טווה (עמים) – הבדלי גרסאות
אמא של גולן (שיחה | תרומות) תיקון הערה + הורדת הערה שמפנה לאתר שמצטט את הערך בויקיפדיה האנגלית ... |
אמא של גולן (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגית: תו כיווניות מפורש |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
בנטו הינה קבוצת שפות ועמים אפריקאיים (כ-150 מיליון איש בקירוב), המהווים חלק נכבד מאוכלוסיית אפריקה כולה. ישנן 600 שפות וניבים המקושרים לשפות הבנטו ועל אף שהם חולקים בסיס דקדוקי ואוצר מילים אין הם מובנים זה לזה. הבנטו החלה להתפשט לפני כ-3000 שנה מאזור [[קמרון]] כלפי מזרח ודרום.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Butt, J. J.|שם=The Greenwood dictionary of world history.|כתב עת=. Greenwood Publishing Group.}}}} |
בנטו הינה קבוצת שפות ועמים אפריקאיים (כ-150 מיליון איש בקירוב), המהווים חלק נכבד מאוכלוסיית אפריקה כולה. ישנן 600 שפות וניבים המקושרים לשפות הבנטו ועל אף שהם חולקים בסיס דקדוקי ואוצר מילים אין הם מובנים זה לזה. הבנטו החלה להתפשט לפני כ-3000 שנה מאזור [[קמרון]] כלפי מזרח ודרום.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Butt, J. J.|שם=The Greenwood dictionary of world history.|כתב עת=. Greenwood Publishing Group.}}}} |
||
בני הטווה המהווים תת-קבוצת בנטו, והם אינם שונים לרוב מבחינת מראה משכניהם משבטי הבנטו השונים, אך הם בעלי עמידה כפופה יותר המזכירה שבטי פיגמים מאזורי היערות. כל קבוצות הטווה הפזורות במרכז אפריקה דוברות שפות ממשפחת הבנטו, כאשר זו המוכרת ביותר היא "טווה של האגמים הגדולים".{{הערה|{{ |
בני הטווה המהווים תת-קבוצת בנטו, והם אינם שונים לרוב מבחינת מראה משכניהם משבטי הבנטו השונים, אך הם בעלי עמידה כפופה יותר המזכירה שבטי פיגמים מאזורי היערות. כל קבוצות הטווה הפזורות במרכז אפריקה דוברות שפות ממשפחת הבנטו, כאשר זו המוכרת ביותר היא "טווה של האגמים הגדולים".{{הערה|{{קישור כללי|מחבר=R.M. Blench |כותרת=Linguistics and genetics in sub-Saharan Africa|כתובת=http://www.rogerblench.info/Genetics/SAFA%202004%20genetics%20paper.pdf |אתר=www.rogerblench.info|תאריך=27 ביוני 2004}}}} |
||
==מקור השם == |
==מקור השם == |
||
Batwa / Abathwa / Abatwa הם השמות הרשמיים של בני הטווה. מילים אלו נגזרו משורש בשפת הבנטו. המילה twa שמשמעותה היא צייד-מלקט. שורש זה התמזג עם המילה yaka שמתארת גם כן את בני הטווה, אך עם השנים נעלמה והשם המקובל כיום הוא twa.{{הערה|{{ |
Batwa / Abathwa / Abatwa הם השמות הרשמיים של בני הטווה. מילים אלו נגזרו משורש בשפת הבנטו. המילה twa שמשמעותה היא צייד-מלקט. שורש זה התמזג עם המילה yaka שמתארת גם כן את בני הטווה, אך עם השנים נעלמה והשם המקובל כיום הוא twa.{{הערה|{{cite book|author=Blench, R.|title=Challenging Elusiveness: Central African Hunter-Gatherers in a Multi-Disciplinary Perspective |chapter=Are the African pygmies an ethnographic fiction |pages=41-60.|publisher=Research School for Asian, African and Amerindian Studies (CNWS), Universiteit Leiden |
||
|ISBN=9057890186}}}} |
|||
==תעסוקה == |
==תעסוקה == |
||
בעבר היו בני הטווה [[ציידים-לקטים]] וכלכלתם התבססה על יחסי גומלין הדדיים. בני הטווה נהגו להיכנס ליערות כרצונם, וכך לשלוט על כמות הסחורה שלהם ועל הקשר שלהם עם בני שבטים אחרים. ככל שהיערות באזור מגוריהם במרכז אפריקה החלו להתרוקן, היו צריכים בני הטווה לבסס את פרנסתם על קשרים עם חקלאים ורועי צאן ולבצע עסקאות עימם. עם פינוי היערות וכריתתם לפני כמה מאות שנים, אימצו בני הטווה פרנסות אלטרנטיביות המבוססות יותר על מלאכות יד ופחות על היצע הטבע. כלי חרס ועבודות מתכת הפכו במהרה לעבודות עיקריות, לצד מקצועות שהסתמכו על קשרים עם עמים עשירים כגון: ריקוד, שירה, שליחויות, לוחמה וצייד. רוב בני הטווה אינם בעלי זכויות מוכרות לקרקעות, ועל כן עבדו אצל בעלי קרקעות מקומיות. |
בעבר היו בני הטווה [[ציידים-לקטים]] וכלכלתם התבססה על יחסי גומלין הדדיים. בני הטווה נהגו להיכנס ליערות כרצונם, וכך לשלוט על כמות הסחורה שלהם ועל הקשר שלהם עם בני שבטים אחרים. ככל שהיערות באזור מגוריהם במרכז אפריקה החלו להתרוקן, היו צריכים בני הטווה לבסס את פרנסתם על קשרים עם חקלאים ורועי צאן ולבצע עסקאות עימם. עם פינוי היערות וכריתתם לפני כמה מאות שנים, אימצו בני הטווה פרנסות אלטרנטיביות המבוססות יותר על מלאכות יד ופחות על היצע הטבע. כלי חרס ועבודות מתכת הפכו במהרה לעבודות עיקריות, לצד מקצועות שהסתמכו על קשרים עם עמים עשירים כגון: ריקוד, שירה, שליחויות, לוחמה וצייד. רוב בני הטווה אינם בעלי זכויות מוכרות לקרקעות, ועל כן עבדו אצל בעלי קרקעות מקומיות. |
||
כיום, בני הטווה מתפרנסים מעבודות מזדמנות כגון נשיאת מטענים, הכנת כלי חרס (שהפכה שולית בעידן המודרני), שירה ועבודות בחוות של עמים אחרים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://wrm.org.uy/articles-from-the-wrm-bulletin/section2/central-africa-nowhere-to-go-land-loss-and-cultural-degradation-the-twa-of-the-great-lakes/ |
כיום, בני הטווה מתפרנסים מעבודות מזדמנות כגון נשיאת מטענים, הכנת כלי חרס (שהפכה שולית בעידן המודרני), שירה ועבודות בחוות של עמים אחרים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://wrm.org.uy/articles-from-the-wrm-bulletin/section2/central-africa-nowhere-to-go-land-loss-and-cultural-degradation-the-twa-of-the-great-lakes/|כותרת=Central Africa: Nowhere to go; land loss and cultural degradation. The Twa of the Great Lakes |אתר=World Rainforest Movement|תאריך=Oct 27, 2004}}}} |
||
==עמי הטווה == |
==עמי הטווה == |
||
| שורה 50: | שורה 51: | ||
'''לוקנגה טווה (lukanga twa)-''' חיים באזור ביצת לוקנגה ודוברים לנג'ה (lenje). שבט זה בנה את ביתו על הביצה בשנות ה-20 ולאחר מכן הועברו לשטח גבוה יותר המשקיף על הביצה. רבים מהשבט מזדהים כלנג'אים (שבט הגר באזור) ואף החליפו את עיסוקם ב[[דייג]] כי שבט זה סולד מכך.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Muntemba, M.|שם="Thwarted Development". In Palmer & Parsons (eds) The Roots of rural poverty in central and southern Africa, Volume 1|מו"ל=University of California Press|שנת הוצאה=1977}}}} |
'''לוקנגה טווה (lukanga twa)-''' חיים באזור ביצת לוקנגה ודוברים לנג'ה (lenje). שבט זה בנה את ביתו על הביצה בשנות ה-20 ולאחר מכן הועברו לשטח גבוה יותר המשקיף על הביצה. רבים מהשבט מזדהים כלנג'אים (שבט הגר באזור) ואף החליפו את עיסוקם ב[[דייג]] כי שבט זה סולד מכך.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Muntemba, M.|שם="Thwarted Development". In Palmer & Parsons (eds) The Roots of rural poverty in central and southern Africa, Volume 1|מו"ל=University of California Press|שנת הוצאה=1977}}}} |
||
'''קאפווה טווה (kafwe twa)-''' בני טווה אלו חיים באזור ביצתי גדול בשם קאפווה הנמצא בדרום ומרכז זמביה. בגלל תנאי השטח אין יכולת לשתול יבול גדול ובני הטווה מתפרנסים מדייג וממכירת תוצרתו לכפרי קונים באזור. שיטת הדייג של בני הטווה באזור זו ייחודית להם ונחשבת יעילה בהתחשב בתנאי השטח.{{הערה|{{ |
'''קאפווה טווה (kafwe twa)-''' בני טווה אלו חיים באזור ביצתי גדול בשם קאפווה הנמצא בדרום ומרכז זמביה. בגלל תנאי השטח אין יכולת לשתול יבול גדול ובני הטווה מתפרנסים מדייג וממכירת תוצרתו לכפרי קונים באזור. שיטת הדייג של בני הטווה באזור זו ייחודית להם ונחשבת יעילה בהתחשב בתנאי השטח.{{הערה|{{cite book|author=Smardon, R. |date=2009 |chapter=The Kafue Flats in Zambia, Africa: A Lost Floodplain? |title=In Sustaining the World's Wetlands |pages=93-123 |publisher=Springer US.|doi=10.1007/978-0-387-49429-6_4|}}}} |
||
===טווה ב[[אנגולה]] === |
===טווה ב[[אנגולה]] === |
||
גרסה מ־13:46, 18 באוגוסט 2018
טווה או בטווה (נכתב בלועזית: Twa, Batwa) היא קבוצת שבטים החיה בעיקר באפריקה המשוונית, ומתפרנסת מיחסי גומלין כלכליים עם שבטי האזור. בעבר הטווה סיפקו בעבר את שליקטו וצדו ביער, וכיום התמחותם היא בעיקר ביצור חרס. שבטים אלו הם כנראה צאצאי התושבים המקוריים של אזורי היערות והביצות של אפריקה, בשילוב שבטים שהגיעו לאזור מרחבי אפריקה. קבוצה זו מסווגת כשבט פיגמטי עקב ממדי אנשיה, וכחלק מעמי הבנטו, מכיוון שכל חברי הקבוצה דוברים שפות שמקורן בשפות בנטו.
קשר לפיגמטים
פיגמי (pygmy) הינו מונח אשר נטבע לראשונה על ידי הומרוס (גדול משוררי יוון העתיקה) הנובע מהמילה Pygmaeus (גובה אחד) בלטינית. למונח זה מספר רב של התייחסויות במיתולוגיות השונות, וכן שימוש אתנוגרפי נרחב. המונח מתאר עמים בהם אנשים בעלי שיעור קומה נמוך של כ-59 אינץ או 18 אינץ בין המרפק לקצות האצבעות. שמם המקובל של העמים הפיגמים באפריקה הוא אצ'ויה (Echuya).
ישנן קבוצות פיגמטים כמעט בכל יבשת כאשר הדבר המאחד אותם הוא הגובה ותכונות פיזיות הקשורות להסתגלות לסביבות הדומות. רוב קבוצות הפיגמטים איבדו את שפתן כיוון שהן נוטות לחיות בסימביוזה עם עמים שכנים וכך הן מאמצות את השפה שלהם. טווה היא אחת מקבוצות הפיגמטים הידועות. ([1])
כאשר חוקרים אירופים הגיעו לחקור את שבטי יערות הגשם האפריקאיים, הם הדביקו לעמים אלו את הכינוי טווה. למרות השוני הרב בין עמים אלו, יש להם מאפיינים גופניים ותרבותיים דומים המפרידים אותם משאר עמי אפריקה, ולכן כינוי זה תפס על מנת לתארם באופן גלובלי.[2]
קשר לשפת הבנטו
בנטו הינה קבוצת שפות ועמים אפריקאיים (כ-150 מיליון איש בקירוב), המהווים חלק נכבד מאוכלוסיית אפריקה כולה. ישנן 600 שפות וניבים המקושרים לשפות הבנטו ועל אף שהם חולקים בסיס דקדוקי ואוצר מילים אין הם מובנים זה לזה. הבנטו החלה להתפשט לפני כ-3000 שנה מאזור קמרון כלפי מזרח ודרום.[3]
בני הטווה המהווים תת-קבוצת בנטו, והם אינם שונים לרוב מבחינת מראה משכניהם משבטי הבנטו השונים, אך הם בעלי עמידה כפופה יותר המזכירה שבטי פיגמים מאזורי היערות. כל קבוצות הטווה הפזורות במרכז אפריקה דוברות שפות ממשפחת הבנטו, כאשר זו המוכרת ביותר היא "טווה של האגמים הגדולים".[4]
מקור השם
Batwa / Abathwa / Abatwa הם השמות הרשמיים של בני הטווה. מילים אלו נגזרו משורש בשפת הבנטו. המילה twa שמשמעותה היא צייד-מלקט. שורש זה התמזג עם המילה yaka שמתארת גם כן את בני הטווה, אך עם השנים נעלמה והשם המקובל כיום הוא twa.[5]
תעסוקה
בעבר היו בני הטווה ציידים-לקטים וכלכלתם התבססה על יחסי גומלין הדדיים. בני הטווה נהגו להיכנס ליערות כרצונם, וכך לשלוט על כמות הסחורה שלהם ועל הקשר שלהם עם בני שבטים אחרים. ככל שהיערות באזור מגוריהם במרכז אפריקה החלו להתרוקן, היו צריכים בני הטווה לבסס את פרנסתם על קשרים עם חקלאים ורועי צאן ולבצע עסקאות עימם. עם פינוי היערות וכריתתם לפני כמה מאות שנים, אימצו בני הטווה פרנסות אלטרנטיביות המבוססות יותר על מלאכות יד ופחות על היצע הטבע. כלי חרס ועבודות מתכת הפכו במהרה לעבודות עיקריות, לצד מקצועות שהסתמכו על קשרים עם עמים עשירים כגון: ריקוד, שירה, שליחויות, לוחמה וצייד. רוב בני הטווה אינם בעלי זכויות מוכרות לקרקעות, ועל כן עבדו אצל בעלי קרקעות מקומיות.
כיום, בני הטווה מתפרנסים מעבודות מזדמנות כגון נשיאת מטענים, הכנת כלי חרס (שהפכה שולית בעידן המודרני), שירה ועבודות בחוות של עמים אחרים.[6]
עמי הטווה
קיימות תשע קבוצות מרכזיות של בני טווה, אשר דוברות שפות שונות ממשפחת שפות הבנטו, ופזורות במדינות שונות.
נצ'ואה (Nsua)
קבוצה קטנה החיה באוגנדה, ומונה כ-1000 איש. בגלל גודלה הקטן קבוצה זו לא נחקרה רבות.
טווה של האגמים הגדולים (Great Lakes Twa)
מבחינה דמוגרפית, קבוצה זו חיה בעיקר ברואנדה, בורונדי, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו ודרום אוגנדה. נכון לשנת 2000, הם מונים כ-10,000 איש החיים ברובם בקסטות (מעמדות). בספרות משמש המונח טווה לרוב לתיאור קבוצה זו. קבוצת זו דוברת ניבים של קירונדי וקיגה.
עימותים פוליטיים: לרוב קבוצה זו, הסובלת מאפליה-הדרה חברתית ודעות קדומות, נמנעת מבחירת צד בעימותים פוליטיים בין קבוצות אתניות שונות במדינות בהן היא נמצאת. דוגמה מרכזית ניתן לראות במלחמת האזרחים בבורונדי, שהתרחשה בין השנים 1993-2005, בה אוכלוסיית הטווה לא בחרה צד על אף 30,000 ההרוגים מחבריה, שחיו בשטח רואנדה ונרצחו ללא סיבה ידועה. לקבוצה זו אין קשרים מרובים עם בני השבטים האחרים וייצוגם בפרלמנט מוגבל.
מונגו טווה (mongo twa, ntomba twa)
מונים כ-14,000 איש החיים בקונגו. שבט זה מיושב בעיקר באזור הביצות שמצפון ומערב אגם טומבה, ובאזור שבין אגם זה לאגם מיי-נדומבה. בעונות הגשומות עיסוקם העיקרי הוא צייד, בעוד בשאר השנה הם עוסקים במלאכות יד וברזל.[7]
קאסאי טווה (kasai twa, kuba twa)
מספרם אינו ידוע. חיים במרכז הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו ודוברים את שפת הבושינג הנפוצה באזור.
מבוטה טווה (Mbote Twa, bambote)
בני טווה המתגוררים צפון-מערב לאגם טנגנייקה (Tanganyika) (אגם הנמצא בין טנזניה, בורונדי, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו וזמביה).הם דוברים שפת בנטו הנקראת לגה-קלנגה (lega- kalanga).[8]
אופמבה טווה (Upemba Twa, luba twa)
מתגוררים באזור הביצות הגדול ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו ודוברים את השפות: לובה-קטנגה ( Luba-Katanga), המבה (Hemba), סונגה (Songe) וטאבוואה (Taabwa).[9]
טווה בזמביה
בנגויאולו טווה (bangweulu twa)- חיים באזור ביצת בנגויאולו בזמביה ודוברים את שפת הבמבה (bemba).
לוקנגה טווה (lukanga twa)- חיים באזור ביצת לוקנגה ודוברים לנג'ה (lenje). שבט זה בנה את ביתו על הביצה בשנות ה-20 ולאחר מכן הועברו לשטח גבוה יותר המשקיף על הביצה. רבים מהשבט מזדהים כלנג'אים (שבט הגר באזור) ואף החליפו את עיסוקם בדייג כי שבט זה סולד מכך.[10]
קאפווה טווה (kafwe twa)- בני טווה אלו חיים באזור ביצתי גדול בשם קאפווה הנמצא בדרום ומרכז זמביה. בגלל תנאי השטח אין יכולת לשתול יבול גדול ובני הטווה מתפרנסים מדייג וממכירת תוצרתו לכפרי קונים באזור. שיטת הדייג של בני הטווה באזור זו ייחודית להם ונחשבת יעילה בהתחשב בתנאי השטח.[11]
טווה באנגולה
הטווה באנגולה חיים בין שבטי המקום ודוברים את שפתיהם.
הערות שוליים
- ^ https://www.britannica.com/topic/Pygmy
- ^ AFRICAN PYGMIES, www.pygmies.org
- ^ Butt, J. J., The Greenwood dictionary of world history., . Greenwood Publishing Group.
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ מחבר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית Linguistics and genetics in sub-Saharan Africa, www.rogerblench.info, 27 ביוני 2004 - ^ Blench, R. "Are the African pygmies an ethnographic fiction". Challenging Elusiveness: Central African Hunter-Gatherers in a Multi-Disciplinary Perspective. Research School for Asian, African and Amerindian Studies (CNWS), Universiteit Leiden. pp. 41-60. ISBN 9057890186.
- ^ Central Africa: Nowhere to go; land loss and cultural degradation. The Twa of the Great Lakes, World Rainforest Movement, Oct 27, 2004
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים , Pagezy, H. 1988. "Coping with uncertainty in food supply among the Oto and Twa living in the equatorial flooded forest near Lake Tumba, Zaire." In de Garine & Harrison (eds.), Coping with Uncertainty in Food Supply, pp 175–209. Clarendon - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים , . Nurse, D., & Philippson, G. (2003). Towards a historical classification of the Bantu languages. The Bantu Languages, 164-181. - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים , . Kazadi, N. (1981). Méprisés et admirés: l'ambivalence des relations entre les Bacwa (Pygmées) et les Bahemba (Bantu). Africa, 51(4), 836-847. - ^ Muntemba, M., "Thwarted Development". In Palmer & Parsons (eds) The Roots of rural poverty in central and southern Africa, Volume 1, University of California Press, 1977
- ^ Smardon, R. (2009). "The Kafue Flats in Zambia, Africa: A Lost Floodplain?". In Sustaining the World's Wetlands. Springer US.. pp. 93–123. doi:10.1007/978-0-387-49429-6_4.
{{cite book}}: תבנית ציטוט כוללת פרמטר ריק לא ידוע:|1=(עזרה)