שיעול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שיעול הוא מנגנון רפלקס פיזיולוגי, המסייע לפנות מדרכי האוויר הגדולות בריאות הפרשות, חלקיקים, וגופים זרים אחרים. רפלקס השיעול כולל שלושה שלבים: (1) שאיפת אוויר, (2) נשיפה כנגד גלוטיס סגור, (3) שחרור האוויר בלחץ גבוה על ידי פתיחה פתאומית של הגלוטיס‏[1]. השיעול מהווה סימפטום (תסמין) של מחלות רבות. למרות זאת, לעתים קרובות משתעלים אנשים גם כשאינם חולים, זאת כדי לסלק, כאמור, גופים זרים מהריאות. לעתים זה קורה בשעת האכילה, כשמזון חודר אל קנה הנשימה במקום אל הוושט. לעתים נגרם השיעול מגירוי של הסרעפת; גירוי זה יכול להיגרם על ידי חומרים חיצוניים, כגון עשן, או על ידי גורם פנימי כלשהו.

מחקרים מצאו כי מהירות האוויר הנפלט מהריאות בזמן שיעול הינה בין 20 ל-60 קמ"ש‏[2] ויכולה להגיע עד כ-100 קמ"ש‏[3].

מחלות רבות גורמות לשיעול. זיהומים חיידקיים או נגיפיים גורמים במקרים רבים נזק לשעריות המכסות את הדפנות הפנימיות של הריאות. תפקידן העיקרי של השעריות הוא לפזר ולסלק את הריר אותו מפרישים תאי הריאה. בריר נלכדים באופן שגרתי מיקרואורגניזמים וחלקיקים אחרים (כגון אבק ועשן). כשהשעריות ניזוקות ופעולתן נפגמת, מצטבר ריר מזוהם בריאות; דבר זה מקשה על הנשימה וגורם לרפלקס השיעול. בין המחלות הגורמות לשיעול אופייני ניתן למנות את דלקת הריאות ואת הסיסטיק פיברוזיס. גורם נוסף לשיעול הוא הצטברות ריר (ליחה) בקנה הנשימה או בריאות.

בלשון היום-יום מתייחסים לעתים לשעלת כאל שיעול חמור או כרוני, ללא קשר למחלה הגורמת לו; למעשה שעלת הוא שמה של מחלה ספציפית הנגרמת על ידי חיידק.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Chung KF, Pavord ID (April 2008). "Prevalence, pathogenesis, and causes of chronic cough". Lancet 371 (9621): 1364–74. doi:10.1016/S0140-6736(08)60595-4. PMID 18424325. 
  2. ^ השפעת מסיכות על זרימת אוויר בעת שיעול, Inouye, Matsudaira, Sugihara
  3. ^ שדה הזרימה בשיעול אנושי, Hertzberg, Jean