ציידים-לקטים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חברה של ציידים-לקטים היא חברת נוודים אשר המערכת הכלכלית שלה מבוססת על איסוף מזון מצמחי בר, וכן ציד של בעלי חיים. זוהי חברה שלא עוסקת בחקלאות או בגידול בעלי חיים מבויתים.

בחברת הציידים-לקטים, חלוקת העבודה התחלקה לרוב בצורה מגדרית: הנשים עסקו בליקוט של קטניות, פירות, ירקות ועוד, כיוון שזו פעולה שלא דרושה לה תשומת לב מלאה, וניתן להפסיקה ולחדשה בנקל, ולהתפנות לטיפול בילדים ולעיסוקים אחרים. הגברים עסקו לרוב בציד בעלי חיים, ונעדרו לעתים תקופות ארוכות מביתם.

ציידים-לקטים חיו בדרך כלל בקבוצות חברתיות קטנות ומבודדות יחסית, המונות לא יותר מכמה עשרות בני אדם.

ראיות ארכאולוגיות מעידות על כך שעד לפני 12,000 שנה, כל בני האדם היו ציידים-לקטים. המהפכה הנאוליתית או בשמה הנוסף "המהפכה החקלאית", התרחשה בדרום-מערב אסיה בין האלף ה-8 ל-7 לפנה"ס, ומסמלת את המעבר מחברות ציידים-לקטים לחברות חקלאיות נייחות יצרניות בתקופת האבן החדשה. הצעד המכריע במעבר לחיי קבע היה ביות צמחים ובעלי החיים. התפתחות זו הייתה איטית והמעבר מתלות גמורה בצמחי בר לייצור ועיבוד מזון נמשך אלפי שנים.

בני שבט ההדזה (צפון טנזניה) שבים מציד, אחד השרידים האחרונים כיום לאורח חיים של ציידים-לקטים

גם כיום קיימים עדיין שבטים ציידים-לקטים, בעיקר באזורים מבודדים באפריקה, אוסטרליה ועוד.

בריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד לדעה הרווחת כי תוחלת החיים של ציידים-לקטים בתקופה הפלאוליתית היתה נמוכה, למעשה היא היתה גבוהה יותר מתקופות רבות אחרות בהיסטוריה. לרוב בתרבות הפופולרית נוהגים לנקוב בגיל 30 כגיל הממוצע של צייד-לקט. הדבר נובע מחישוב ממוצע גס הכולל גם את תמותת התינוקות והילדים שהיתה משמעותית בתקופה זו אך מחקרים שניסו להתחקות אחר גיל השיבה של הציידים לקטים גילו, כי עבור אדם שהגיע לבגרות, תוחלת החיים הצפויה היתה 68-78 ‏[1] קצת פחות מ-85 שהיא תוחלת החיים בצפון אמריקה ב-2002. הבריאות הטובה כנראה נבעה מהמגוון הרחב של האוכל, הפעילות הגופנית והחיים באיזור נקי מזיהומים. למעשה תוחלת החיים והבריאות של הצייד-לקט היתה הרבה יותר טובה מאשר של תרבויות חקלאיות מתקדמות יותר שהתגוררו במגורי קבע ‏[2]. התמותה נבעה לרוב מפציעות וזיהומים, מגפות ווירוסים היו נדירים מאד מאחר והם חיו בקבוצות קטנות כמעט ללא מגע עם בני אדם אחרים או חיות מבויתות.

התפריט כלל מגוון רב של צמחים, חרקים ובעלי חיים לפי עונות השנה ואיזור הנדידה בו עברו השבטים. היום מרבית הקלוריות הצמחיות של האדם המודרני מגיעות מצמח אחד או ממספר מאד מצומצם של צמחים כגון, חיטה, אורז ותירס ולכן התפריט חסר ויטמינים רבים שמצויים בירקות ופירות אחרים שזמינים רק לחברות שפע בעולם המערבי. בנוסף סוגי הצמחים שנאכלו היו שונים, בעוד הציידים-לקטים נהגו לאכול אוכל בשל, תרבויות חקלאיות נהגו לאכול אוכל שדרש עיבוד ואינו מזין בצורתו הטבעית (כגון אורז, חיטה, תירס) ונהגו לשמר את האוכל בדרכים שונות כדי לשמור על אספקה לימים קשים בעוד שהציידים-לקטים אכלו אוכל טרי שנקטף או נוצד בימים האחרונים.

לדוגמה, עדויות המאובנים מורות כי גופם של ציידים-לקטים בתקופה הפלאוליתית העליונה של אירופה (כ 40,000 - 11,000 שנים לפני זמננו) התפתח בצורה אופטימלית ובריאה וגובהם הממוצע של גברים היה 1.78ס"מ ‏[3] גבוה יותר מכל התרבויות המאוחרות יותר. למעשה רק בחברות המודרניות המשגשגות של ימינו ניתן לראות התפתחות דומה וממוצע גובה זהה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Sphinxfront.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא ארכאולוגיה ומדעי החברה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.