קונטוזיה ריאתית – הבדלי גרסאות
| שורה 32: | שורה 32: | ||
cite book |author=Boyd AD|chapter=Lung injuries|editor= Hood RM, Boyd AD, Culliford AT |title=Thoracic Trauma |publisher=Saunders |location=Philadelphia |year=1989 |pages=153–155 |isbn=0-7216-2353-0 |
cite book |author=Boyd AD|chapter=Lung injuries|editor= Hood RM, Boyd AD, Culliford AT |title=Thoracic Trauma |publisher=Saunders |location=Philadelphia |year=1989 |pages=153–155 |isbn=0-7216-2353-0 |
||
}} |
}} |
||
</ref>. במקרי קונטוזיה ריאתית קשה יתכן כיח מימי, צפצופים בנשימה ושיעול. שיעול דמי, או כיח דמי קיים כמעט במחצית מקרי קונטוזיה ריאתית. תיתכן אף פגיעה בתפוקת הלב וירידה ב[[לחץ דם|לחץ הדם]]. אזור בית החזה הסמוך לאתר הקונטוזיה עשוי להיות רגיש למגע, או כואב בגלל הפגיעה בדופן החזה |
</ref>. במקרי קונטוזיה ריאתית קשה יתכן כיח מימי<ref name="Gavelli02">{{cite journal | author=Gavelli G, Canini R, Bertaccini P, Battista G, Bnà C, Fattori R | title=Traumatic injuries: Imaging of thoracic injuries | journal=European Radiology | volume=12 | issue=6 | pages=1273–1294 | year=2002 | month=June | pmid=12042932 | doi=10.1007/s00330-002-1439-6 }}</ref>. צפצופים בנשימה ושיעול הם סימנים נוספים<ref name="Yamamoto05">{{cite journal | author=Yamamoto L, Schroeder C, Morley D, Beliveau C | title=Thoracic trauma: The deadly dozen | journal=Critical Care Nursing Quarterly | volume=28 | issue=1 | pages=22–40 | year=2005 | pmid=15732422 }}</ref>. שיעול דמי, או כיח דמי קיים כמעט במחצית מקרי קונטוזיה ריאתית<ref name="Yamamoto05"/>. תיתכן אף פגיעה בתפוקת הלב<ref name="Gavelli02"/> וירידה ב[[לחץ דם|לחץ הדם]]<ref name="mlr07"/>. אזור בית החזה הסמוך לאתר הקונטוזיה עשוי להיות רגיש למגע, או כואב בגלל הפגיעה בדופן החזה<ref name="Tovar08"> |
||
{{cite journal |author=Tovar JA |title=The lung and pediatric trauma |journal=Seminars in Pediatric Surgery |volume=17 |issue=1 |pages=53–59 |year=2008 |pmid=18158142 |doi=10.1053/j.sempedsurg.2007.10.008}}</ref>. |
|||
סימנים ותסמינים של קונטוזיה ריאתית מתפתחים לאורך זמן וכמעט ממחצית המקרים אינם סובלים מתסמינים כלשהם בשלב הראשון שלאחר הפגיעה. ככל שהקונטוזיה קשה יותר יתפתחו התסמינים מהר יותר. במקרים קשים, התסמינים עשויים להופיע בתוך שלוש או ארבע שעות לאחר הטראומה. ירידה בריווי החמצן בדם עשוי להחמיר בהדרגה במשך 24{{כ}}-48 שעות לאחר הפגיעה. באופן כללי, מצבם של מטופלים שלקו בקונטוזיה ריאתית נוטה להחמיר באיטיות במשך מספר ימים, אולם מצבם עשוי אף להתדרדר במהירות ללא השגחה וטיפול רפואי נאותים, עד כדי מוות. |
סימנים ותסמינים של קונטוזיה ריאתית מתפתחים לאורך זמן וכמעט ממחצית המקרים אינם סובלים מתסמינים כלשהם בשלב הראשון שלאחר הפגיעה<ref name="Costantino06"/>. ככל שהקונטוזיה קשה יותר יתפתחו התסמינים מהר יותר. במקרים קשים, התסמינים עשויים להופיע בתוך שלוש או ארבע שעות לאחר הטראומה. ירידה בריווי החמצן בדם עשוי להחמיר בהדרגה במשך 24{{כ}}-48 שעות לאחר הפגיעה. באופן כללי, מצבם של מטופלים שלקו בקונטוזיה ריאתית נוטה להחמיר באיטיות במשך מספר ימים, אולם מצבם עשוי אף להתדרדר במהירות ללא השגחה וטיפול רפואי נאותים, עד כדי מוות. |
||
==הערות שוליים== |
==הערות שוליים== |
||
גרסה מ־11:11, 15 באוקטובר 2011
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
שגיאות פרמטריות בתבנית:מחלה
פרמטרים [ ICD9, שם בלועזית, כתובית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| תחום |
רפואת חירום  |
|---|---|
| גורם |
chest trauma |
| סיווגים | |
| ICD-10 | S27.3 |
| ICD-11 |
NB32.30 |
  | |
קונטוזיה ריאתית או חבורה ריאתית (באנגלית: pulmonary contusion) היא חבורה בריאה אשר נגרמה על ידי טראומה בבית החזה. כתוצאה מנזק לכלי דם נימיים, דם ונוזלי גוף אחרים נצברים ברקמת הריאה. הצטברות נוזלים אלה מפריעה לחילוף גזים, דבר העלול להניב חוסר חמצן בתאי הגוף (היפוקסיה). שלא כמו במצב של שיסוף ריאתי (pulmonary laceration), שהוא סוג נוסף של פציעה ריאתית, בקונטוזיה ריאתית אין חתך ברקמת הריאה.
קונטוזיה ריאתית נגרמת בדרך כלל במנגנון של חבלה כהה, אולם אף יכולה להיגרם בעת חשיפה לפיצוץ, או לגל הלם. קונטוזיה ריאתית הפכה מוכרת לרפואה לאחר שימוש נרחב בחומרי נפץ במלחמות העולם. בשנות ה-60 של המאה ה-20 החלה הרפואה להכיר בשכיחות הקונטוזיה הריאתית בקרב אוכלוסיה אזרחית, בדרך כלל בנסיבות של תאונות דרכים. אכיפת השימוש בחגורות בטיחות בעת נסיעה ברכב הפחיתה את הסיכון לפגיעות בקונטוזיה ריאתית.
אבחנת קונטוזיה ריאתית נעשית באמצעות לימוד נסיבות הפציעה, בדיקה גופנית ושיקוף ריאות. סימנים ותסמינים אופייניים לפגיעה זו כוללים כאב בחזה ושיעול דמי, וסימני היפוקסיה, כגון כיחלון. לעיתים קרובות החלמה מחבורה ריאתית לא מצריכה טיפול רפואי. לעיתים ההתערבות הרפואית הנחוצה היחידה היא מתן חמצן והשגחה רפואית. אולם במקרים מסוימים יתכן אף צורך באישפוז ביחידה לטיפול נמרץ. כך למשל אם קיימת פגיעה חמורה ביכולת הנשימה יתכן צורך בחיבור הנפגע למכשיר הנשמה. אצל חלק מנפגעי קונטוזיה ריאתית יש צורך בעירוי נוזלים כדי להבטיח נפח דם נאות, אולם מתן נוזלים במקרים כאלה נעשה בזהירות רבה כדי להימנע מבצקת ריאות העלולה להחריף את מצב המטופל ואף להיות קטלנית.
חומרת הפגיעה בקונטוזיה ריאתית עשויה לנוע בין קלה לאנושה. חבורות קטנות עשויות שלא להשפיע על מצב בריאותו של הנפגע, אולם קונטוזיה ריאתית היא הפגיעה הטראומטית הריאתית בעלת הפוטנציאל הקטלני ביותר. קונטוזיה ריאתית מתרחשת ב-30%-75% מפגיעות חזה חמורות. אחוזי התמותה במקרי פגיעות חזה חמורות נעים בין 14%-40% וקיומה של קונטוזיה ריאתית היא נתון מנבא בולט באשר לתוצאות הפגיעה וסיכויי ההישרדות. ילדים נמצאים בסיכון גבוה במיוחד לנזקים כתוצאה מקונטוזיה ריאתית כיוון שהגמישות היחסית של עצמותיהם מונעת מן הצלעות לספוג את עוצמת המכה וכוח המכה מועבר ישירות לרקמת הריאה.
בין סיבוכי קונטוזיה ריאתית בולטים תסמונת מצוקה נשימתית חריפה (Acute respiratory distress syndrome) ודלקת ריאות.
סימנים ותסמינים
הופעתו של מטופל הלוקה בקונטוזיה ריאתית עשויה שלא להיות דרמטית, מטופלים עם קונטוזיה ריאתית קלה אינם סובלים מתסמינים כלשהם[1]. אולם לקונטוזיה ריאתית קיימים לעיתים קרובות סימנים (ממצאים אובייקטיביים) ותסמינים, הכוללים כאלה המצביעים על פגיעה ריאתית ואחרים המצביעים על פגיעות נילוות. כיוון שחילוף גזים נפגע, מופיעים לעיתים סימנים של ירידה בריווי החמצן בדם כגון בדיקת דם המצביעה על רמות נמוכות של חמצן בדם, וסימני כיחלון (גוון כחלחל של העור וקרומים ריריים)[2]. אצל מטופלים רבים מופיעה דיספנאה (נשימה מכאיבה או קושי בנשימה) ופגיעה ביכולת למאמצים גופניים[3]. בין הסימנים הנוספים, טכיפנאה (נשימה מהירה) וקצב לב מהיר[4][5]. בקונטוזיות ריאתיות חמורות יותר תיתכן ירידה בקולות הנשימה כפי שהם נשמעים בסטטוסקופ, או קולות חירחורים בנשימה[2][6]. במקרי קונטוזיה ריאתית קשה יתכן כיח מימי[7]. צפצופים בנשימה ושיעול הם סימנים נוספים[8]. שיעול דמי, או כיח דמי קיים כמעט במחצית מקרי קונטוזיה ריאתית[8]. תיתכן אף פגיעה בתפוקת הלב[7] וירידה בלחץ הדם[2]. אזור בית החזה הסמוך לאתר הקונטוזיה עשוי להיות רגיש למגע, או כואב בגלל הפגיעה בדופן החזה[9].
סימנים ותסמינים של קונטוזיה ריאתית מתפתחים לאורך זמן וכמעט ממחצית המקרים אינם סובלים מתסמינים כלשהם בשלב הראשון שלאחר הפגיעה[1]. ככל שהקונטוזיה קשה יותר יתפתחו התסמינים מהר יותר. במקרים קשים, התסמינים עשויים להופיע בתוך שלוש או ארבע שעות לאחר הטראומה. ירידה בריווי החמצן בדם עשוי להחמיר בהדרגה במשך 24-48 שעות לאחר הפגיעה. באופן כללי, מצבם של מטופלים שלקו בקונטוזיה ריאתית נוטה להחמיר באיטיות במשך מספר ימים, אולם מצבם עשוי אף להתדרדר במהירות ללא השגחה וטיפול רפואי נאותים, עד כדי מוות.
הערות שוליים
- ^ 1 2 Costantino M, Gosselin MV, Primack SL (2006). "The ABC's of thoracic trauma imaging". Seminars in Roentgenology. 41 (3): 209–225. doi:10.1053/j.ro.2006.05.005. PMID 16849051.
{{cite journal}}: פרמטר לא ידוע|month=(עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ 1 2 3 Miller DL, Mansour KA (2007). "Blunt traumatic lung injuries". Thoracic Surgery Clinics. 17 (1): 57–61. doi:10.1016/j.thorsurg.2007.03.017. PMID 17650697.
- ^ Wanek S, Mayberry JC (2004). "Blunt thoracic trauma: Flail chest, pulmonary contusion, and blast injury". Critical Care Clinics. 20 (1): 71–81. doi:10.1016/S0749-0704(03)00098-8. PMID 14979330.
{{cite journal}}: פרמטר לא ידוע|month=(עזרה) - ^ Mick NW, Peters JR, Egan D, Nadel ES, Walls R, Silvers S (2006). "Chest trauma". Blueprints Emergency Medicine. Second edition. Philadelphia, PA: Lippincott Williams & Wilkins. p. 76. ISBN 1-4051-0461-9.
{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ Coyer F, Ramsbotham J (2004). "Respiratory health breakdown". In Chang E, Daly J, Eliott D (ed.). Pathophysiology Applied to Nursing. Marrickville, NSW: Mosby Australia. pp. 154–155. ISBN 0-7295-3743-9.
{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: editors list (link) - ^
Boyd AD (1989). "Lung injuries". In Hood RM, Boyd AD, Culliford AT (ed.). Thoracic Trauma. Philadelphia: Saunders. pp. 153–155. ISBN 0-7216-2353-0.
{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: editors list (link) - ^ 1 2 Gavelli G, Canini R, Bertaccini P, Battista G, Bnà C, Fattori R (2002). "Traumatic injuries: Imaging of thoracic injuries". European Radiology. 12 (6): 1273–1294. doi:10.1007/s00330-002-1439-6. PMID 12042932.
{{cite journal}}: פרמטר לא ידוע|month=(עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ 1 2 Yamamoto L, Schroeder C, Morley D, Beliveau C (2005). "Thoracic trauma: The deadly dozen". Critical Care Nursing Quarterly. 28 (1): 22–40. PMID 15732422.
{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ Tovar JA (2008). "The lung and pediatric trauma". Seminars in Pediatric Surgery. 17 (1): 53–59. doi:10.1053/j.sempedsurg.2007.10.008. PMID 18158142.
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.