הצגת המקור של הדף "ריצת מרתון"

[[קובץ:USMC Marathon.jpg|ממוזער|250px|מרוץ המרתון ה־29 של ה[[חיל הנחתים האמריקאי|נחתים]] ב[[וושינגטון די. סי.|וושינגטון]], [[31 באוקטובר]] [[2004]]]]
'''רִיצַת מָרָתוֹן''' היא [[ריצה (ספורט)|ריצה]] למרחק של 42.195 [[קילומטר]]ים. מקור שמה של הריצה הוא באגדה עממית אודות [[פידיפידס]], שליח אתונאי אשר רץ מהעיר [[מרתון (עיר)|מרתון]] ועד [[אתונה]] בשנת [[490 לפנה"ס]], על מנת להביא את בשורת הניצחון ה[[יוון העתיקה|יווני]] נגד [[הממלכה האחמנית|פרס]] ב[[קרב מרתון]], ומת מיד לאחר שמסר את הידיעה. כיום, [[הוועד האולימפי הבינלאומי]] מעריך את הדרך הקצרה ביותר משדה הקרב במרתון לאתונה ב-34.5 קילומטרים בלבד. דרך ארוכה יותר בין שתי הערים, שאורכה 40 קילומטרים, נבחרה ב[[אולימפיאדת אתונה (1896)]] בתור מסלולו של המרתון ה[[המשחקים האולימפיים|אולימפי]] הראשון.

בעדות ההיסטורית של [[הרודוטוס]] מופיע סיפור שונה, ולפיו פידיפידס נשלח מאתונה ל[[ספרטה]] על מנת להזעיק תגבורת בטרם החל הקרב, אך חזר משם בידיים ריקות. חישוב מרחק הריצה לפי הסיפור של הרודוטוס מראה שפידיפידס עבר כ-450 קילומטרים תוך מספר ימים.

בשנת 1908, מרחק ריצת המרתון נקבע ב[[אולימפיאדת לונדון (1908)|אולימפיאדת לונדון]] ל-42.195 ק"מ זאת משום שהוחלט שרצי המרתון יתחילו את הריצה ב[[טירת וינדזור]] על מנת שבני [[משפחת המלוכה הבריטית|משפחת המלוכה]] יוכלו לצפות בפתיחת המרוץ. משום שהיה על הרצים לסיים את המרתון באצטדיון המשחקים, מרחק ריצת המרתון הסתכם ב-42.195 ק"מ, ושימש מאוחר יותר כתקן לריצות המרתון העתידיות{{הערה|Grasso, John, Bill Mallon, and Jeroen Heijmans. [https://books.google.co.il/books?hl=iw&lr=&id=uCN1CQAAQBAJ&oi=fnd&pg=PR9&dq=Historical+Dictionary+of+the+Olympic+Movement+Fourth+Edition&ots=eOoHiw2ixz&sig=J45LqfRIa9T0s9NNsroLTxIwsYY&redir_esc=y#v=onepage&q=Historical%20Dictionary%20of%20the%20Olympic%20Movement%20Fourth%20Edition&f=false Historical dictionary of the Olympic movement]. Rowman & Littlefield, 2015. Page 44|כיוון=שמאל}}.

== היסטוריה ==
{| align=left border=1 cellpadding=2 class=wikitable
|-
| '''אולימפיאדה''' || '''מרחק''' (קילומטרים)
|-
| [[אתלטיקה באולימפיאדת אתונה (1896)|אתונה 1896]] || 40
|-
| [[אתלטיקה באולימפיאדת פריז (1900)|פריז 1900]] || 40.26
|-
| [[אתלטיקה באולימפיאדת סנט לואיס (1904)|סנט לואיס 1904]] || 40
|-
| [[אתלטיקה באולימפיאדת אתונה (1906)|אתונה 1906]] || 41.86
|-
| [[אתלטיקה באולימפיאדת לונדון (1908)|לונדון 1908]] || 42.195
|-
| [[אתלטיקה באולימפיאדת סטוקהולם (1912)|סטוקהולם 1912]] || 40.2
|-
| [[אתלטיקה באולימפיאדת אנטוורפן (1920)|אנטוורפן 1920]] || 42.75
|-
| מאז<br>[[אתלטיקה באולימפיאדת פריז (1924)|פריז 1924]] || 42.195
|}
הרעיון של מרוץ המרתון הועלה לראשונה על ידי [[מישל בריאל]] שהציע להכליל אותו ב[[ריצת מרתון במשחקים האולימפיים|משחקים האולימפיים]] הראשונים בעת החדשה שהתקיימו בשנת [[1896]] באתונה. יוזם המשחקים, [[פייר דה קוברטן]], והמארגנים היוונים של האירוע קיבלו בהתלהבות את הרעיון.

[[קובץ:Dorando Pietri 1908.jpg|ממוזער|שמאל|250px|[[דורנדו פייטרי]] מסיים ראשון את ריצת המרתון באולימפיאדת לונדון 1908. זכייתו נפסלה לאחר מכן]]
אורכה של ריצת המרתון לא נקבע מלכתחילה, היות שהדגש הושם בעיקר על כך שכל הרצים יעברו את אותו המסלול. בשנים הראשונות של המשחקים האולימפיים השתנה המרחק בכל ארבע שנים - בכל אולימפיאדה על-פי המסלול שנקבע [[אד הוק]]. המוקדמות שנערכו ב-[[22 במרץ]] 1896 לקראת המשחקים האולימפיים באתונה היו למעשה מרוץ המרתון הרשמי הראשון שהתקיים, ובו ניצח כאלירוס ואסילאקוס בזמן של 3 שעות ו-18 דקות. [[ספירידון לואיס]], שהגיע חמישי במרוץ זה, ניצח במרוץ שהתקיים במסגרת המשחקים ב-[[10 באפריל]] בזמן של 2:58:50 שעות, כולל עצירת ביניים בפונדק מקומי לשתיית כוס [[יין]]. מרוץ ראשון זה היה למרחק של 40 קילומטרים. בשש האולימפיאדות הבאות, מ[[אתלטיקה באולימפיאדת פריז (1900)|אולימפיאדת פריז (1900)]] ועד [[אתלטיקה באולימפיאדת אנטוורפן (1920)|אולימפיאדת אנטוורפן (1920)]], התקיים המרוץ בשישה מרחקים שונים.

ב[[אתלטיקה באולימפיאדת סנט לואיס (1904)|אולימפיאדת סנט לואיס (1904)]], התנאים בריצת המרתון היו קשים. הריצה התנהלה ב[[דרך עפר]] בין הגבעות לאורך 40 קילומטרים ולוותה בעננים של [[אבק]] שהעלו הרכבים שליוו את הרצים. הטמפרטורה באותו היום הייתה חמה ועמדה על 32 [[מעלות צלזיוס]] ובנוסף הייתה רק תחנה לשתיית מים אחת במחצית הדרך. רק 14 רצים מתוך 32 הצליחו לסיים את הריצה. [[תומאס היקס]] שזכה בריצה נראה תשוש במהלכה ולכן קיבל מעוזריו [[ברנדי]], [[חלבון ביצה]] ושתי מנות של [[סטריכנין]] (1 מיליגרם כל אחת), האסור בשימוש כיום, שסייעו לו לסיים את הריצה (מנה נוספת של סטריכנין יכלה להיות קטלנית עבורו). לאחר שחצה את קו הסיום הוא התמוטט. חלומו לזכות בריצה נגוז לאחר שראה ש[[פרדריק לורז]] אף הוא מארצות הברית כבר הספיק לחגוג את "ניצחונו" ולהצטלם כאלוף האולימפי בריצת המרתון עם [[אליס רוזוולט]] בתו של [[נשיא ארצות הברית]] [[תאודור רוזוולט]]. מאוחר יותר התברר שלורז רימה בתחרות. לאחר ריצה של 14.5 קילומטרים הוא עבר לנסיעה ברכב עם מאמנו כ-17.7 קילומטרים עד שמכוניתם הפסיקה לעבוד. את יתרת הדרך עבר בריצה וניכנס ראשון לאצטדיון. לאחר שהתגלתה התרמית מדליית הזהב הועברה להיקס. להגנתו טען לורז שעשה זו כ[[בדיחה]] עליה התנצל{{הערה|[http://www.sports-reference.com/olympics/summer/1904/ATH/mens-marathon.html תיאור ריצת המרתון באולימפיאדת סנט לואיס]}}.

ב[[אתלטיקה באולימפיאדת לונדון (1908)|אולימפיאדת לונדון (1908)]] הוארך המרחק ונקבע שהמרוץ יחל ב[[טירת וינדזור]] על מנת לאפשר לנכדי ה[[מלך אנגליה|מלך]] לחזות בזינוק מחלונות הארמון. המסלול הסתיים ב[[אצטדיון וייט סיטי|אצטדיון האולימפי]] ואורכו הכולל היה 42.195 קילומטרים. בשנת [[1921]] אומץ מרחק זה על ידי [[התאחדות האתלטיקה הבינלאומית]] (IAAF) כמרחק הרשמי לריצות מרתון.

מאז תחילתם של המשחקים האולימפיים המודרניים, נוצרה מסורת לפיה מרוץ הגברים הוא האירוע הנועל את המשחקים, כאשר המרוץ מסתיים באצטדיון האולימפי זמן קצר לפני תחילת טקס הנעילה.

== ביטול האיסור על השתתפות נשים ==
נשים לא הורשו להשתתף כלל במשחקים האולימפיים המודרניים. נשים שבקשו להירשם לריצות המרתון נדחו על הסף או באמתלות טכניות שונות. המתנגדים לריצת נשים טענו בין היתר שנשים לא מסוגלות לרוץ למרחקים ארוכים, ושריצה כזו עלולה לפגוע ב[[פוריות (ביולוגיה)|פוריות]]ן ולכן אין לאפשר אותה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://runpanel.co.il/נשים-מרתון/|הכותב=אור לין|כותרת=ניצחון היסטורי: המאבק הפמיניסטי של נשים להשתתפות במרתון|אתר=https://runpanel.co.il/|תאריך=23/4/2018}}</ref>. בכל זאת, לאורך השנים בצעו את ריצת המרתון מספר נשים, אך הן נאלצו למצוא דרכים [[יצירתיות]] שיאפשרו להן לרוץ: חלקן רצו עצמאית במסלול מקביל לזה של הגברים, אחרות "הזניקו את עצמן" כשעה לאחר ההזנקה הרשמית; בשנת 1963 Merry Lepper ו– Lyn Carman הסתננו למרוץ והתנגדו לניסיונות להפסיק את ריצתן כשטענו שמותר להן לרוץ בשטח ציבורי. [[בובי גיב]] רצה ב[[מרתון בוסטון]] (הנחשב לאחד מהחשובים והפופולריים בעולם) שלוש שנים ברציפות אך לעולם לא בצורה רשמית. קיים תיעוד על נשים נוספות שרצו במרתונים אך בהיעדר רישום או מספר, תוצאותיהן לא תועדו ולא נחשבו רשמיות <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://debuzzer.com/shohat/54052/|הכותב=נחשון שוחט|כותרת=Allez les filles – על ההיסטוריה המרתקת של נשים בריצות למרחקים ארוכים|תאריך=8/4/2015}}</ref>.

בשנת 1967, [[קתרין סוויצר|קתרין סווייצר]] (Kathrine Switzer) הצליחה להירשם למרתון בוסטון תחת השם K.V. Switzer, שלא הסגיר את מינה. היא קבלה את המספר 261, והחלה בריצה. זמן קצר לאחר מכן מנהל המרוץ זיהה אותה וניסה לחסום את דרכה ולקרוע מבגדיה את המספר, ודרש שתפסיק את הריצה, אלא שהאירוע כולו תועד במצלמות העיתונות וסווייצר השלימה את הריצה. אף על פי כן תוצאתה לא הוכרה בזמן אמת, והיא קבלה את ההכרה רק שנים מאוחר יותר{{הערה|{{יוטיוב|fOGXvBAmTsY|שם=Kathrine Switzer: First Woman to Enter the Boston Marathon {{!}} MAKERS.com|אורך=03:20|ערוץ=MAKERS}}}}. רק בשנות ה-70 נפתחו אט אט בפני נשים המרתונים באופן רשמי, וגם זאת רק לאחר עתירה שהגישה אחת מהרצות, [[נינה קוסצ'יק]].

==תחרויות==
ברחבי העולם נערכות מאות תחרויות מרתון בכל שנה. תחרויות המרתון הנחשבות ביותר הן תחרויות [[סבב המרתונים המרכזיים העולמי]] הכוללות את [[מרתון טוקיו]], [[מרתון ניו יורק|ניו יורק]], [[מרתון ברלין|ברלין]], [[מרתון לונדון|לונדון]], [[מרתון בוסטון|בוסטון]], [[מרתון שיקגו|שיקגו]], המרתון ב[[אליפות העולם באתלטיקה]] והמרתון במשחקים האולימפיים. המנצח והמנצחת בסבב המרתונים המרכזיים העולמי זוכים בפרס כספי של 500,000 דולר. בנוסף, [[התאחדות האתלטיקה הבינלאומית]] מעניקה תוויות למרתונים הבכירים בעולם לפי מספר קריטריונים, שהעיקרי בהם הוא איכות המשתתפים במרתון{{הערה|[http://www.iaaf.org/news/news/iaaf-awards-gold-and-silver-labels-for-road-r התאחדות האתלטיקה הבינלאומית מעניקה תווים למרוצי כביש] {{כ}} באתר [[התאחדות האתלטיקה הבינלאומית]]}}. ישנן שלוש תוויות: תווית זהב (Gold label), תווית כסף (Silver label) ותווית ארד (Bronze label). תווית הזהב היא הטובה ביותר, וכל המרתונים מסבב המרתונים המרכזיים העולמי הם בעליה. נוסף להם קיימים עוד מרתונים בעלי תווית הזהב, מהבולטים שבהם:
*[[מרתון פריז]]
*[[מרתון רוטרדם]]
*[[מרתון דובאי]]
*[[מרתון סביליה]]
*[[מרתון טורונטו]]
*[[מרתון אמסטרדם]]
*[[מרתון פרנקפורט]]
עוד תחרויות מרתון נחשבות הן האליפויות היבשתיות במרתון, כחלק מהאליפויות היבשתיות באתלטיקה; [[אליפות אירופה באתלטיקה|אליפות אירופה]], [[אליפות אסיה באתלטיקה|אליפות אסיה]] ו[[אליפות אוקיאניה באתלטיקה|אליפות אוקיאניה]]{{הערה|באפריקה התקיימה אליפות יבשתית במרתון החל משנת 1994 אך התבטלה שנתיים לאחר מכן, ובאמריקה הצפונית והדרומית אין אליפויות יבשתיות במרתון.}}.

== זמנים מיטביים ושיאי עולם ==
שיאי עולם לא הוכרו באופן רשמי על ידי IAAF עד ל-[[1 בינואר]] [[2004]]. עד אז נחשבו התוצאות הטובות ביותר כ"זמנים מיטביים". כיום, על מנת שתוצאה תיחשב רשמית ל[[שיא עולם]], עליה להיות מושגת על מסלול המתאים לדרישות IAAF. עם זאת עדיין קיימים הבדלים משמעותיים בין מסלולי המרתון ה"רשמיים" - בגובהם יחסית ל[[פני הים]], במידת ההרריות, בסוג המשטח - כך שעדיין לא ניתן לבצע השוואה מדויקת בין תוצאות שהושגו במרוצים שונים. מקובל שהתוצאות הטובות ביותר מושגות במסלולים שטוחים, ב[[גובה פני הים]], בתנאי [[מזג אוויר]] נוחים ובסיוע [[פייסר (ריצה)|מכתיבי קצב]] - רצים שתפקידם "למשוך" בתחילת הריצה את המועמדים לניצחון על מנת לשפר את התוצאות.

ב-[[6 במאי]] [[2017]] קבע [[אליוד קיפצ'וגה]] ({{דגל|קניה||+}}) במסלול [[פורמולה 1]] ב[[מונצה]] איטליה, בריצה למרחק של 42.195 ק"מ (המרחק הרשמי של ריצת מרתון), תוצאה של 2:00:25 שעות במסגרת פרויקט [[Breaking 2]] {{אנג|breaking2}} של חברת [[נייקי]], אך תוצאה זו לא אושרה כשיא עולם, מאחר שהיא נערכה בהקפות המסלול תוך שימוש במכתיבי קצב מתחלפים.

ב-[[12 באוקטובר]] [[2019]] הצליח קיפצ'וגה להפוך לאדם הראשון שרץ מרתון תוך פחות משעתיים (1:59:40) ב[[וינה|ווינה]], [[אוסטריה]], במסגרת פרויקט של חברת [[אינאוס]], אשר גם במהלכו נעשה שימוש במכתיבי קצב מתחלפים, ולכן גם תוצאה זו לא היוותה שיא עולם.

===שיא עולם===
* שיא העולם לנשים נקבע על ידי [[רות צ'פנגטיץ']] ({{דגל|קניה||+}}), ועומד על '''2:09:57 שעות'''. הוא נקבע ב[[מרתון שיקגו]] ב-[[13 באוקטובר]] [[2024]].
* שיא העולם לגברים נקבע על ידי [[קלווין קיפטום]] ({{דגל|קניה||+}}), ועומד על '''2:00:35 שעות'''. הוא נקבע ב[[מרתון שיקגו]] ב-[[8 באוקטובר]] [[2023]]{{הערה|ב-12 באוקטובר 2019 היה קיפצ'וגה לאדם הראשון שירד משעתיים, כאשר קבע תוצאה של 1:59:40 שעות, אך שיא זה לא הוכר כשיא עולם, בין היתר, מפני שנעשה בעזרת מכתיבי קצב מתחלפים.}}.

===שיא ישראל===
* שיא ישראל לנשים נקבע על ידי [[לונה צ'מטאי-סלפטר]] ועומד על '''2:17:45 שעות''', נקבע ב[[מרתון טוקיו]] ב-[[1 במרץ]] [[2020]].
* שיא ישראל לגברים נקבע על ידי [[גשאו איילה]] ועומד על '''2:04:53 שעות''', נקבע במרתון [[סביליה]] ב-[[18 בפברואר]] [[2024]].

===עשר הרצות הטובות ביותר בריצת המרתון{{הערה|[https://www.iaaf.org/records/all-time-toplists/road-running/marathon/outdoor/women/senior?regionType=world&drop=regular&fiftyPercentRule=regular&page=1&bestResultsOnly=true&firstDay=1900-01-01&lastDay= רצות המרתון הטובות בכל הזמנים] באתר התאחדות האתלטיקה הבינלאומית}}===
{| class="wikitable"
|-
!מקום
!תוצאה (שעות)
!שם האתלטית
!מדינה
!תאריך
!מיקום
|-
|1
!2:09:57
|[[רות צ'פנגטיץ']]
| {{דגל|קניה||+}}
|13 באוקטובר 2024
|[[מרתון שיקגו|שיקגו]]
|-
|2
!2:11:53
|[[טיגיסט אספה]]
| {{דגל|אתיופיה||+}}
|24 בספטמבר 2023
|[[מרתון ברלין|ברלין]]
|-
|3
!2:13:44
|[[סיפאן חסן]]
| {{דגל|הולנד||+}}
|8 באוקטובר 2023
|[[מרתון שיקגו|שיקגו]]
|-
|4
!2:14:04
|[[בריג'יד קוסגיי]]
| {{דגל|קניה||+}}
|13 באוקטובר 2019
|[[מרתון שיקגו|שיקגו]]
|-
|5
!2:14:58
|[[אמנה בריסו שאנקולה]]
|{{דגל|אתיופיה||+}}
|4 בדצמבר 2022
|[[מרתון ולנסיה|ולנסיה]]
|-
|6
!2:15:25
|[[פאולה רדקליף]]
|{{דגל|בריטניה||+}}
|13 באפריל 2003
|[[מרתון לונדון|לונדון]]
|-
|7
!2:16:28
|[[רוזמרי ואנג'ירו]]
|{{דגל|קניה||+}}
|5 במרץ 2023
|[[מרתון טוקיו|טוקיו]]
|-
|8
!2:16:49
|[[לטסנבט גידיי]]
|{{דגל|אתיופיה||+}}
|4 בדצמבר 2022
|[[מרתון ולנסיה|ולנסיה]]
|-
|9
!2:16:56
|[[טסהאי גמצ'ו]]
|{{דגל|אתיופיה||+}}
|5 במרץ 2023
|[[מרתון טוקיו|טוקיו]]
|-
|10
!2:17:01
|[[מרי ג'פקוסגיי קייטני|מרי קייטני]]
|{{דגל|קניה||+}}
|23 באפריל 2017
|[[מרתון לונדון|לונדון]]
|}

===עשרת הרצים הטובים ביותר בריצת המרתון{{הערה|[https://www.iaaf.org/records/all-time-toplists/road-running/marathon/outdoor/men/senior?regionType=world&drop=regular&fiftyPercentRule=regular&page=1&bestResultsOnly=true&firstDay=1900-01-01&lastDay= רצי המרתון הטובים בכל הזמנים], באתר התאחדות האתלטיקה הבינלאומית}}===

{| class="wikitable"
|-
!מיקום
!תוצאה (שעות)
!שם האתלט
!מדינה
!תאריך
!מיקום
|-
|1
!2:00:35
|[[קלווין קיפטום]]
|{{דגל|קניה||+}}
|8 באוקטובר 2023
|[[מרתון שיקגו|שיקגו]]
|-
|2
!2:01:09
|[[אליוד קיפצ'וגה]]
|{{דגל|קניה||+}}
|25 בספטמבר 2022
|[[מרתון ברלין|ברלין]]
|-
|3
!2:01:41
|[[קנניסה בקלה]]
|{{דגל|אתיופיה||+}}
|29 בספטמבר 2019
|[[מרתון ברלין|ברלין]]
|-
|4
!2:01:48
|[[סיסאי למה]]
|{{דגל|אתיופיה||+}}
|3 בדצמבר 2023
|[[מרתון ולנסיה|ולנסיה]]
|-
|5
!2:02:48
|[[בירהנו לגסה]]
|{{דגל|אתיופיה||+}}
|29 בספטמבר 2019
|[[מרתון ברלין|ברלין]]
|-
|6
!2:02:55
|[[מוסינט גרמאו]]
|{{דגל|אתיופיה||+}}
|28 באפריל 2019
|[[מרתון לונדון|לונדון]]
|-
| rowspan="2" |7
! rowspan="2" |2:02:57
|[[דניס קימטו]]
|{{דגל|קניה||+}}
|28 בספטמבר 2014
|[[מרתון ברלין|ברלין]]
|-
|[[טיטוס אקירו]]
|{{דגל|קניה||+}}
|16 במאי 2021
|[[מרתון מילאנו|מילאנו]]
|-
|rowspan=2|9
!rowspan=2|2:03:00
|[[אוונס צ'בט]]
|{{דגל|קניה||+}}
|6 בדצמבר 2020
|[[מרתון ולנסיה|ולנסיה]]
|-
|[[גבריאל גיאי]]
|{{דגל|טנזניה||+}}
|4 בדצמבר 2022
|[[מרתון ולנסיה|ולנסיה]]
|}

== ייחודו של המרוץ ==
במשך שנים רבות, עד שאורגן [[מרוץ חוצה ארצות הברית]], היה המרתון המרוץ הארוך ביותר שהועלה על הדעת. כיום, נחשב ענף זה כאחד השיאים של המשחקים האולימפיים. למרוץ נקשרו כתרים רבים ו[[קלישאה|קלישאות]] כגון "הניצחון האמיתי הוא עצם סיומו של המרוץ" ו"מאמץ על אנושי". למעשה, כבר מתחילתו היה מרוץ זה מוקד משיכה ל[[ספורטאי]]ם חובבים, ונחשב כ[[ספורט]] מאתגר שאינו דורש השקעה כספית גבוהה או יכולות מיוחדות. כיום מקובל בקרב מאמנים רבים כי הצלחה במרוץ מרתון היא בהישג יד של כל אדם המוכן להשקיע זמן ומאמץ באימונים לקראתו. עם זאת, קיימים במרוץ המרתון מספר מאפיינים המייחדים אותו מריצות למרחקים קצרים יותר, אפילו עד חצי מרחק הריצה (21.1 קילומטרים).
[[קובץ:Everest 2006 Marathon Finish .JPG|ממוזער|250px|רץ [[נפאל|נפלי]] חוצה את קו הסיום במרוץ המרתון הגבוה בעולם, מרוץ המרתון על שם [[אדמונד הילרי]] ו[[טנזינג נורגיי]] למרגלות ה[[אוורסט]]. זהו אירוע שנתי בו הרצים מתחילים את הריצה במחנה הבסיס של האוורסט בגובה 5,364 מטרים]]

=== גליקוגן ו"הקיר" ===
ה[[גליקוגן]] המצוי בין סיבי [[שריר|השרירים]] הוא עתודת "הדלק" העיקרית שבעזרתה הם פועלים בעת ריצה. בשעת מאמץ מתפרק הגליקוגן על ידי השרירים ל[[גלוקוז]] באופן מהיר וקל. הגליקוגן מופק על ידי הגוף מבעוד מועד בעיקר מה[[פחמימה|סוכרים]] אותם הוא צורך. בגופם של רצים מאומנים "מאוחסן" גליקוגן בכמות שוות ערך לכ-2,000 קילו-[[קלוריה|קלוריות]]{{מקור|נושא=ספורט}}, כמות שמספקת את צריכת השרירים למרחק ריצה של כ-32 קילומטרים. בעת הריצה, משתמש הגוף בגליקוגן וגם ב[[שומן]] שמפורק ב[[כבד]] ומזין את השרירים. היחס בין צריכת השומן והגליקוגן במהלך הריצה תלוי בקצב הדופק של הרץ ובכושר הגופני שלו. כשאוזל מאגר הגליקוגן, עוברים השרירים לעבוד ב[[קטוזיס]]. כתוצאה מכך חשים רצים רבים תשישות רבה בהגיעם לשלב שריפת השומן, תופעה המכונה "הקיר".

ניתן להקטין תופעה זאת בעיקר באמצעות מספר סוגי אימונים:
*אימונים המגבירים את כושר אחסון הגליקוגן בגוף.
*אימונים בקטוזיס, המתרגלים את השרירים בריצה על שריפת שומן.
*אימונים המעלים את סף הנשימה האווירנית ומאפשרים לגוף לצרוך יותר שומן ולדלל באופן איטי יותר את מאגר הגליקוגן.

דרך נוספת שמקובלת להגדלת כמות הגליקוגן בגוף היא מעבר למשטר אכילה מיוחד מספר ימים לפני המרוץ, משטר הקרוי "העמסת פחמימות", אם כי שיטה זו אינה יכולה להגדיל את מאגרי הגליקוגן ולכל היותר מגדילה את כמות הגלוקוז בדם.

=== אימונים===
עבור מרבית הרצים, המרתון הוא המרוץ הארוך ביותר שבו ישתתפו. האימונים מכילים לפיכך מרכיבים מיוחדים על מנת לאפשר התמודדות עם האתגר שמציב המרוץ:
*'''ריצות ארוכות''' - רצי מרתון מתחילים מבצעים אימוני ריצה למרחקים ההולכים וגדלים בהדרגה. מקובל כי המרחק הגדול ביותר אליו יש להגיע במהלך ריצה בודדת הוא כ-30 קילומטרים. בנוסף לריצות אלה מתבצעים עוד אימוני ריצה מסוגים שונים, כך שרץ מתחיל מקיים שלושה או ארבעה אימונים בשבוע באורך כולל של 60–80 קילומטרים. רצים מנוסים יותר יבצעו אימונים למרחקים ארוכים יותר.
*'''שתייה''' - במהלך ריצת מרתון מאבד הגוף נוזלים בכמות הפוגעת בתפקוד הגוף, ועלולה אף להגיע עד לסיכון בריאותי. בשל כך חייב רץ מרתון לקבל נוזלים במהלך המרוץ. נושא זה דורש גם הוא תרגול - היות ש[[מערכת העיכול]] של אדם רגיל אינה רגילה לטיפול במזון הנכנס אליה תוך מאמץ פיזי רציני. לפיכך כוללים אימוני המרתון שתייה במהלך הריצות הארוכות על מנת להרגיל את המערכת לספיגת הנוזלים תוך כדי מאמץ.
*'''בניית שריר''' - אימון של בניית שריר הוא אימון עם מכשירים או משקולות. לביצוע אימוני בניית שריר לקראת מרתון שני טעמים:
**פעולת הריצה מפעילה ברגליים קבוצת שרירים מסוימת בלבד. אימוני הריצה מחזקים שרירים אלו בצורה משמעותית בעוד שיתר השרירים אינם מתחזקים בצורה סימטרית. כתוצאה מכך עלולות להיגרם פציעות בשרירים וב[[עצם (אנטומיה)|עצמות]].
**מאגרי הגליקוגן העיקריים של הגוף נמצאים בשרירים. הגדלת מסת השריר מהווה הגדלה של יכולת הגוף לאגור גליקוגן.

האימונים המיוחדים לקראת המרתון מתחילים בדרך כלל 5–6 חודשים לפני המרוץ.

=== מרוץ המרתון כאירוע ===
[[קובץ:Berlin Marathon 2009 Alt Moabit.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מרתון ברלין]]
מלבד ריצות מרתון המתקיימות במשחקים האולימפיים ובאליפויות עולם, ואשר בהן משתתפים רק ספורטאים "מקצועיים", מתקיימים מדי שנה ברחבי העולם מאות מרוצים הפתוחים להשתתפות הכל. עבור רוב החובבים מהווה כל מרוץ כזה שיאה של תקופת אימונים ארוכה, ולכן הפכו מרוצי המרתון לאירועים חגיגיים עם "מסורות" של אירועים נלווים: סעודה חגיגית בערב שלפני המרוץ (סעודת [[פסטה]] - שיאו של תהליך העמסת הפחמימות), מופעים, קישוט הרחובות שבהם עובר המרוץ, ועוד.

במרוצי מרתון המוניים מציעים המארגנים גם שורת "פייסרים" ("pacers", "[[מכתיב קצב|מכתיבי קצב]]") - רצים שמכוונים את קצב ריצתם לתוצאה מסוימת, ידועה מראש, וכתובה באופן בולט על חולצתם ולעיתים על [[בלון]] המתנפנף מעליהם או בכל דרך אחרת. רצים לא מנוסים יכולים להיצמד לקבוצת קצב הרצה אחרי "פייסר" וכך לכוון לתוצאה הרצויה להם מראש.

=== אחרי המרוץ ===
מיד עם סיומה של ריצת המרתון סובלים השרירים מחולשה קיצונית. ישנן מספר תופעות נוספות הנלוות לכך: [[המערכת החיסונית]] נחלשת, והאיזון [[כימיה|הכימי]] של ה[[דם]] משתנה. התאוששות מלאה מריצת מרתון עשויה להימשך כשלושה שבועות.

==המרתון בישראל==
[[קובץ:First Tel Aviv Marathon , 1934, detail P1080430.JPG|250px|ממוזער|שמאל|[[ולטר פרנקל]] בריצת המרתון בדרך לנס ציונה, ינואר 1934]]
ריצות ארוכות הדורשות סיבולת יוצאת דופן מוזכרות כמה פעמים בתנ"ך, אבל בחלקן, הרצים הביאו בשורות על הפסדים:
* הפליט שרץ מהמערכה ב[[עזבת צרטה|אבן העזר]] ל[[שילה (אתר מקראי)|שילה]] ל[[עלי הכהן]] ובישר לו על ההפסד.
* ה[[עמלק]]י שהגיע אל [[דוד]] ובישר לו על ההפסד ומותו של [[שאול]] בקרב [[הגלבוע]].
* הרץ הכושי ו[[אחימעץ בן צדוק]] שרצו אל דוד לבשר לו על הניצחון בקרב נגד [[אבשלום]] ועל מותו.
* הפליט שהגיע מ[[ירושלים]] אל [[יחזקאל]] ובישר לו על [[חורבן בית המקדש הראשון]].

ריצת המרתון הראשונה נערכה בישראל ב-[[31 בינואר]] [[1934]], מתל אביב ל[[נס ציונה]] וחזרה. המנצח היה [[ולטר פרנקל]] בתוצאה של 3:15 שעות, לפני יצחק גלסברג מבית"ר (3:23 שעות) וכהן. השתתפו בריצה שבעה אתלטים וסיימו אותה שלושה{{הערה|{{דבר||תל אביב לנס ציונה בריצה הלוך ושוב|19340202|24}}}}{{הערה|{{דואר היום|נ. סנפירי|הספורט הא"י בשנה האחרונה|19350402|84}}}}{{הערה|שם=קהלני|{{על המשמר|ישראל אסולין|קהלני ראשון במרתון|19560403|61}}}}.

המרתון הרשמי השני בישראל נערך ב-[[2 באפריל]] [[1956]] בהשתתפות 7 רצים, 5 מהם סיימו את הריצה. את הריצה ניצח [[שלום קהלני]] מהפועל חדרה בשיא ישראל חדש של 2:39.55.8 שעות{{הערה|שם=קהלני}}.

בשנת [[1965]] נערך בחיפה מרתון מ[[עתלית]] דרך [[מרכזית חוף הכרמל|חוף הכרמל]] ו[[כפר גלים]] ובחזרה{{הערה|{{מעריב||מרוץ מרתון|19650426|82}}}}.

[[יוסף יקותיאלי]], מיוזמי משחקי [[המכביה]], יזם את "מרוץ איש בנימין" ב-[[1968]], ותכנן אותו על פי המסלול המקראי של הסיפור הראשון, מאבן העזר ([[ראש העין]]) ל[[שילה (אתר מקראי)|שילה]]. אורך המסלול היה בדיוק 42 ק"מ. המרוץ לא זכה להצלחה (במרוץ הגדול מכולם, השלישי, רצו רק 14 רצים) והוא בוטל אחרי המרוץ החמישי. כעבור 40 שנה בשנת 2015 חודש המרוץ בשם [[מרתון התנ"ך]]{{הערה|[http://biblemarathon.co.il/ אתר מרתון התנ"ך]}} והוא מתקיים מאז, במהלך [[סוכות|חג הסוכות]], בהשתתפות אלפי משתתפים מכל רחבי הארץ .

בשנים [[1996]]–[[2008]], המרתון היחיד שהתקיים בישראל היה [[מרתון הכנרת]], הנקרא גם מרתון טבריה הבינלאומי{{הערה|[http://www.tiberias-marathon.co.il אתר מרתון טבריה]}} ונחשב לאליפות ישראל במרתון. אירוע ספורטיבי זה מתקיים מאז [[31 בדצמבר]] [[1977]], מדי חודש [[ינואר]] בכל שנה, לאורך חלקה הדרומי של [[הכנרת]] מטבריה ועד עין גב ובחזרה.

בעבר התקיימו בישראל מרוצי מרתון נוספים: [[תל אביב]]-[[מכון וינגייט|וינגייט]] ([[1956]]), [[עינת]]-[[רמת הכובש]] ([[1965]]) ו[[תל חי]] ([[1967]]).

[[מרתון תל אביב]], אשר נערך בשנים [[1981]]–[[1994]], חודש ונערך במסלולים חדשים ב-[[24 באפריל]] [[2009]] (כש-938 רצים סיימו אותו), ב-[[14 במאי]] [[2010]] (כש-404 רצים הגיעו לקו הגמר) וב-[[8 באפריל]] [[2011]] (כש-1,171 רצים הגיעו לקו הגמר).

לאור העלייה החדה במספר המשתתפים בריצת המרתון בישראל, בשנת [[2011]] נערכו לראשונה שלושה מרתונים באותה שנה: ב[[טבריה]], ב[[תל אביב]] וב[[מרתון ירושלים|ירושלים]].

בשנת [[2014]] החל להיערך גם מרתון ב[[אילת]]. שנה לאחר נוסד מרתון התנ"ך, הנערך באזור בנימין.

מרתון בתוך אצטדיון התקיים לראשונה בחודש אפריל [[2015]] באצטדיון האתלטיקה ב[[ראשון לציון]], ואורגן על ידי ארגון האתלטיקה.

===התפתחות השיא הישראלי בריצת מרתון===
====נשים====
{| class="wikitable" style="font-size:95%;"
|- bgcolor=#00000
! התוצאה
! שם האתלטית
! מקום
! תאריך
|-
| 3:02.58 שעות || [[זהבה שמואלי]] || [[מרתון טבריה]] || 31 בדצמבר 1977{{הערה|{{דבר|שמעון וייס|הגרמני ורנר דירנברגר ניצח במרוץ המרתון מסביב לכנרת|19780101|67}}}}
|-
| 2:52.45 שעות || [[זהבה שמואלי]] || [[מרתון טבריה]] || 4 בינואר 1981{{הערה|{{דבר|שמעון וייס|הסקוטי דינגוול ניצח אתמול במרוץ מרתון סביב הכנרת|19810105|66}}}}
|-
| 2:49:52 שעות || [[זהבה שמואלי]] || [[מרתון ניו יורק]] || 1981
|-
| 2:44:00 שעות || [[זהבה שמואלי]] || [[מרתון בוסטון]] || 1982
|-
| 2.40:29 שעות || [[זהבה שמואלי]] || [[מרתון לונדון]] || 17 באפריל 1983
|-
| 2:39:24 שעות || [[נילי אברמסקי]] || [[מרתון שיקגו]] || 24 באוקטובר 1999{{הערה|[http://chicago-history.r.mikatiming.de/2010/?content=detail&fpid=search&pid=search&idp=0000170E9A92360000160305&lang=EN_CAP&event=MAR_9999990E9A9236000000006C&lang=EN_CAP&search%5Bname%5D=+Abramski&search%5Bfirstname%5D=Nili+&search_event=ALL_EVENT_GROUP_1999 תוצאות רשמיות מרתון שיקגו - Nili Abramski, ISR] {{אנגלית}}}}
|-
| 2:36:40 שעות || [[נילי אברמסקי]] || [[מרתון טבריה]] || 3 בינואר 2002
|-
| 2:36:36 שעות || [[נילי אברמסקי]] || [[מרתון פריז]] || 4 באפריל 2004
|-
| 2:35:59 שעות || [[ילנה דולינין]] || [[מרתון ברלין]] || 25 בספטמבר 2016{{הערה|{{ynet|אורן אהרוני|קישור מחבר=ללא|במרתון הבכורה: דולינין קבעה שיא ישראלי|4859284|25 בספטמבר 2016}}}}
|-
| 2:24:17 שעות || [[לונה צ'מטאי-סלפטר]] || מרתון [[פירנצה]] || 25 בנובמבר 2018
|-
| 2:19:45 שעות || [[לונה צ'מטאי-סלפטר]] || מרתון פראג || 5 במאי 2019
|-
| 2:17:45 שעות || [[לונה צ'מטאי-סלפטר]] || [[מרתון טוקיו]] || 1 במרץ 2020
|}

====גברים====
{| class="wikitable" style="font-size:95%;"
|- bgcolor=#00000
! התוצאה
! שם האתלט
! מקום
! תאריך
|-
| 3:15:00 שעות || [[ולטר פרנקל]] || תל אביב - נס ציונה || 31 בינואר 1934
|-
| 2:39:55.8 שעות || [[שלום קהלני]]|| חיפה - חדרה || 2 באפריל 1956{{הערה|{{על המשמר|ישראל אסולין|קהלני ראשון במרתון|19560403|61}}}}
|-
| 2:39:08 שעות || [[שלום קהלני]]|| || 1956{{הערה|שם=שמחוני|{{על המשמר||שמחוני קבע זמן מצויין במרתון - 2:29.53.2|19650509|61}}}}
|-
| 2:38:00 שעות || [[שלום קהלני]]|| חוף אטלנטי בארצות הברית || ינואר 1958{{הערה|{{דבר||ש. קהלני - שלישי בארה"ב|19580107|58}}}}
|-
| 2:29:53.2 שעות || [[דוד שמחוני]]|| [[עינת]] - [[רמת הכובש]] || 8 במאי 1965{{הערה|שם=שמחוני}}
|-
| 2:29:15 שעות || [[ציון חצרוני]] || [[צומח|צמח]] - [[מחולה]] || 23 בינואר 1971
|-
| 2:28:43 שעות || [[ציון חצרוני]] || [[אנסחדה]] || 1 בספטמבר 1973
|-
| 2:26:00 שעות || [[יאיר קרני]] ||  || 1978
|-
| 2:24.47 שעות || [[אלי אביסרור]]|| [[מרתון טבריה]] || 31 בדצמבר 1978{{הערה|{{מעריב|אבי שטיין (עיתונאי)|שאו מרודזיה ניצח במרתון הכנרת - בשיא|19781231|192}}}}
|-
| 2:19:15 שעות || [[יאיר קרני]] || [[אורגון]] || 1979{{הערה|{{מעריב|אלכס פרלסמן|שיאו של קרני במאראתון "שווה" כרטיס למוסקבה|19790912|230}}}}
|-
| 2:17:34 שעות || [[יאיר קרני]] || [[מרתון טבריה]] || 23 בדצמבר 1981{{הערה|שם=קרני|{{דבר|שמעון וייס|הבריטי קירקאם ראשון במרתון כנרת - 2:17.11 ש', הישג מצויין ליאיר קרני שהגיע שני|19811223|49}}}}
|-
| 2:15:45 שעות || [[דב קרמר]] || [[אליפות אירופה באתלטיקה 1994|הלסינקי]]|| 14 באוגוסט 1994
|-
| 2:14:52 שעות || [[אסף בימרו]] || [[אליפות העולם באתלטיקה 2003|פריז]] || 30 באוגוסט 2003
|-
| 2:14:21 שעות || [[היילה סטאין]] || מרתון [[ונציה]] || 26 באוקטובר 2003
|-
| 2:13:00 שעות || [[מארו טפרי]] || [[אליפות אירופה באתלטיקה 2018|ברלין]] || 12 באוגוסט 2018{{הערה|{{ynet|אורן אהרוני|קישור מחבר=ללא|אליפות אירופה: שיא ישראלי ומקום שביעי למארו טפרי|5327131|12 באוגוסט 2018}}}}
|-
| 2:12:37 שעות || [[גירמה אמרה]] || מרתון [[ולנסיה]] || 2 בדצמבר 2018
|-
| 2:10:10 שעות || [[מארו טפרי]] || מרתון [[סביליה]] || 17 בפברואר 2019
|-
| 2:09:55 שעות || [[גירמה אמרה]] || מרתון [[פראג]] || 5 במאי 2019
|-
| 2:08:09 שעות || [[מארו טפרי]] || מרתון [[פרנקפורט]] || 27 באוקטובר 2019
|-
| 2:07:20 שעות || [[מארו טפרי]] || מרתון [[סביליה]] || 23 בפברואר 2020
|-
|2:06:58 שעות
|[[מארו טפרי]]
|מרתון [[סביליה]]
|20 בפברואר 2022
|-
|2:06:43 שעות
|[[מארו טפרי]]
|מרתון פאקוקה
|4 בדצמבר 2022
|-
|2:05:33 שעות
|[[גשאו איילה]]
|מרתון [[סביליה]]
|19 בפברואר 2023
|-
|2:04:53 שעות
|[[גשאו איילה]]
|מרתון [[סביליה]]
|18 בפברואר 2024
|}

===מרתון הכנרת===
* שיא המסלול ב[[מרתון הכנרת]] לנשים, 2:25:45 שעות, נקבע בשנת [[2017]] על ידי גברמאריאם היווט גברקידאן מאתיופיה.
* שיא המסלול ב[[מרתון הכנרת]] לגברים, 2:07:30 שעות, נקבע בשנת [[2012]] על ידי [[פטריק טוואמבה]] מ[[צרפת]]. זוהי תוצאת המרתון הטובה ביותר שנקבעה אי פעם בישראל.

== ראו גם ==
* [[אולטרה מרתון]]
* [[חצי מרתון]]
* [[מרתון תל אביב]]
* [[מרתון ירושלים]]
* [[מרתון טבריה]]

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימסע=ריצות מרתון}}
* [https://www.clalit.co.il/he/lifestyle/sport/Physical_exercise/Pages/marathon_inside.aspx מה קורה בתוך הגוף שלך במהלך ריצת מרתון?], באתר [[שירותי בריאות כללית]]
* {{הידען|דבורה זברנקו|אסטרונומים: המרתון הראשון היה באוגוסט – והרץ כנראה מת מחום|marthon-battle-took-part-in-august-270704|27 ביולי 2004}}
* [[אורי קציר]], [http://www.aplaton.co.il/story_132 צעדיו האחרונים של דורנדו פייטרי] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20080915105526/http://www.aplaton.co.il/story_132 |date=2008-09-15 }}, ב[[בלוג]] "אפלטון", 18 באוקטובר 2005 - סיפור ריצת המרתון באולימפיאדת 1908
* {{הארץ|עוזי דן|שווה בדיקה, מרוץ מכשולים|1.1172347|27 באפריל 2011}}
* {{גלובס|אבי זורנזון|האבולוציה שהפכה את האדם למכונת ריצה|1000772527|9 באוגוסט 2012}}
* אבי שטיין, [https://www.shvoong.co.il/סיפורו-של-המרתון-הישראלי/34838/ סיפורו של המרתון הישראלי], באתר [http://www.shvoong.co.il Shvoong]
* {{הארץ|משה גלעד|יהדות? איסלאם? בודהיזם? תשכחו מזה. הדת החדשה היא ריצת מרתון|1.3109214|3 בנובמבר 2016}}
* {{TheMarker|קישור מחבר=ללא|יואב כהן|"אני מוציאה אלפי שקלים בשנה על מרוצים בארץ. פחות מעניין אותי לשבת בבתי קפה"|00000185-a57e-d7a2-a1af-a77e8a0c0000|13 בינואר 2023}}
* [http://www.marathonclub.net MarathonClub.net] - אתר מועדון מסיימי ריצת המרתון; מכיל טבלה ובה השיאים האישיים של רצים ישראליים רבים, אשר ירדו מתחום שלוש השעות
* {{בריטניקה}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{אלופות אולימפיות - ריצת מרתון (נשים)}}
{{אלופים אולימפיים - ריצת מרתון (גברים)}}
{{אלופות עולם באתלטיקה - ריצת מרתון (נשים)}}
{{אלופי עולם באתלטיקה - ריצת מרתון (גברים)}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:ריצות מרתון|*]]
[[קטגוריה:אתלטיקה: ריצות]]
[[קטגוריה:ספורט אולימפי]]
[[קטגוריה:פעילות גופנית]]