דייג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דייג חכה בברזיל
משחק ילדים המדמה דייג.

דייג הוא אדם העוסק בפעילות דיג. חלק מהדייגים עושים זאת לפרנסתם, לעתים כחלק מקואופרטיב, חברה או איגוד. אנשים אחרים עוסקים בדיג כתחביב או ספורט, רובם בעזרת חכה ופיתיון.

דייגים כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

דייגי ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

דייג חובב בפארק הלאומי רמת גן

דייגי ישראל עוסקים בדייג דגי ים בים התיכון ובמפרץ אילת, ושל דגי מים מתוקים בים כנרת. האגף לדייג שבמשרד החקלאות מטפל הן בדייגים והן במדגה, כלומר גידול דגים בברכות (בעיקר דגי מים מתוקים) ובכלובים הצפים בים (דגי ים).

השיטות המופעלות בידי דייגי ישראל הן: דייג מכמורת, דייג הקפה, דייג ברשתות זימים, דייג במערכות חכות ובחכות בודדות. דייגי המכמורת פועלים בספינות (מכמורתנים) שאורכן בין 14 ל-28 מ'. שאר השיטות מופעלות מכלי שיט קטנים יותר. בסיסי הדייג הימי בישראל הם: נמל אילת בים סוף ונמל הקישון, נמל עכו, נמל יפו, נמל תל אביב ונמל אשדוד בים התיכון. בכנרת, עיקר הדייג מתנהל בטבריה, עין גב וגינוסר.

דייג ספורטיבי ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענף ספורט הדייג בישראל תופס תאוצה משנה לשנה - משרד החקלאות מנפיק כל שנה עשרות רישיונות לדייג ספורטיבי למינים מסוימים של דגים כמו דגי הטונה . שיטות הדייג הספורטיבי הנפוצות : דייג זירזור חוף. דיג בצלילה חופשית. דייג " טרולינג " מיכטה. וכיום נוסף ענף חדש, דייג בשיטת ה JIGGING .השיטה פותחה ביפן ואומצה בישראל בגלל האתגר וההצלחה המרובה תחום דייג ספורטיבי נוסף שצובר תאוצה בשנים האחרונות הוא דייג מקיאק ודייג בצלילה חופשית מקיאק.

בדייג מקיאק נעשה שימוש במספר שיטות דייג, טרוליג בגרירה ודייג בג'יגים, שיטות דייג אלו והשימוש בקיאקים לדייג מצריכים אימון על מנת לבצע אותם בבטחה במים עמוקים.

דייג בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון המזון והחקלאות הידוע כ-FAO, (ראשי התיבות של Food And Agriculture Organization), ארגון המסונף לאו"ם מפרסם מדי שנתיים דו"ח על מצב הדיג העולמי. על פי הדו"ח האחרון שיצא בשנת 2002 ומסכם את נתוני שנת 2000 מתפרנסים מדיג בעולם כיום כ-35 מיליון איש. 65% מדיג ימי, 15% מדיג בנהרות ובאגמים ו-20% מחקלאות ימית.

בארצות המפותחות יש מגמה בולטת של ירידה בכמות המועסקים בדיג, כמו בכל ענפי החקלאות. ביפן למשל ירד מספר הדייגים מכ-440,000 בשנות ה-70 ל-216,000, ובמקביל קיימת מגמה קבועה של הזדקנות האוכלוסייה העוסקת בדיג משום שמקצוע קשה זה אינו מושך צעירים. לדוגמה ביפן 32% מהדייגים הם בני למעלה מ-60. תופעה אופיינית נוספת לענף הדיג היא שרוב הדייגים הם עצמאים.

אמונה תרבות ופולקלור[עריכת קוד מקור | עריכה]

דייגים מבנגלדש
דייג בבריכות הדגים

דייגים בכתבי הקודש[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדיג נחשב אחד מהמקצועות העתיקים בעולם. דייגים מוזכרים בתנ"ך "וְאָנוּ, הַדַיּגִים, וְאָבְלוּ, כָּל-מַשְׁלִיכֵי בַיְאוֹר חַכּה; וּפרְשֵי מִכְמֹרֶת עַל-פְּנֵי-מַיִם, אֻמְלָלוּ" (ישעיהו י"ט ח). בתלמוד ""אין אדם פורש חרמו ומעמיד ספינתו בתוך של חביריו אבל צדין בחכים ובמכמורים בכל מקום" (תלמוד בבלי תוספתא מסכת בבא קמא ח', ו). ובברית החדשה "וַיְהִי בְּהִתְהַלְכוֹ עַל־יַד יָם־הַגָלִיל וַיּרְאו ְהִנֵ שְנֵי אֲנָשִים אַחִים שִמְעוֹן הַנִקְרָא פֶטְרוֹס וְאַנְדְרַי אָחִיו מַשלִיכִים מְצוֹדָה בַּיּם כּי דַיָגִים הֵם." ((הבשורה על פי מתי ד' 18). כמוזכר בפסוק דלעיל היו כמה משנים־עשר השליחים של ישו דייגים, האחים יעקב ויוחנן בני זבדי והאחים שמעון ואנדרי. לימים קיבל שמעון את השם פטרוס והוא נחשב לאפיפיור הראשון.

דייגים בספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשימה החלקית הבאה מכילה יצירות (שחלקן הוסרטו), המתארות הן את חייהם הקשים והמסוכנים של הדייגים והן את עולמם של הדייגים החובבים.

אמונה, מנהגים ואמונות תפלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דייגים הם בדרך כלל אדוקים באמונתם. העובדה שביטחונו האישי של הדייג והצלחתו בדיג תלויים בים, שלעתים הוא מסוכן מביאה את העוסקים בדיג לדבקות בדת כדרך להבטחת שלומם ולהצלחת עיסוקם. אצל הנוצרים הקתולים מתבטאת אדיקות זו בעלייה לרגל לכנסיות ומנזרים. אצל הנוצרים הפרוטסטנטים בעצרות תפילה ושירה בציבור. תיאור מפורט של כינוס מסוג זה ודרשה לפני ציבור של ציידי לוויתנים מופיע בתחילת הספר מובי דיק.

הנוצרים מרבים להתפלל לפטרוניהם השונים בייחוד לפטרוס הקדוש שהיה דייג בעצמו. דייגים נוצרים נוהגים להצטלב לפני שהם פורשים את הרשתות, ודייגים סקוטיים אף נוהגים לומר פרקי תהילים מיוחדים. רבים מהדייגים הברזילאיים באזור באהיה שאף שהם קתולים להלכה מאמינים בדת ששורשיה אפריקנים הקנדומבלה וביאמנז'ה "אלת הים" ונוהגים להתפלל אליה להצלחתם. דייגים מוסלמים נוהגים להזכיר את מוחמד בזמן שהם פורשים רשתות. דייגי הכנרת הערבים היו נוהגים לקרוא בשמו של השיח' הקדוש עלי שלפי המסורת היה דייג.

האמונות של העמים הקדומים שהים הוא משכן של אלוהות או של רוחות טובות ורעות ושלדגים יש נשמה ורגשות בהם צריך להתחשב יצרו מנהגים המתקיימים עד ימינו:

  • תחילת עונת הדיג:
  • ציד הדג הראשון:
    • במקומות שונים באירופה נהוג להשליך חלק מהדגים שנלכדו בחזרה לים כקרבן לאל הים.
    • המאורים נוהגים להשליך את הדג הראשון שלכדו בחזרה לים על מנת שיספר לחבריו על היחס הטוב שקיבל.
  • חנוכת רשת חדשה:
  • חנוכת סירה חדשה:
    • בארצות קתוליות מקדש הכומר את הסירה החדשה אחרת לא יימצא לה צוות.
    • אצל הפרוטסטנטים חונכים סירה בבקבוק יין.
    • הערבים נוהגים לשחוט כבש ולהגיר את דמו לים.
  • האמונה כי על מנת להצליח בדיג יש לפייס את הרוחות הרעות ולזכות בתמיכתן של הרוחות הטובות יצרה מערכת שלמה של אמונות תפלות ואמונה כי כישלון בדיג נובע מעין הרע:
    • בסקוטלנד נוהגת אשת הדייג לזרוק מטאטא אחרי בעלה היוצא לראשונה לים.
    • באסטוניה סבורים כי ריב במשפחה מביא מזל טוב וכל מכה שקולה ללכידת שלושה דגים.
    • דייגים רבים נוהג להשתמש ביריקות כאמצעי להביא מזל טוב. באירופה נוהגים לירוק על החכה. בגרמניה יורקים על הכיריים.
    • סימן רע הוא לפגוש אישה בדרך להפלגה ובכמה ארצות מפנה אישה את גבה לדייגים בדרכם לים.
    • במקומות שונים יש איסורים על צורות התנהגות מסוימת בים: אסור לשרוק בסירה, הדייג הערבי לא יכנס לסירה בנעליו, הדייג ביוגוסלביה לא ינסה להעריך את כמות הדגים לפני תום יום העבודה.
  • אם איתרע מזלם של הדייגים והדיג לא צלח, סימן שלקו בעין הרע. על מנת להסירו נהוגים:
    • במרוקו לשחוט תיש ולהטילו לים.
    • בלוב מביאים אישה שתטיל את מימיה על חרטום הסירה.
    • בסקוטלנד שורפים רשת כקורבן לפייס את הרוח הרעה.