הצגת המקור של הדף "תפילת ערבית"

{{פירוש נוסף|נוכחי=תפילת ערבית ל[[יום חול|חול]]|אחר=תפילת ערבית של [[שבת]]|ראו=[[תפילת ערבית של שבת]]}}
[[קובץ:JaffaMaariv.jpg|שמאל|ממוזער|270px|[[מניין]] תפילת מעריב בחנות ב[[שוק הפשפשים (יפו)|שוק הפשפשים ביפו]] ([[תל אביב]])]]
[[קובץ:The Western Wall at night.jpg|שמאל|ממוזער|270px|תפילת ערבית ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]]]]
'''תְּפִלַּת עַרְבִית''' או '''מַעֲרִיב''' היא אחת משלוש [[תפילה (יהדות)|תפילות]] יומיות ביהדות, הנערכת בלילה, בדרך כלל לאחר [[צאת הכוכבים]]. התפילה מורכבת משני חלקים, [[קריאת שמע]] ו[[ברכות קריאת שמע|ברכותיה]] ו[[תפילת שמונה עשרה]].

בשונה משאר התפילות, אין בה [[חזרת הש"ץ]] על תפילת שמונה עשרה. התפילה מסתיימת ב[[עלינו לשבח]], ובקהילות מסוימות נהוג להוסיף לפני או אחרי התפילה פרקי או פסוקי [[תהילים]].

==יסודה של תפילת ערבית==
בדומה למסורת תפילות [[תפילת שחרית|שחרית]] [[תפילת מנחה|ומנחה]] גם נוסחה של תפילת ערבית החל להתגבש בימי [[בית המקדש השני|הבית השני]] והמשיך גם בימי המשנה והתלמוד.

המסורת מייחסת את קביעת תפילת ערבית ל[[יעקב אבינו]].{{הערה|{{בבלי|ברכות|כו|ב}}}} ב[[ברייתא]] המקשרת בין התפילות לקורבנות, קורבן תמיד של שחר מתאים לתפילת שחרית ו[[קורבן התמיד]] של [[בין הערביים]] מתאים לתפילת מנחה, אך אין קרבן המתאים לתפילת ערבית. המקבילה שניתנת לתפילת ערבית היא הקטרת החלבים והאיברים מהקורבנות שהוקרבו ביום. לכן זמנה העיקרית בלילה, החל ב[[צאת הכוכבים]], וברוב המקומות בארץ נהוג לעניין זה להחשיב את צאת הכוכבים כעשרים דקות לאחר [[שקיעת החמה]].
===תפילת ערבית "רשות" או "חובה"===
שלא כמו תפילות [[שחרית]] ו[[תפילת מנחה|מנחה]], חובת [[תפילת עמידה]] של ערבית עמדה במחלוקת בתקופת ה[[משנה]] וה[[תלמוד]]. ב[[מסכת ברכות]]{{הערה|{{בבלי|ברכות|כז}}–{{בבלי|ברכות|כח|ללא=מסכת}}}} מובאת מחלוקת [[תנאים]] לגבי החיוב שבתפילת ערבית: במשנה{{הערה|{{משנה|ברכות|ד|א}}}} נאמר: "תפילת הערב אין לה קבע", ובגמרא מובאת מחלוקת תנאים בנושא. לפי [[רבי יהושע]], תפילת ערבית היא רשות, ואילו [[רבן גמליאל דיבנה]] סבר שהיא חובה. מחלוקת זו גרמה בסופו של דבר להסרת רבן גמליאל מכס הנשיאות ולהעלאתו של [[רבי אלעזר בן עזריה]]. האמוראים נחלקו כמי יש לפסוק הלכה, ופוסקי ההלכה המאוחרים יותר נקטו כדעת [[רבא]], שפסק כדעה שתפילת ערבית רשות, אך כתבו שכיום תפילת ערבית חובה מצד [[מנהג (יהדות)|מנהג ישראל]].{{הערה|רי"ף ברכות דף יט עמוד א}}{{ציטוט|תוכן=ואין תפלת ערבית חובה כתפלת שחרית ומנחה, '''ואף על פי כן נהגו כל ישראל בכל מקומות מושבותיהם להתפלל ערבית וקבלוה עליהם כתפלת חובה'''.|מקור={{רמב"ם|תפילה וברכת כהנים|א|ו|ספר=אהבה}}}}

לדעת רבים מן ה[[אחרונים]], צורת חיוב זו יוצרת הבחנה בין נשים לגברים, שכן נשים לא קיבלו תפילת ערבית עליהן, ועל כן חיובן בתפילת ערבית פחות מחיובן בשאר תפילות.{{הערה|{{משנה ברורה|קו|א|ד}}. אולם, {{ערוך השולחן|אורח חיים|קו|ז}} טוען שזה תלוי במחלוקת ראשונים, וראו שיטת הרב [[יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון)]] ({{אוצר החכמה|הרב [[צבי שכטר]]|'''מפניני הרב'''|64101|עמ' עה|ללא|עמוד דיגיטלי=71}}).}} בנוסף, היות שמטרת [[חזרת הש"ץ]] היא להוציא ידי חובה את המתפללים שאינם יודעים את נוסח התפילה, בתפילת ערבית אין חזרת הש"ץ.{{הערה|{{רמב"ם|תפילה וברכת כהנים|ט|ט|ספר=אהבה}}. יוצא מן הכלל הוא בליל שבת שאומרים [[ברכה מעין שבע]], שלדעת השולחן ערוך מי ששמע ברכה זו מהחזן יצא ידי חובת תפילת ערבית.}} [[רב נטרונאי גאון]] תלה את הסיבה למנהג לומר [[קדיש]] אחרי ברכות קריאת שמע לפני תפילת העמידה, בדעה שתפילת ערבית רשות, והקדיש משמש כהכרזה שהסתיימה התפילה והרוצה לצאת יצא.{{הערה|דבריו הובאו בספר {{טור|אורח חיים|רלו}}}}

המחלוקת לגבי חיוב התפילה נסובה רק לגבי חיוב [[תפילת עמידה]], אך לגבי [[קריאת שמע]] לא נחלקו, שחובת קריאת שמע בערב היא חיוב, ולהלכה חיוב זה מ[[דאורייתא]]. סדר התפילה הוא שקריאת שמע וברכותיה קודמים לתפילת העמידה, אך מי שנתאחר לבית הכנסת ולא יספיק לקרוא קריאת שמע וברכותיה ולהתפלל עם הציבור, יתפלל קודם תפילת העמידה עם הציבור ואחר כך יאמר ברכות קריאת שמע.{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|רלו|ג}}.}}

==מהלך התפילה==
מרכיביה הבסיסיים של תפילת ערבית הם:

'''קריאת שמע וברכותיה:'''
* [[ברכו]]
** ברכת [[מעריב ערבים]]
** ברכת אהבת עולם
*** [[קריאת שמע]]
** ברכת גאל ישראל
** [[ברכת השכיבנו]]
** בקצת קהילות מוסיפים [[ברכת ברוך ה' לעולם]]
* [[קדיש]]
'''תפילת עמידה:'''
** [[תפילת העמידה|תפילת עמידה]]
* [[קדיש תתקבל]]

התפילת מסתיימת עם תפילת [[עלינו לשבח]], ובחלק מהנוסחים נוספו לפני ואחרי התפילה פרקי תהילים וקדישים.

===הקדמות לתפילה===
כל קהילות ישראל מתחילים את התפילה בפסוק "והוא רחום...", ויש שמוסיפים פסוק "ה' הושיעה...".
* לפי נוסח [[יהודי תימן]] ([[תכלאל|בלדי]]) ורוב קהילות [[נוסח אשכנז]] מתחילים בפסוקי "והוא רחום" ללא תוספת אחרת.
* לפי [[נוסח הספרדים]] [[נוסח ספרד|והחסידים]], אומרים תחילה את פרק קל"ד מספר [[תהילים]] - "שיר המעלות הנה ברכו את ה'" וכו', וכן מספר פסוקי ביטחון בה'; לאחר מכן אומר החזן [[חצי קדיש]], ולאחריו אומרים את פסוקי "והוא רחום". בהרבה קהילות אשכנז המערבי מוסיפים את מזמור קל"ד רק כשמתפללים ערבית "בזמנו" (כלומר אחרי [[צאת הכוכבים]]).{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/42807 סדר עבודת ישראל], רעדלהיים תרכ"ח, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42807&st=&pgnum=182 עמ' 163]. הוא נאמר גם ב[http://ggbh.info/ בית המדרש גולדרס גרין] בלונדון, שמבוסס על מנהג ברלין, שהוא מנהג אשכנז המזרחי, ואם כן נראה שמנהג זה אינו ממש תלוי באשכנז המערבי והמזרחי. על כל פנים, הוא לא נאמר ברוב קהילות אשכנז המזרחי.}}
* רוב עדות המזרח מתחילות ב"לשם יחוד", ושלושה פסוקים "ה' צבאות עמנו", "ה' צבאות אשרי אדם" ו"ה' הושיעה". בקהילות אשכנז המערבי הנ"ל, אומרים שלושת פסוקים אלו (בלי "לשם יחוד"), כל אחד שלש פעמים, אחרי מזמור "שיר המעלות הנה ברכו את ה'" ולפני הקדיש; אחרי הקדיש אומרים "והוא רחום" ואומרים שוב את פסוק "ה' הושיעה".
* קהילות [[עיראק]] ו[[יהדות איראן|פרס]] אומרות במקום חמישה פסוקים: "כי אל רחום ה'", "והוא רחום", "ה' צבאות עמנו", "ה' צבאות אשרי אדם" ו"ה' הושיעה", "ויברכו שם כבודך".
* בהרבה קהילות, שרים "לדוד ברוך" ([[תהילים קמ"ד]] ו[[תהלים ס"ז|ס"ז]]) לפני ערבית במוצאי שבת. בהרבה קהילות, תוספת זו מחליפה את המזמור הרגיל - "שיר המעלות הנה ברכו את ה'" וכו' - שאומרים בשאר ימות החול.
* ברוב הקהילות, בליל שבת וחג מדלגים על כל הפסוקים האלה (ואפילו והוא רחום) ומתחילים ברכו. חריג לכך הוא ב[[חסידות חב"ד]], שנוהגים שבשבת אומרים חצי קדיש אחרי [[כגוונא]], ובליל יום טוב אומרים 'שיר המעלות' כבימות החול ומדלגים רק על 'והוא רחום'.{{הערה|כך הוא בסידור תהילת השם ושאר סידורי חב"ד.}}

===קריאת שמע וברכותיה===
ברכות קריאת שמע נפתחות באמירת "[[ברכו]]". ברכות קריאת שמע הן:
* '''מעריב ערבים''' - ברכה העוסקת בבריאת היום והלילה ובשבח לבורא על סידור הזריחה והשקיעה.
* '''אהבת עולם''' - ברכת הודאה על התורה וכן על קיום המצוות של עם ישראל.
* '''קריאת שמע'''.
* '''ברכת גאולה''' - ברכה העוסקת בגאולת ישראל ממצרים ובשמירתו. הברכה מתחילה במילים "אמת (ו)אמונה כל זאת" ומסתיימת בברכת "גאל ישראל".
* '''ברכת השכיבנו''' - ברכה העוסקת בבקשת שמירה מאת ה', שישכיבנו לשלום ויעמידנו לשלום, וישמרנו מפני מזיקים שונים.
* '''פסוקי "המולך בכבודו"''' - בתקופת ה[[סבוראים]] הוסיפו ברכה נוספת, '''[[ברכת ברוך ה' לעולם]]''' הכוללת מספר פסוקים וחתימה בברכה בסופם, אשר בכמה קהילות מאוחדת עם ברכת השכיבנו שלפניה ובכמה קהילות היא עומדת בפני עצמה. בקהילות רבות, בפרט ב[[ארץ ישראל]] ובמרבית הקהילות הספרדיות בתפוצות לא נאמרת הברכה.
* '''קדיש'''.

===תפילת שמונה עשרה===
לפי [[נוסח אשכנז]] וחלק מקהילות [[נוסח ספרד]], נוסח תפילת עמידה של ערבית שונה מהנוסח של תפילת שחרית בברכה האחרונה בו ("שלום רב" במקום "[[שים שלום]]").

את תפילת העמידה חותמים בקדיש הכולל את הקטע המתחיל "תתקבל".

===שיר למעלות ועלינו לשבח===
יש הנוהגים להוסיף אחרי התפילה פרקי תהילים, ברכו נוסף ואת תפילת עלינו לשבח.
* הנוהגים כמנהג ה[[נוסח הספרדים|ספרדים]] וחלק מקהילות ה[[חסידים]], אומרים [[מזמור קכ"א]] ב[[תהלים]], [[שיר המעלות]] - "שיר למעלות אשא עיני אל ההרים...". לאחר המזמור אומרים [[קדיש]]. ב[[תכלאל|נוסח תימן בלדי]] מוסיפים לפני כן את [[תהילים ח'|מזמור ח']] בתהלים.
* יש הנוהגים לומר [[ברכו]] (שנתקן לאלו שאחרו ולא שמעו כשפרסו על שמע בתחילת התפילה). המתפללים כ[[נוסח אשכנז]] וכן חסידי [[חב"ד]] לא נוהגים כך.
* לאחר מכן אומרים [[עלינו לשבח]] וקדיש יתום,{{הערה|אולם, לפי מנהג פפד"מ המקורי אין אומרים קדיש אחרי עלינו, ראו [http://www.moreshesashkenaz.org/mm/publications/Madrich.pdf מדריך למנהג אשכנז המובהק], עמ' 25.}} כבסוף כל תפילה, ולפי רוב הנוסחאות שלא פרסו על שמע לפני עלינו, עושים זאת לאחר הקדיש שאחרי עלינו. אולם לפי נוסח אשכנז המקורי, אין אומרים ברכו בסוף התפילה בערבית,{{הערה|רמ"א או"ח סט:א}} וכן נוהגים ברוב קהילות נוסח אשכנז בחו"ל.
* בקצת קהילות אשכנז, נוהגים לומר שלשה מזמורי תהלים (פרקים [[תהילים כ"ד|כד]], [[תהילים ח'|ח]], [[תהילים כ"ט|כט]]) אחרי עלינו כשמתפללים ערבית "בזמנו".{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/42807 סדר עבודת ישראל], רעדלהיים תרכ"ח, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42807&st=&pgnum=189&hilite= עמ' 170].}}

===ספירת העומר===
בימי [[ספירת העומר]] ([[ממחרת השבת]] ועד ערב שבועות), נהגו לברך ולספור ספירת העומר לאחר תפילת ערבית. גם כאן חלוקים הדעות באשר למיקום הספירה. יש הנוהגים לספור לפני [[עלינו לשבח]] ויש שנהגו לספור לאחריו. בקהילות [[גאורגיה]], [[עיראק]] ו[[יהדות איראן|פרס]] המנהג לספור אחרי "שיר למעלות", כאשר נוהגים לומר נוסח "[[לשם ייחוד]]" מיוחד, טרם הברכה, ובתחילה מברך וסופר השליח ציבור, ולאחר מכן הקהל מברך וסופר. בקהילות גאורגיה מוסיפים קטע הפותח במילים: "[[ריבונו של עולם]]", ולאחר מכן אומרים "קדיש יהא שלמא", "ברכו" ו"עלינו לשבח".

כאשר מתפללים ערבית מוקדם (לפני צאת הכוכבים), נוהגים ברוב הקהילות שהיחידים סופרים את העומר אחרי צאת הכוכבים, ויש נוהגים לספור בתנאי.{{הערה|ראו שולחן ערוך או"ח תפט:ג, ונושאי כלים (ובפרט המשנה ברורה וביאור הלכה) שם.}}

===מוצאי שבת===
ב[[מוצאי שבת]] מוסיפים מספר תוספות בתפילת ערבית. בהרבה קהילות, שרים "לדוד ברוך" ([[תהילים קמ"ד]] ו[[תהלים ס"ז|ס"ז]]) לפני ערבית במוצאי שבת; בהרבה קהילות, תוספת זו מחליפה את המזמור הרגיל - "[[תהילים קל"ד|שיר המעלות הנה ברכו את ה'" וכו']] - שאומרים בשאר ימות החול. בתפילת העמידה מוסיפים את תפילת [[אתה חוננתנו]] בברכה הרבעית. לאחר תפילת העמידה אומרים חצי קדיש, [[תהילים צ"א|ויהי נועם]] (למנהג [[עדות המזרח]] מתחילים מהמילים "שובה ה'") ופסוקי [[קדושה דסידרא]] (ללא שני הפסוקים הראשונים, 'ובא לציון גואל' 'ואני זאת בריתי'). לאחר מכן אומרים קדיש תתקבל ועלינו לשבח כבכול יום. לפי חלק ממנהגי אשכנז ו[[איטליה]], מוסיפים לפני עלינו לשבח את פסוקי [[ויתן לך]]; בקהילות אחרות אומרים פסוקים אלה בבית אחרי ה[[הבדלה]].

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=ערבית|ויקיטקסט=תפילת ערבית}}
* טיוטת {{אנצ תלמודית|ערבית}}
* [http://www.תפילתערבית.com תפילת ערבית - נוסח כל העדות, הלכות ומנהגים] (כולל נוסח אשכנז, נוסח וספרד, נוסח הספרדים ונוסח חב"ד)
* {{קיצור שולחן ערוך|ע|הלכות תפילת ערבית}}
* {{אתר ישיבה1|2=שיעורים בנושא מנחה וערבית|3=758|5=midrash/category}}
* [https://ashoova.co.il/evening-prayer/ תפילת ערבית לקריאה - כולל הלכות מהשולחן ערוך וספרים אחרים] באתר אשובה
* {{בריטניקה}}
* {{אסיף}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}

{{סדר התפילה}}
{{קריאת שמע}}
{{שבת}}
{{הבהרה הלכתית}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:תפילת ערבית|*]]