ריאד סאטוף

ריאד סאטוף
Riad Sattouf
رياض سطوف
	ריאד סאטוף בשנת 2014
לידה	5 במאי 1978 (בן 45); פריז, צרפת
מדינה	צרפת
ידוע בשל	L'Arabe du futur
השכלה	School of Fine Arts of Rennes; Gobelins; בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה ;
תקופת הפעילות	מ-2000
מקצוע	קריקטוריסט
מעסיק	Fluide Glacial, שרלי הבדו
פרסים והוקרה	פרס רנה גוסיני של פסטיבל הקומיקס הבינלאומי באנגולם (2003); אבירות במסדר ההצטיינות הלאומי (2 במאי 2017); פרס סזאר לסרט הטוב ביותר (2010); פרס סזאר לסרט הטוב ביותר (2010); RTL Prize for comic book (2014); Angoulême International Comics Festival Prize for Best Album (2015); גלובוס הקריסטל (2008); Angoulême International Comics Festival Prize for Best Album (2010); הפרס הגדול של העיר אנגולם (25 בינואר 2023); prix Jacques-Lob (2008); אביר מסדר האמנויות והספרות ;
	http://www.riadsattouf.com

ריאד סאטוף (בצרפתית: Riad Sattouf, בערבית: رياض سطوف; תעתיק מדויק מערבית: ריאצ' סטוף) הוא קריקטוריסט צרפתי, אמן קומיקס ובמאי קולנוע ממוצא פרנקו-סורי. ידוע בעיקר בזכות פנטלוגיית הזכרונות הגרפיים עטורת הפרסים L'Arabe du futur ("ערבי העתיד") ובסרטו עטור הפרסים Les Beaux Gosses. הוא עבד גם בשבועון הצרפתי הסאטירי "שרלי הבדו" במשך עשר שנים, משנת 2004 ועד אמצע 2014, והוציא לאור לוחות ציור של אחת מיצירותיו הגדולות La vie secrète des jeunes.

קורות חיים וקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריאד סאטוף נולד בפריז, לאב סורי ולאם צרפתייה, ובילה את ילדותו בלוב ובסוריה. הוא חזר לצרפת לבלות את שנות העשרה שלו בבריטני, כשלמד בברן. הוא היה קורא מושבע של ספרי קריקטורה וכתבי-עת, שנשלחו אליו על ידי סבתו, והוקסם מהם. אף על פי שלמד טיסה, הוא הגיש בקשה ללמוד ב-École Pivaut ואז ב-Gobelins L'Ecole de L'Image כדי ללמוד אנימציה. הקריקטוריסט המפורסם אוליבייה ווטין הבחין בכישרונו והכיר לו את גאי דלקור, הבעלים של דלקור, מו"ל שמתמחה בסרטים מצוירים. דלקור פרסם את ספרו הראשון של סאטוף, "פטי ורגלס", המבוסס על קו עלילה מאת אריק קורביראן.

בסגנון אישי והומוריסטי ייחודי הוא סיפר את תצפיות גיל ההתבגרות שלו ב-Manuel du puceau וב-Ma Circoncision שפורסמו בהוצאת Bréal Jeunesse בבעלות ג'ואן ספר. הספרים הודפסו בהמשך על ידי בית ההוצאה לאור L'Association. ב-Ma circoncision הוא הוקיע את ברית המילה כמעשה אכזרי ואבסורדי, שהונח על רקע החיים הסוציו-פוליטיים בסוריה הקדמונית בשנות השמונים.

לאחר מכן פרסם את סדרת Jérémie באוסף המצויר Poisson Pilote בהוצאת Dargaud. זהו סיפורו של נער מתבגר סנטימנטלי ולא יציב והוא מאוד אוטוביוגרפי. הוא הופיע גם ב-No sex in New York בשנת 2004 ביוזמת היומון הצרפתי Libération.

בשנת 2005 פרסם את Retour au collège שזכה להצלחה גדולה. מעודד מכך יצר סאטוף את הדמות המאצ'ואיסטית והאמביוולנטית פסקל ברוטל.

בין השנים 2004–2014 פרסם רצועה שבועית בשבועון הצרפתי הסאטירי "שרלי הבדו" תחת הכותרת "La vie secrète des jeunes", ובה סיפר אנקדוטות מהחיים האמיתיים. הרצועות פורסמו מחדש בשלושה כרכים, האחד בשנת 2007, השני ב-2010 והאחרון בשנת 2013. בסוף 2014 הוא עזב את "שרלי הבדו" ועבר ל"לה נובל אוב", מגזין שבועי, עם רצועה חדשה בשם Les cahiers d'Esther (המחברות של אסתר), המבוססת על סיפורים אמיתיים שסיפרה לו אסתר א', ילדה שהייתה בן 9 כשהרצועה התחילה.

סאטוף התנסה גם בדיבוב סרטים. הוא העניק את קולו לדמות מצוירת ב-"Petit Vampire" שעיצב ידידו, הקריקטוריסט ג'ואן ספר.^[1]

כשעבר לתעשיית הקולנוע, ביים את סרטו הראשון, Les Beaux Gosses (הידוע גם בכותרתו האנגלית The Kiss Kissers). הוא יצא לאור ב-10 ביוני 2009 וזכה להצלחה רבה בצרפת – מיליון איש צפו בחודשיים הראשונים לצאתו. בסרט מתאר סאטוף את חיי האהבה ואת בוא גיל ההתבגרות. הסרט היה מועמד לשלושה פרסי סזאר בשנת 2010: סרט הבכורה הטוב ביותר, השחקן החדש הטוב ביותר (עבור וינסנט לקוסט בתפקיד הרווה) והשחקנית המשנה הטובה ביותר (עבור נומי לבובסקי בתפקידה כאמה של הרווה). הוא זכה בפרס הזהב לסרט הבכורה הטוב ביותר, השחקן החדש הטוב ביותר עבור וינסנט לקוסט ואנתוני סוניגו, הבמאי והמפיק הצרפתי החדש הטוב ביותר עבור סאטוף עצמו, ופרס ז'אק פרווטר לתסריט ועיבוד הטוב ביותר עם שותפו לכתיבה מארק סיריגאס.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2003: Angoulême International Comics Festival René Goscinny award for Les pauvres aventures de Jérémy, volume 1, Les jolis pieds de Florence.
ב-2007, Jacques Lob Prize for Pascal Brutal, volume 2, Le mâle dominant.
ב-2008, Globes de Cristal Award for best cartoon for La vie secrète des jeunes.
ב-2010, Angoulême International Comics Festival's Prize for Best Album for Pascal Brutal, volume 3, Plus fort que les plus forts (Fluide Glacial).
ב-2014–2015, L'Arabe du futur, vol. 1: Une jeunesse au Moyen-Orient (1978–1984) has won the Grand prix RTL de la bande dessinée, Prix BD Stas/Ville de Saint-Étienne and Angoulême International Comics Festival's Prize for Best Album (Sattouf's second).

סרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

2010: Académie des Césars' (Académie des arts et techniques du cinéma) César Award for Best Debut for directing Les beaux gosses.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

2003: Manuel du puceau (Bréal Jeunesse, Rosny-sous-Bois)
2004: Ma circoncision (Bréal Jeunesse, Rosny-sous-Bois)
2004: No Sex in New York (Dargaud collection, Poisson Pilote, Paris)
2005: Retour au collège (Hachette Littératures collection, La Fouine Illustrée, Paris)
2007: La vie secrète des jeunes, (L'Association collection, Ciboulette, Paris)
2014: L'Arabe du futur, vol. 1: Une jeunesse au Moyen-Orient (1978–1984), Allary éditions, Paris.
- The Arab of the Future 1: A Childhood in the Middle East, 1978-1984 (2015, Henry Holt, New York)
2015: L'Arabe du futur, vol. 2: Une jeunesse au Moyen-Orient (1984–1985)
- The Arab of the Future 2: A Childhood in the Middle East, 1984-1985 (2016)
2016: L'Arabe du futur, vol. 3: Une jeunesse au Moyen-Orient (1985–1987)
- The Arab of the Future 3: A Childhood in the Middle East, 1985-1987 (2018)
2018: L'Arabe du futur, vol. 4: Une jeunesse au Moyen-Orient (1987–1992)
- The Arab of the Future 4: A Childhood in the Middle East, 1987-1992 (2019)

סדרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Les Pauvres Aventures de Jérémie (Dargaud, Paris)
- 2003: Les Jolis Pieds de Florence
- 2004: Le pays de la soif
- 2005: Le rêve de Jérémie
Pipit Farlouse (Milan, Toulouse)
- 2005: La couvée de l'angoisse
- 2006: La route de L'Afrique
Laura et Patrick (Lito collection Onomatopée, Champigny-sur-Marne)
- 2006: Les jeunes de la jungle Story by Riad Sattouf, drawings by Mathieu Sapin
Pascal Brutal (Fluide glacial, Paris)
- 2006: La nouvelle virilité
- 2007: Le mâle dominant
- 2009: Plus fort que les plus forts
Les cahiers d'Esther (Allary)
- 2016: Histoires de mes 10 ans
- 2017: Histoires de mes 11 ans
- 2017: Histoires de mes 12 ans

שיתוף פעולה עם אריק קורביראן

Petit Verglas Delcourt collection Conquistador, Paris
- 2000: L'Enfance volée
- 2001: La table de pierre
- 2002: Le pacte du naufrageur

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטים עצמאיים

2009: Les Beaux Gosses (הנשיקות הצרפתיות) - במאי, סופר, מוזיקאי ושחקן
2010: Mes colocs - במאי וכותב סדרת הרשת
2014: ג'קי בממלכת הנשים (Jacky au royaume des filles) - במאי, סופר, מוזיקאי ושחקן