישראל בשכונת רמת אליהו]]
[[קובץ:Poblespa008.jpg|מראה בפרויקט "פואבלו אספניול" בנווה חוף|250px|שמאל|ממוזער]]
[[קובץ:Rishonlecijon012.jpg|ממוזער|250px|רבי קומות בשער הים, סמוך לחוף הים]]
[[קובץ:Rischon006.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נאות שקמה]]
השכונה הוותיקה ביותר במערב העיר. ממוקמת בסמוך לכביש 4 ([[מחלף ראשון לציון|גשר ראשון]]). נוסדה בסוף [[1936]] על ידי חברת "עזרה וביצרון" כדי לשכן במקום משפחות של פליטים יהודים משכונות גבול [[תל אביב]]-[[יפו]] שנמלטו מבתיהם בתחילת [[מאורעות 1936]]. השכונה נקראה על שם החברה המייסדת והתושבים חיו חיים קשים בתוך החולות, מנותקים. ב-[[8 בדצמבר]] [[1966]] שונה שם השכונה ל"רמת אליהו" על שם המרגל [[אלי כהן (מרגל)|אלי כהן]].{{הערה|1=סופר מעריב בדרום, [http://jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?parm=hsJDL24tbXlkg0fd9bmZZRu26RW7UOuJK%2BG9zZSOcDfAH7e5YujUjlNnrLgAsIxTYw%3D%3D&mode=image&href=MAR%2F1966%2F12%2F01&page=18&rtl=true רמת אליהו - בראשון-לציון], [[מעריב]], 1 בדצמבר 1966.}} שכונה זו קלטה עולים רבים יוצאי עדות המזרח ו[[יהדות רומניה|יוצאי רומניה]] בעיקר. ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20]] החל גל עליית [[עליית ביתא ישראל|עולי אתיופיה]] ורבים מהם הצטרפו לשכונה. ב-[[1995]] אוחדה השכונה עם שכונת נווה ים הסמוכה ושמה שונה ל"נווה אליהו" אך לאחר התנגדות ועד שכונת נווה ים הוחלט בעירייה לבטל את האיחוד. רמת אליהו מונה כ-12,000 תושבים. בשכונה פועל קיום [[מתנ"ס]] מודרני ו[[בריכת שחייה|בריכה]] מקורה. בנוסף פועלים בה הסדנא לאמנות רמת-אליהו, בית הספר ויתקין, [[ישיבת ההסדר ראשון לציון]] ותחנת [[מכבי האש]] העירונית. בשכונה פועל גם שבט "יעד" מתנועת הצופים, סניף "רמת אליהו" של הנוער העובד והלומד, "בית היוצרים" של תנועת תרבות ובנוסף פועל גם סניף של בני עקיבא. בעבר פעל בשכונה "קולנוע הדר".

בנובמבר 2014 נחתם הסכם גג בין עיריית ראשון לציון ל[[משרד האוצר]], [[משרד השיכון והבינוי]] ו[[מינהל מקרקעי ישראל]] הכולל פרויקט [[התחדשות עירונית]] בשכונה. הפרויקט מבוסס על תוכנית בינוי-פינוי-בינוי ראשונה מסוגה במסגרתה בשלב ראשון ייבנו דירות חדשות בשכונות אחרות בעיר אליהן יעברו חלק מתושבי השכונה, לאחר מכן בשלב שני ייהרסו בתיהם של אלה שעברו ובמקומם ייבנו דירות חדשות אליהן יועברו שאר תושבי השכונה ובשלב השלישי והאחרון ייהרסו אחרוני הבתים בשכונה ובמקומם ייבנו דירות חדשות נוספות. בנוסף במסגרת הפרויקט יתבצע חיזוק ועיבוי של שאר הבניינים בשכונה במתכונת תמ"א 38/2.{{הערה|{{גלובס|אורי חודי|תוכנית חדשה לבניית 21 אלף דירות בראשון לציון|1000988471|24 בנובמבר 2014}}}}

===נווה ים===
נווה ים היא שכונה במערב ראשון לציון. השכונה הוקמה בשנות ה-90 המוקדמות. כיום השכונה מונה יותר מ-11 אלף תושבים.

במשך השנים נעשו כמה ניסיונות של העירייה לאחד את השכונה עם שכונת רמת אליהו (לימים נווה אליהו) אך התנגדות של ועד השכונה הכשילה את יוזמה זו.
בשכונה פועלים כיום שלוחה של האוניברסיטה הפתוחה, [[בית ספר תיכון|תיכון]] "מקיף י", [[בית ספר יסודי|בית הספר היסודי]] איתמר בן אבי ו[[חטיבת ביניים בישראל|חטיבת הביניים]] אבני החושן. כמו כן נמצא בשכונה [[בית אבות]] [[אחוזת ראשונים]] מרכז מסחרי "ראשונים", בית הספר היסודי ויתקין, תנועת נוער בני עקיבא ובית הכנסת המרכזי בשכונה "מעיין חיים".

===נווה חוף===
אחת מהשכונות המערביות ביותר בראשון לציון.
גבולותיה: במערב - שכונת שער הים. בדרום - שדרות [[רחבעם זאבי]] (בעבר שדרות [[משה דיין]] מערב), בצפון - הגבול המוניציפלי עם בת-ים ובמזרח - מב"ת מערב (אזור התעשייה החדש).

נקראה בעבר בשמות "נווה יהודית" (בשנות השבעים והשמונים), "פואבלו אספניול" (ע"ש פרויקט הבינוי המרכזי בה שנבנה באמצע [[שנות ה-80 של המאה ה-20]] שעיצובו כשל בנייה ספרדית כביכול).

תחילת השכונה (כ"גני יהודית") בבניית בנייני שיכון של [[עמידר]] בצידו הצפוני של רחובה הראשי (כיום רחוב [[זלמן שזר]]) באמצע [[שנות ה-70 של המאה ה-20]], פרויקט בינוי עצום בשם "פואבלו אספניול" שכלל בתים רבי קומות, בתים פרטיים וגם את מבנהו המקורי של בית הספר היסודי "חופית", "נווה חוף" באמצע שנות השמונים מהווה גם היום את רוב בנייני השכונה ונתן לשכונה את שמה הלא רשמי. כחלק ממסע הפרסום הקבלן נתן [[חסות מסחרית|חסות]] לסרט "[[נשיקה במצ"ח]]", ולכן הסצנה הראשונה מתרחשת בחנייה של רחוב חיים לנדאו 1.

ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20]] ממזרח לרחוב כורש נבנו בתים פרטיים רבים שלקראת תחילת שנות התשעים התרחבו עד לסוללת העפר שמשקיפה על מב"ת מערב ובו-בזמן 2 פרויקטים של מדורגים המכונים "מדורגי הים התיכון ומדורגי אל-גל נבנו במערב השכונה.

בעשור הראשון למאה ה-21 מולאו "חורים" בשכונה בעזרת בניינים רבי קומות חדשים בחלקה הצפוני-מערבי של השכונה וכמו כן מעבר לרחוב "[[חיל השריון]]" לכיוון חוף הים ממש.

בשכונה בתי הספר היסודיים: "חופית" ו"נווה חוף" ו[[מתנ"ס]] נווה חוף.

שמותיהם של רחובות השכונה מאופיינים בשמות חילות [[צה"ל]] (במערב) ובשמות הלקוחים מ[[מגילת אסתר]] (בבתים הפרטיים שבמערב). שלושה יוצאי הדופן לכלל זה הם הרחובות הראשיים [[זלמן שזר]] ו[[כורש]]{{הערה|1=רמז לניסיון של יוצאי [[איראן]] לבנות בתים פרטיים במזרח השכונה בשנות ה-70}} היוצרים כמעיין "צלב" ורחוב לנדאו שהוא הרחוב הראשי של פרויקט "פואבלו אספניול" בו נמצא בית הספר "חופית". בשכונה גרים 9,670 תושבים.

=== קריית גנים ===
שכונת קריית גנים היא שכונה במערב ראשון לציון, בסמוך ל[[מחלף גן רווה]]. השכונה מוקפת ב[[פארק]], ומכאן שמה. השכונה הוקמה בתחילת [[שנות ה-90 של המאה ה-20]] ומונה כ-7,000 תושבים. הרחוב הראשי, הנקרא על שם קיבוץ "נגבה", מקיף את השכונה וממנו מתפצלים יתר הרחובות הנקראים על שמות מושבי וקיבוצי חומה ומגדל, כגון: שדמות דבורה, שדה ורבורג, [[גנוסר]], [[ניר דוד]], [[בית הערבה]], [[בית יהושע]], [[שדה נחום]] וכו'. בשכונה חטיבת הביניים קריית גנים, בית הספר היסודי נגבה, מתנ"ס, מרכז מסחרי, טיפת חלב ובית כנסת.

=== נאות אשלים ===
[[קובץ:Rischon026.jpg|ממוזער|ימין|200px|נאות אשלים - רבי קומות סביב הפארק]]
שכונת נאות אשלים ממוקמת במערב העיר. היא גובלת במזרח בקריית גנים, במערב בקריית חתני פרס נובל ובצפון בקריית הלאום. השכונה נמצאת בגבולה הדרומי של העיר ומדרום לה משתרע כביש 431 ו[[מחלף קריית ראשון]] המחבר את הכביש לשכונה. רחוב התזמורת שאורכו קילומטר וחצי הוא רחובה הראשי של השכונה. ממנו מתפצלים שאר רחובות השכונה הנקראים על שמות [[כלי נגינה]]: המפוחית, האורגן, העוגב, הפסנתר, הגיתית, התוף, הכינור, החליל והקלנרית. רחובות החצוצרה והמצלתיים מקשרים את פנים השכונה החוצה וההפך ממזרח וממערב. בשכונה שלושה בתי ספר יסודיים: אומנויות, אתרים ואשלים אנתרפולוגי, ובית ספר על יסודי מקיף ט', שמולו ממוקם [[היכל מרדכי רוזנשטיין]] בו מתאמנת קבוצות הכדוריד השונות של [[הפועל ראשון לציון (כדוריד)|הפועל ראשון לציון]]. בסמוך למקיף פועל שבט "איתן" מתנועת [[הצופים העבריים]]. בשכונה מספר פארקים וגינות בתכנון אדריכל הנוף [[חיים כהנוביץ]]. עיצוב השכונה, זיכה אותה באות "מגשים ארץ ישראל יפה". השכונה מונה כ-11,000 תושבים.

=== כצנלסון ===
[[קובץ:RishonStreets-KatznelsonSt-02.jpg|ממוזער|250px|חלקו המרכזי של רחוב כצנלסון בו יש מעבר מבנייה גבוהה בחלק המזרחי לבנייה נמוכה (בתים פרטיים) בחלקו המערבי.]]
אחת מהגדולות שבשכונות ראשון ומונה כ-10,000 תושבים. השכונה מחולקת לשני חלקים:
* החלק הדרומי והוותיק יותר נקרא עד האיחוד "נווה כרמית" והוא משתרע מ[[שדרה|שדרות]] [[מנחם בגין|בגין]] עד רחוב [[אדמונד ג'יימס דה רוטשילד|רוטשילד]]. בחלק הזה נמצאים בתי הספר וכמו כן ה[[מתנ"ס]] של השכונה (בתי הספר היסודיים "[[בי"ס בארי ראשון לציון|בארי]]" ו"[[יסוד המעלה]]", ומקיף ג' [[עמית עמל]]) הוא מורכב ברובו מבניינים משותפים רבי קומות ובמיעוטו מבתים פרטיים ישנים משלהי שנות ה-70.
* החלק הצפוני והחדיש יותר נקרא עד האיחוד "משולש ז'בוטינסקי" באופן לא רשמי ו"בנות חיל" באופן רשמי בשל העובדה שהרחובות באזור הזה נקראים על שם נשות ראשי ממשלה ונשיאים, ונשים שתרמו תרומה לחברה הישראלית והוא משתרע מגן מנהיגי האומה עד שדרות בגין, חלק זה מורכב ברובו המוחלט מבתים פרטיים ו[[וילה|וילות]].

בשנת [[2007]] אוחדו שני החלקים הללו לשכונה אחת שנקראת על שם הרחוב הראשי שבה - כצנלסון. השכונה משתרעת בין רחוב רוטשילד בדרום לגן המנהיגים בצפון, ובין [[כביש 441|רחוב ז'בוטינסקי]] במזרח לכביש 4 [[שדרות בן-גוריון (ראשון לציון)|שדרות בן-גוריון]] במערב.

=== כרמים ===
שוכנת במערב העיר ומונה כ-7,400 תושבים. ובה בית ספר יסודי "כרמים", בית ספר יסודי ממלכתי דתי "זבולון המר" וחטיבת הביניים "רבין". בשכונה מרכז מסחרי וכן פארק הזיכרון הכולל אגם ומתקני משחק. במהלך מבצע "עמוד ענן", בניין בשכונה נפגע כתוצאה מירי [[רקטה]]. ליד השכונה יש את שכונת קריית הלאום, שתלמידיה הולכים לבתי ספר בשכונת כרמים. שכונת כרמים היא שכונה מאוד מפותחת ומשפחתית.

=== נאות שקמה ===
נאות שקמה היא שכונה במערב העיר. השכונה הוקמה לקראת סוף שנות התשעים על שטח החולות שהיה ידוע כ"חולות ה' ". שמות רחובותיה קרואים ברובם על שמות רבנים גדולים כגון: [[יחיא קאפח|הרב קאפח]], [[משה צבי נריה|הרב נריה]] ועוד, וכן גם על שמות של אנשי רוח, סופרים ו[[משורר]]ים כגון: [[מרטין בובר]], [[רחל המשוררת]]. ארבעת הרחובות הראשיים בשכונה הם: [[גדולי ישראל]], [[תור הזהב של יהודי ספרד|תור הזהב]], מורשת ישראל והשירה העברית. בשכונה שוכן קניון "הבאר" ומרכז מסחרי בשם "קארדו". בצידה הצפון מערבי של השכונה, נמצא פארק שקמה, הגובל ברחוב הראשי [[משה דיין]] פינת [[חיים בר-לב]] ומול ה[[סינמה סיטי]]. בקצהו הדרום מערבי של הפארק, נמצא אצטדיון האתלטיקה העירוני. בשכונה שלושה בתי ספר יסודיים: נווה עו"ז, שקמה ומרחבים, ושני בתי ספר על יסודיים: מקיף ח' ע"ש חיים בר-לב ומקיף יא' הראשונים ע"ש [[אילן רמון]]. בשכונה ישנו ציבור דתי גדול, ולכן קיים בה רחוב דתי סגור בשבת ופועלים בה שלל בתי כנסת. בשכונה יש כ-15,000 תושבים.

=== מרום ראשון (צוריאל) ===
מרום ראשון (צוריאל) היא שכונה חדשה בצפון-מזרח ראשון לציון. אכלוסה החל בשנת 2012. השכונה תחומה בין הרחובות מנחם גינדי מצפון, ד"ר יוסף בורג ממערב, כתריאל רפפורט מדרום, ושד' חיים הרצוג ממזרח. בשכונה בנייה בלתי צפופה, גינות ירוקות עם מתקני שעשועים לילדים, מוסדות חינוך חדישים ומרווחים: 7 גני ילדים, ובית-ספר יסודי 'תמיר' אשר מיישם עקרונות ידידותיים לסביבה. כמו כן, במרחק הליכה מהשכונה נמצא "גן בעברית", פארק רחב ידיים, שנבנה על חלק משטח מחנה צריפין שפונה, ובו מרחבים ירוקים, מסלולי הליכה ורכיבה, מתקני שעשועים לילדים העושים שימוש במאפיינים מתוך השפה העברית (כגון: גבעת האותיות), בריכה אקולוגית ואפילו בית קפה 'גן סיפור'. שמות הרחובות בשכונה נקראים על שם ההכשרה וההתיישבות העברית ויישובים שגרעיני מקימיהם יצאו מראשון לציון. הגישה אל שכונת מרום ראשון נוחה הודות לקווי התחבורה הציבורית העוברים בגבולותיה (אך לא בתוך השכונה) והודות לקרבתה לכניסה המזרחית שנפתחה לראשון לציון (בשד' חיים הרצוג) ומובילה לכביש 44 ולאזור צריפין והמרכז הרפואי אסף הרופא.

=== נחלת יהודה ===
את נחלת יהודה הקימו נציגים מוועד חובבי ציון ב-1913 כמושב חקלאי מצפון לראשון לציון. הוא נקרא על שם ד"ר יהודה לייב פינסקר, והיה למושב העובדים השני שהוקם בארץ. עם השנים עברו תושבי המושב בהדרגה מ[[פרנסה]] מחקלאות לשינוי ייעוד הקרקע ומכירתה למבני מגורים עבור תושבים חדשים. שאלת האיחוד עם ראשון לציון עלתה עוד בשנות ה-50 של המאה הקודמת, אך האיחוד יצא לפועל באופן רשמי רק ב-1988. באפריל [[2018]] אישרה הוועדה המחוזית תוכנית התחדשות בצפון ראשון לציון, כאשר במסגרת "[[פינוי בינוי]]", ייבנו בשכונה כ-800 דירות חדשות.{{הערה|{{TheMarker|גילי מלניקצי|פינוי בינוי בראשון לציון: 800 דירות ייבנו במקום אצטדיון כדורגל|1.6028683|25 באפריל 2018}}}}

==עיריית ראשון לציון==
[[קובץ:Sjfela020413 061.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית בית עיריית ראשון לציון]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 9318 the old city hall in rishon lezion.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית העירייה הישן במדרחוב רוטשילד, כיום מלון רפאל האוס]]
{{הפניה לערך מורחב|עיריית ראשון לציון}}
עיריית ראשון לציון היא גוף ה[[רשות מקומית|שלטון המקומי]], במעמד של [[עירייה]], האחראי לניהול השוטף של העיר ראשון לציון, ובה מכהנים 29 חברי מועצה. ככל רשות מקומית, עוסקת העירייה בעניינים מוניציפליים מסוג הסדרת שרותי [[חינוך]], [[תרבות]], [[רווחה]], [[תשתית|תשתיות]], ניקיון ו[[תברואה]] וכדומה.

ואלה הם ראשי העירייה שכיהנו בראשון לציון:
{| class="wikitable" align="center"
|-
|'''מניין''' || '''[[ראש עירייה|ראש העירייה]]''' || '''מספר קדנציות רצופות''' || '''משך הכהונה'''|| '''סיעה'''
|-
|1 || [[אליקום אוסטשינסקי]] {{ביאור|נבחר לראשות המועצה המקומית ב-1946, ולאחר שראשון הוכרזה כעיר ב-1950, המשיך לכהן כראש העיר של ראשון עד שנת 1951}} || 1 ||[[1950]]–[[1951]]||[[הציונים הכלליים]]
|-
|2 || [[אריה שפטל]] {{ביאור|התפטר מתפקידו כראש העירייה לדבריו מסיבות בריאותיות, אך המשיך לכהן כחבר מועצה}} || 1 ||[[1951]]–[[1952]] || rowspan="3" |[[מפא"י]]
|-
|3 || [[משה גבין]] || 1 ||[[1952]]–[[1955]]
|-
|4 || [[גרשון מן]] {{ביאור|התפטר מתפקידו בעקבות בעיות עם סיעות האופוזיציה}} || 1 ||[[1955]]–[[1956]]
|-
|5 || [[חנה לוין]] || 1 ||[[1956]]–[[1960]] ||[[הציונים הכלליים]]
|-
|(2) ||[[אריה שפטל]] {{ביאור|הודח מתפקידו לאחר תרגיל פוליטי של סיעות הימין במועצה}} <small>(כהונה שנייה)</small> || 1||[[1960]]–[[1962]] ||[[מפא"י]]
|-
|6 ||[[נעם לאונר]] || 1 ||[[1962]]–[[1965]] ||[[הציונים הכלליים]]
|-
|(2) ||[[אריה שפטל]] <small>(כהונה שלישית)</small> || 1||[[1965]]–[[1969]] ||[[מפא"י]]
|-
|7 ||[[חנניה גיבשטיין]] || 3 ||[[1969]]–[[1983]] ||[[גח"ל]] (קדנציה ראשונה), {{ש}} רשימה עצמאית (2 קדנציות)
|-
|8 ||[[מאיר ניצן]] || 5 ||[[1983]]–[[2008]] ||[[מפלגת העבודה הישראלית|מפלגת העבודה]]
|-
|9 ||[[דב צור]] || 2 ||[[2008]]–[[2018]] ||רק ראשון
|-
|10 ||[[רז קינסטליך]] || 1, מכהן ||[[2018]]– || הירוקים + הצעירים
|}
{{ביאורים}}

בתקופת שלטון [[האימפריה העות'מאנית]] בארץ, העות'מאנים מינו לכל יישוב [[מוכתר]], ובידיו הייתה הסמכות הבלעדית על תושבי היישוב. כאשר כבשו [[בריטניה|הבריטים]] את [[ארץ ישראל]] בשנת [[1917]], צומצמו מאוד זכויות המוכתר, ו[[המנדט הבריטי|חוקי המנדט]] נכנסו לתוקף. במושבה ראשון לציון נבחר ועד ויו"ר הוועד, ומאוחר יותר נבחרה מועצה מקומית ויו"ר המועצה, וענייני המושבה נוהלו באמצעים [[דמוקרטיה|דמוקרטים]]. המושבה התרחבה ובשנת [[1946]] נבחר [[אליקום אוסטשינסקי]] ממפלגת [[הציונים הכלליים]] לראשות המועצה ועמד בראשה עד שנת [[1951]], כאשר בתקופת כהונתו, בשנת [[1950]], הוכרזה ראשון לציון כעיר.

בית העירייה שוכן ברחוב הכרמל 20 (מול היקב) מ-[[2005]], אז עברה אליו ממשכנה הקודם במדרחוב רוטשילד. ראש העירייה הנוכחי הוא [[רז קינסטליך]].

===ראשי ועד המושבה והמועצה המקומית===
{{טורים
| רוחב = 26em
| תוכן = * [[זלמן דוד ליבונטין]]: 1882–1883
* [[נפתלי אברהם הלל]] 1897–1898
* [[אהרן מרדכי פריימן]]
* [[מנשה מאירוביץ]]
* [[ברוך פפירמייסטר]] 1903-1902 וב-1909,
* [[דוד סגל (ראשון לציון)|דוד סגל]]
* [[משה וקסלר]] (וכסלר) 1903 - 1904
* [[יעקב כנר]]
* [[כתריאל רפפורט]]: [[ה'תרע"ח]] - ה'תרפ"א 1917–1921
*[[נחמה פוחצ'בסקי]]: 1919 - נבחרה ברוב קולות נשים וגברים אך בשל "מצב חרום" הסתפקה בחברות בוועד המושבה והתפקיד עבר לאחר.
* [[מנשה מאירוביץ]]: 1922
* [[דב חביב לובמן]]: 1923–1925 (כראש מועצה{{הערה|1=לפני זה כיהן לסירוגין כראש ועד המושבה. ראו [http://www.gen-mus.co.il/person/?id=1331 חביב לובמן דב אברהם] באלבום המשפחות, מוזיאון ראשון לציון.}})
* [[שמואל אוסטשינסקי]]: 1926–1927
* [[מנשה מאירוביץ]]: 1928–1931
* [[יחיאל טרכטנברג]]: 1932
* [[יעקב פריימן (ראש מועצה)|יעקב פריימן]]: 1933–1936
* [[מיכאל לוין]]: 1936–1939
* [[זרובבל חביב]]: 1939–1946
* [[אליקום אוסטשינסקי]]: 1946–1950 (לאחר שראשון הוכרזה כעיר ב-1950 הוא המשיך לכהן כראש העיר של ראשון עד שנת 1951)
}}

== ערים תאומות ==
ראשון לציון מקיימת קשרים עם 17 [[ערים תאומות]]:{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.rishonlezion.muni.il/Lists/List/CustomDispForm.aspx?ID=213|כותרת=מזל טוב: שתי ערים תאומות חדשות לראשון לציון|אתר=באתר עיריית ראשון לציון|תאריך=15 ביולי 2019}}}}
* {{עיר תאומה|נים (עיר)|צרפת|מתאריך=1986}}
* {{עיר תאומה|מינסטר|גרמניה|מתאריך=1981}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.rishon4u.co.il/מדורים/תרבות/דרישת-שלום-חמה-ממינסטר-העיר-התאומה-של-ר/|כותרת=40 שנה לברית ערים תאומות של ראשון לציון עם מינסטר בגרמניה|הכותב=אבי קקון|אתר=באתר Rishon4u.co.il}}}}
* {{עיר תאומה|לובלין|פולין}}
* {{עיר תאומה|טראמו|איטליה|מתאריך=1988}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.discoverteramo.it/en/Location/Teramo/180-27-1.html|כותרת=Useful info|אתר=באתר DiscoverTeramo.it}}}}
* {{עיר תאומה|מחוז הנסיך ג'ורג'|ארצות הברית|מרילנד}}
* {{עיר תאומה|הירנפיין|הולנד}}
* {{עיר תאומה|טיינג'ין|הרפובליקה העממית של סין|מתאריך=1994}}<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://tscpe.org/eng/City_Show.asp?id=513|כותרת=TIANJIN SISTER-CITY COUNCIL FOR THE PROMOTION OF ENTERPRISES|אתר=tscpe.org|תאריך_וידוא=2020-10-07}}</ref>
* {{עיר תאומה|בראשוב|רומניה|מתאריך=1996}}
* {{עיר תאומה|דברצן|הונגריה}}
* {{עיר תאומה|קריית שמונה|ישראל}}
* {{עיר תאומה|סנקט פטרבורג|רוסיה}}
* {{עיר תאומה|חרקוב|אוקראינה}}
* {{עיר תאומה|פרשוב|סלובקיה}}
* {{עיר תאומה|לבוב|אוקראינה}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.hashikma-rishon.co.il/sports/24512|כותרת=הזמנה לתושבי ראשון לציון: בואו להתחרות בטריאתלון באוקראינה|אתר=באתר [[השקמה]]|תאריך=11 באוגוסט 2019}}}}
* {{עיר תאומה|גונדר|אתיופיה}}
* {{עיר תאומה|קובנה|ליטא|מתאריך=2019}}
* {{עיר תאומה|קרמנצ'וג|אוקראינה|מתאריך=2019}}

==אקלים==
 {{אקלים
|רוחב=
|ללא מרכוז=
|שנה_מקס=
|שנה_מינ=
|שנה_מקס_שיא=
|שנה_מינ_שיא=
|שנה_משק=
|ינו_מקס=18.1
|פבר_מקס=17.8
|מרץ_מקס=20.2
|אפר_מקס=24.9
|מאי_מקס=27.3
|יונ_מקס=29.2
|יול_מקס=31.3
|אוג_מקס=31.2
|ספט_מקס=29.7
|אוק_מקס=27.6
|נוב_מקס=23.8
|דצמ_מקס=20.2
|ינו_מקס_שיא=
|פבר_מקס_שיא=
|מרץ_מקס_שיא=
|אפר_מקס_שיא=
|מאי_מקס_שיא=
|יונ_מקס_שיא=
|יול_מקס_שיא=
|אוג_מקס_שיא=
|ספט_מקס_שיא=
|אוק_מקס_שיא=
|נוב_מקס_שיא=
|דצמ_מקס_שיא=
|ינו_מינ=7.3
|פבר_מינ=7.1
|מרץ_מינ=9.3
|אפר_מינ=12.2
|מאי_מינ=15.4
|יונ_מינ=17.9
|יול_מינ=20.8
|אוג_מינ=21.3
|ספט_מינ=19.4
|אוק_מינ=15.8
|נוב_מינ=12.3
|דצמ_מינ=9.4
|ינו_מינ_שיא=
|פבר_מינ_שיא=
|מרץ_מינ_שיא=
|אפר_מינ_שיא=
|מאי_מינ_שיא=
|יונ_מינ_שיא=
|יול_מינ_שיא=
|אוג_מינ_שיא=
|ספט_מינ_שיא=
|אוק_מינ_שיא=
|נוב_מינ_שיא=
|דצמ_מינ_שיא=
|ינו_משק=140
|פבר_משק=111
|מרץ_משק=62
|אפר_משק=14
|מאי_משק=2
|יונ_משק=0
|יול_משק=0
|אוג_משק=0
|ספט_משק=0.5
|אוק_משק=26
|נוב_משק=74
|דצמ_משק=114
|מקור=[https://www.israelweather.co.il/week_Archives.asp?tbSelCity=20&tbSelYear=2020&tbSelMonth=8 Israel Weather]
|מיקום=ראשון לציון}}

==גלריית תמונות==
<gallery widths="130px" heights="130px" perrow="5" mode = packed>
Image:RishonLeZion-bethaam01.jpg|[[בית העם בראשון לציון|בית העם]] העתיק
תמונה:RishonLeZion-carmelhouse01.jpg|[[בית בלקינד-לוין]] ברחוב הכרמל 5. [[סגנון אקלקטי|סגנונו אקלקטי]].
תמונה:Rishon (88).JPG|פסל התקומה, יצירתו של [[אליעזר ויסהוף]]
תמונה:Rischon041.jpg|כיכר רבין ובמרכזו אנדרטה ל[[יצחק רבין|זכרו]]
Image:תמונה 1213.jpg|[[גן המנהיגים]] - הבריכה בצורת [[מגן דוד]]
קובץ:Chava samuel 031 copy.jpg|"יד לנופלים" ([[1964]]) תבליט קרמי מאת [[חוה סמואל]] ב[[בית יד לבנים (ראשון לציון)|בית יד לבנים]] (במקור בית פקידות הברון)
קובץ:HaMatzevaRishonLeZion001.jpg|[[אנדרטה לזכר בני ראשון לציון שנפלו במערכות ישראל|ה"מצבה"]] - גן הזיכרון ל[[חלל מערכות ישראל|חללי מערכות ישראל]] בני ראשון לציון
קובץ:Krupp75mm-pic005.jpg|[[תותח קרופ 75]] ב"[[המצבה (ראשון לציון)|מצבה]]"
קובץ:PikiWiki Israel 9357 sycamore memorial in rishon lezion.jpg|[[בית העלמין הישן בראשון לציון|בית העלמין הישן]] של ראשון לציון, בקצה רחוב גבעתי
קובץ:KALIVRISHON.jpg|[[חסידות קאליב|קריית קאליב]]
קובץ:Rishon LeZion West Aerial View.jpg|[[צילום אוויר|תצלום אוויר]] של ראשון לציון.
</gallery>
{{+-}}

== לקריאה נוספת ==
* [[זלמן דוד ליבונטין]], '''ייסוד המושבה ראשון לציון''' 1882 - 1883, (בתוך) [[זכרונות ארץ ישראל]], העורך: [[אברהם יערי]], פרק ל"ח
* [[משה סמילנסקי]], [[פרקים בתולדות היישוב]], כרך א' ואחרים, תל אביב: [[הוצאת דביר]], 1939
* [[אברהם יערי]], [[זכרונות ארץ ישראל]] - כרך א':
* [[רן אהרנסון]], '''הברון והמושבות - ההתיישבות היהודית בא"י בראשיתה''', ירושלים 1990 {{ULI|004766654}}
* [[מנשה מאירוביץ]], '''קומץ הזרעונים הראשון''', 1882 - פרק מ"א
* דוד יודילביץ, '''בית הספר העברי הראשון בראשון לציון''', 1886 - 1885 - פרק מ"ב
* [[מיכל זלמן פוחצ'בסקי]], '''לתולדות הגפן בראשון לציון''', 1882 - 1889 - פרק מ"ג
* [[דב חביב לובמן]] וזרובבל חביב, '''קורות ראשון לציון: מיום ייסודה עד פרוץ [[מלחמת ששת הימים]]''', ראשון לציון: הוצאת המחבר, תשל"א 1971. {{ULI|004083606}}
* [[רן אהרנסון]], "ראשון לציון", בתוך: '''לכו ונלכה - סיורים במושבות העלייה הראשונה''', הוצ' יד בן-צבי, ירושלים 2004, עמ' 17–51
* '''[[אורי פורת]]''', "'''רישון: המזרח הפרוע'''", אנקדוטות וסיפורים מבדחים מראשון הקטנה והפרלמנט של ראשון
* "'''שנתון סטטיסטי ראשון לציון'''" בהפקת המרכז לתכנון אסטרטגי ומידע (מתא"מ) בעיריית ראשון לציון
* יונה שפירא, '''בזכות הנשים: נשים בראשון לציון''', ראשון לציון: מוזיאון ראשון לציון, 2008

===מחקר===
* {{מטח|[[רות קרק]] ויוסף גלס|תרומתו של חיים אמזלאג לקהילה היהודית|7754|בתוך: '''יזמים ספרדיים בארץ-ישראל: משפחת אמזלאג, 1918-1816''', ירושלים: [[הוצאת מאגנס]], 1993}}
* {{קתדרה|יעקב קלנר|מרד המתיישבים בראשון לציון ב-1887 ומרד המהגרים היהודים בניו יורק ב-1882|5.3|5, אוקטובר 1977}}
* {{קתדרה|דן גלעדי|ראשון-לציון בחסות הברון רוטשילד (1900-1882)|9.1|9, אוקטובר 1978}}
* {{קתדרה|אורי שפר|מושב-עובדים בנחלת-יהודה (תרע"ג - 1913)|53.7|53, ספטמבר 1989, עמ' 106-85}} (חסר: עמ' 98–99)
* {{קתדרה|[[יוסי בן-ארצי]]|חידוש בכל מחיר?|55.11|55, מרץ 1990, עמ' 184-183}}
* {{קתדרה|אורי שפר|האם ביטול בכל מחיר?|60.11|60, יוני 1991, עמ' 194-193}}
* {{קתדרה|[[בת ציון עראקי קלורמן]]|התיישבות פועלים תימנים ואשכנזים, מראשון-ציון לנחלת-יהודה ובחזרה|84.4|84, יולי 1997, עמ' 106-85}}
* {{קתדרה|[[יוסף לנג]]|תחיית הלשון העברית בראשון-לציון – 1914-1882|103.6|103, מרץ 2002, עמ' 103-85}}
* [[רן אהרנסון]], 'שימורה של מושבה בלב עיר', בתוך: '''עת־מול''' 224: 130 שנה לראשון לציון, 2012

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימסע=ראשון לציון}}
* {{אתר רשמי|http://www.rishonlezion.muni.il}}
* {{בוט יישובים/8300|פרופיל}}
* "[https://web.archive.org/web/20150708212645/http://kotar-rishon-lezion.org.il/ביבליוגרפיה/ דיוקן העיר]", קטלוג ספרים ומאמרים בנושא ראשון לציון
* "'''[https://web.archive.org/web/20140819213803/http://www.rishonlezion.muni.il/meida/hofesh_hamedaa/Documents/Hovert9_93.pdf מדריך רחובות העיר ראשון לציון 2009]'''", עיריית ראשון לציון
* [http://www.inature.info/wiki/מרכז_ראשון_לציון סיור במרכז ראשון לציון], אתר "טבע ונופים בישראל"
* [http://www.tiuli.com/track_info.asp?track_id=79 טיולים בראשון לציון], אתר "טיולי"
* [http://www.rishonlezion-museum.org.il אתר מוזיאון ראשון לציון]
* {{בלוג ארכיון המדינה|131 שנים להקמת ראשון לציון - התחלות|2013/07|131}}
* {{ynet|דוד הכהן|התגלתה מפה של ראשון לציון הצעירה|3183793|14 בדצמבר 2005|קישור מחבר=ללא}} (על מפה משנת 1890)
* {{xnet|[[נעמה ריבה]]|תנועה מנוגדת בראשון לציון: החייאת מרכז העיר - והקמת קניון ענק|3101937|20 ביולי 2013}}
* {{וואלה|דנה ירקצי|ראשון לציון, עיר ממוצעת. וגאה בזה|2842919|2 באפריל 2015}}
* {{יוטיוב|FRgs7lRJ2Po|שם=ראשון לציון בשנת 1913}}
* {{סרטונים}} [https://jfc.org.il/news_journal/27455-2/94324-2/ חגיגת בציר בראשון לציון, '''1937'''], באתר [[ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים]]
* {{רשות העתיקות||11662}}
* {{NFC|אלי אלון|70 שנה להפצצה האווירית על ראשון לציון|0024-D-128105-00|4 ביוני 2018}}
* {{TheMarker|חגי עמית|ראשון לציון - שכונת הפרברים הגדולה של תל אביב|1.6675636|25 בנובמבר 2018}}
* {{mako|אילן ארנון|בין מזרח למערב: ביקור מפתיע בראשון לציון|1fcbd7ccfdc4481027|travel-israel/magazine|13 בנובמבר 2022}}
* {{תמונה}} {{הארץ|משה גלעד|סיור במסלול ההיסטורי שפוקד כמה מן המבנים הראשונים במושבה|00000184-c711-d05a-a3b4-e77145de0000|30 בנובמבר 2022}}
* {{בריטניקה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007554831205171|ראשון לציון (ישראל)}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{ראשי עיריית ראשון לציון}}
{{חברות פורום ה-15}}
{{מחוז המרכז}}

{{תמונה רחבה|Rischonpan.jpg|1000px|מראה פנורמי צפונה ומערבה מהמצודה האשורית במערב העיר}}
{{הערים הגדולות של ישראל}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:ראשון לציון|*]]
[[קטגוריה:פורום ה-15]]
[[קטגוריה:מושבות]]
[[קטגוריה:ישראל: ערים]]
[[קטגוריה:יישובים שהוקמו בעלייה הראשונה]]
[[קטגוריה:ערים במחוז המרכז]]
[[קטגוריה:גוש דן]]
[[קטגוריה:יישובים שהוקמו ב-1882]]