קמרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרפובליקה של קמרון
République du Cameroun
Flag of Cameroon.svg Coat of arms of Cameroon.svg
דגל סמל
מוטו לאומי: שלום, עבודה, מולדת
המנון לאומי: "השיר המלכד"
מיקום קמרון
יבשת אפריקה
שפה רשמית אנגלית וצרפתית
עיר בירה יאונדה
3°52′N 11°31′E / 3.867°N 11.517°E / 3.867; 11.517
העיר הגדולה ביותר דואואלה
משטר רפובליקה
ראש המדינה
- נשיא
- ראש ממשלה
נשיא
פול בייה
פילמון יאנג
הקמה
- עצמאות
- תאריך

מצרפת ובריטניה
1 בינואר 1960
שטח[1]
- דירוג עולמי
- אחוז שטח המים
475,440 קמ"ר 
54 בעולם
1.3%
אוכלוסייה[2]‏ (הערכה)
- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות
23,130,708 נפש 
53 בעולם
48.65 נפש לקמ"ר
158 בעולם
תמ"ג[3]‏ (הערכה לשנת 2013)
- דירוג עולמי
- תמ"ג לנפש
- דירוג עולמי לנפש
53,160 מיליון $ 
96 בעולם
2,298 $
188 בעולם
מדד הפיתוח האנושי[4]‏ (2013)
- דירוג עולמי
0.504 
152 בעולם
מטבע פרנק CFA ‏ (XAF)
אזור זמן UTC +1
סיומת אינטרנט .cm
קידומת בינלאומית 237+

הרפובליקה של קמרוןצרפתית: République du Cameroun) היא רפובליקה במרכז אפריקה. היא גובלת בניגריה, צ'אד, הרפובליקה המרכז אפריקאית, הרפובליקה של קונגו, גבון וגינאה המשוונית. לשעבר מושבה גרמנית (שנכבשה וחולקה בין צרפת ובריטניה בזמן מלחמת העולם הראשונה). שפותיה הרשמיות הן אנגלית וצרפתית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – היסטוריה של קמרון

ב-1884 הייתה קמרון לקולוניה גרמנית. במהלך מלחמת העולם הראשונה חלקו ביניהן בריטניה, צרפת ובלגיה את כיבוש קמרון. כתוצאה, עם תום הקרבות חולקה מושבה זו בין צרפת לבריטניה, וב-1961 אוחדו שני החלקים מחדש, כאשר קמה בקמרון מדינה עצמאית – אף שחלק מקמרון הבריטית סופח לניגריה. תושבי החלק הבריטי לשעבר בקמרון, הדוברים אנגלית, מרגישים מקופחים לעומת תושבי החלק הדובר צרפתית.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראש המדינה עומד נשיא קמרון. לנשיא יש סמכויות רבות, הן בתחומי המדיניות, הן בשליטתו על הצבא, וכן האפשרות להכריז על מצב חירום. הנשיא ממנה את כלל בעלי התפקידים בממשלה, החל מראש הממשלה, ועד למושלי המחוזות ואפילו חברי מועצת העיר בערים הגדולות. הנשיא נבחר בבחירות פעם ב-7 שנים. בערים הקטנות יותר הציבור הוא זה שבוחר את ראשי הערים.

שיטת המשפט הקמרונית מבוססת ברובה על המשפט הצרפתי.

הרשות המחוקקת היא האספה הלאומית, ש-180 חבריה נבחרים לתקופה של חמש שנים. היא מתכנסת שלוש פעמים בשנה.

קמרון סובלת קשות משחיתות שלטונית: סקר הראה שמעל מחצית הקמרונים שילמו שוחד במהלך 2003, השיעור הגבוה בעולם. ב-2005 הכריזה הממשלה על מסע למאבק בשחיתות.‏[5]

קמרון וישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות ה-60 החלו להתפתח קשרים בין ישראל לבין קמרון. שתי המדינות היו צעירות וראו בקשר ביניהן קשר עליון בין מדינה אסייתית לבין מדינה אפריקאית. בשנת 1973 קמרון ניתקה את קשריה עם ישראל, כמו מדינות אחרות מאפריקה, בעקבות מלחמת יום כיפור. לאחר 13 שנים, בשנת 1986, נפגשו ראש ממשלת ישראל שמעון פרס ונשיא קמרון והחליטו על חידוש היחסים. כיום המדינות נמצאות בקשר שוטף והיחסים בין המדינות טובים. מתקיימים בעיקר קשרי מסחר, וסיוע כספי של ישראל לקמרון לעזרה לעניים.[דרוש מקור]

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלת קמרון היא מהכלכלות החלשות והבלתי מפותחות בעולם. חקלאות היא עדיין בסיס הכלכלה, אך קיימות תוכניות לפתח את התעשייה ולהגביר את ניצול הנפט (בקמרון יש עתודות של כ-400 מליון חביות נפט), המרכיב העיקרי ביצוא. תשתית תחבורתית לא מפותחת, חוב חיצוני גדול וממשל מושחת פוגעים בכלכלה ומקשים ביותר על פיתוחה.

אוצרות הטבע, התעשייה והחקלאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התעשייה כאמור נחשלת ואינה מפותחת. בתעשייה הקיימת ענפיה הם: הפקת וזיקוק נפט, עיבוד מזון, טקסטיל ומנסרות. החקלאות עוסקת בקפה, קקאו, כותנה, גומי, בוטנים, דגנים ומשק חי. אוצרות הטבע הם: נפט, בוקסיט, ברזל, עצים וכוח הידרו אלקטרי.

נתונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוצר המקומי הגולמי עומד על כ-28 מיליארד דולר (84 בעולם) והתמ"ג לנפש על כ-1700 דולר (146 בעולם). הצמיחה השנתית היא כ-4.4%, האבטלה: כ-30%, האינפלציה: כ-2%.

היבוא עומד על כ-1.6 מיליארד דולר והיצוא על כ-2.1 מיליארד.

פרובינציות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קמרון מחולקת ל-10 פרובינציות:

  • פרובינציית אדמווה (Adamawa Province)
  • הפרובינציה המרכזית (Centre Province)
  • הפרובינציה המזרחית (East Province)
  • הפרובינציה הצפונית ביותר (Extreme North Province)
  • פרובינציית החוף (Littoral Province)
  • הפרובינציה הצפונית (North Province)
  • הפרובינציה הצפון מערבית (Northwest Province)
  • הפרובינציה המערבית (West Province)
  • הפרובינציה הדרומית (South Province)
  • הפרובינציה הדרום מערבית (Southwest Province)

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צורת המדינה היא משולש צר ומוארך. המדינה נחלקת למישור חוף בדרום, רמה במרכז והרים במערב. בדרום שורר אקלים טרופי והוא מכוסה ביערות גשם ואילו צפון המדינה מכוסה סוואנה.

בשענת 1987 שמורת החי דג'ה הוכרזה אתר מורשת עולמית.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2008 נאמד גודל האוכלוסייה ב-18.46 מיליון נפש על ידי ספר העובדות העולמי. האוכלוסייה צעירה - למעלה מ-40% מן התושבים הם מתחת לגיל 15 ורק כ-3% מעל גיל 65. תוחלת החיים היא כ-53.3 שנים, נתון נמוך ביחס לרוב העולם אך ממוצע ביחס למדינות אפריקה שמדרום לסהרה.

האוכלוסייה נחלקת בערך באופן שווה בין כפריים לעירוניים.

חלוקה אתנית ולשונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדינה שורר גיוון אתני ולשוני רב מאד: מספר הקבוצות האתניות והלשוניות הוא לא פחות מ-230. שפות מ-24 משפחות שונות של שפות אפריקניות מדוברות במדינה, ובנוסף לכך משתמשים גם בשפות הרשמיות, צרפתית ואנגלית. ניב מקומי המבוסס על אנגלית נמצא בשימוש באזורים שהיו בשלטון בריטי, בצפון מערב המדינה.

20% מהתושבים הם בני הפאנג, 19% דואלה ולואנדה, 19% במום ובמילקה, 10% פולה, 8% טיאקר, 6% מנדרה והשאר (18%) שחורים אחרים.

חלוקה דתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תושבי צפון המדינה הם ברובם מוסלמים, ותושבי הדרום הם ברובם נוצרים, בעיקר קתולים. שיעור ניכר מן התושבים, בעיקר בדרום אך גם בצפון, מחזיק באמונות ובפולחנים אנימיסטיים, לעתים לצד זהות דתית נוצרית או מוסלמית.

בכלל המדינה מונים הנוצרים 33%, המוסלמים 16% והשאר (51%) אמונות עממיות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  2. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  3. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  4. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2013 בדו"ח 2014 של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
  5. ^ [1] (הקישור אינו פעיל, 7 באוגוסט 2012)


מדינות אפריקה

אוגנדה · אלג'יריה · אנגולה · אריתריאה · אתיופיה · בורונדי · בורקינה פאסו · בוטסואנה · בנין · גבון · גאנה · ג'יבוטי · גינאה · גינאה ביסאו · גינאה המשוונית · גמביה · דרום אפריקה · דרום סודאן · זימבבואה · זמביה · חוף השנהב · טוגו · טנזניה · כף ורדה · לוב · ליבריה · לסוטו · מאוריטניה · מאוריציוס · מאלי · מדגסקר · מוזמביק · מלאווי · מצרים 1 · מרוקו · הרפובליקה המרכז אפריקאית · ניז'ר · ניגריה · נמיביה · סאו טומה ופרינסיפה · סודאן · סווזילנד · סומליה · סיישל · סיירה לאון · סנגל · צ'אד · קומורו · הרפובליקה של קונגו · הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו · קמרון · קניה · רואנדה · תוניסיה


חבלי ארץ "לא מוכרים": אזוואד · פונטלנד · סומלילנד · סהרה המערבית


שטחים תלויים: הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי · סנט הלנה · האיים הקנריים · סאוטה · מלייה · מדיירה · מיוט · ראוניון · סוקוטרה


הערות: 1 חלק משטח המדינה נמצא באסיה.
אפריקה
ארגון הוועידה האסלאמית

מדינות חברות: אפגניסטן | אלג'יריה | צ'אד | מצרים | גינאה | אינדונזיה | איראן | ירדן | כווית | לבנון | לוב | מלזיה | מאלי | מאוריטניה | מרוקו | ניז'ר | פקיסטן | תימן | ערב הסעודית | סנגל | פלסטין (מיוצגת על ידי אש"ף) | סודאן | סומליה | תוניסיה | טורקיה | בחריין | עומאן | קטאר | איחוד האמירויות הערביות | סיירה לאונה | בנגלדש | גבון | גמביה | גינאה ביסאו | אוגנדה | בורקינה פאסו | קמרון | קומורו | עיראק | המלדיביים | ג'יבוטי | בנין | ברוניי | ניגריה | אזרבייג'ן | אלבניה | קירגיזסטן | טג'יקיסטן | טורקמניסטן | מוזמביק | קזחסטן | אוזבקיסטן | סורינאם | טוגו | גיאנה | חוף השנהב

מדינה מושעית: סוריה

מדינות משקיפות: בוסניה והרצגובינה | הרפובליקה המרכז-אפריקאית | צפון קפריסין | תאילנד | רוסיה

ארגונים בינלאומיים משקיפים: הליגה הערבית | האו"ם | המדינות הבלתי-מזדהות | ארגון אחדות אפריקה
Flag of OIC.svg
מדינות האיחוד האפריקאי
אוגנדה · אלג'יריה · אנגולה · אריתריאה · אתיופיה · בוטסואנה · בורונדי · בורקינה פאסו · בנין · גאנה · גבון · ג'יבוטי · גינאה · גינאה ביסאו · גינאה המשוונית · גמביה · דרום אפריקה · הרפובליקה המרכז אפריקאית · הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו · הרפובליקה של קונגו · זימבבואה · זמביה · חוף השנהב · טוגו · טנזניה · כף ורדה · לוב · ליבריה · לסוטו · מאוריטניה · מאוריציוס · מאלי · מדגסקר · מוזמביק · מלאווי · מצרים · ניגריה · ניז'ר · נמיביה · סאו טומה ופרינסיפה · סודאן · סהרה המערבית · סומליה · סיישל · סיירה לאונה · סנגל · צ'אד · קומורו · קמרון · קניה · רואנדה · תוניסיה אפריקה