תוסף ברזל – הבדלי גרסאות
Shiraak123 (שיחה | תרומות) |
Shiraak123 (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 3: | שורה 3: | ||
<br /> |
<br /> |
||
'''תוספי ברזל''', המכונים גם מלחי ברזל וכדורי ברזל, משמשים לטיפול ומניעה של מחסור [[אנמיה מחוסר ברזל|בברזל]] כולל [[אנמיה מחוסר ברזל|אנמיה של מחסור בברזל]]. למניעה הם מומלצים רק לאנשים עם ספיגה לקויה, [[דימום וסת כבד|מחזור ווסת כבד]], [[היריון|הריון]] או תזונה דלה בברזל. ניתן להשתמש במניעה גם אצל תינוקות [[משקל לידה נמוך|במשקל לידה נמוך]]. הם נלקחים דרך הפה, מזריקים לווריד או מזריקים לשריר. |
'''תוספי ברזל''', המכונים גם מלחי ברזל וכדורי ברזל, משמשים לטיפול ומניעה של מחסור [[אנמיה מחוסר ברזל|בברזל]] כולל [[אנמיה מחוסר ברזל|אנמיה של מחסור בברזל]]. למניעה הם מומלצים רק לאנשים עם ספיגה לקויה, [[דימום וסת כבד|מחזור ווסת כבד]], [[היריון|הריון]] או תזונה דלה בברזל. ניתן להשתמש במניעה גם אצל תינוקות [[משקל לידה נמוך|במשקל לידה נמוך]]. הם נלקחים דרך הפה, מזריקים לווריד או מזריקים לשריר.<ref>{{צ-ספר|שם=Tarascon pocket pharmacopoeia 2015 deluxe lab coat edition.|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/922644939|מו"ל=Jones & Bartlett Learning|שנת הוצאה=2014|מקום הוצאה=Sudbury|oclc=922644939}}</ref> |
||
[[קובץ:Heme b.svg|שמאל|ממוזער|250px|המבנה הכימי של ''ברזל ביצורים חיים'']] |
[[קובץ:Heme b.svg|שמאל|ממוזער|250px|המבנה הכימי של ''ברזל ביצורים חיים'']] |
||
שורה 9: | שורה 9: | ||
==שימושים רפואיים== |
==שימושים רפואיים== |
||
תוספי ברזל משמשים לטיפול במחסור בברזל [[אנמיה מחוסר ברזל|ואנמיה מחוסרת ברזל]]. ניתן להשתמש בהם גם לטיפול במחסור ב[ |
תוספי ברזל משמשים לטיפול במחסור בברזל [[אנמיה מחוסר ברזל|ואנמיה מחוסרת ברזל]].<ref>{{צ-מאמר|שם=Efficacy of ferric carboxymaltose (Ferinject®) in anemic patients anticipating pancreatoduodenectomy|קישור=http://dx.doi.org/10.1016/j.hpb.2019.10.2221|כתב עת=HPB|שנת הוצאה=2019|עמ=S448|כרך=21|doi=10.1016/j.hpb.2019.10.2221|מחבר=Jangho Park, Sung-Sik Han, Sang-Jae Park}}</ref> ניתן להשתמש בהם גם לטיפול במחסור ב[https://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/bjh.12311 ברזל תפקודי], כאשר הדרישות לברזל גדולות יותר מיכולתו של הגוף לספק ברזל כמו במצבים דלקתיים. הקריטריון העיקרי הוא שנבדקו גם גורמים אחרים לאנמיה, כמו ויטמין B <sub>12</sub> או מחסור [[חומצה פולית|בחומצה פולית]], הנגרמת מתרופה או כתוצאה מרעלים אחרים כמו [[עופרת]], שכן לעיתים קרובות [[אנמיה|לאנמיה]] יש יותר מסיבה אחת בסיסית. |
||
==תופעות לוואי== |
==תופעות לוואי== |
||
תופעות לוואי של טיפול עם ברזל דרך הפה הן לרוב [[שלשול]] או [[עצירות]] ואי נוחות בבטן. לאחר הארוחה, תופעות הלוואי פוחתות, אך קיים סיכון מוגבר [[אינטראקציה|לאינטראקציה]] עם חומרים אחרים. תופעות לוואי תלויות במינון וניתן להתאים את המינון. |
תופעות לוואי של טיפול עם ברזל דרך הפה הן לרוב [[שלשול]] או [[עצירות]] ואי נוחות בבטן. לאחר הארוחה, תופעות הלוואי פוחתות, אך קיים סיכון מוגבר [[אינטראקציה|לאינטראקציה]] עם חומרים אחרים. תופעות לוואי תלויות במינון וניתן להתאים את המינון. |
||
המטופל עשוי להבחין כי הצואה שלו הופכת לשחורה. אין נזק ממשי, אך יש להזהיר חולים על כך כדי להימנע מדאגה מיותרת. כאשר ניתנים תוספי ברזל בצורת נוזלים, השיניים עלולות להשתנות באופן הפיך (ניתן להימנע מכך באמצעות שימוש בקש). |
המטופל עשוי להבחין כי הצואה שלו הופכת לשחורה. אין נזק ממשי, אך יש להזהיר חולים על כך כדי להימנע מדאגה מיותרת. כאשר ניתנים תוספי ברזל בצורת נוזלים, השיניים עלולות להשתנות באופן הפיך (ניתן להימנע מכך באמצעות שימוש בקש). הזרקה תוך שרירית יכולה להיות כואבת, וניתן להבחין בצבע חום על העור. |
||
מינון יתר של ברזל עלול לגרום למוות בקרב ילדים מתחת לגיל 6 שנים. |
מינון יתר של ברזל עלול לגרום למוות בקרב ילדים מתחת לגיל 6 שנים. |
||
==סתירות== |
==סתירות== |
||
הסתירות תלויות לעתים קרובות בחומר המדובר. [[תגובות רגישות יתר|רגישות יתר]] מתועדת לכל מרכיב ואינו זהה לכל התכשירים. בחלקם ניתן להשתמש במחסור בברזל, אחרים זקוקים לאנמיה של מחסור בברזל. חלקם יוצרים סתירה גם נגד [[דלקת מפרקים שיגרונית|דלקת מפרקים שגרונית]]. |
הסתירות תלויות לעתים קרובות בחומר המדובר. [[תגובות רגישות יתר|רגישות יתר]] מתועדת לכל מרכיב ואינו זהה לכל התכשירים. בחלקם ניתן להשתמש במחסור בברזל, אחרים זקוקים לאנמיה של מחסור בברזל. חלקם יוצרים סתירה גם נגד [[דלקת מפרקים שיגרונית|דלקת מפרקים שגרונית]].<ref>{{צ-ספר|שם=Dictionary of Pharmaceutical Medicine|קישור=http://dx.doi.org/10.1007/978-3-211-89836-9_1362|מו"ל=Springer Vienna|שנת הוצאה=2009|מקום הוצאה=Vienna|עמ=178–178|מחבר=Gerhard Nahler}}</ref> |
||
==אינטראקציות== |
==אינטראקציות== |
||
אנשים עשויים להיות בעלי נטייה [[גנטיקה|גנטית]] |
אנשים עשויים להיות בעלי נטייה [[גנטיקה|גנטית]] לספיגת יתר של ברזל, כפי שקורה לאנשים הסובלים [[המוכרומטוסיס|מהמוכרומטוזיס]] התורשתי. בקרב האוכלוסייה הכללית, ל-1 מתוך 400 אנשים יש את הצורה ה[[הומוזיגוט|הומוזיגית]] של תכונה גנטית זו, ואחד מכל 10 אנשים יש את ה[[הטרוזיגוט|הטרוזיגי]] שלה. אף אחד מהאנשים עם הצורה ההומוזיגית או ההטרוזיגית לא צריך ליטול תוספי ברזל. |
||
חומרים רבים אחרים מורידים את קליטת ספיגת הברזל שאינה חמורה. דוגמאות לכך הן [[טאנין|טאנינים]] ממזונות, כמו |
חומרים רבים אחרים מורידים את קליטת ספיגת הברזל שאינה חמורה. דוגמאות לכך הן [[טאנין|טאנינים]] ממזונות, כמו [[תה|התה]] ו[https://www.tevabari.co.il/%D7%9B%D7%9C-%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%A0%D7%95-%D7%9C%D7%93%D7%A2%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%94-%D7%A4%D7%99%D7%98%D7%99%D7%AA חומצה פיטית]. [[צמחונות|צמחונים]] ובעיקר [[טבעונות|טבעונים]] נמצאים בסיכון מוגבר [https://www.clalit.co.il/he/lifestyle/nutrition/Pages/iron.aspx למחסור בברזל], כתוצאה משילוב של כמויות מוגבלות של ברזל בתזונה ובצורה הנספגת בצורה גרועה לצד [[תרכובת|תרכובות]] המגבילות עוד יותר את הספיגה. |
||
לאחר הארוחה, יש פחות תופעות לוואי אך יש גם פחות ספיגה בגלל אינטראקציה ושינוי [[חומציות|דרגת חומציות]]. ככלל, מרווח של 2-3 שעות בין צריכת הברזל לזה של תרופות אחרות מהווה את במצב הרצוי, אך הוא פחות נוח לחולים ויכול להשפיע על התאימות. |
לאחר הארוחה, יש פחות תופעות לוואי אך יש גם פחות ספיגה בגלל אינטראקציה ושינוי [[חומציות|דרגת חומציות]]. ככלל, מרווח של 2-3 שעות בין צריכת הברזל לזה של תרופות אחרות מהווה את במצב הרצוי, אך הוא פחות נוח לחולים ויכול להשפיע על התאימות.<ref>{{צ-מאמר|שם=ANALYSES OF HTF-48-12-20/24 (FEBRUARY, 2012) AND ARCHIVED HTF-E-05-021 TANK 48H SLURRY SAMPLES|קישור=http://dx.doi.org/10.2172/1048648|שנת הוצאה=2012-08-02|מחבר=C. Nash, T. Peters}}</ref> |
||
<br /> |
|||
==היסטוריה== |
==היסטוריה== |
||
הכדורים הראשונים נקראו כדורים של בלוד, אשר נקראו על שם [[:en:P._Blaud|פ.בלוד[אנ']]] |
הכדורים הראשונים נקראו כדורים של בלוד<ref>{{צ-מאמר|שם=NETWATCH: Botany's Wayback Machine|קישור=http://dx.doi.org/10.1126/science.316.5831.1547d|כתב עת=Science|שנת הוצאה=2007-06-15|עמ=1547d–1547d|כרך=316|doi=10.1126/science.316.5831.1547d}}</ref>, אשר נקראו על שם [[:en:P._Blaud|פ.בלוד[אנ']]] מ[[:en:Beaucaire,_Gard|בוצ'ייר]][אנ']''',''' הרופא הצרפתי שהציג והחל בשימוש בתרופות אלו כטיפול בחולי [[אנמיה]].<ref>{{צ-מאמר|שם=Holbrook, Stuart H. Iron Brew. New York: The Macmillan Company, 1939. 352 p. $2.50|קישור=http://dx.doi.org/10.1002/sce.3730240535|כתב עת=Science Education|שנת הוצאה=1940-10|עמ=298–298|כרך=24|doi=10.1002/sce.3730240535}}</ref> |
||
==ראו גם== |
==ראו גם== |
||
שורה 39: | שורה 37: | ||
== קריאה נוספת == |
== קריאה נוספת == |
||
* [https://www.tevabari.co.il/%D7%9B%D7%9C-%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%A0%D7%95-%D7%9C%D7%93%D7%A2%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%94-%D7%A4%D7%99%D7%98%D7%99%D7%AA חומצה פיטית]- אתר טבע |
|||
* |
|||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
[[:en:P._Blaud|פ.בלוד]] |
* [[:en:P._Blaud|פ.בלוד]]- ויקיפדיה אנגלית |
||
* [https://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/bjh.12311 ברזל תפקודי]- הירחון הבריטי של הימטולוגיה(אנגלית) |
|||
* [https://www.clalit.co.il/he/lifestyle/nutrition/Pages/iron.aspx מחסור בברזל]-אתר קופ"ח כללית |
|||
* [[:en:Beaucaire,_Gard|בוצ'ייר]]- ויקיפדיה אנגלית |
|||
==הערות שוליים== |
==הערות שוליים== |
גרסה מ־00:56, 7 בינואר 2020
הערך נמצא בשלבי עבודה במסגרת מיזם "עבודות ויקידמיות". נא לא לערוך ערך זה עד להסרת התבנית. הערות לערך נא להוסיף בדף השיחה.
| ||
הערך נמצא בשלבי עבודה במסגרת מיזם "עבודות ויקידמיות". נא לא לערוך ערך זה עד להסרת התבנית. הערות לערך נא להוסיף בדף השיחה. | |
תוספי ברזל, המכונים גם מלחי ברזל וכדורי ברזל, משמשים לטיפול ומניעה של מחסור בברזל כולל אנמיה של מחסור בברזל. למניעה הם מומלצים רק לאנשים עם ספיגה לקויה, מחזור ווסת כבד, הריון או תזונה דלה בברזל. ניתן להשתמש במניעה גם אצל תינוקות במשקל לידה נמוך. הם נלקחים דרך הפה, מזריקים לווריד או מזריקים לשריר.[1]
שימושים רפואיים
תוספי ברזל משמשים לטיפול במחסור בברזל ואנמיה מחוסרת ברזל.[2] ניתן להשתמש בהם גם לטיפול במחסור בברזל תפקודי, כאשר הדרישות לברזל גדולות יותר מיכולתו של הגוף לספק ברזל כמו במצבים דלקתיים. הקריטריון העיקרי הוא שנבדקו גם גורמים אחרים לאנמיה, כמו ויטמין B 12 או מחסור בחומצה פולית, הנגרמת מתרופה או כתוצאה מרעלים אחרים כמו עופרת, שכן לעיתים קרובות לאנמיה יש יותר מסיבה אחת בסיסית.
תופעות לוואי
תופעות לוואי של טיפול עם ברזל דרך הפה הן לרוב שלשול או עצירות ואי נוחות בבטן. לאחר הארוחה, תופעות הלוואי פוחתות, אך קיים סיכון מוגבר לאינטראקציה עם חומרים אחרים. תופעות לוואי תלויות במינון וניתן להתאים את המינון.
המטופל עשוי להבחין כי הצואה שלו הופכת לשחורה. אין נזק ממשי, אך יש להזהיר חולים על כך כדי להימנע מדאגה מיותרת. כאשר ניתנים תוספי ברזל בצורת נוזלים, השיניים עלולות להשתנות באופן הפיך (ניתן להימנע מכך באמצעות שימוש בקש). הזרקה תוך שרירית יכולה להיות כואבת, וניתן להבחין בצבע חום על העור.
מינון יתר של ברזל עלול לגרום למוות בקרב ילדים מתחת לגיל 6 שנים.
סתירות
הסתירות תלויות לעתים קרובות בחומר המדובר. רגישות יתר מתועדת לכל מרכיב ואינו זהה לכל התכשירים. בחלקם ניתן להשתמש במחסור בברזל, אחרים זקוקים לאנמיה של מחסור בברזל. חלקם יוצרים סתירה גם נגד דלקת מפרקים שגרונית.[3]
אינטראקציות
אנשים עשויים להיות בעלי נטייה גנטית לספיגת יתר של ברזל, כפי שקורה לאנשים הסובלים מהמוכרומטוזיס התורשתי. בקרב האוכלוסייה הכללית, ל-1 מתוך 400 אנשים יש את הצורה ההומוזיגית של תכונה גנטית זו, ואחד מכל 10 אנשים יש את ההטרוזיגי שלה. אף אחד מהאנשים עם הצורה ההומוזיגית או ההטרוזיגית לא צריך ליטול תוספי ברזל.
חומרים רבים אחרים מורידים את קליטת ספיגת הברזל שאינה חמורה. דוגמאות לכך הן טאנינים ממזונות, כמו התה וחומצה פיטית. צמחונים ובעיקר טבעונים נמצאים בסיכון מוגבר למחסור בברזל, כתוצאה משילוב של כמויות מוגבלות של ברזל בתזונה ובצורה הנספגת בצורה גרועה לצד תרכובות המגבילות עוד יותר את הספיגה.
לאחר הארוחה, יש פחות תופעות לוואי אך יש גם פחות ספיגה בגלל אינטראקציה ושינוי דרגת חומציות. ככלל, מרווח של 2-3 שעות בין צריכת הברזל לזה של תרופות אחרות מהווה את במצב הרצוי, אך הוא פחות נוח לחולים ויכול להשפיע על התאימות.[4]
היסטוריה
הכדורים הראשונים נקראו כדורים של בלוד[5], אשר נקראו על שם פ.בלוד[אנ'] מבוצ'ייר[אנ'], הרופא הצרפתי שהציג והחל בשימוש בתרופות אלו כטיפול בחולי אנמיה.[6]
ראו גם
קריאה נוספת
- חומצה פיטית- אתר טבע
קישורים חיצוניים
- פ.בלוד- ויקיפדיה אנגלית
- ברזל תפקודי- הירחון הבריטי של הימטולוגיה(אנגלית)
- מחסור בברזל-אתר קופ"ח כללית
- בוצ'ייר- ויקיפדיה אנגלית
הערות שוליים
- ^ Tarascon pocket pharmacopoeia 2015 deluxe lab coat edition., Sudbury: Jones & Bartlett Learning, 2014
- ^ Jangho Park, Sung-Sik Han, Sang-Jae Park, Efficacy of ferric carboxymaltose (Ferinject®) in anemic patients anticipating pancreatoduodenectomy, HPB 21, 2019, עמ' S448 doi: 10.1016/j.hpb.2019.10.2221
- ^ Gerhard Nahler, Dictionary of Pharmaceutical Medicine, Vienna: Springer Vienna, 2009, עמ' 178–178
- ^ C. Nash, T. Peters, ANALYSES OF HTF-48-12-20/24 (FEBRUARY, 2012) AND ARCHIVED HTF-E-05-021 TANK 48H SLURRY SAMPLES, 2012-08-02
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים {{{מחבר}}}, NETWATCH: Botany's Wayback Machine, Science 316, 2007-06-15, עמ' 1547d–1547d doi: 10.1126/science.316.5831.1547d - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים {{{מחבר}}}, Holbrook, Stuart H. Iron Brew. New York: The Macmillan Company, 1939. 352 p. $2.50, Science Education 24, 1940-10, עמ' 298–298 doi: 10.1002/sce.3730240535