הצגת המקור של הדף "תלוליות ע'סול"

{{אתר ארכאולוגי
| שם בשפת המקור = تليلات الغسول
| מפה = {{מפת מיקום|מדינה=ירדן|שם=תלוליות ע'סול|אורך=35.6405|רוחב=31.8609|מפורט=כן|סוג=אתר היסטורי|כיוון כתב=ימינה|סטייה אנכית=3}}
}}
'''תלוליות ע'סול''' או '''תוּלֵילַאת אל-עַ'סוּל''' (ב[[ערבית]]: '''تليلات الغسول''') הוא [[אתר ארכאולוגי]] ב[[ירדן]], באזור [[ערבות מואב]], 14 ק"מ צפונית מזרחית ל[[ים המלח]] ליד הכפר כפריין. האתר מורכב מקבוצה של תלוליות קטנות ומכאן שמו.

האתר נחפר ונמצאו בו שרידים מ[[ארץ ישראל בעת העתיקה#התקופה הכלקוליתית|התקופה הכלקוליתית]]. הוא נחשב לאתר הגדול מסוגו ועל שמו מכונה התרבות הכלקוליתית בשם "התרבות הע'סולית", כשם המקום ב[[ערבית]]. בין היתר נמצאו באתר [[ציור קיר|ציורי קיר]] מרהיבים שמקצתם נפגעו קשות בעת הוצאתם מהאתר.{{הערה|1={{קישור כללי|הכותב=Ilan Ben Zion|כותרת=Mysterious 6,000-year-old star mural sees first daylight in Jerusalem|אתר=The Times of Israel|תאריך=November 13, 2016|כתובת=https://www.timesofisrael.com/mysterious-6000-year-old-star-mural-sees-first-daylight-in-jerusalem/}}|כיוון=שמאל}}

==מציאת האתר==
האתר התגלה לראשונה על ידי שני כמרים [[ישועים]] שהתעניינו בארכאולוגיה [[תנ"ך|תנ"כית]], [[אלכסיס מאלון]] (Alexis Mallon) ורוברט קפל (Robert Koeppel) מ[[המכון האפיפיורי למקרא]] ב[[ירושלים]]. הם גרו בירושלים ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20]]. סופר להם שבאזור שהיה צפון מזרחית לים המלח יש שרידים רבים על פני הקרקע. הם חיפשו את [[סדום]] ו[[עמורה]] שהיו בין חמש "ערי הכיכר" (בראשית פרק י"ט). לצורך כך ארגנו שיירה לבדיקת האתר. מאלון וקפל ראו שה[[חומר קרמי|קרמיקה]] של המקום שונה וכי יש לתת לה שם חדש. מאלון וקפל זיהו שמדובר בתקופת מאוחרת ל[[תקופת האבן החדשה|נאוליתית]], הם נתנו לתקופה את השם [[התקופה הכלקוליתית בארץ ישראל|התקופה הכלקוליתית]].
האתר נחפר על ידם, בשיתוף הפרהיסטוריון [[רנה נוויל]] (Neuville), בין השנים 1929–1938, חפירות נוספות התנהלו על ידי רוברט נורת' (Robert North) בין השנים 1959 – 1960, ובשנת 1967 בראשות הארכאולוג האוסטרלי הֶנֶסי (Hennessy).{{הערה|[[דוד אוסישקין]], "ארץ ישראל בתקופה {{ללא החלפה|הכאלקוליתית}}", '''תולדות ארץ ישראל''' (בעריכת [[יואל רפל]]), [[משרד הביטחון – ההוצאה לאור]], 1986, כרך א', עמ' 47–60}}

==האתר והמבנים==
[[קובץ: בית רוחב כלקוליתי.jpg |שמאל|ממוזער|250px|]]
באתר קבוצה של 40 תלוליות קטנות המהוות את היישוב הקדום, מתוכן 3 עיקריות. שטחו המשוער של האתר הוא לפחות 60 דונם. באתר נמצאה ארכיטקטורה חדשה. הארכיטקטורה התחלקה ל:
*מבנה בודד
*קומפלקס – מכלול של מספר מבנים באתר קיים.

טיפוס הבית האופייני נקרא '''בית רוחב'''. הבית חולק בפרופורציות של 2/3 ו-1/3, כאשר החלק הגדול שימש למגורים ואילו החלק הקטן שימש לאחסון. הכניסה נעשתה מהצד הרחב. לא הייתה דלת כניסה מהבית למחסן. ההשערה היא שהכניסה למחסן נעשתה באמצעות סולם עץ, וזאת כדי להקשות על הכניסה למחסן. במחסן נמצאו כדים גדולים מאוד אשר שימשו לאחסון. לכל בית הייתה חצר צמודה. החצר הייתה פתוחה ומרוצפת בעפר כבוש. בחצרות נמצאו מתקנים להבערת אש, תנורים, בורות, [[ממגורה|ממגורות]], משטחי עבודה וכלי כתישה קטן לקרמיקה, או בסיס הכדים שנמצאו היו גדולים בגובה של 2.0-1.8 מטר, הם היו מעוטרים בעיטורי חבל. הימצאות הכדים הגדולים מצביעה על התיישבות קבע, הכד הגדול אינו נייד. כדים גדולים גם מצביעים על אגירת מזון, ייצור מזון בכמות הגדולה מצרכי האכילה והזריעה.
לא נמצאו באתר מבני ציבור. כל המבנים היו שווים בגודלם.
הבתים נבנו על יסודות מאבן ועליהן לבני חומר לא שרופות. הגג היה עשוי מענפים ועל הענפים אדמה כתושה אשר מנעה מהגשם לחדור פנימה. התמיכה לגג הייתה מעמוד עץ שהוצב במרכז החדר. הרצפות בחדרים היו מאדמה כתושה קשה.

מכלול הבתים כלל מבנים שהיו מחוברים אחד לשני במכלול של עיגול אשר יצרו מתחם הגנה שאי אפשר להיכנס אליו. למתחם היו שתי כניסות.
נמצא כי הפרט האחד החורג מרמת הבניה הפשוטה של הבתים, הוא הטיח הלבן שבו טויחו הבתים מבפנים וציורי הקיר שצוירו עליו. היישוב לא היה מוקף חומה באף שלב של קיומו, באתר לא נמצאו סימני חורבן, והאתר ננטש.

==ציורי הקיר והכוכב מע'סול==
[[קובץ:The Ghassulian star.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכוכב מע'סול]]
[[קובץ:Face Mask Teleiat Ghassul.jpg|שמאל|ממוזער|150px|ציור קיר מתלוליות ע'סול המתאר פרצוף כעין מסכה]]
הממצאים באתר כוללים ציורי קיר בבתי המגורים שחלקם נמצאו במצב גרוע. קטעי ה[[פרסקו]] השתמרו בחדרים רבים. השערת החוקרים הייתה שאלו ציורים של אנשים פרטיים בבתיהם. הציורים לא היו יצירה חד פעמית, נמצאו ציורים שכוסו ב[[טיח]] לבן שעליו צוירו ציורים חדשים. נמצאו קטעי טיח שנשתמרו עליהם למעלה מעשרים שכבות של ציורים. הממצאים לא כללו קירות שלמים אלא שברים שחוברו על ידי החופרים לקטע גדול יותר.

הקטע המפורסם ביותר הוא "הכוכב מע'סול". הכוכב הוא ציור פרסקו על גבי טיח בצבע קרם בקוטר 1.84 מטר. הכוכב צויר בצבעי אדמה: אדום, שחור, אפור וצהוב. זהו כוכב פולחני. הכוכב בעל שמונה קרניים. בעיגול המרכזי 3 כוכבים זה בתוך זה. חלקי הפרסקו נמצאו נפולים באתר.{{הערה|[[עופר בר-יוסף|עופר בר־יוסף]] ו[[יוסף גרפינקל]], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002609084/NLI '''הפריהיסטוריה של ארץ ישראל תרבות האדם לפני המצאת הכתב'''], [[אריאל (הוצאת ספרים)|הוצאת אריאל]], 2008, עמ' 280}} יש הטוענים שהציור מסמל שמש – אלוהות אחרת. בין קרני הכוכב ומימינו ציורי מבנה המזכירים מבנה כלקוליתי. הציור כולל ראש עם כובע ומסכה, חיה מיתולוגית עם כנפיים, צבי וחיות מרקדות סביב שמאן. כל הסצנות מזכירות טקס פולחני שקשור לכוכב ולמקדשים. הביצוע של הציור מדויק מאוד, וקצות הקרניים החיצוניות יוצרות מעגל מושלם.{{הערה|[[רבקה גונן]], '''מבוא לארכאולוגיה של תקופת המקרא''', יחידה 3, האוניברסיטה הפתוחה, 1989, עמוד 162}}

סביב הכוכב מצוירים קטעים שאינם מצטרפים לתמונה שלמה, ייתכן והם שייכים לשכבה אחרת של ציורים. משמאל לכוכב נמצא בעל חיים עם כנף ומולו חלק מבעל חיים בעל זוג קרניים, לשניהם עיניים גדולות, אף ארוך וניבים ארוכים ואדומים.

==ממצאים אחרים==
מתחת לרצפות הבתים נמצאו [[צלמית במזרח הקרוב ובעולם האגאי הקדום|צלמיות]] משני סוגים: צלמית של נשים הרות (לשם פריון), וצלמיות של [[בעלי חיים]] כלבים או כבשים.

הכלים נעשו מחרס פשוט ביד והוחלקו באמצעות גבעולי [[עשב]]ים. לפי טביעות מחצלות על הכלים עולה כי הניחו אותם על רצפת הטין. אחד הכלים שנמצאו היה ה[[בזיך כלקוליתי|בזיך]] שהפך לכלי המסמל את הקרמיקה הע'סולית בגלל חריגותו. באתר התגלה שימוש נרחב באבני צור, כלים העשויים מ[[צור (סלע)|צור]], במיוחד אבן צור שצידה האחד היה רחב וצידה השני צר עם להב מושחז. הם קראו לכלים [[גרזן|גרזנים]], כן נמצאו להבים, [[אזמל]]ים, נקרים, [[מגרדת|מגרדות]] ו[[מרצע]]ים, מ[[סלע|אבן]] – אבני רחיים, עליים ומכתשים, ראשי אלות, אבני משקולת לנולי אריגה, וכן מ[[כורכר]], [[בזלת]], על פני השטח כמות מועטה של חתיכות [[נחושת]].

==כלכלת האתר==
על פי העצמות שנמצאו היו ביישוב [[בקר]] ו[[צאן]], [[צבי|צבאים]] ו[[חזיר הבית|חזירים]]. שרידי גרעינים נמצאו מהצמחים: [[חיטה]], [[שעורה תרבותית|שעורה]], [[אפונה]], [[שעועית מצויה|שעועית]], [[בצל הגינה|בצל]], [[שום]] וכן גרעיני [[זית]]ים, [[ענבים]] ו[[תמר (עץ)|תמר]]. הימצאות הזיתים והענבים מצביעה על קשר שהיה עם אנשי ההר שם מגדלים גידולים אלה.
התמונה שהתקבלה היא של תרבות חקלאית המייצרת מזון ואוגרת אותו, עושה כלי חרס מפותחים.

==התרבות הע'סולית ==
לפי ה[[קדרות|קראמיקה]] שנמצאה באתר הוגדרה [[התקופה הכלקוליתית בארץ ישראל]].

תחילת [[התקופה הכלקוליתית]] הוגדרה לפי השכבות התחתונות בתלוליות ע'סול. ניתן לכנותם בדרום הארץ כ"התרבות הבשורית" שהתחילה בסביבות 4,700 לפנה"ס. היא כוללת גם אתרי הבשור וצפון-מזרח סיני, אתרי שכונת רמות בבאר שבע וחלק מממצאי האתר גילת.

התרבות העיקרית של התקופה הכלקוליתית בדרום היא "התרבות הע'סולית" שאותה ניתן לחלק לתרבויות משנה שלהן תפוצה גאוגרפית וזמנים שונים. בהקשר זה ראויה במיוחד לציון העובדה שבאתרי באר שבע ([[ביר אבו מטר]], ביר א-ספאדי, חורבת בתר, תל שבע) התקיים יישוב בערך בין השנים 4,200–4,000.

==תצוגה של הממצאים==
הממצאים העיקריים שנמצאו באתר מוצגים במוזיאון של [[המכון האפיפיורי למקרא]] בירושלים. על קיר המוזיאון מצויר העתק הכוכב מע'סול וכן מגוון של כלי [[חרס]] שנמצאו באתר. כוכב ע'סול המקורי נטמן ב-1939 במחסני [[מוזיאון רוקפלר]] בירושלים ולא הוצג במשך שנים רבות. לאחר שיקום ביוזמת [[רשות העתיקות]] הוצג הכוכב לראשונה בשנת 2016 בבניין [[הקריה הלאומית לארכאולוגיה של ארץ ישראל]],{{הערה|[[ניר חסון]], "[https://www.haaretz.co.il/science/.premium-1.31240732846774 ממצא ארכאולוגי חשוב ונדיר שב מן המתים]", [[הארץ]], 16 בנובמבר 2016}} וכיום הוא מוצג במוזיאון רוקפלר.{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=מוצג מיוחד: הכוכב מע'סול|כתובת=https://www.imj.org.il/he/exhibitions/מוצג-מיוחד-הכוכב-מעסול|תאריך=7 באוקטובר 2021|מידע נוסף=מוזיאון רוקפלר לארכאולוגיה}}}}

== ראו גם ==
{{קישורי פורטל|ארכאולוגיה של המזרח הקרוב|יישור=ימין}}
{{-}}

==לקריאה נוספת==
* [[זאב חנוך ארליך|זאב ח. ארליך]] (ז'אבו), "עוצמתה של תרבות קדומה", "ארץ מקרא" – מוסף השבת, '''[[מקור ראשון]]''', 11 ביולי 2008
* תומאס לוי, "ע'סול, תלוליות", בתוך: [[אפרים שטרן]], עורך, '''[[האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל]]''', ירושלים, כרך רביעי, עמ' 1244–1249 ולוח צבע מול עמ' 1,344
*[[דוד אוסישקין]], "התקופה {{ללא החלפה|הכאלקוליתית}} בארץ-ישראל", '''[[קדמוניות]]''', שנה ג, חוברת 4 (12), תשל"א–1970, עמ' 110–125
*[[רבקה גונן]], '''מבוא לארכאולוגיה של תקופת המקרא''', יחידה 3, [[האוניברסיטה הפתוחה]], 1989, עמודים 162–163

==קישורים חיצוניים==
* [http://archaeology.about.com/od/tathroughte/g/teleilatghassul.htm תלוליות ע'סול], באתר [[Dotdash]]
* {{קישור כללי|הכותב=|כותרת=ערים תת קרקעיות ומקדשים עתיקים בנגב {{!}} תרבויות עולמי|אתר=תרבויות עולמי|תאריך=10 בספטמבר 2021|כתובת=https://tarbuyotolami.com/ערים-תת-קרקעיות-ומקדשים-עתיקים-בנגב/}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:אתרים כלקוליתיים]]
[[קטגוריה:ירדן: גאוגרפיה]]
[[קטגוריה:ירדן: אתרים ארכאולוגיים]]
[[קטגוריה:מבנים תת-קרקעיים]]