הצגת המקור של הדף "תחבורה ציבורית בישראל"

[[קובץ:Natatz.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[נתיב תחבורה ציבורית]] ב[[שדרות הרצל (ירושלים)|שדרות הרצל]] ב[[ירושלים]]]]
ה'''[[תחבורה ציבורית|תחבורה הציבורית]] הפנים-ארצית בישראל''' מתבצעת בעיקר באמצעות [[אוטובוסים בישראל|אוטובוסים]], [[מוניות בישראל|מוניות]], [[מונית שירות|מוניות שירות]], [[רכבת ישראל|רכבות]] בין עירוניות ושני קווי [[רכבת קלה]], בירושלים ובתל אביב. את התחבורה הציבורית בישראל מנהל באופן ריכוזי [[משרד התחבורה והבטיחות בדרכים|משרד התחבורה]], אשר באחריותו מתן [[זיכיון (ממשל)|זיכיונות]] ו[[רישיון|רישיונות]] למפעילים פרטיים ופיקוח על הביצוע, הגדרת מסלולי הקווים ותדירותם, קביעת תעריפי המחירים והסדרת אמצעי התשלום.

מאפיין בולט של התחבורה הציבורית בישראל היא השבתה כמעט מוחלטת ב[[שבת]]ות וב[[יום טוב|חגים]]. עוד בולט, בהשוואה למרבית [[מדינה מפותחת|המדינות המפותחות]], היעדרן של מערכות להסעת המונים בערים הגדולות. ב[[ירושלים]] וב[[תל אביב]] פועל קו רכבת קלה אחד בכל עיר, בירושלים פועל [[הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים|הקו האדום]] ובתל אביב פועל [[דנקל – הקו האדום|הקו האדום]].

בשנת [[2017]] נרשמו 850 מיליון נסיעות נוסע באוטובוסים וברכבות, מתוכם 744 מיליון באוטובוסים, 64 מיליון ברכבת ישראל ו-42 מיליון ברכבת הקלה בירושלים.{{הערה|{{TheMarker||משרד התחבורה הציג זינוק בשימוש בתחבורה הציבורית – אבל המציאות בשטח שונה|1.5863323|28 בפברואר 2018}}}}

== אוטובוסים ==
{{ערך מורחב|אוטובוסים בישראל}}

קווי האוטובוס בישראל מחולקים ל-66 אשכולות, המופעלים על ידי 21 חברות אשר קיבלו זיכיון להפעלת אשכול מסוים במכרז, או מפעילות אותו עוד בטרם החלוקה לאשכולות ופרסום המכרזים.
*[[אגד]]: חברת התחבורה הציבורית הגדולה בישראל. אף על פי שהחל מתחילת המאה ה-21 קווים רבים הועברו ממנה לחברות אחרות. היא בעלת נתח שוק של כ-30%. נכון לשנת 2023, אגד נותנת שירות עירוני ב[[ירושלים]], [[חיפה]] ו[[הקריות]], [[ראשון לציון]], [[רחובות]], [[חולון]], [[חדרה]], [[כרמיאל]], [[קריית שמונה]], [[דימונה]] ו[[אילת]]. בנוסף לקווים בינעירוניים בעיקר לירושלים, לצפון הארץ ולאילת.
*[[דרך אגד|דרך אגד:]] חברת הבת של אגד המספקת את השירות ב[[גבעת זאב]], [[מבשרת ציון]] ואת השירות בין [[ירושלים]] ל[[בני ברק]].
*[[דן חברה לתחבורה ציבורית|דן]]: מספקת את רוב השירות העירוני ב[[תל אביב-יפו]], [[רמת גן]], [[גבעתיים]], [[בני ברק]] ו[[בת ים]] וחלק ניכר מהקווים מתל אביב ל[[פתח תקווה]], חולון, ראשון לציון, ו[[בקעת אונו]].
*[[קווים]]: מספקת שירות ב[[ביתר עילית|ביתר עלית]], [[מודיעין עילית]], [[מודיעין-מכבים-רעות|מודיעין מכבים רעות]], [[לוד]], [[רמלה]], [[באר יעקב]], [[שוהם (יישוב)|שוהם]], אזור [[השרון]], [[ואדי עארה]], ו[[מישור חוף הכרמל|חוף הכרמל]].
*[[סופרבוס]]: מספקת שירות בעמקי הצפון והגליל המזרחי, כולל שירות עירוני ב[[עפולה]], [[טבריה]], [[יקנעם עילית|יקנעם]], ו[[מגדל העמק]], את ה[[מטרונית]] ב[[חיפה]] ו[[הקריות]] וחלק מהקווים העירוניים ב[[ירושלים]].
*[[מטרופולין (תחבורה ציבורית)|מטרופולין]]: מפעילה קווים בינעירוניים בנגב, את השירות העירוני ב[[ערד]] את התחבורה הציבורית בשרון הדרומי (ב[[כפר סבא]], [[הוד השרון]], [[רעננה]], [[הרצליה]] ו[[רמת השרון]]) את השירות הבינעירוני מ[[נתניה]] ל[[תל אביב-יפו|תל אביב]], ואת התחבורה הציבורית ב[[אלעד]] ו[[בקעת אונו]].
*[[אלקטרה-אפיקים]]: מספקת שירות עירוני ב[[פתח תקווה]], את מרבית השירות ב[[אשדוד]], [[יבנה]] ו[[ראש העין]].
*[[אקסטרה תחבורה ציבורית|אקסטרה]]: מפעילה את הקווים העירוניים ב[[נתניה]] ומקצת מהשירות בצפון [[ירושלים]].
*[[בית שמש אקספרס]]: מספקת את השירות העירוני והבינעירוני ב[[בית שמש]].
*[[דן בדרום]]: חברת הבת של דן מפעילה את עיקר השירות ב[[אשקלון]] [[אופקים]], [[קריית גת]], [[שדרות]], [[נתיבות]], [[קריית מלאכי]] ובישובים שמסביבם.
*[[חברת האוטובוסים המאוחדת|חברות הנסיעות במזרח ירושלים]]: מספקת שירות ב[[מזרח ירושלים]].
*[[דן באר שבע]]: חברת הבת של דן מפעילה את הקווים העירוניים ב[[באר שבע]].
*[[נתיב אקספרס]]: מפעילה את שירות האוטובוסים ב[[הגליל|גליל]]. כולל את השירות העירוני ורוב השירות הבינעירוני ב[[עכו]], [[נהריה]], ו[[צפת]].
*[[אגד תעבורה|אלקטרה אפיקים תחבורה:]] מספקת שירותי תחבורה ב[[מועצה אזורית מטה בנימין|חבל בנימין]], [[גוש עציון]], [[הר חברון]], ו[[מעלה אדומים]].
*[[תנופה (חברה)|תנופה]]: מפעילה את קווי האוטובוס ב[[פרוזדור ירושלים]] וב[[השומרון|שומרון]].
*[[שירותי אוטובוסים מאוחדים נצרת|ש.א.מ. נצרת]]: מפעילה קווים עירוניים ב[[נצרת]] ו[[נוף הגליל]].
*[[נרקיס גל הסעות|גלים]]: מפעילה את השירות ב[[רהט]] וכן קווים בינעירוניים ביישובי הנגב המערבי.
*[[חברת הנסיעות והתיירות נצרת|נסיעות ותיירות נצרת]]: נותנים את עיקר השירות ליישובים הערביים ב[[הגליל התחתון|גליל התחתון]].
*[[רמה תחבורה ציבורית גולן]]: מספקת שירות ב[[רמת הגולן]].
*[[מועצה אזורית חבל אילות]]: מפעילה את שירות האוטובוסים ב[[חבל אילות]].
*[[ג'י בי טורס]]: פועלת בגליל התחתון.

=== חברות תחבורה שהיו פעילות בעבר ===
* [[המקשר]] (1931-1967) - קואופרטיב שסיפק תחבורה ציבורית ב[[ירושלים]] עד שהתמזג עם [[אגד]].
* [[שחר (קואופרטיב)|שחר]] (1947-1951) - קואפרטיב שסיפק תחבורה ציבורית ב[[חיפה]] עד שהתמזג עם אגד.
* [[ויאוליה]] (2003-2013) - חברה שסיפקה תחבורה ציבורית בערים [[אשדוד]], [[יבנה]], [[טבריה]], [[לוד]], [[מודיעין-מכבים-רעות|ומודיעין]], נרכשה על ידי [[אלקטרה-אפיקים|אפיקים]] ב-2013.
* [[עילית (תחבורה ציבורית)|עילית]] (2005-2011) - חברה שסיפקה תחבורה ציבורית ב[[ביתר עילית]], התמזגה עם חברת [[קווים]] ב-2011.
* [[אומני אקספרס]] (2011-2014) - חברה שסיפקה תחבורה ציבורית באזור [[יקנעם עילית]], [[דלית אל-כרמל|דאלית אל כרמל]], [[קריית טבעון]] והאזור. ב-2014 הועבר האשכול ל[[סופרבוס]].
* [[מטרודן]] (2003-2016) - חברה שהפעילה את הקווים העירוניים ב[[באר שבע]], ב-2016 העבירה את הקווים ל[[דן באר שבע]] לאחר שלא התמודדה בשנית במכרז.
* [[סיטיפס]] (2011-2021) - חברה שהפעילה את [[הרכבת הקלה בירושלים]], ב-2021 העבירה את הפעלת הרכבת לחברת [[כפיר (חברה)|כפיר]].
* [[דן בצפון]] (2021–2013) - חברה שהפעילה את ה[[מטרונית]] ב[[חיפה]] ו[[הקריות]], ב-2021 העבירה את הפעלת המטרונית ל[[סופרבוס]].

== מוניות, ומוניות שירות ==
{{ערך מורחב|ערכים=[[מוניות שירות בישראל|קווי שירות בישראל]], [[מוניות בישראל]]}}
מונית שירות היא מונית המכילה עד כ-10 נוסעים. כמו אוטובוס ציבורי, למונית שירות מסלול קבוע, אבל אין לה לוח זמנים קבוע או תחנות קבועות. מוניות שירות הן פרטים ואין מסובסדות, ולכן קיימות במספר קווים מצומצם שבו הן רווחיות. חלק מקווי השירות פועל בשבת, כאשר שירות האוטובוסים והרכבות פוסק. 

== רכבות ==
{{ערך מורחב|רכבת ישראל}}
החל משנות התשעים חל שיפור ברשת הרכבות במדינת ישראל, הרשת מתרחבת וקווים ותחנות חדשות נפתחות. בהדרגה התרחב השירות כך שיפעל לאורך כל שעות הפעילות מבאר שבע בדרום, ועד לנהריה וכרמיאל בצפון. ישנן תוכניות להרחיב את הרשת עד לאילת וקריית שמונה. רכבת ישראל הסיעה בשנת 2019 כמעט 70 מיליון נוסעים.

חלק מהקווים של רכבת ישראל מהווים אלטרנטיבה יעילה לרכב הפרטי. כך למשל הקו מהגליל המערבי דרך חיפה לגוש דן, מהווה חלופה לא רק לשירות האוטובוסים אלא גם מהיר בחלק ניכר משעות היום מהרכב הפרטי, וכך גם הקו המהיר לירושלים דרך נתב"ג. עם זאת, בתחנות רכבת רבות, בעיקר מסיבות היסטוריות, המסילות והתחנות נמצאות מחוץ לערים, לדוגמה בנתניה, אשדוד ואשקלון. ריבוי התחנות בקווים מסוימים יוצרת נסיעה איטית יחסית.

== רכבות קלות ==
{{ערך מורחב||ערכים=[[רכבת קלה#רכבת קלה בישראל|רכבת קלה בישראל]]}}
[[קובץ:Tel Aviv Light Rail.jpg|250px|ממוזער|[[מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - הקו האדום|הקו האדום של הרכבת הקלה]] בהרצה, רחוב הרצל, [[בת ים|בת-ים]]]]
בירושלים פועל מאז אוגוסט 2011 [[הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים|הקו האדום]]. בעתיד יתווספו [[הקו הירוק של הרכבת הקלה בירושלים|הקו הירוק]] ו[[הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים|הקו הכחול]].

בתל אביב פועל מאז אוגוסט 2023 [[דנקל – הקו האדום|הקו האדום]], עם מקטע תת-קרקעי. בעתיד יתווספו [[דנקל – הקו הסגול|הקו הסגול]] ו[[דנקל – הקו הירוק|הקו הירוק]].

בצפון מוקם קו [[רכבת קלה]] [[נופית (רכבת קלה)|נופית]] שיחבר בין חיפה לנצרת.

וכן קיים תכנון להקים בעתיד [[הרכבת הקלה בבאר שבע|רכבת קלה בבאר שבע]].

== פוניקולר ==
בישראל קיים [[פוניקולר]] אחד הנמצא בחיפה - ה[[כרמלית]].

== רכבלים ==
בישראל מופעלים 4 רכבלים ציבוריים תיירותיים והם [[רכבל חיפה]], [[מנרה|רכבל מנרה-קריית שמונה]], [[רכבל מצדה]], [[רכבל]] ראש הנקרה.

נוסף על כך, מופעל רכבל ה[[רכבלית]] ב[[חיפה]] כתחבורה ציבורית,{{הערה|{{ynet|ליאור אל-חי|קרונית בכל 15 שניות: נסיעת בכורה לרכבל התחבורה הציבורית הראשון בישראל|news/article/hjadahiey|19 באוגוסט 2021}}}} הרכבל מקשר בין [[מרכזית המפרץ]], [[הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל|הטכניון]] ו[[אוניברסיטת חיפה]]. הרכבל מופעל על ידי חברת [[כבל אקספרס]] אשר משותפת ל"[[נתיב אקספרס]]" ו"[[:en:Bursa Uludağ Gondola|בורסה]]" הטורקית.{{הערה|{{כלכליסט|ליאור גוטמן|נתיב אקספרס ובורסה הטורקית זכו במכרז להפעלת הרכבל בחיפה|local_news/article/3764602|19 ביוני 2019}}}}

== מערכת מטרו ==
{{הפניה לערך מורחב|מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - קווי מטרו}}
מערכת עתידית של [[רכבת תחתית]] בתל אביב הבנויה משלושה קווים שתהיה מערכת משלימה ל[[דנקל]].

== תעופה פנים-ארצית ==
בישראל קיימים מספר [[נמל תעופה|נמלי תעופה]] המשמשים לתחבורה אזרחית פנים-ארצית (טיסות סדירות) והם: [[נמל התעופה בן-גוריון|נתב"ג]] (שער הכניסה המרכזי של ישראל והגדול בנמלי התעופה בה), [[נמל התעופה רמון]] (תמנע).

בישראל קיימים גם מספרי מנחתים ושדות תעופה קטנים יותר מההגדרה המוכרת "נמל תעופה" והם: [[נמל התעופה חיפה]], [[שדה התעופה ראש פינה]] (מחניים) ו[[שדה התעופה הרצליה]].

== ארבעת המטרופולינים ==
{{ערך מורחב|ערכים=[[תחבורה ציבורית בחיפה]], [[תחבורה בירושלים#תחבורה ציבורית|תחבורה ציבורית בירושלים]], [[תחבורה בתל אביב|תחבורה ציבורית בתל אביב - יפו]]}}

{{מפת תחבורת ירושלים|גודל=מלא}}
{{מפת תחבורת חיפה|גודל=מלא}}
{{מפת תחבורת תל אביב|גודל=מלא}}
{{-}}
{{מפת תחבורת באר שבע}}

==היסטוריה==
[[קובץ:Historical ads in Tel Aviv P1170862.JPG|250px|ממוזער|שמאל|מודעה על שינוי מחירי תחבורה ציבורית (מוניות שירות) בקווי חיפה - תל אביב, [[1932]]]]

=== לפני קום המדינה ===
עם תחילת סלילת דרכים בארץ ישראל החל מאמצע המאה ה־19, החלה להתפתח תחבורה ציבורית בין־עירונית על הדרכים החדשות באופן פרטי ובלתי מאורגן כמעט, באמצעות עגלות ו[[דיליז'נס]]ים שהובלו על ידי בעלי חיים שנעו על הדרכים החדשות. תחבורה ציבורית עירונית כמעט ולא הייתה קיימת ברחבי הארץ עקב קוטנם של מרכזי האוכלוסין, והחלה להתפתח בהתאמה להתפתחות האורבנית של ירושלים, תל אביב־יפו וחיפה.

תחילת התחבורה הציבורית הממונעת בישראל בראשית ימי [[המנדט הבריטי]]. לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] רכשו מספר צעירים יהודים [[משאית|משאיות]] מעודפי הצבא הבריטי. בארגזי המשאיות התקינו ספסלי ישיבה, שהסבו אותן לאוטובוסים מאולתרים להסעת נוסעים בתשלום. הדרכים באותה תקופה היו משובשות, ולצד ה[[תחרות (כלכלה)|תחרות]] עם התחבורה הציבורית הוותיקה המובלת על ידי בעלי החיים, הייתה גם תחרות חריפה בין הנהגים, ובין קבוצות נהגים שונות, יהודיות וערביות. בתקופות שונות הייתה הנסיעה בדרכים שונות מסוכנת בשל מפגעים ערבים שהתנכלו לתחבורה היהודית. חלוצי האוטובוסים החליטו להתאגד לשיתוף פעולה שיסייע להם להתמודד במאורגן עם הקשיים. בתחילה התאגדו מפעילי האוטובוסים ב[[קואופרטיב]]ים קטנים, אשר בהמשך התאגדו לקבוצות גדולות.

ב-[[1 בינואר]] [[1933]] נוסד הקואופרטיב "[[אגד]]" כתוצאה של מיזוג של ארבע חברות תחבורה ציבורית קטנות במרכז הארץ: (המהיר, הגה, קדימה והתאחדות הנהגים). כ-13 שנה אחר כך, ב-[[1 בדצמבר]] [[1945]], נוסד הקואופרטיב "[[דן חברה לתחבורה ציבורית|דן]]" כתוצאה מאיחוד של שני ארגונים שעסקו בהפעלת [[תחבורה ציבורית]] ברחבי [[גוש דן]] - "גלי המעביר" ו"איחוד רגב".

=== לאחר קום המדינה ===
לאחר [[קום המדינה]] על פי הצעתו של [[שר התחבורה]] הראשון [[דוד רמז]] לאחד את כל מפעילי התחבורה הציבורית בארץ לקואופרטיב אחד, מוזגו ל[[אגד]] עוד מספר קואופרטיבים. הגדולים בהם קואופרטיב "[[דרום יהודה]]", שנוסד בשנת [[1931]] מאיחוד של קואופרטיב "דרום" וקואופרטיב "יהודה", ו[[שחר (קואופרטיב)|שח"ר]] (שירותי חיפה רבתי), תאגיד שנוצר בדצמבר [[1947]] מאיחוד של קואופרטיב "חבר" וקואופרטיב "משמר המפרץ" שפעלו באזור [[חיפה]]. לצד אגד ודן פעל גם קואופרטיב התחבורה ה[[ירושלים|ירושלמי]] [[המקשר]], שמוזג אל אגד ב־[[1967]].[[קובץ:Schaffnertasche mit galoppwechsler.jpeg|ממוזער|מתקן לפריטת כסף]]לאורך המאה ה-20 צורת התשלום המועדפת לנסיעה באמצעי התחבורה הציבורית השונים הייתה במזומן ובאוטובוס עצמו (Manual fare collection), אם כי ניתן היה לרכוש [[כרטיס נסיעה|כרטיסי נסיעה]] גם בתחנות מרכזיות. שיטה זו יצרה עיכוב רב בזמן הנסיעה עקב עמידה ארוכה של האוטובוס בתחנות, בעת שנוסעים המתינו לתורם לשלם לנהג והנהג טיפל בקבלת התשלום וניפוק כרטיס לנוסע. על מנת לקצר את משך זמן העצירה בתחנות, הכניסו לשימוש כרטיסיות נייר אשר הפחיתו את מספר הפעמים שנוסע צריך לשלם על נסיעה. לרוב כרטיסייה כללה נסיעה אחת או יותר בחינם ובכך הייתה משתלמת יותר. הסדר תשלום נוסף שהונהג היה "חופשי חודשי".[[קובץ:Egedticket45.jpg|ממוזער|כרטיסייה של אגד משנת 1945]]

לקראת סוף [[שנות ה-90 של המאה ה-20]], ב[[ממשלת ישראל העשרים ושבע|ממשלת נתניהו הראשונה]], החל [[משרד התחבורה]] בהכוונת ראש הממשלה בתהליך של פתיחת שוק התחבורה הציבורית לחברות נוספות באמצעות מכרזים אזוריים, במטרה להוריד את המחירים ולהרחיב את שעות הפעילות ומגוון הקווים. צעד שנתקל בהתנגדות עזה מחברת אגד.{{הערה|{{גלובס|דרור מרום|אגד התחייב להוריד מהאוטובוסים את השלטים בגנות נתניהו|104211|22 במרץ 1998}}}} סנונית ראשונה בעניין החלה כאשר בערים שהוקמו בשנות התשעים: [[ביתר עילית]], [[מודיעין עילית]], ו[[מודיעין מכבים רעות]], השירות העירוני לא ניתן על ידי אגד או דן, אלא על ידי חברות חדשות.

בשנת 2002 הבשיל התהליך להוצאת אשכולות של קווי שירות מידי אגד ודן לחברות נוספות באמצעות [[מכרז]]ים. החברות התחרו במכרז על התעריף הנמוך ביותר שיגבו לדמי נסיעה, או על דמי ה[[סובסידיה|סבסוד]] הממשלתי הנמוכים ביותר שיזדקקו לו, או על העלות הכוללת של תפעול השירות.<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://m.knesset.gov.il/activity/info/mmm/pages/document.aspx?docid=debb8d55-f7f7-e411-80c8-00155d010977|הכותב=ד"ר יניב רונן|כותרת=תחבורה ציבורית בהתיישבות הכפרית|אתר=[[מרכז המחקר והמידע של הכנסת]]|עמודים=8}}</ref>
תהליך הרפורמה שמבצע [[משרד התחבורה]] נתקל בחששות וביקורת, בכך שבעצם היא אינה אלא החלפה של מונופול אחד במונופול חדש, לעיתים אף ללא הוזלה משמעותית ותוך פגיעה משמעותית ברמת השירות, בגלל התנאים שמכתיב משרד התחבורה.{{מקור|נושא=ישראל}} על פי הביקורת, משרד התחבורה מטיל במכוון הגבלות הפעלה על חברות באות קו מאחר שהדבר מנוגד לעקרון הרשת התחבורתית. הפעלת קו תח"צ על ידי שני מפעילים בו זמנית מביא לתקלות תפעול רבות תוך השפעה על כל הרשת. לכן התחרות הקיימת בין מפעילים היא על אזורי פעילות כאשר הרגולטור מונע פגיעה בין המפעילים (מפעיל שנכנס לתל אביב אינו יכול לאסוף בה מאחר שהוא פוגע בהכנסות חברת דן).{{מקור|נושא=ישראל}} מחקר שנערך בשנת 2006 עבור משרד התחבורה על ידי הפרופסורים יורם שיפטן וניר שראבי, הראה כי ברוב האשכולות שעברו את המכרזים של הרפורמה עלו מצד אחד היקף השירות והיקף הנסועה, ומצד שני ירדו מחירי הכרטיסים.<ref name=":0" />

ב-2010 אימץ שר התחבורה את מסקנות ועדת הבדיקה בנושא [[הפרדה מגדרית בישראל|הפרדה מגדרית]] ב[[קו מהדרין|קווי מהדרין]] והוחלט לאפשר את ההפרדה באופן התנדבותי ומנגד על הנהגים הוטלה האחריות לוודא שלא מטרידים נוסע.

בראשית 2012 הוטלו מגבלות על נסיעת חיילים ברכבת בימי ראשון ונחנך מערך הסעה חלופי.

בתחילת [[העשור השני של המאה ה-21]] הוכנס לשימוש כרטיס ה[[רב-קו]] שנועד ליישם בישראל [[כרטוס משותף (תחבורה ציבורית)|כרטוס משותף]] והשימוש בו מבוסס על שיטות הקיימות במדינות שונות בעולם. בשלב ראשון של הכנסת המערכת, היא החליפה את כרטיסי הנייר-כל ההסדרים, כולל כרטיסיות, הוטענו באופן אלקטרוני לכרטיס.

עד 2015 הונהגה ב[[גוש דן]] ובחלק הקווים הבין-עירוניים לגוש דן שיטת "ערך צבור", בה הנוסע מטעין סכום עגול (מ-30 עד 200 ש"ח) בכרטיס שברשותו ומקבל תוספת של 25% לסכום שהטעין, בהתאם להנחה של פרופיל הנוסע. הטענת סכום עגול לכרטיס מפשטת את התשלום (נמנע הצורך להתעסק בעודף) וכך מקצרת את זמן העמידה בתחנה. בשיטה הזו, התשלום באמצעות הכרטיס לטובת נסיעה בגוש דן, היה מזכה את הנוסע למעבר חופשי בין הקווים, במהלך ה-90 דקות שעברו מהעלייה לאוטובוס הראשון. בפרק זמן זה, הטענת ערך צבור ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]] לא הייתה שימושית ב[[חיפה]], גם אם היה מדובר באותו סכום נסיעה ואותה חברה. באותן שנים לכל חברה היה כרטיס רב קו משלה ולעיתים היו תקלות שונות בתפעול ורכישת הסדרי נסיעה מחברות שונות. לדוגמה, בחלק מהאוטובוסים לא היה ניתן להטעין הסדר ערך צבור באוטובוסים, אלא רק לנצל סכום שהוטען. כמו כן, הטענת ערך צבור בגוש דן לא הייתה שמישה לרכישת נסיעות בערים אחרות, גם במקרים בהם העלות הייתה זהה.
ב-1 בינואר 2016 הורחב ההסדר ל[[מטרופולין|מטרופולינים]] נוספים (רפורמת התעריפים) וערים נוספות בסביבתן כך שהטענת סכום בגוש דן הייתה ניתנת לשימוש גם בחיפה, [[ירושלים]], [[באר שבע]] ובפריפריה של אותם מטרופולינים. בנוסף, בערים שונות בוטלו הכרטיסיות והוחלפו בשיטת הערך הצבור.

== חוקים ותקנות ==
רישיון הקו - כל התחבורה הציבורית בישראל מתוכננת ברשת אחת עליה ממונה ה[[רגולטור]]. לא ניתן להפעיל קו תח"צ ללא רישיון. רישיונות אלו מפרטים את הגדרת הקו, לוחות הזמנים, מסלול, תחנות, קודי מחירון. מערך הרישיונות מצוי במאגר מידע אינטרנטי הפתוח לכל מפתחי האפליקציות בתחום.

כל המפעילים בישראל מחויבים בהפעלת מערכת רב-קו וכרטוס חכם בשילוב מערכת ניהול צי רכב מבוססת לוויין.

== עלויות וסבסוד==
ברוב המכרזים משרד התחבורה קבע את המחירים בעצמו ולא מאפשר לחברות לקבוע אותם וזאת בשל סיבה ברורה: מחירי הפעלת התחבורה הציבורית יקרים בפועל, הרבה יותר מהתשלום אותו מבצע הנוסע (מערך התח"צ בישראל מסובסד עד לרמה של 50% מסך המחזור הכספי), לפיכך מחירי הנסיעה נקבעים על ידי המדינה באופן בלעדי וזאת באמצעות צו ה[[פיקוח מחירים|פיקוח למחירים]] המתפרסם פעמיים בשנה.

===אמצעי תשלום===

באמצעי התחבורה הציבורית ניתן לשלם באמצעות כרטיס [[רב-קו|רב קו]], בהטענתו מראש בערך צבור או במנוי תקופתי, באמצעות מזומן או בכרטיס אשראי. את ההטענה ניתן לבצע דרך מכונות טעינה, אפליקציות (ב[[טלפון חכם|סמארטפונים]] בהם קיימת טכנולוגיית [[תקשורת טווח אפס]]) או במחשב. ניתן לקרוא גם את נתוני הכרטיס (אילו הסדרים קיימים וכמה) באופן עצמאי באמצעות הסמארטפון.

פותחה גם אפליקציה ייעודית לציבור שאין לו [[גישה לאינטרנט]] לטעינה בעמדות נגישות שנמצאות בבתי הכנסת 'קהילות'. שם ישנה אפשרות לטעינה עצמאית באמצעות כרטיסי אשראי או מוזמן.

שלא באמצעות רב קו, ניתן לשלם באמצעות אפליקציות ייעודיות, כאשר התשלום עבור כל הנסיעות מתבצע בחיוב בדיעבד בסוף החודש דרך כרטיס אשראי.

מאוגוסט 2022, במסגרת רפורמת "דרך שווה" בוטלה האפשרות לתשלום במזומן באוטובוס. מספטמבר החלה [[דן חברה לתחבורה ציבורית|חברת דן]] בניסוי לתשלום ישיר בכרטיס אשראי ובארנק אלקטרוני.

=== תעריפי הנסיעות ===
כחלק מהשליטה הממשלתית המוחלטת על ענף התחבורה הציבורית, נקבעים מדי תקופה תעריפי הנסיעות השונים (לפי קוד מחיר), סוגי הכרטיסים אותם רשאית כל חברה למכור באזורים שונים, וקוד המחיר המשויך לקטעי נסיעה שונים. כל אלו נקבעים ב[[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים]] המוצא למחירי הנסיעה בקווי השירות ב[[אוטובוס]]ים, דמי נסיעה ב[[רכבת ישראל|רכבת]] ומחירי נסיעה ב[[מונית|מוניות]] (מוניות ספיישל ו[[מונית שירות|מוניות שירות]]). צו זה נחתם על ידי [[שר התחבורה]] ו[[שר האוצר]], ולחברות התחבורה הציבורית אין יכולת להעלות מחירים או להעניק הנחות מעבר לצו.

במהלך השנים בוצעו מספר שינויים ורפורמות בתעריפי הנסיעה:

בתחילת [[2016]] נערכה רפורמה בתעריפי הנסיעה בתחבורה הציבורית במטרופולינים (חיפה, תל אביב, ירושלים ובאר שבע).{{הערה|[http://www.trans-reform.org.il/ רפורמת התעריפים בתחבורה הציבורית], באתר של משרד התחבורה{{ש}}{{כלכליסט|ליאור גוטמן|מתחילת ינואר: רפורמה מקיפה בתעריפי התחבורה הציבורית|3676345|20 בדצמבר 2015}}}}

ב-[[1 בפברואר]] 2016 הוזלו תעריפי הנסיעה באוטובוסים וברכבות ב-14.5%, באמצעות הגדלת ה[[סובסידיה]] הממשלתית לחברות התחבורה.{{הערה|{{כלכליסט|צבי לביא|אושר בכנסת: תעריפי התחבורה הציבורית יוזלו ב-14.5%|4754493|18 בינואר 2016}}{{ש}}{{mako||מהיום: הוזלה במחירי התחבורה הציבורית|7db652fd5c99251004|news-money/consumer-q1_2016|1 בפברואר 2016}}}} בחלק מהמקומות, למשל ב[[באר שבע]], ההוזלה נעשתה, למרות ההבטחה המפורשת של שר התחבורה, מהמחיר המוטעה של הרפורמה ולא מהמחיר הקיים, מה שלמעשה ייקר את התעריפים בצורה משמעותית.

ב-[[28 במרץ]] [[2018]] נערכה רפורמה נוספת, הפעם בתעריפי הנסיעה הבינעירוניים, בה הוצעו חוזי נסיעה בינעירוניים תקופתיים ובעיקרם חופשי יומי וחופשי חודשי, וכן חוזה חופשי יומי וחודשי כלל-ארצי במחירים מוזלים. חוזים אלה מאפשרים שילוב ומעבר חופשי בין כל אמצעי התחבורה הקיימים (אוטובוס, רכבת, רכבת קלה, מטרונית ועוד) באזורים המוגדרים.

באוגוסט [[2022]] הונהגה רפורמת "דרך שווה" בתעריפי התחבורה הציבורית. היא כללה מודל כרטוס פשוט יותר שפועל בצורה אחידה יותר בין מקומות שונים, ומבוסס על מרחק הנסיעה בין המוצא ליעד. המודל לווה ביצירת מינויי "חופשי ארצי" חדשים וכרטיס אזורי לפריפריה. כמו כן, בני 75 ומעלה החלו לנסוע ללא תשלום עם כרטיס "זהב-קו".

=== המימון הממשלתי ===
התשלומים של הנוסעים בעת הנסיעה באוטובוס מועברים על ידי חברות האוטובוסים למשרד התחבורה, ובמקביל משרד התחבורה מתקצב את חברות אוטובוסים ללא קשר למספר הנוסעים.{{הערה|שם=פואה|{{השילוח|יהודה פואה|"לצאת מהקווים: בשׂורה לתחבורה ביישובים הקטנים"|לצאת-מהקווים-בשׂורה-לתחבורה-ביישובים| 16, אוקטובר 2019}}}}

המרכיב העיקרי בקביעת גובה התשלום שמשרד התחבורה מעביר לחברות האוטובוסים הוא מספר הקילומטרים. כתוצאה מכך לחברות האוטובוס יש אינטרס כלכלי להפעיל אוטובוסים שגומאים קילומטרים רבים עם מינימום עצירות, ולמשרד התחבורה שהוא הגוף שמאשר את מסלולי התחבורה הציבורית בסופו של דבר יש אינטרס לקצר קווים בשל כך.{{הערה|שם=פואה|{{השילוח|יהודה פואה|"לצאת מהקווים: בשׂורה לתחבורה ביישובים הקטנים"|לצאת-מהקווים-בשׂורה-לתחבורה-ביישובים| 16, אוקטובר 2019}}}}

==הנגשת המידע לנוסעים==
למרות ריבוי המפעילים, עד שנת 2010 לא הוקם בישראל מאגר מידע אחד אשר מרכז את מלוא המידע הרלוונטי מכל אחד מהמפעילים, המאפשר להציע לכל פונה מידע בדבר מסלולי נסיעה המשלבים שימוש בשירותיהם של מפעילים שונים. בשל כך, הנוסע היה נאלץ לבדוק את אפשרויות הנסיעה אצל כל חברה בנפרד. הדבר הכביד מאוד על מי שנזקק לשירותי התחבורה הציבורית, והיווה תמריץ שלילי לשימוש בשירותים אלה עבור מי שבאפשרותו להחזיק ברכב פרטי. בנוסף, לציבור הנוסעים לא ניתנים אמצעים בסיסיים לקבלת מידע אודות קווי השירות, זהות המפעילים, תחנות האיסוף וזמני השירות גם בתחנות האיסוף עצמן. בנוסף לא היה קיים מערך מסודר של מתן דיווח בזמן אמת על עיכובים או שינויים בלוחות הזמנים. על פי בדיקת [[מבקר המדינה]] (דו"ח שנתי 59ב' לשנת 2008), בכ-60% עד 100% מתחנות האוטובוס של חלק מהמפעילים, אין פרסום של לוחות זמנים ומפות הקווים. לכן, בהיעדר כתובת ברורה לקבלת מידע חיוני זה, נגרמת טרחה רבה לנוסעים, בזבוז זמן והוצאות כספיות. כל אלה מהווים תמריץ שלילי עד לכדי חסם של ממש בפני שימוש בתחבורה הציבורית.

בשנת 2010 אושר בקריאה שנייה ושלישית ב[[מליאת הכנסת]] תיקון ל[[פקודת התעבורה]] המורה להקים מאגר מידע ארצי שירכז את כל המידע הנוגע לפעולת קווי השירות של התחבורה הציבורית, ולאפשר את הנגשת המידע לציבור הרחב באופן שיביא להרחבת ולייעול השימוש בתחבורה הציבורית. התיקון הוגש על ידי ח"כ [[שלי יחימוביץ']], ח"כ [[יריב לוין]] וח"כ [[נחמן שי]] ובסיוע ארגון "[[תחבורה היום ומחר]]". המידע יסופק ללא תשלום באמצעות הטלפון, האינטרנט ומערכות מידע אלקטרוניות בתחנות האיסוף. בהצעת החוק נכתב כי הרחבת השימוש בתחבורה הציבורית היא יעד בעל חשיבות עליונה, שיש לו נגיעה לתחומים רבים בחיי החברה והמשק בישראל. השינוי נכנס לתוקף בתחילת שנת [[2012]].

בעקבות השינוי נכנסו לפעילות מוקד "כל קו" של משרד התחבורה, לתחנות שונות בארץ חוברו צגים אלקטרוניים קטנים המציגים את זמני הגעת האוטובוסים הקרובים, מאגר המידע של זמני הגעת האוטובוסים הונגש ומפתחי אפליקציות שונות עושים בו שימוש ומאפשרים לנוסעים לדעת בזמן אמת אם האוטובוס שלהם מקדים או מאחר.

==ליקויים וביקורת ==
{{לשכתב|הפרק לא עוסק בבעיות המהותיות של התחבורה הציבורית בישראל. ומתעסק בזוטות. פירוט בדף השיחה|כל הערך=כן|נושא=ישראל}}
בתחילת [[העשור השני של המאה ה-21]] אירעו מספר שביתות בשירות [[רכבת ישראל]] דבר שגרם לעומס רב באוטובוסים ופגע ביכולת הנוסעים להסתמך על שירות הרכבת.

=== הוויכוח הציבורי והפוליטי על הפעלת תחבורה ציבורית בשבת ===
{{ערך מורחב|ערכים=[[תחבורה ציבורית בשבת]], [[מיזמי תחבורה ציבורית הפועלת בשבתות]]}}
אחת מנקודות הביקורת המרכזיות על פרויקט [[קווי לילה]] הוא שאינו פועל בשישי בערב. בין הסיבות להעדפת רכב פרטי על תחבורה ציבורית היא אי זמינותה בשבת,{{הערה|{{TheMarker|יעל שנער|למה הישראלים לא מוכנים לוותר על המכונית?|dynamo/1.1822087|13 בספטמבר 2012}}}}{{הערה|{{גלובס|נתי יפת|"תחבורה ציבורית בשבת מובילה לצמצום השימוש ברכב פרטי"|1001170102|4 בינואר 2017}}}} כאשר התחבורה בחיפה וקווי מוניות שירות הם החריגים היחידים.

בעקבות אי קיום תחבורה ציבורית בשבתות וחגים, נחנכו במספר ערים מרכזיות{{הערה|בירושלים, תל אביב, רמת גן, באר שבע, פתח תקווה, ראש העין, חולון ובת ים}} חברות פרטיות ("[[שָבּוּס]]" ו"[[נוֹע תנוע]]"). שמטרתן להציע שירותי הסעות בשבתות,{{הערה|שם=שסנגדקואופ}}{{הערה|[http://www.hofesh.org.il/alternatives/transp/ קווי תחבורה ציבורית בשישי-שבת], אתר חופש}} אך הרחבה משמעותית הגיעה בשנת 2019 נחנך "[[נעים בסופ"ש]]". התופעה המתרחבת נתקלה בהתנגדות של גורמים שניסו לפעול לסיכולה.{{הערה|שם=שסנגדקואופ|{{TheMarker|אורן דורי|"גזר דין מוות למחלל שבת בפרהסיה": ש"ס תוקפת יוזמות פרטיות להסעה בשבת|dynamo/1.4022109|12 באפריל 2017}}}}

===מונופול===
קיימת ביקורת על המונופול שמוענק לחברות התחבורה הציבורית והאיסור בחוק על איסוף נוסעים בתשלום ללא רישיון מיוחד. כנגד הטענה שקיום מונופול חיוני כדי שהחברה התיצובית תבצע איסוף ממקומות רחוקים ובלתי רווחיים, משיבים המבקרים כי ניתן להשיג זאת באמצעות תקציב ייעודי שיינתן ישירות לאותם יישובים במקום חלק מהסבסוד המוענק לחברות הציבוריות.{{הערה|שם=פואה}}
===עדיפות לרכב פרטי על פני תחבורה ציבורית===
לאורך שנים המדינה השקיעה רבות בתשתיות רכב פרטי, כדוגמת הוספת נתיבים או סלילת כבישים מהירים{{הערה|{{ynet|אסף זגריזק|רכב פרטי על חשבון תחבורה ציבורית: אלו הסיבות שבגללן כולנו תקועים בפקקים|5037825|7 בנובמבר 2017}}}} דבר שהוביל במקרים רבים לפערים משמעותיים בזמני נסיעה לטובת הרכב הפרטי, הן במטרופולינים והן בפריפריה, ומאידך לגידול בהיקף [[גודש תנועה|פקקי התנועה]].{{הערה|שם=זמנינסיעה|{{ynet|אסף זגריזק|אוטובוס מול רכב פרטי: פערי הזמן נחשפים|5026500|9 באוקטובר 2017}}}}{{הערה|שם=פריפריה-דהמרקר|{{TheMarker|אורן דורי|המצוקה בתחבורה הציבורית בפריפריה: "זמן הנסיעה לעבודה מתארך פי 2 באוטובוסים"|dynamo/cars/1.3116171|8 בנובמבר 2016}}}}

====הכנסות ממיסוי====
בין הטענות לגורמים להעדפת רכב פרטי הן ההכנסות שהמדינה מקבלת בשל ייבוא כלי רכב - מיסים על קניית רכב, אגרות רכב ודלק.{{הערה|{{ספורט 5|אייל אברהמי|שיא הציניות: הדוח שמנמק את המסים החדשים על רכב פרטי|331465|7186|29 בדצמבר 2019}}}}{{הערה|{{ynet|נדב איל|סתימה לאומית / דעה|5042605|14 בנובמבר 2017}}}} הנחה זו מתעלמת מהנזק הכספי למשק, ובעקיפין לאוצר המדינה, מאובדן [[שעות עבודה]] בפקקים, [[זיהום אוויר]], ותאונות דרכים{{מקור|נושא=ישראל}}.

===תכנון ותפעול לקוי===
במקומות שונים דווח על אוטובוסים יחסית ריקים שיוצאים מיישובים, תדירות נמוכה של קווים או היעדר של חלופות ישירות לעומת קווים מאספים שזמן הנסיעה שלהם ארוך משמעותית מה שיוצר עדיפות לנסיעה ברכב פרטי. תלונות נוספות הן על הקישור המסורבל בין קווים רבים (דורש החלפות מרובות) או זמני המתנה ארוכים.{{הערה|שם=פריפריה-דהמרקר}}

בסקר שפרסמה עמותת [[אור ירוק]] בשנת 2010, עלה המניע של מרבית הנמנעים משימוש בתחבורה ציבורים הוא בעיות בנוחות ובזמינות.{{הערה|שם=פואה}}

הוצע לשלב מוניות שירות כפתרון ביניים עבור הפריפריה{{הערה|{{TheMarker|אורן דורי|התוכנית לפיצוי מוניות השירות עוררה מחלוקת בממשלה - ומשרד התחבורה משך אותה ברגע האחרון|dynamo/cars/1.3933336|16 במרץ 2017}}}}, אך אין בכך כדאיות כלכלית למוניות עצמן.

בסקר שנערך על ידי ארגון "[[15 דקות (ארגון)|15 דקות]]" בשנת 2023, נמצא כי תלונות רבות עסקו באיחורים משמעותיים ואי ביצוע נסיעה של קוים לפי לוח הזמנים, אי עצירה בתחנה, וצפיפות{{הערה|{{סרוגים|לירן וינשטיין|שירות לקוי: תלונות על 50% מקווי התחבורה הציבורית|882442-שירות-לקוי-תלונות-על-50-מקווי-התחבורה-הצ|4 בינואר 2024}}}}. כמו כן ביקורת רבה במהלך השנים הופנתה גם כלפי [[רכבת ישראל]].

===בעלות בידי יבואני רכב===
חברות האוטובוסים שבבעלות [[ייבוא|יבואני]] רכב נמצאות בתחתית הטבלה של דירוג חברות האוטובוסים בדו"חות של [[הרשות הארצית לתחבורה ציבורית]], שמשכלל זמן דיוק לוחות זמנים, אמינות, ניקיון, צפיפות, שביעות רצון כללית, ועוד. קיימות טענות שהדבר מהווה [[ניגוד עניינים]] כתוצאה מבעלות של יבואני רכב על חברות תחבורה ציבורית. בתחקיר של יגאל גואטה, הוא נותן כדוגמה את יבואן [[סוזוקי מוטור|סוזוקי]] שמחזיק חצי מהבעלות בחברת מטרופולין, שדורגה אחת לפני אחרונה מבין חברות האוטובוסים בעת פרסום התחקיר. גם חברות [[קווים]] ו[[סופרבוס]] נמצאות בבעלות חלקית של יבואני רכב.{{הערה|{{קישור כללי| כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=G1CoRjSIZM0 |כותרת=מה הבעיה עם התחבורה הציבורית בישראל? - מחוץ לקווים |מידע נוסף=ניגוד עניינים ודירוג: החל מ-43 דקות; בעלות: מטרופולין, 6 דקות, סופרבוס וקווים, 9 דקות |הכותב=יגאל גואטה |תאריך=25 באוגוסט 2020}}}}{{הערה |{{קישור כללי |כתובת=https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/rol_report_on_public_transport_operators_second_median_2019 |כותרת=דוח בקרה חצי שנתי על פעילות מפעילי התחבורה הציבורית - דוח מסכם ארצי, חציון שני 2019 |הכותב=אגף פיקוח בקרה ורמת השירות, הרשות הארצית לתחבורה ציבורית |תאריך=18 במאי 2020}}}} שתי חברות רכב החלו להתמודד על רכישת נתח ממניות חברת התחבורה [[אגד]] בשנת 2021: [[קרסו מוטורס]] (יחד עם [[קרן אלומה]] וקבוצת [[מגדל אחזקות ביטוח ופיננסים|מגדל]]){{הערה|{{גלובס|אביב לוי|אורי יוגב: “קיבלנו אמון מהמוסדיים. נגיע לקרן של מיליארדי שקלים"|1001395853|26 בדצמבר 2021}}}} ו[[קבוצת כלמוביל]] (יחד עם קרן [[פורטיסימו קפיטל]]); שתיהן עלו לשלב הסופי ברכישה בתחילת 2022.{{הערה|{{כלכליסט|גולן חזני|בעלי מניות נגד יו"ר אגד: "שינה תנאים במכרז לריצוי המשקיעים"|local_news/article/bjxfnzex9|24 בפברואר 2022}}}}

== פיתוח עתידי ==
==== נתיבי העדפה ====
* [[נתיבים מהירים בגוש דן|הנתיבים המהירים בגוש דן]]
* [[מהיר לעיר|פרויקט מהיר לעיר]]
* הארכת רשת קווי [[המטרונית]] במטרופולין חיפה
* [[מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - הקו הכחול|הקו הכחול בגוש דן]]

==== רכבות קלות ====
* [[מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - הקו הסגול|הקו הסגול של הרכבת הקלה בגוש דן]]
* [[מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - הקו הירוק|הקו הירוק של הרכבת הקלה בגוש דן]]
* [[הקו הירוק של הרכבת הקלה בירושלים]]
*[[הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים]]
*[[הרכבת הקלה חיפה–נצרת|הרכבת הקלה חיפה - נצרת]]

==== רכבת ישראל ====
* [[המסילה המזרחית החדשה|חידוש המסילה המזרחית]]
* [[מסילת איילון|מסילה רביעית באיילון]]
* [[מסילת ראשון לציון – מודיעין|מסילת ראשון לציון - מודיעין]]
* [[חשמול מסילות רכבת ישראל|פרויקט החשמול]]

== ראו גם ==
* [[רפורמה בתחבורה הציבורית בגוש דן]]
* [[תחבורה בת קיימא]]
*[[15 דקות (ארגון)|15 דקות]], ארגון צרכני התחבורה הציבורית בישראל
* [[ארגון נוסעי התחבורה הציבורית בישראל]]
*[[תחבורה היום ומחר]]
* [[מוקד כל קו]]

== לקריאה נוספת ==
* [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/E624D3C9-676C-483E-A2A6-8909B5048155/32786/7075.pdf צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי נסיעה בקווי השירות באוטובוסים) (תיקון), התשע"ב-2012]
* [http://www.transportation.org.il/he/publications?field_pirsum_category_tid=5 חקיקה רלוונטית], באתר [[תחבורה היום ומחר]]

== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [http://www.bus.gov.il פורטל קווי תחבורה בישראל] - האתר הרשמי של משרד התחבורה
*[http://web.nli.org.il/sites/NLIS/he/Education/Pages/itemPage.aspx?ItemID=NNL03_EDUSP4781 תחבורה במדינת ישראל: פריטי מקור ומשאבי הוראה], באתר החינוך של [[הספרייה הלאומית]].
* {{ynet|שחר הזלקורן|נא להכיר: תחבורה ציבורית מודל 2008|3435115|8 באוגוסט 2007}}.
* {{ynet|שחר הזלקורן|תחבורה ציבורית: פער עצום בין יהודים לערבים|4046078|22 במרץ 2011}}.
* {{וואלה|עמירם ברקת|ההשקעה באוטובוסים גדלה - למה הנוסעים לא באים?|2611119|28 בינואר 2013}}.
* [[מרכז המחקר והמידע של הכנסת]], [https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m04153.pdf התחבורה הציבורית בישראל: חומר רקע], 29 בינואר 2018.
* {{השילוח|אלעד מלכה|מתחבורה ציבורית להסעת המונים|מתחבורה-ציבורית-להסעת-המונים|13, פברואר 2019}}.
* {{TheMarker|אסנת ניר|"משרד התחבורה כשל בתפקודו; הנזק למשק - עשרות מיליארדים בשנה"|1.7019543|13 במרץ 2019}}.
* {{הארץ|אסנת ניר מירב מורן|ברכבות, באוטובוסים וברכב הפרטי: הדרך לקריסת התחבורה בישראל ב-8 כותרות|1.7018618|14 במרץ 2019|מנויים=לא}}.
* [http://www.hamekasher.com המקשר] - אתר נוסטלגי על קואופרטיב "המקשר" אשר פעל בירושלים בין 1931 ל-1967.
* {{השילוח|[[מירב מורן]]|"נוסעים ומקטרים: על תחבורה ציבורית וייעולה"|נוסעים-ומקטרים-על-תחבורה-ציבורית-וייע|12, דצמבר 2018}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}

{{תחבורה בישראל}}

[[קטגוריה:ישראל: תחבורה ציבורית|*]]
[[קטגוריה:ישראל: תחבורה]]