שאנדור לוי
 | |
| לידה |
12 בפברואר 1906 מאד, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
27 באוקטובר 1929 (בגיל 23) ואץ, הונגריה |
  | |
שאנדור לוי (בהונגרית: Lőwy Sándor; מאד, 12 בפברואר 1906 – ואץ, 27 באוקטובר 1929)[1] היה אופה יהודי-הונגרי, חבר ועובד מפלגת הקומוניסטים בהונגריה. נפטר במאסר בבית הסוהר.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שאנדור לוי נולד במשפחה יהודית כבנם של מור לוי והרמינה פרידמן. בגיל 11, הוא עבר לקושיצה עם משפחתו. שם הפך לחבר באיגוד הנוער הצ'כוסלובקי בשנת 1922. בגיל 18 הפך למנהיג תנועת הנוער הסלובקית. מפלגת הקומוניסטים של הונגריה (KMP) שלחה אותו לבית הספר המפלגתי בברלין ולאחר שסיים שם חזר להונגריה בשנת 1926 ועמד בראש מחלקת הפועלים הצעירים של מפלגת הפועלים הסוציאליסטית ההונגרית, והנהיג את תת-האגף של הפועלים הצעירים והפך לחבר בוועד המרכזי של האגף (KIMSZ) הבלתי חוקי. בהמשך עבד כחבר בוועד המרכזי של המפלגה עצמה. הוא נעצר בפברואר 1927, נידון לשלוש וחצי שנות מאסר, אותו נאלץ לרצות בבית סוהר בעיר ואץ. משם הצליח להבריח כמה מכתביו לעיתון בקושיצה. ב-21 באוקטובר 1929 כמה מהאסירים, כולל לוי, החלו בשביתת רעב בהנחיית ה-KMP. כדי לשבור את השביתה, השובתים הוזנו באופן מלאכותי. כך רצו שלטונות בית הסוהר לתת להם תובנה טובה יותר להפסקת השביתה. לוי קיבל דלקת ריאות עקב הטיפול הזה יחד עם שאנדור סטארון, ממנה לא התאושש.[2] בהלוויה לוי ארגנה קטו האמאן (פוליטיקאית קומוניסטית) הפגנה.
זולטאן ואש (מקודם: ויינברגר), מנהיג קומוניסטי, כתב את הדברים הבאים בזכרונותיו על לוי וסטארון: "למפלגת הקומוניסטים בהונגריה יש שני קורבנות קדושים חדשים. לעולם לא נשכח את חברינו לנשק, שאנדור לוי ושאנדור סטארון."[3]
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]גיסו היה מיהאי פרקש ואחיינו היה ולדימיר פרקש.
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הלקסיקון ההיסטורי של תנועת הפועלים מסת"ב 963 09 0412 8
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי III : נפח נוסף (AZ). עורך ראשי. אגנש קניירש. בודפשט: Akadémiai. 1981 עמ '96. ISBN 9630525003
- "Védnökség a mártírsírok felett: Lőwy Sándor". A Szabadság - Munkáspárti Hetilap. אורכב מ-המקור ב-2015-09-23.
- "שאנדור לוי". המוזיאון הספרותי פטפי.
- Gilicz Márta: Ifjúságunk példaképei. Válogatott bibliográfia a magyar munkásmozgalom nagy harcosairól. Bp., Fővárosi Szabó Ervin Könyvtár, 1965.
- Magyar életrajzi lexikon I-II. Főszerk. Kenyeres Ágnes. Bp., Akadémiai Kiadó, 1967-1969.
- Révai Új Lexikona. Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd, Babits, 1996-.
- Liptai Ervinné: Lőwy Sándor élete és mártírhalála (Budapest, 1980. ISBN 9634222625)
- Aranyosi Magda: L. S. 1906-1929 (Néphadsereg, 1954. okt. 27.)
- Kara Anna: Megszólal a hegedű (Ifjú kommunista, 1959. II. sz.)
- Jolsvay Vilmos: Éhségsztrájk 1929 (Élet és Irodalom, 1959. 43. sz.)
- Vadász Ferenc: Tündöklő fiatal élet (Népszabadság, 1966. 47. sz.)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Halálesete bejegyezve a váci állami halotti akv. 257/1929. folyószáma alatt.
- ^ Fegyencek vagy politikai foglyok? Rákosi Mátyás börtönben História - 1992/03
- ^ Vas Zoltán: Tizenhat év fegyházban. Budapest, 1949, Szikra.
- ^ Lőwy Sándor utca irányítószám (Szeged)