תה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תה הוא משקה מכיל קפאין המיוצר על ידי השריית עלים או ניצנים של שיח הקמיליה סיננסיס במים חמים. בנוסף, התה עשוי לכלול גם עשבי מרפא, תבלינים או טעמי פירות. לעתים מיוחסת המילה "תה" לחליטות של צמחים אשר אינן כוללות את עלי השיח קמיליה סיננסיס, ואלו מכונות "תה צמחים", או "חליטות צמחים".
תוכן עניינים |
[עריכה] גידול תה
עיקר גידולי התה בעולם הם בסין, בהודו, בפקיסטן, באיראן, בסרי לנקה, בטאיוואן, ביפן, באינדונזיה, בנפאל, באוסטרליה, בארגנטינה ובקניה.
כאשר מתייחסים למקור התה, טאיוואן וסרי לנקה נקראות בשמן הקודם - פורמוזה וציילון, בהתאמה.
שיח תה הגדל בר יכול להגיע לגובה של 5 עד 15 מטרים ולעתים אף 30 מטרים, אך במטעי התה השיחים נגזמים למטר וחצי, כדי לעודד צמיחה חדשה ולהקל על האיסוף.
[עריכה] סוגי תה על פי הליך הייצור
ישנם חמישה סוגי עיבוד עיקריים של צמח התה. עלי התה נוטים ליבול ולהתחמצן אם לא מייבשים אותם מיד לאחר קטיף העלים. הליך עיבוד התה מפסיק את חמצון העלים, על ידי הוצאת המים מהעלים באמצעות חימום. תהליך זה נקרא "תסיסה" (שם התהליך שאול מתהליך ייצור היין, אף שבפועל לא מתרחשת כל תסיסה). התסיסה לוקחת בין 8-12 שעות.
באופן מסורתי מסווג התה לחמש קבוצות בהתאם לדרגת חמצון העלים:
- תה לבן - ייבוש הניצן של צמח התה בלבד, בלי שעבר כל חמצון.
- תה ירוק - עלים שעברו חמצון מועט באמצעות חימום בקיטור או באמצעות ייבוש במחבתות חמות.
- תה אולונג - (烏龍茶) תהליך החמצון הופסק באמצע הפיכת התה הירוק לתה שחור - היינו לאחר יומיים עד שלושה ימים.
- תה שחור - בסינית נקרא תה אדום - תה שחומצן במשך שבועיים עד חודש ימים.
- תה פו-אר - אחרי החמצון הארוך שלו והייבוש שלו עובר גם תהליכי יישון (כמו יין) בין 6-8 שנים וגם עד 50 שנה. ככל שהוא מתיישן יותר הוא יותר יקר.
תה נטול קפאין אינו מיוצר מעלי קמיליה סיננסיס, אלא מחליטה של צמחים אחרים, שבהם אין קפאין.
[עריכה] תוספים לתה ותערובות תה
כמעט כל סוגי התה הנמכרים בשקיות הם תערובות של סוגי תה שונים. נוהגים לערבב סוגי תה מאזורים שונים ומשנים שונות, על מנת להגיע לאחידות בטעם התה במשך השנים (תה יותר יקר ובאיכות יותר גבוהה יכול לחפות על טעמו של תה יותר זול).
לעתים מוסיפים לתה סוגים שונים של צמחים נוספים על מנת להעניק לחליטה טעמים וריחות שונים:
- תה בוקר - נפוץ בעיקר בבריטניה ובאירלנד ומורכב מתערובות של תה שחור.
- תה יסמין - תערובת של תה עם תוסף פרחי יסמין.
- תה ארל גריי - תערובת של תה שחור עם תמצית (שמן אתרי) מצמח ברגמוט.
- תה מתובל - כגון הצ'אי ההודי, מתובל בתבלינים כגון זנגוויל, הל, קינמון, פלפל שחור, ציפורן ולעתים גם אגוז מוסקט.
- תה נענע - מתובל בנענע ונפוץ בעיקר באזורי המזרח התיכון.
- ג'אגרטי - תה עם תוסף רום.
[עריכה] מקור המילה "תה"
המילה הסינית ל"תה" נכתבת - 茶 אולם הגייתה שונה בכל עגה ועגה. שתי צורות עברו מהסינית לשפות אחרות. מעגת מינן נפוצה הצורה "תה" ומעגת קנטון וכן ממנדרינית נפוצה ההגייה "צ'אי".
ההגייה היא "תה" בשפות: איטלקית, אינדונזית, איסלנדית, אנגלית, אסטונית, ארמנית, גרמנית, דנית, הולנדית, הונגרית, טמילית, לטבית, לטינית, מלאית, נורבגית, ספרדית, עברית, פולנית (herbata, כנראה מלטינית 'herba te'), פינית, צרפתית, ושבדית.
ההגייה היא "צ'אי" בשפות: אוקראינית, אלבנית, בולגרית, גאורגית, וייטנאמית, טורקית, טיבטית, יוונית, יידיש, יפנית, נפאלית, סוואהילית, סלובנית, סרבית, ערבית, פורטוגזית, פרסית, צ'כית, קוריאנית, קרואטית, רומנית, ורוסית.
לא ברור מדוע הגיעה לשפה מסוימת צורת הגייה אחת ולא אחרת. ההגיות לא הגיעו בהתאם לדרכי המסחר (כך לדוגמה, התה הגיע לאנגליה דרך קנטון, שבה הוא נהגה "צ'אי", ואילו באנגליה ההגייה היא "תי").
ביידיש ההגייה המקובלת היא טיי אבל המילה קומקום מוצאה משמו בפולנית: טשייניק. משם זה נגזרות גם המילים לתיון (טשייניקל) ולבית תה (טשיינע). נראה שמסיבה וגם בשל השפעת השפה הרוסית, נפוצה גם ההגייה טשיי ביידיש.
בעברית מקובל כיום שהמונח "צ'אי" מתייחס לתה מועשר תבלינים הודי.
[עריכה] היסטוריה
[עריכה] מקור המנהג לשתות תה
יש מספר אמונות המנסות להסביר את מנהג שתיית התה:
- לפי אחת המסורות, גאוטמה בודהה גילה את עלי התה כאשר עלה תה נפל לתוך כוס מים ששתה כאשר ישב ועשה מדיטציה.
- מסורת אחרת משייכת את גילוי התה לבודהידהרמה אשר תלש את עפעפיו כדי שלא יירדם בעת מדיטציה, ומעפעפיו צמח צמח התה. מסורת זו מנסה להסביר את תכונותיו המעוררות של התה.
- מסורת שלישית משייכת את גילוי התה לשנונג, קיסר סין האגדי, אשר בעת מסעו, כאשר ישב לשתות כוס מים חמים, נפלו לתוכה מספר עלי תה. לאחר ששתה את המשקה ונהנה מטעמו גילה את השפעותיו הרפואיות.
[עריכה] מקור התה
לא ידוע כיום אם מקור צמח התה בסין או בהודו. ידוע כיום כי נהגו לשתות תה כבר בתקופת שושלת טאנג הסינית. הסופר מתקופת טאנג, לו לו (陆羽) בספרו "צ'ה ג'ינג" (茶经) מתאר את שתיית התה.
הפעם הראשונה שבה פגשו אנשי אירופה את המשקה הייתה כאשר הפורטוגזים הגיעו ליפן בשנת 1560. תקופה קצרה לאחר מפגש זה החל יבוא התה לאירופה. התה הפך להיות פופולרי בקרב אצולת צרפת והולנד, וב-1650 הגיע התה לאנגליה על ידי קתרינה מברגנזה, נסיכה פורטוגזית ששהתה באנגליה בחצרו של המלך צ'ארלס השני.
הביקוש הרב שנוצר באירופה לתה הוביל לגירעון מסחרי בין אירופה לסין, והבריטים החלו לגדל תה בהודו על מנת לספק את הביקוש. ניסיון אחר לפתור את הגירעון המסחרי באמצעות מכירת אופיום לסין הוביל לפרוץ מלחמת האופיום הראשונה (1838 - 1842).
[עריכה] הכנה
כיום הדרך הנפוצה ביותר להכנת תה היא על ידי שימוש בשקיק. השקיק, אשר מכיל בדרך כלל אחד עד שלושה גרמים של עלי תה, מוכנס לכוס, ולתוכה מוזגים מים רותחים או חמים. לעתים מוכנס השקיק לכוס לאחר שכבר יש בה מים, וזו היא צורת ההגשה המקובלת כיום בבתי קפה למשל. את השקיק רצוי להשאיר 3-5 דקות במים, אך אנשים רבים מסתפקים במספר שניות מועט, ואף משתמשים באותו השקיק להכנת מספר כוסות תה. את התה המוכן רוב האנשים ממתיקים בעזרת סוכר, דבש, או ממתיק מלאכותי. ניתן גם להוסיף לתה לימון, חלב, קינמון ועוד.
שיטה מסורתית ואיכותית יותר להכנת תה היא באמצעות תיון (קנקן תה). להשגת תוצאות אופטימליות רצוי להשתמש בתיון מחרסינה. על מנת למצות את טעמם המרבי של עלי התה, על המים להיות רותחים כאשר הם פוגעים בעלים, על כן, כדי שהתיון לא יקרר את המים, יש לחמם את התיון מבעוד מועד, על ידי שטיפתו במים רותחים. לאחר מכן יש לרוקן את המים מן התיון, ולשים בתיון כפיות עלי תה כמספר הכוסות שמעוניינים להכין, ואז יש למזוג לתיון מים רותחים, לכסותו ולהמתין 3-5 דקות לפני ההגשה. ניתן להשתמש בשקיקי תה, אחד עבור כל כוס, במקום בעלים בתפזורת, אולם שימוש בעלים חופשיים ישיג תה בעל טעם עשיר ומלא יותר, ומחירם של העלים זול יותר באופן משמעותי ממחירו של תה ארוז בשקיקים. כאשר חולטים תה ירוק רצוי להשתמש במים בטמפרטורה של כ-80°C. ניתן גם לחלוט עלים בתפזורת ישירות בכוס, עם או בלי פילטר.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- אהוד גונן, תה, הוצאת כרמל ומשרד הביטחון - ההוצאה לאור, 2005.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- אייל גרוס, לפעמים תה יכול להיות גם תפיסת עולם
- אייל גרוס, תה ואורז יש בסין
- חמש עשרה עובדות על תה, כתבה ממנטה, ynet
