שיחה:משמעות

הערך עוסק במשמעות של מילה או סימן. אך מה עם הדברים עצמם, ללא קשר לסימנים המייצגים אותם? מה המשמעות של סוס או כסא או תחושה? ―Ofer.ka (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אם משתמשים במילה "משמעות" כדי לציין תכונה של דבר בלי קשר למה שהדבר הזה מייצג, אז "משמעות" מציינת את החשיבות או הרלוונטיות של הדבר בהקשר מסויים. בכך עוסק המאמר "משמעות (חשיבות)".

לדוגמה, שאלת: מה המשמעות של סוס? "אומרים שלסוס של נפוליאון היתה משמעות מכרעת בקרב מרנגו המפורסם, כי עם סוס פחות משובח נפוליאון לא היה מנצח בקרב הזה." כאן לא מדברים על תכונה של הסוס בתור סימן מייצג אלא על חשיבותו של הסוס לנפוליאון. "לסוס של נועה יש משמעות גדולה מאוד בשבילה, אם יקרה לו משהו היא תמות מצער. אבל לסוס של נפוליאון אין שום משמעות בשביל נועה, מה אכפת לה ממנו." גם כאן מדברים על כמה סוס מסויים רלוונטי לגבי אדם מסויים, כמה הוא חשוב לו, איזו השפעה רגשית יש לו על האדם.

אם נשמע לך הגיוני להגיד "לסוס הזה יש משמעות רבה" אז אתה משתמש במילה "משמעות" כדי לציין חשיבות או רלוונטיות. אבל כשאומרים שבאנגלית משמעות המילה "horse" היא "סוס", אז אי אפשר להגיד שלמילה "horse" משמעות רבה או מועטת: פשוט יש לה משמעות, והמשמעות היא "סוס". כאן המילה "משמעות" מציינת את תכונתן של המילים "horse" ו"סוס" כסימנים מייצגים שמבטאים את אותו המושג בשפות שונות.

"דוקטור, יש לי תחושה כבדה בבטן, מה המשמעות של זה?" אם התשובה של הרופא היא "אל תייחסי לתחושה הזאת משמעות גדולה, סתם אכלת משהו לא טוב", אז הוא בעצם אומר "זה שיש לך תחושה כבדה בבטן זה לא כל כך חשוב". אבל אם הרופא אומר "המשמעות של זה היא פשוט שאכלת משהו לא טוב", זה כמו להגיד שהתחושה פועלת כסוג של סימן מייצג, כמו סוג של אזעקה שאומרת: "שימי לב! אכלת משהו לא טוב!" – במקרה הראשון מדובר במשמעות שהיא חשיבות או רלוונטיות. במקרה השני מדובר במשמעות שהיא קישור בין דבר שמציינים אותו (אזהרה שאכלנו משהו לא טוב) לבין הסימן שמציין את הדבר הזה (התחושה).

דן 13:51, 15 בפברואר 2017 (IST)

אני מבין ומקבל את האפשרות להבין ׳משמעות׳ כ׳חשיבות׳.

אבל בכל זאת, כמו בדוגמה על הסוס של נפוליאון, נראה שהמילה משמעות קשורה יותר ל׳תוכן׳ של החשיבות מאשר לחשיבות עצמה. כלומר מה הסיבה לכך שהדבר חשוב.

אפשר לומר שמשמעותו של הסוס של נפוליאון היא ׳מהירותו׳, ׳כוחו׳, או ׳תרומתו לנצחון בקרב׳. הסוס לא ׳מייצג׳ מהירות, הוא מספק אותה.

מה המשמעות של משמעות בציטוט הבא:

״השינוי הרדיקלי ביותר במצב האנושי שנוכל לדמיין יהיה הגירה של בני האדם מכדור הארץ לפלנטה אחרת. משמעותו של אירוע כזה, שכבר אינו בלתי אפשרי לחלוטין, תהיה שהאדם יצטרך לחיות בכפוף לתנאים מעשה ידי אדם, השונים באופן רדיקלי מאלה שהארץ מציעה לו.״

[ארנדט, ח' (2013). המצב האנושי. תל-אביב: הקיבוץ המאוחד. עמ׳ 38]

משמעותו של האירוע היא לא חשיבותו אלא השלכותיו. זה לא בדיוק חשיבות וזה לא בדיוק ייצוג. במקרה הזה אפשר להגיד שמשמעות זה ׳השלכה׳ או ׳תוצאה׳.

״להיות חופשי פירושו לא להיות כפוף להכרח החיים או לפקודתו של אחר וגם לא לפקוד בעצמך [על אחרים]. משמעות הדבר היתה לא לשלוט ולא להישלט״ [שם, עמ׳ 62]

כאן הדגש הוא על משמעות הדבר ולא על משמעות המילה. לדבר עצמו יש משמעות, השלכה, תוצאה, מהות ולא רק חשיבות.

Ofer.ka - שיחה 19:31, 15 בפברואר 2017 (IST)

אני אנסה להבהיר את הבלבול שבמשפט שאמרת, "כאן הדגש הוא על משמעות הדבר ולא על משמעות המילה".

לצורך הדיון אני אשתמש במילה "הוראה" לציין "משמעות כקשר מייצג" ובמילה "מובן" לציין "הוראה של מילה מסויימת".

לפעמים יש למילה אחת שני מובנים, לדוגמה למילה "אח" שני מובנים – בואו נקרא למובן הראשון "אח" = "brother" מובן מס׳ 1 – ולמובן השני "אח" = "fireplace" נקרא מובן מס׳ 2. אם "האח בוערת", זה נחמד, אבל אם "האח בוער", זה לא. במובן מס׳ 1 "אח" הוא זכר ובמובן מס׳ 2 "אח" היא נקבה.

בדומה לכך, גם למילה "משמעות" יש שני מובנים: "משמעות" ≆ "הוראה" (בואו נקרא לו מובן מס׳ 1) — ו"משמעות" ≆ "חשיבות או השפעה או הַשְׁלָכָות" (בואו נקרא לו מובן מס׳ 2), ושימו לב שגם כאן הדקדוק משתנה, הפעם לא במין הדקדוקי אלא בתכונה דקדוקית אחרת: היכולת לכמת (להגיד שמדובר בכמות גדולה או קטנה).

הוראה אי אפשר לכמת: או שיש הוראה או שאין. לצירוף האותיות "מים" יש הוראה – H₂O – ולצירוף האותיות "פץב" אין הוראה. אי אפשר להגיד שלצירוף האותיות "מים" יש הוראה רבה ואי אפשר להגיד שלצירוף האותיות "פץב" הוראה מועטת.

חשיבות, השפעה או הַשְׁלָכָות אפשר לכמת. אפשר להגיד: "אם נסיון הגירה של אנשים מכדור הארץ לפלנטה אחרת יצליח, אז לארוע תהיה חשיבות עצומה", וגם: "לארוע תהיה משמעות עצומה", ובשני המקרים אנחנו אומרים משהו כמו "לארוע תהיה השפעה עצומה" או "לארוע יהיו השלכות עצומות".

אם נרצה להשתמש במובן מס׳ 1 של המילה "משמעות", לא נוכל להגיד שלצירוף האותיות "מים" יש משמעות רבה או שלצירוף האותיות "פץב" משמעות מועטת: ברגע שאנחנו מכמתים את המשמעות, המילה מאבדת באופן אוטומטי את מובן מס׳ 1 שלה ומקבלת את מובן מס׳ 2, כלומר במקום להגיד שלצירוף האותיות "מים" יש הוראה רבה (מובן מס׳ 1) אנחנו טוענים שלצירוף האותיות "מים" יש חשיבות רבה (מובן מס׳ 2).

עכשיו נחזור לדוגמאות שלך.

אמרת ש"כאן הדגש הוא על משמעות הדבר ולא על משמעות המילה". אבל מובן מס׳ 1 ישים לא רק למילים אלא גם לדברים שהם לא מילים. לדוגמה אם נרצה לדבר על "השתחוותו של ראש ממשלת יפן". במובן מס׳ 1 אפשר להגיד: "משמעות ההשתחוות היתה הכרת תודה" (=הוראתה של ההשתחוות היא הכרת תודה), ומדובר במשמעות הדבר (ההשתחוות עצמה) ולא במשמעות המילה "השתחוות". במובן מס׳ 2 אפשר להגיד: "משמעות ההשתחוות של ראש ממשלת יפן היתה עצומה, כי היא יצרה תחושת אימון עמוקה ואיפשרה פיתוח קשרי מסחר פורים" (=חשיבותה של ההשתחוות היתה עצומה).

ההבדל הוא לא בין משמעות של דבר לבין משמעות של מילה, אלא בין שני המובנים של המילה "משמעות" (שני המובנים בשימוש לגבי דבר שהוא לא מילה: השתחוות).

בדומה לכך, מובן מס׳ 2 ישים גם למילים, ולא רק לדברים שהם לא מילים. למשל, במובן מס׳ 2 אפשר להגיד: "למים יש משמעות עצומה בתרבות" (="למים יש חשיבות עצומה בתרבות"), אבל גם אפשר להגיד: "למילה 'מים' משמעות רבה בשיר 'אודיסס' של חיים גורי: היא מופיעה שלוש פעמים ויוצרת רשת הקשרים עשירה" (=": "למילה 'מים' חשיבות רבה בשיר 'אודיסס'"), וזה אומר משהו אחר לגמרי על המילה "מים" מהשימוש במובן מס׳ 1 באמירה: משמעות המילה "מים" היא H₂O (הוראת המילה "מים" היא H₂O).

שוב, גם כאן: ההבדל הוא לא בין משמעות של דבר לבין משמעות של מילה, אלא בין שני המובנים של המילה "משמעות" (שני המובנים בשימוש לגבי מילה: "מים").

בדוגמה האחרונה שלך השימוש במילה "משמעות" הוא לא במובן מס׳ 2 – אין שם אמירה שלמצב של "להיות חופשי" היו השלכות או תוצאה של "לא לשלוט ולא להישלט" – אלא במובן מס׳ 1: האמירה היא שההוראה של הביטוי "להיות חופשי" שקולה להוראת הביטוי "לא לשלוט ולא להישלט". אבל כמובן שניתן להשתמש בהקשר דומה גם במובן מס׳ 2, לדוגמה: "הרגע שבו האומה תפסיק גם להישלט וגם לשלוט על אחרים יהיה אירוע בעל משמעות היסטורית: באותו הרגע תהיה זו לראשונה אומה חופשית באמת". כאן יש טענה לגבי השלכות של דבר, כלומר שימוש במובן מס׳ 2.

מובן מס׳ 2 מטופל במאמר משמעות (חשיבות), כפי שההפניה אליו מתארת: משמעות כחשיבות, השפעה, הַשְׁלָכָות או מטרה של דבר. דן 01:11, 29 ביולי 2017 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אפריל 2024)

שלום,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר במשמעות שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.beitberl.ac.il/academic/art/artjournal_hamidrasha/h12/Documents/Maq.pdf נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20131012224405/http://www.beitberl.ac.il/academic/art/artjournal_hamidrasha/h12/Documents/Maq.pdf לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 07:57, 9 באפריל 2024 (IDT)