רדיו-אסטרונומיה

המערך הגדול מאוד, אינטרפרומטר רדיו בניו מקסיקו, ארצות הברית

רדיו-אסטרונומיה הוא תת-תחום במדע האסטרונומיה העוקב אחרי גרמי השמיים ביחס לקרינת גלי הרדיו הנפלטת מהם.

הגילוי הראשוני של קרינת גלי רדיו מעצם שמיימי היה בשנת 1930, כשהפיזיקאי האמריקאי קרל ג'נסקי צפה בקרינת רדיו הבוקעת משביל החלב. בהמשך זוהו מספר מקורות רדיו נוספים ברחבי החלל, ובתוכם כוכבים וגלקסיות. בנוסף זוהו מקורות שלא היו ידועים לפני-כן כעצמים בעלי משמעות ובהם קוואזרים, פולסרים, ומייזרים. גילוי קרינת הרקע הקוסמית בתדרי רדיו נחשב לתמיכה משמעותית בתיאורית המפץ הגדול.

קליטת קרני הרדיו מתבצעת על ידי אנטנות רדיו המכונות טלסקופי רדיו, המוצבות באופן יחיד או כקבוצת טלסקופים מקושרים המשתמשים בטכניקת אינטרפרומטריית רדיו. שימוש באינטרפרומטריה מאפשר לרדיו-אסטרונומיה להגיע לרזולוציה אופטית גבוהה, מכיוון שיכולות ההבחנה של אינטרפרומטר נקבעות על ידי המרחק בין מרכיביו, ולא על פי גודל רכיביו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רדיו-אסטרונומיה בוויקישיתוף

• topic/radio-emission רדיו-אסטרונומיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• רדיו-אסטרונומיה, דף שער בספרייה הלאומית

ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי החלל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.