קמרון
ערך זה עוסק במדינה באפריקה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו קמרון (פירושונים).
| הרפובליקה של קמרון | |||||
|
|||||
| מוטו לאומי: שלום, עבודה, מולדת | |||||
| המנון לאומי: "השיר המלכד" | |||||
| יבשת | אפריקה | ||||
| שפה רשמית | אנגלית וצרפתית | ||||
| עיר בירה | יאונדה |
||||
| העיר הגדולה ביותר | דואואלה | ||||
| משטר | רפובליקה | ||||
| ראש המדינה - נשיא - ראש ממשלה |
נשיא פול בייה אפרים אינוני |
||||
| הקמה - עצמאות - תאריך |
מצרפת ובריטניה 1 בינואר 1960 |
||||
| שטח[1] - דירוג עולמי - אחוז שטח המים |
475,440 קמ"ר 54 בעולם 1.3% |
||||
| אוכלוסייה[2] (הערכה) - דירוג עולמי של אוכלוסייה - צפיפות - דירוג עולמי של צפיפות |
19,711,291 נפש 58 בעולם 41.46 נפש לקמ"ר 166 בעולם |
||||
| תמ"ג[3] (הערכה לשנת 2011) - דירוג עולמי - תמ"ג לנפש - דירוג עולמי לנפש |
47,120 מיליון $ 94 בעולם 2,391 $ 179 בעולם |
||||
| מדד הפיתוח האנושי[4] (2011) - דירוג עולמי |
0.482 150 בעולם |
||||
| מטבע | פרנק CFA (XAF) | ||||
| אזור זמן | UTC +1 | ||||
| סיומת אינטרנט | .cm | ||||
| קידומת בינלאומית | 237+ | ||||
הרפובליקה של קמרון (בצרפתית: République du Cameroun) היא רפובליקה במרכז אפריקה. היא גובלת בניגריה, צ'אד, הרפובליקה המרכז אפריקאית, הרפובליקה של קונגו, גבון וגינאה המשוונית. לשעבר מושבה גרמנית (שנכבשה וחולקה בין צרפת ובריטניה בזמן מלחמת העולם הראשונה). שפותיה הרשמיות הן אנגלית וצרפתית.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
|
|
ערך מורחב – היסטוריה של קמרון |
ב-1884 הייתה קמרון לקולוניה גרמנית. עם תבוסת גרמניה במלחמת העולם הראשונה חולקה מושבה זו בין צרפת לבריטניה, וב-1961 אוחדו שני החלקים מחדש, כאשר קמה בקמרון מדינה עצמאית- אף שחלק מקמרון הבריטית סופח לניגריה. תושבי החלק הבריטי לשעבר בקמרון, הדוברים אנגלית, מרגישים מקופחים לעומת תושבי החלק הדובר צרפתית.
[עריכה] פוליטיקה
בראש המדינה עומד נשיא קמרון. לנשיא יש סמכויות רבות, הן בתחומי המדיניות, הן בשליטתו על הצבא, וכן האפשרות להכריז על מצב חירום. הנשיא ממנה את כלל בעלי התפקידים בממשלה, החל מראש הממשלה, ועד למושלי המחוזות ואפילו חברי מועצת העיר בערים הגדולות. הנשיא נבחר בבחירות פעם ב-7 שנים. בערים הקטנות יותר הציבור הוא זה שבוחר את ראשי הערים.
שיטת המשפט הקמרונית מבוססת ברובה על המשפט הצרפתי.
הרשות המחוקקת היא האספה הלאומית, ש-180 חבריה נבחרים לתקופה של חמש שנים. היא מתכנסת שלוש פעמים בשנה.
קמרון סובלת קשות משחיתות שלטונית: סקר הראה שמעל מחצית הקמרונים שילמו שוחד במהלך 2003, השיעור הגבוה בעולם. ב-2005 הכריזה הממשלה על מסע למאבק בשחיתות.[1].
[עריכה] קמרון וישראל
בתחילת שנות ה-60 החלו להתפתח קשרים בין ישראל לבין קמרון. שתי המדינות היו צעירות וראו בקשר ביניהם קשר עליון בין מדינה אסייתית לבין מדינה אפריקאית. בשנת 1973 קמרון ניתקה את קשריה עם ישראל, כמו מדינות אחרות מאפריקה, בעקבות מלחמת יום כיפור. לאחר 13 שנים, בשנת 1986, נפגשו ראש ממשלת ישראל שמעון פרס ונשיא קמרון והחליטו על חידוש היחסים. כיום המדינות נמצאות בקשר שוטף והיחסים בין המדינות טובים מאוד. מתקיימים בעיקר קשרי מסחר, וסיוע כספי של ישראל לקמרון לעזרה לעניים.[דרוש מקור]
[עריכה] כלכלה
כלכלת קמרון היא מהכלכלות החלשות והבלתי מפותחות בעולם. חקלאות היא עדיין בסיס הכלכלה, אך קיימות תכניות לפתח את התעשייה ולהגביר את ניצול הנפט (בקמרון יש עתודות של כ-400 מליון חביות נפט), המרכיב העיקרי ביצוא. תשתית תחבורתית לא מפותחת, חוב חיצוני גדול וממשל מושחת פוגעים בכלכלה ומקשים ביותר על פיתוחה.
[עריכה] אוצרות הטבע, התעשייה והחקלאות
התעשייה כאמור נחשלת ואינה מפותחת. בתעשייה הקיימת ענפיה הם: הפקת וזיקוק נפט, עיבוד מזון, טקסטיל ומנסרות. החקלאות עוסקת בקפה, קקאו, כותנה, גומי, בוטנים, דגנים ומשק חי. אוצרות הטבע הם: נפט, בוקסיט, ברזל, עצים וכוח הידרו אלקטרי.
[עריכה] נתונים
התוצר המקומי הגולמי עומד על כ-28 מיליארד דולר (84 בעולם) והתמ"ג לנפש על כ-1700 דולר (146 בעולם). הצמיחה השנתית היא כ-4.4%, האבטלה: כ-30%, האינפלציה: כ-2%.
היבוא עומד על כ-1.6 מיליארד דולר והיצוא על כ-2.1 מיליארד.
[עריכה] פרובינציות
קמרון מחולקת ל-10 פרובינציות:
- פרובינציית אדמווה (Adamawa Province)
- הפרובינציה המרכזית (Centre Province)
- הפרובינציה המזרחית (East Province)
- הפרובינציה הצפונית ביותר (Extreme North Province)
- פרובינציית החוף (Littoral Province)
- הפרובינציה הצפונית (North Province)
- הפרובינציה הצפון מערבית (Northwest Province)
- הפרובינציה המערבית (West Province)
- הפרובינציה הדרומית (South Province)
- הפרובינציה הדרום מערבית (Southwest Province)
[עריכה] גאוגרפיה
צורת המדינה היא משולש צר ומוארך. המדינה נחלקת למישור חוף בדרום, רמה במרכז והרים במערב. בדרום שורר אקלים טרופי והוא מכוסה ביערות גשם ואילו צפון המדינה מכוסה סוואנה.
בשענת 1987 שמורת החי דג'ה הוכרזה אתר מורשת עולמית.
[עריכה] דמוגרפיה
ב-2008 נאמד גודל האוכלוסייה ב-18.46 מיליון נפש על ידי ספר העובדות העולמי. האוכלוסייה צעירה - למעלה מ-40% מן התושבים הם מתחת לגיל 15 ורק כ-3% מעל גיל 65. תוחלת החיים היא כ-53.3 שנים, נתון נמוך ביחס לרוב העולם אך ממוצע ביחס למדינות אפריקה שמדרום לסהרה.
האוכלוסייה נחלקת בערך באופן שווה בין כפריים לעירוניים.
[עריכה] חלוקה אתנית ולשונית
במדינה שורר גיוון אתני ולשוני רב מאד: מספר הקבוצות האתניות והלשוניות הוא לא פחות מ-230. שפות מ-24 משפחות שונות של שפות אפריקניות מדוברות במדינה, ובנוסף לכך משתמשים גם בשפות הרשמיות, צרפתית ואנגלית. ניב מקומי המבוסס על אנגלית נמצא בשימוש באזורים שהיו בשלטון בריטי, בצפון מערב המדינה.
20% מהתושבים הם בני הפאנג, 19% דואלה ולואנדה, 19% במום ובמילקה, 10% פולה, 8% טיאקר, 6% מנדרה והשאר (18%) שחורים אחרים.
[עריכה] חלוקה דתית
תושבי צפון המדינה הם ברובם מוסלמים, ותושבי הדרום הם ברובם נוצרים, בעיקר קתולים. שיעור ניכר מן התושבים, בעיקר בדרום אך גם בצפון, מחזיק באמונות ובפולחנים אנימיסטיים, לעתים לצד זהות דתית נוצרית או מוסלמית.
בכלל המדינה מונים הנוצרים 33%, המוסלמים 16% והשאר (51%) אמונות עממיות.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- פרופיל של קמרון, אתר הבי.בי.סי. (באנגלית)
- קמרון, תקציר ונתונים סטטיסטיים באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)
[עריכה] הערות שוליים
- ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-7 באוקטובר 2011
- ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-7 באוקטובר 2011
- ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-1 בפברואר 2012
- ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2011 באתר מינהל הפיתוח של האומות המאוחדות

| מדינות אפריקה | |||
|---|---|---|---|
|
| חבר העמים הבריטי | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינות חברות |
|
|||||
| חברות לשעבר | ||||||
| נושאי משרה | ||||||
| אירועים וסמלים | ||||||
| מסמכי יסוד |
הצהרת בלפור (1926) • חוק וסטמינסטר • הצהרת לונדון • הצהרת סינגפור • הצהרת לוסקה • הצהרת לאנגקאווי • הצהרת הארארה • הצהרת אדינבורו |
|||||
| ארגון הוועידה האסלאמית | |||
|---|---|---|---|
|
| מדינות האיחוד האפריקאי | |||
|---|---|---|---|
|