תקרית פקנאם
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגמת.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגמת. | |
תקרית פקנאם (אנגלית: The Paknam Incident) הייתה עימות צבאי במלחמת סיאם-צרפת ביולי 1893. בעת שייט בפאקנאם על נהר צ'או פראיה של סיאם, שלוש ספינות צרפתיות נורו על ידי המבצר הסיאמי ועל ידי ספינות קרב. בהמשך הקרב, ניצחה צרפת וכיתרה את בנגקוק, שסיימה את המלחמה.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקונפליקט החל כאשר אוניית מלחמה בינונית של הצי הצרפתי וספינת הקרב ״קומט״ הגיעו ב-13 ביולי לפקנאם במטרה לחצות את המחסום בנהר צ'או פראיה ולהצטרף לספינת מלחמה צרפתית ״לוטין״ שכבר עגנה מול השגרירות הצרפתית בבנגקוק.[1] הסיאמיים אסרו על ספינות-התותחים הצרפתיות לחצות את המחסום, בניגוד לאמנה הצרפתית-סיאמית של 1856, שאיפשרה מעבר חופשי לצרפת עד האי פאקנאם. המפקד הצרפתי, קפטן בורי, לא קיבל מברק מפריז ובו פקודה להישאר בפתח הנהר, וגם אל הקונסול הצרפתי אוגוסט פאבי לא הגיעה פקודה כזט, עד למחרת. אולם פאבי המליץ לקפטן בורי לעגון את הספינה ולחכות להוראות נוספות. בורי היה נתון בלחץ מאחר שהספינות שלו יכלו לחצות הנהר רק בגאות גבוהה ובחר למלא את פקודותיו של אדמירל אדגר שישב בסייגון ולא לקבל את המלצתו של פאבי.[2]
הצרפתים בבנגקוק האמינו שהסיאמים מוכנים היטב לקרב. נמל הנהר היה מודרני ומצויד בשישה תותחים בקוטר של שבעה אינץ׳, תחת פיקודו של קצין חיל הים הדני שקיבל תואר מלכותי תאילנדי. במעלה הנהר באי פאקנאם, הייתה המצודה פיי סואה סאמוט, מצודה קטנה יותר ומצוידת בשלושה תותחים דומים. הסיאמים גם הניחו מוקשים ימיים, חביות דלק, ודינמיט בנהר - מהמבצר עד מרכז הנהר. כמו כן, יצרו מכשולים נוספים בנהר, כגון ספינות שקועות ,והשאירו רק מעבר צר לספינות הצרפתיות.
ישנם דיווחים סותרים לגבי גודלם של כוחות חיל הים הסיאמי באותו יום. נתונים צרפתיים מודרניים מצביעים על כך שחמש ספינות קרב עגנו ממש מעבר לכלי השיט השקועים, הן היוו כמעט את כל הצי הסיאמי. הרברט וורינגטון סמית שביקר בפקנאם באותו יום דיווח כי ״רק שתי ספינות תותחים סיאמיות היו נוכחות יחד עם שתי ספינות שבהן היו תותחים למטרות טקסיות - הצדעה".[3]
התקרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הצרפתים בחרו לחצות את הכניסה לנהר בזמן הגאות הגבוהה רק אחרי השקיעה ב-13 ביולי. מזג האוויר היה מעונן וגשום. באותו זמן היו הסיאמיים בכוננות גבוהה ובעמדות קרב. הספינות הצרפתיות הובלו על ידי ספינת דואר קטנה ״ז'אן בטיסט סיי״. בשעה 18:15 הגשם פסק והמקלעים הסיאמיים צפו באוניות הצרפתיות שעברו את המגדלור הסמוך. כעבור כמה דקות, הצרפתים נכנסו לטווח תותחי המצודה. חיילים סיאמיים קיבלו פקודה לירות שלוש יריות אזהרה; אם הצרפתים היו מתעלמים, אז הירייה הרביעית היה האות לפתוח באש על הספינות הצרפתיות.
בשעה 18:30, נפתחה האש בשני סיבובים לאזהרה אבל הצרפתים המשיכו הלאה, והירי השלישי היה אש חיה אבל גם ממנה התעלמו הצרפתים. אחריה נורתה הירייה הרביעית, וספינות הקרב התאילנדיות פתחו באש על הצרפתים. אחת הספינות הצרפתיות החזירה באש אל המבצר בעוד שהשנייה ירתה על הספינות התאילנדיות. לפחות שתי יריות מהמבצר פגעו באוניה הצרפתית, אבל הירי מהמבצר לא צלח. תחת פיקודו הישיר של המפקד הדני, רישליה, היו במבצר שלושה דנים נוספים. שניים מהם היו חדשים בתאילנד ולא דיברו את השפה הסיאמית. על פי דיווחו של וורינגטון-סמית, "הקצינים האלה התרוצצו חסרי נשימה במבצר במעלה ובמורד המדרגות ובמתקני הנשק, נתנו פקודות בשפות שאף אחד מהתותחנים לא הבין". מצב דומה היה על סיפון ספינות-התותחים הסיאמיות שבהן היו הצוותים הסיאמיים בלי הכשרה, כך שמפקדיהם הדנים התרוצו כדי להנחות את התותחנים, ואז חזרו לגשר כדי לנווט את הספינה ולהדריך את חדר המכונות. לאחר שירו שתי יריות, פרץ התותח דרך הסיפון ויצא מכלל שימוש. במבוכה שלאחר מכן הספינה התיילנדית השנייה ״ההכתרה״ כמעט טובעה על ידי הצרפתים שירו שני פגזים לתוכה. חלק מהספינות הצרפתיות הנילוות נפגעו. תוך 25 דקות פרצו הספינות הצרפתיות דרך קו ההגנה הסיאמי, מה שעלה בחיי חמישה-עשר סיאמיים ושני צרפתים.
זמן קצר לאחר מכן עברו הספינות הצרפתיות את מבצר פאי סואה בפקנאם. אחרי "חמש דקות של ירי מטורף מהסוג הפרוע ביותר." סירות-התותחים עברו ללא הפרעה.[4]
אחרי התקרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
למחרת בבוקר, צוותה של הספינה ״ז'אן בטיסט סיי״ (ספינת הדואר) היה עדיין על סיפון ספינתם המקורקעת, כך שהסיאמים שלחו כוח ותפסו את ספינת הקיטור. לאחר מכן הם ניסו להטביע אותה, אך נכשלו. האסירים טופלו באכזריות על פי דיווחים צרפתיים, אבל המידע הזה הופרך על ידי וורינגטון סמית'.[5]
יום לאחר מכן, הגיעה ספינה צרפתית נוספת לפקנאם ושלחה קבוצת של מלחים כדי להחזיר את ספינת הדואר, אבל כאשר הם עלו על הספינה החיילים הסיאמיים שכבשו אותה, הדפו את התקפתם. קפטן בורי עגן מול שגרירות צרפת בבנגקוק בסביבות השעה 22:00 ב־13 ביולי. ספינות הנשק שלו היו ממוקדות בארמון המלכותי להפעיל לחץ על הסיאמים כדי שיסכימו לפתור סכסוכים טריטוריאליים רבים שהתעוררו עם צרפת.
בניסיון למנוע את כניסתם של הצרפתים לנהר צ'או פראיה, הסיאמיים התנגדו להסכם צרפת-סיאם משנת 1856, והעניקו לצרפתים תירוץ למעשיהם הבאים. ספינות הקרב הצרפתיות יחד עם פאבי עזבו את בנגקוק ב-24 ביולי, והטילו מצור על הנהר מ-29 ביולי ועד 3 באוגוסט.[6]
בעקבות המצור, נפגעו אינטרסים כלכליים ופוליטיים בריטיים יותר מאלה של הצרפתים (הסחר הבריטי היווה 93% מיצוא סיאם), לכן המצור הפחיד את הבריטים שהפעילו לחץ על הממשלה הסיאמית והצרפתית להגיע להסדר מוסכם ביניהן.
ההסכם הסופי נתן שליטה צרפתית של שטחים משמעותיים ממזרח לנהר המקונג, שטח ששייך בימינו למדינת לאוס. נוסף על כך, קבלו הצרפתים שליטה על שטחים נוספים לאורך המקונג ועיר הנמל צ׳נטבורי. לבסוף נאלצו הסיאמים לשלם פיצויים - שלושה מיליון פרנקים לצרפתים. ההסכם הסופי נחתם ב-3 באוקטובר 1893.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Warington Smyth, H (1898). Five Years in Siam, from 1891 to 1896. v. 1. John Murray. ISBN 1375627406. Retrieved 30 August 2018.pp. 259
- ^ Tuck, Patrick (1995). The French Wolf and the Siamese Lamb; The French Threat to Siamese Independence 1858-1907 (1st ed.). White Lotus. ISBN 9789748496283.,pp.115-117
- ^ Warington Smyth, H (1898). Five Years in Siam, from 1891 to 1896. v. 1. John Murray. ISBN 1375627406. Retrieved 30 August 2018., p. 263
- ^ Warington Smyth, H (1898). Five Years in Siam, from 1891 to 1896. v. 1. John Murray. ISBN 1375627406. Retrieved 30 August 2018.pp. 263-265
- ^ Warington Smyth, H (1898). Five Years in Siam, from 1891 to 1896. v. 1. John Murray. ISBN 1375627406. Retrieved 30 August 2018.pp. 267-268
- ^ Warington Smyth, H (1898). Five Years in Siam, from 1891 to 1896. v. 1. John Murray. ISBN 1375627406. Retrieved 30 August 2018.pp. 271-275
