שוחור (לבנון)
| מדינה |
 לבנון |
|---|---|
| מחוז | דרום לבנון |
| נפה | צור |
| שטח | 7.8 קמ"ר |
| גובה | 420 מטרים |
| קואורדינטות | 33°18′00″N 35°22′00″E / 33.3°N 35.36666667°E |
| http://shohour.org | |
 | |
  | |
שוחור (נכתב גם סוחור או שחור; בערבית: شحور, בתעתיק מדויק: שחור) הוא כפר שיעי הנמצא בדרום לבנון, על גבעה הגובלת בנהר הליטני, והוא חלק ממחוז דרום לבנון. הוא נמצא 95 קילומטרים מביירות, וכ-25 קילומטרים מהגבול עם ישראל.
בכפר ישנם 2 בתי ספר ידועים.
שם
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי החוקר אדוורד פאלמר, שם הכפר משמעו "קיר בוץ" או "חלק בולט".[1].אי אפשר להתעלם מהצליל הדומה לשם העברי 'יששכר'.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסקירה של 1596 הכפר מופיע בשם "איסחור", במחוז (סנג'ק) צפת. נרשם שבכפר יש 48 בתי אב מוסלמים, ששילמו מס של 25% על החקלאות ורעיית הצאן המקומית, בנוסף לטחנת מים מקומית, עם רווח של 3,067 אקצ'ות עות'מאניות.[2]
בשנת 1710 נולד בכפר סייד סאלח אבּן מוחמד שַׁ֫רַף א-דין (ער'), שהיה מהבולטים שבמנהיגי העדה השיעית בדרום לבנון, ונרדף על ידי מושל איילט צידון, אחמד פאשה אל-ג'זאר, שהרג את אחד מילדיו וכלא אותו ל-9 שנים.[3]
במאה ה-19 הקים מנהיג הכפר על גדות נהר הליטני טחנה.
בשנת 1881 הקרן לחקר ארץ ישראל רשמה את הספר בסקר ארץ ישראל המערבית בתור כפר גדול עם בתים טובים, המאכלס 600 תושבים שיעים שמקבלים מים מבאר ומעיינות מקומיים.[4]
תקופת המנדט הצרפתי (1920–1943)
[עריכת קוד מקור | עריכה]זמן קצר לאחר שצרפת הכריזה על המנדט הצרפתי בלבנון הגדולה, חיילים צרפתים שרפו את ביתו של מנהיג שיעי מקומי שפעל בצור.[5]
מלחמת האזרחים בלבנון (1975–1990)
[עריכת קוד מקור | עריכה]כשפרצה מלחמת האזרחים בלבנון הכפר שוחור נכנס לטריטוריה בשליטתה של מיליציית התנועה הלאומית הלבנונית, שהייתה מיליציית בובה של שליט סוריה חאפז אל-אסד. הכפר היה באזור השליטה שלה עד הפלישה הישראלית ללבנון ב-1982. זמן קצר לאחר מכן הוא נכנס לשטח בניהול יוניפי"ל עד לסוף המלחמה.
התקופה המודרנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]במלחמת לבנון השנייה בשנת 2006 הכפר לא הותקף על ידי ישראל, מכיוון שהמלחמה הסתיימה לפני שכוחות צה"ל הגיעו אליו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אדווארד פאלמר, סקר ארץ ישראל המערבית, 1881, עמ' 32
- ^ אוטחוט ועבדול פתח, ניהול אוכלוסיית מחוז צפת במאה ה-19., 1979, עמ' 6
- ^ Halawi, Majed (1992). A Lebanon Defied - Musa Al-sadr And The Shi'a Community. Boulder - San Francisco - Oxford: Westview Press. pp. 122–125.
- ^ קיצ'נר וקונדר, סקר ארץ ישראל המערבית, 1881, עמ' 94
- ^ Ajami, Fouad (1986). The Vanished Imam: Musa al Sadr and the Shia of Lebanon. London: I.B.Tauris. pp. 42–45, 85–86.