לדלג לתוכן

לילה קאבוט פרי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
קישורים פנימיים, עריכה
הערות שוליים
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Lilla Cabot Perry, 1913 - The Green Hat.jpg|ממוזער|לילה קאבוט פרי, דיוקן עצמי, 1913]]
'''לילה קאבוט פרי''' ( '''Lilla Cabot Perry'''; 13 בינואר [[1848]] - [[28 בפברואר]] [[1933]]) הייתה אמנית אמריקאית שעבדה בסגנון ה[[אימפרסיוניזם|אימפרסיוניסטי]], והציגה דיוקנאות ונופים בסגנון המנחה שלה, [[קלוד מונה]]. עבודתה של פרי עוצבה על ידי חשיפתה בבית הספר לאמנים של [[בוסטון]] ומסעותיה באירופה וביפן. היא הושפעה מאוד גם מהפילוסופיה של [[ראלף וולדו אמרסון]] ומהידידות שלה עם [[קאמי פיסארו|קמיל פיסארו]]. אף על פי שרק בגיל שלושים ושש קיבלה פרי הכשרה רשמית, עבודתה עם אמני התנועות האימפרסיוניסטיות, הריאליסטיות, הסימבוליסטיות והסוציאליסטיות הגרמניות השפיעו רבות על סגנון היצירה שלה.
'''לילה קאבוט פרי''' ( '''Lilla Cabot Perry'''; 13 בינואר [[1848]] - [[28 בפברואר]] [[1933]]) הייתה אמנית אמריקאית שעבדה בסגנון ה[[אימפרסיוניזם|אימפרסיוניסטי]], והציגה דיוקנאות ונופים בסגנון המנחה שלה, [[קלוד מונה]]. עבודתה של פרי עוצבה על ידי חשיפתה בבית הספר לאמנים של [[בוסטון]] ומסעותיה באירופה וביפן. היא הושפעה מאוד גם מהפילוסופיה של [[ראלף וולדו אמרסון]] ומהידידות שלה עם [[קאמי פיסארו|קמיל פיסארו]]. אף על פי שרק בגיל שלושים ושש קיבלה פרי הכשרה רשמית, עבודתה עם אמני התנועות האימפרסיוניסטיות, הריאליסטיות, הסימבוליסטיות והסוציאליסטיות הגרמניות השפיעו רבות על סגנון היצירה שלה.


== ראשית חייה ==
== ראשית חייה ==
לידיה (לילה) קאבוט [1] נולדה ב -[[13 בינואר]] [[1848]] ב[[בוסטון]], מסצ'וסטס. [2] [3] אביה היה ד"ר שמואל קאבוט השלישי, מנתח מכובד. אמה הייתה חנה לואל ג'קסון קאבוט. [4] [5] היא הייתה הבכורה מבין שמונה ילדים, [2] שלושה מהם - סמואל קאבוט הרביעי (נולד בשנת 1850), [6] כימאי [7] ד"ר ארתור טרייסי קאבוט (נולד בשנת 1852), [6] ] רופא מנתח [8] וגודפרי לואל קאבוט (נולד בשנת 1861), [6] מייסד חברה [9] משפחתה בלטה בעילית של בוסטון, 5]
לידיה (לילה) קאבוט <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.earobinson.com/pages/LillaCabotPerry.html|כותרת=Edwin Arlington Robinson {{!}} Lilla Cabot Perry|אתר=www.earobinson.com|תאריך_וידוא=2020-05-27}}</ref> נולדה ב -[[13 בינואר]] [[1848]] ב[[בוסטון]], מסצ'וסטס. אביה היה ד"ר שמואל קאבוט השלישי, מנתח מכובד. אמה הייתה חנה לואל ג'קסון קאבוטהיא הייתה הבכורה מבין שמונה ילדים, שלושה מהם - סמואל קאבוט הרביעי (נולד בשנת 1850), כימאי ד"ר ארתור טרייסי קאבוט (נולד בשנת 1852), רופא מנתח וגודפרי לואל קאבוט (נולד בשנת 1861), מייסד חברה.<ref>{{צ-ספר|שם=A Cyclopedia of American Medical Biography: Comprising the Lives of Eminent Deceased Physicians and Surgeons from 1610 to 1910|קישור=https://books.google.com/books?id=GPssAAAAYAAJ&pg=PA188|מו"ל=W.B. Saunders Company|שנת הוצאה=1920|מחבר=Howard Atwood Kelly|שפה=en}}</ref> <ref>{{צ-ספר|שם=Biographical History of Massachussetts: Biographies and Autobiographies of the Leading Men in the State|קישור=https://books.google.com/books?id=AS4EAAAAYAAJ&pg=PT66&lpg=PT66&dq=Arthur+Tracy+Cabot+samuel#v=onepage&q=Arthur%20Tracy%20Cabot%20samuel&f=false|מו"ל=Massachusetts Biographical Society|שנת הוצאה=1911|מחבר=Samuel Atkins Eliot|שפה=en}}</ref>


פרי למדה ספרות, שפה, שירה, מוזיקה וערכה פגישות לא פורמליות עם חברותיה. [11] פרי הייתה בת שלוש עשרה כשהתחילה [[מלחמת האזרחים האמריקנית|מלחמת האזרחים]]. הוריה היו מעורבים ולקחו חלק פעיל במאמץ המלחמתי בכך שנתנו טיפול לחיילים פצועים ועזרו בהגנה על [[עבדים נמלטים בארצות הברית|עבדים]] בורחים. [11] בגיל שבע עשרה, עם תום מלחמת האזרחים, עברה פרי עם משפחתה לחווה בקנטון, [[מסצ'וסטס]], שם עוצב חלק גדול מהאינטרס שלה בנופים ובטבע. [11] היא נסעה עם הוריה בשנת [[1867]] לאירופה, שם למדה ציור. [5]
משפחתה בלטה בעילית של בוסטון, פרי למדה ספרות, שפה, שירה, מוזיקה וערכה פגישות לא פורמליות עם חברותיה. פרי הייתה בת שלוש עשרה כשהתחילה [[מלחמת האזרחים האמריקנית|מלחמת האזרחים]]. הוריה היו מעורבים ולקחו חלק פעיל במאמץ המלחמתי בכך שנתנו טיפול לחיילים פצועים ועזרו בהגנה על [[עבדים נמלטים בארצות הברית|עבדים]] בורחים. בגיל שבע עשרה, עם תום מלחמת האזרחים, עברה פרי עם משפחתה לחווה בקנטון, [[מסצ'וסטס]], שם עוצב חלק גדול מהאינטרס שלה בנופים ובטבע. היא נסעה עם הוריה בשנת [[1867]] לאירופה, שם למדה ציור.
[[קובץ:Lilla Cabot Perry, 1910 - Lady with a Bowl of Violets.jpg|ממוזער|לילה קאבוט פרי, אשה על אגרטל, 1910]]


=== נישואים ===
=== נישואים ===
ב־9 באפריל 1874 התחתנה עם תומאס סמל פרי, חוקר ובלשן בוגר [[אוניברסיטת הרווארד|הרווארד]]. [2] [3] סבו היה מתיו סי פרי, מפקד חיל הים האמריקני. [2] לזוג נולדו שלוש בנות: מרגרט (1876), אדית (1880), ואליס (1884). [2] [11]
ב־9 באפריל 1874 התחתנה עם תומאס סמל פרי, חוקר ובלשן בוגר [[אוניברסיטת הרווארד|הרווארד]]. סבו היה מתיו סי פרי, מפקד חיל הים האמריקני. לזוג נולדו שלוש בנות: מרגרט (1876), אדית (1880), ואליס (1884).


=== בוסטון ===
=== בוסטון ===
בשנת 1884 החלה פרי את הכשרתה האמנותית הרשמית אצל צייר הדיוקנאות [[אלפרד קווינטון קולינס]]. [2] קולינס למד ב[[אקדמיה ז'וליאן]] בפריז בהדרכתו של [[ליאון בונאט]]. [12] "המתחיל" של פרי, 1885-86, מייצג את העבודה הראשונה אותה השלימה בהדרכה רשמית. [11]
בשנת 1884 החלה פרי את הכשרתה האמנותית הרשמית אצל צייר הדיוקנאות [[אלפרד קווינטון קולינס]].קולינס למד ב[[אקדמיה ז'וליאן]] בפריז בהדרכתו של [[ליאון בונאט]]. "המתחיל" של פרי, 1885-86, מייצג את העבודה הראשונה אותה השלימה בהדרכה רשמית.


בשנת [[1885]] נפטר אביה של פרי והשאיר לה ירושה שאפשרה לה ללמוד יותר ברצינות אמנות. בינואר [[1886]] היא החלה ללמוד אצל [[רוברט וונו]], אמן שעבד בסגנון האימפרסיוניסטי בגראן-סור-לואינג בצרפת. [3] [11] היא לקחה שיעורים גם אצל [[דניס בונקר]] בבית הספר לאמנות בבוסטון החל בנובמבר 1886. [3] [11] בית הספר לאמנות בבוסטון, לימד את תלמידיו "תיאוריות ליברליות" ביצירת אמנות ריאליסטית - תיאוריות שהשפיעו על פרי מאוד. [11]
בשנת [[1885]] נפטר אביה של פרי והשאיר לה ירושה שאפשרה לה ללמוד יותר ברצינות אמנות. בינואר [[1886]] היא החלה ללמוד אצל [[רוברט וונו]], אמן שעבד בסגנון האימפרסיוניסטי בגראן-סור-לואינג בצרפת. היא לקחה שיעורים גם אצל [[דניס בונקר]] בבית הספר לאמנות בבוסטון החל בנובמבר 1886. בית הספר לאמנות בבוסטון, לימד את תלמידיו "תיאוריות ליברליות" ביצירת אמנות ריאליסטית - תיאוריות שהשפיעו על פרי מאוד.


== פריז ==
== פריז ==
[[קובץ:Lilla Cabot Perry, In a Japanese Garden, 1898-1901.jpg|ממוזער|לילה קאבוט פרי, בגן יפני 1898-1901]]
פרי יצאה לאירופה ביוני 1887 והגיעה ל[[פריז]]. [3] ונרשמה לאקדמיה קולארוסי, [3] שם עבדה עם [[גוסטב קורטויס]] וג'וזף בלאן. [11] היא למדה אצל פליקס בורכרדט, צייר גרמני. [11] בנוסף לקבלת הכשרה אקדמית רשמית, פרי בילתה חלק ניכר מזמנה בלימוד עבודות הציירים הקלסיים במוזיאונים.[2] היא גם נסעה לספרד כדי להעתיק יצירות ב[[מוזיאון הפראדו|מוזיאון פראדו.]] "הכובע האדום" של פרי משנת 1888 משקף היטב את האימונים הרשמיים שקיבלה ואת חשיפתה לציירים קלסיים ובמיוחד לעבודה של [[סנדרו בוטיצ'לי|סנדרו בוטיצ'לי.]] [11]
פרי יצאה לאירופה ביוני 1887 והגיעה ל[[פריז]]. ונרשמה לאקדמיה קולארוסי, שם עבדה עם [[גוסטב קורטויס]] וג'וזף בלאן. היא למדה אצל פליקס בורכרדט, צייר גרמני. בנוסף לקבלת הכשרה אקדמית רשמית, פרי בילתה חלק ניכר מזמנה בלימוד עבודות הציירים הקלסיים במוזיאונים. היא גם נסעה לספרד כדי להעתיק יצירות ב[[מוזיאון הפראדו|מוזיאון פראדו.]] "הכובע האדום" של פרי משנת 1888 משקף היטב את האימונים הרשמיים שקיבלה ואת חשיפתה לציירים קלסיים ובמיוחד לעבודה של [[סנדרו בוטיצ'לי|סנדרו בוטיצ'לי.]]


בעידודו של וולטר גיי, [11] פרי הגישה שני ציורים שהשלימה ל- Société des Artistes Indépendants. הדיוקנאות של בעלה תומאס סמל פרי (1889) ושל בתה אדית פרי (1889). שניהם התקבלו על ידי הסלון ועם ההישג הזה החלה הקריירה של פרי בצרפת. [2]
בעידודו של וולטר גיי, פרי הגישה שני ציורים שהשלימה ל- Société des Artistes Indépendants. הדיוקנאות של בעלה תומאס סמל פרי (1889) ושל בתה אדית פרי (1889). שניהם התקבלו על ידי הסלון ועם ההישג הזה החלה הקריירה של פרי בצרפת.


ההצלחה של פרי בשנת [[1889]] אפשרה לה להיות אחד המעטים שנבחרו לכיתתו של [[אלפרד סטיבנס]] בפריז. בעודה בפריס התיידדה עם מרי קסאט, [[קאמי פיסארו|קמי פיסארו]] ו[[קלוד מונה]]. [14]
ההצלחה של פרי בשנת [[1889]] אפשרה לה להיות אחד המעטים שנבחרו לכיתתו של [[אלפרד סטיבנס]] בפריז. בעודה בפריס התיידדה עם מרי קסאט, [[קאמי פיסארו|קמי פיסארו]] ו[[קלוד מונה]]. <ref>{{צ-ספר|שם=The Boston Cosmopolitans: International Travel and American Arts and Letters, 1865–1915|קישור=https://books.google.com/books?id=HbvIAAAAQBAJ&pg=PA116|מו"ל=Springer|שנת הוצאה=2008-03-31|ISBN=978-0-230-61121-4|מחבר=M. Rennella|שפה=en}}</ref>


== קריירה ==
== קריירה ==


=== [[ז'יברני]] ===
=== [[ז'יברני]] ===
בשנת 1889 נתקלה פרי לראשונה ביצירתו של קלוד מונה בגלריה של ז'ורז' פיט. בהשראת עבודתו העביר מפריז את הקיץ הבא בז'יברני, שם גר קלוד מונה, כדי להחשף עוד יותר לסגנון האימפרסיוניסטי. [2] בין 1889 ל -1909 בילתה פרי תשעה קיץ בז'יברני. כאן מצאה את עצמה כאמנית. במהלך תקופתה בז'ברני יצרה חברות קרובה עם קלוד מונה שהטיפול האימפרסיוני שלו בצבע ובאור העניק השראה רבה ליצירתה. בנוסף, היא גם עבדה עם אמנים אמריקאים שמצאו את דרכם לז'ברני כולל [[תיאודור רובינסון]], ג'ון ברק ו[[תאודור ארל באטלר]]. [11] [15]
בשנת 1889 נתקלה פרי לראשונה ביצירתו של קלוד מונה בגלריה של ז'ורז' פיט. בהשראת עבודתו העביר מפריז את הקיץ הבא בז'יברני, שם גר קלוד מונה, כדי להחשף עוד יותר לסגנון האימפרסיוניסטי. בין 1889 ל -1909 בילתה פרי תשעה קיץ בז'יברני. כאן מצאה את עצמה כאמנית. במהלך תקופתה בז'ברני יצרה חברות קרובה עם קלוד מונה שהטיפול האימפרסיוני שלו בצבע ובאור העניק השראה רבה ליצירתה. בנוסף, היא גם עבדה עם אמנים אמריקאים שמצאו את דרכם לז'ברני כולל [[תיאודור רובינסון]], ג'ון ברק ו[[תאודור ארל באטלר]].
[[קובץ:Lilla Cabot Perry, 1926 - A Snowy Monday.jpg|ממוזער|236x236 פיקסלים|לילה קאבוט פרי, יום שני המושלג]]

ישנו שינוי מובהק בעבודתו של פרי לאחר שהגיעה לז'יברני. La Petite Angèle שלה, השני (1888) ממחיש את ההתפתחות בסגנון שלה בתקופה זו. בניגוד לדיוקנאותיה הקודמים, כמו "המכתב", שהסתמכו על טכניקות מסורתיות יותר. הציור "המלאך הקטן 2", הוא בעל אופי אימפרסיוניסטי ברור עם משיחות מכחול בצורה חופשית שיוצרות את האפקט של אור וצבע. במקום להתמזג יחד עם כל מכחול, פרי אפשרה לקומפוזיציה להיות "גולמית", מה שלא היה אפשרי ביצירותיה הקודמות. ז'יברני ובאופן ספציפי יותר קלוד מונה, העניקו השראה לפרי לעבוד עם משיכות מכחול אימפרסיוניסטיות, צבעים רכים ואדום פרג. בסתיו 1889 פרי עזבה את זי'ברני לסיור בבלגיה ובהולנד [11] וחזרה לבוסטון עם משפחתה בשנת 1891 [16] עם ציור של מונה וסדרת נופים מאת ג'ון ברק. [11]
ישנו שינוי מובהק בעבודתו של פרי לאחר שהגיעה לז'יברני. La Petite Angèle שלה, השני (1888) ממחיש את ההתפתחות בסגנון שלה בתקופה זו. בניגוד לדיוקנאותיה הקודמים, כמו "המכתב", שהסתמכו על טכניקות מסורתיות יותר. הציור "המלאך הקטן 2", הוא בעל אופי אימפרסיוניסטי ברור עם משיחות מכחול בצורה חופשית שיוצרות את האפקט של אור וצבע. במקום להתמזג יחד עם כל מכחול, פרי אפשרה לקומפוזיציה להיות "גולמית", מה שלא היה אפשרי ביצירותיה הקודמות. ז'יברני ובאופן ספציפי יותר קלוד מונה, העניקו השראה לפרי לעבוד עם משיכות מכחול אימפרסיוניסטיות, צבעים רכים ואדום פרג. בסתיו 1889 פרי עזבה את זי'ברני לסיור בבלגיה ובהולנד וחזרה לבוסטון עם משפחתה בשנת 1891 עם ציור של מונה וסדרת נופים מאת ג'ון ברק.

<br />


=== חזרה לבוסטון ===
=== חזרה לבוסטון ===
הקריירה האמנותית של פרי קיבלה משמעות חדשה כשחזרה לבוסטון. היא לא הסתפקה פשוט לצייר בסגנון החדש שרכשה בזמן שהיתה מעבר לים. יותר מכך, היא קיבלה השראה ל"טיפוח אמת חדשה בציור "[11]
הקריירה האמנותית של פרי קיבלה משמעות חדשה כשחזרה לבוסטון. היא לא הסתפקה פשוט לצייר בסגנון החדש שרכשה בזמן שהיתה מעבר לים. יותר מכך, היא קיבלה השראה ל"טיפוח אמת חדשה בציור. "
⚫
פרי זכתה במדליית כסף בשנת 1892 בתערוכה של האגודה לצדקה של מסצ'וסטס. [5] בשנת 1893 נבחר פרי לייצג את מסצ'וסטס ב[[התערוכה העולמית של שיקגו (1893)|תערוכה הקולומביאנית העולמית]] בשיקגו, אילינוי. פרי היצגה בתערוכה שבע עבודות, [16] מתוכן ארבע מהקומפוזיציות האימפרסיוניסטיות, ושלוש היו עבודות אולפן פורמלי יותר - דיוקנאות [11]


⚫
פרי זכתה במדליית כסף בשנת 1892 בתערוכה של האגודה לצדקה של מסצ'וסטס. בשנת 1893 נבחר פרי לייצג את מסצ'וסטס ב[[התערוכה העולמית של שיקגו (1893)|תערוכה הקולומביאנית העולמית]] בשיקגו, אילינוי. פרי היצגה בתערוכה שבע עבודות, מתוכן ארבע מהקומפוזיציות האימפרסיוניסטיות, ושלוש היו עבודות אולפן פורמלי יותר - דיוקנאות
⚫
בשנת 1894 פרי השיגה הצלחה נוספת כאשר ציוריה האימפרסיוניסטים הוצגו בבוסטון במועדון סנט בוטולף יחד עם אמנים אחרים ובהם [[אדמונד צ'רלס טרבל]] (1862–1938), [[פיליפ לסלי הייל]] (1865–1931), [[תיאודור וונדל]] (1859–1932 ), [[פרדריק פורטר וינטון]] (1846–1911). לא רק שתערוכה זו חשפה כי יצירתה של פרי התקבלה באמריקה, היא גם הוכיחה כי האימפרסיוניזם החל סוף סוף להתקבל כצורת אמנות מחוץ לאירופה. [11] היא גם ערכה תערוכה של עבודותיו של מונה באגודת הסטודנטים לאמנות בוסטון באותה השנה. [16]
[[קובץ:The Black Hat.png|ממוזער|לילה קאבוט פרי, הכובע השחור]]
⚫
בשנת 1894 פרי השיגה הצלחה נוספת כאשר ציוריה האימפרסיוניסטים הוצגו בבוסטון במועדון סנט בוטולף יחד עם אמנים אחרים ובהם [[אדמונד צ'רלס טרבל]] (1862–1938), [[פיליפ לסלי הייל]] (1865–1931), [[תיאודור וונדל]] (1859–1932 ), [[פרדריק פורטר וינטון]] (1846–1911). לא רק שתערוכה זו חשפה כי יצירתה של פרי התקבלה באמריקה, היא גם הוכיחה כי האימפרסיוניזם החל סוף סוף להתקבל כצורת אמנות מחוץ לאירופה. היא גם ערכה תערוכה של עבודותיו של מונה באגודת הסטודנטים לאמנות בוסטון באותה השנה.


בין 1894 ל־1897, עבודתה של פרי זכתה לשבחים בינלאומיים. לא רק שהצליחה להציג את עבודותיה בבוסטון, היא גם הציגה באופן קבוע ב- Société Nationale des Beaux-Arts בסלון דה שאף דה מארס במהלך תקופה זו. [11] בשנת [[1897]] אורגנה תערוכת יחיד עבורה במועדון סנט בוטולף, בתערוכה זו הוצג רוחב ההישגים האמנותיים של פרי כולל דיוקנאות ונופים אימפרסיוניסטים. [11]
בין 1894 ל־1897, עבודתה של פרי זכתה לשבחים בינלאומיים. לא רק שהצליחה להציג את עבודותיה בבוסטון, היא גם הציגה באופן קבוע ב- Société Nationale des Beaux-Arts בסלון דה שאף דה מארס במהלך תקופה זו. בשנת [[1897]] אורגנה תערוכת יחיד עבורה במועדון סנט בוטולף, בתערוכה זו הוצג רוחב ההישגים האמנותיים של פרי כולל דיוקנאות ונופים אימפרסיוניסטים.


== יפן ==
== יפן ==
השראה חדשה נכנסה לחייה בשנת [[1897]] כשבעלה קיבל משרת הוראה ב[[יפן]] כפרופסור לאנגלית באוניברסיטת קיו ג'יג'וקו. [11] [16] במשך שלוש שנים התגוררה פרי ביפן וניצלה את מלוא הכישורים האמנותיים הייחודיים שלה. [17] באוקטובר 1898 הציגה פרי את עבודתה ב[[טוקיו]], בסיועו של קאקוזו, [16] [17] והפכה לחברת כבוד באיגוד האמנות לאמנות של יפן.
השראה חדשה נכנסה לחייה בשנת [[1897]] כשבעלה קיבל משרת הוראה ב[[יפן]] כפרופסור לאנגלית באוניברסיטת קיו ג'יג'וקו. במשך שלוש שנים התגוררה פרי ביפן וניצלה את מלוא הכישורים האמנותיים הייחודיים שלה. <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://nmwa.org/our-collection?LinkID=672|כותרת=Our Collection {{!}} National Museum of Women in the Arts|אתר=nmwa.org|תאריך_וידוא=2020-05-27}}</ref> באוקטובר 1898 הציגה פרי את עבודתה ב[[טוקיו]], בסיועו של קאקוזו, והפכה לחברת כבוד באיגוד האמנות לאמנות של יפן.

המעורבות של פרי בעולם האמנות האסיאתי השפיעה רבות על עבודתה ואיפשרה לה לפתח סגנון ייחודי המאגד בין מסורות אסתטיות מערביות ומזרחיות. ציוריה "ילדה בקימונו" ו"נערה צעירה עם תפוז" ממחישה באופן חיובי את השינויים המובהקים שהתרחשו בעבודתה של פרי במהלך שהותה ביפן. בשונה מיצירותיה הקודמות, שתי הקומפוזיציות מושכות את העין לנושא ייחודי ומראות השפעה חזקה של הקווים הנקיים מהדפסים יפניים.
המעורבות של פרי בעולם האמנות האסיאתי השפיעה רבות על עבודתה ואיפשרה לה לפתח סגנון ייחודי המאגד בין מסורות אסתטיות מערביות ומזרחיות. ציוריה "ילדה בקימונו" ו"נערה צעירה עם תפוז" ממחישה באופן חיובי את השינויים המובהקים שהתרחשו בעבודתה של פרי במהלך שהותה ביפן. בשונה מיצירותיה הקודמות, שתי הקומפוזיציות מושכות את העין לנושא ייחודי ומראות השפעה חזקה של הקווים הנקיים מהדפסים יפניים.


התוצאה של מיזוג זה של אמנות המזרח והמערב הוא מדהים עם דיוקנאות אימפרסיוניסטים הזורמים בצורה חלקה עם הקומפוזיציות המאורגנות והמאוזנות, שבעולם האמנות המזרחית הייתה ידועה בתקופה זו. [17] [[הר פוג'י]] הפך לנושא של 35 ציורים שלה [17] והיא עשתה בסך הכל יותר מ -80 ציורים בהיותה ביפן. [5]
התוצאה של מיזוג זה של אמנות המזרח והמערב הוא מדהים עם דיוקנאות אימפרסיוניסטים הזורמים בצורה חלקה עם הקומפוזיציות המאורגנות והמאוזנות, שבעולם האמנות המזרחית הייתה ידועה בתקופה זו. [[הר פוג'י]] הפך לנושא של 35 ציורים שלה והיא עשתה בסך הכל יותר מ -80 ציורים בהיותה ביפן.
[[קובץ:Lilla Cabot Perry - Boy Fishing.jpg|ממוזער|לילה קאבוט פרי, הנער הדייג. ]]


=== בוסטון - פריז-בוסטון ===
=== בוסטון - פריז-בוסטון ===
בשנת 1901 פרי שבה לבוסטון לביתם ברחוב מרלבורו [5], ושנתיים לאחר מכן הם קנו בית חווה בהנקוק, ניו המפשייר כבית קיץ. [5]
בשנת 1901 פרי שבה לבוסטון לביתם ברחוב מרלבורו, ושנתיים לאחר מכן הם קנו בית חווה בהנקוק, ניו המפשייר כבית קיץ.
⚫
בשנת 1905 היא חזרה לצרפת ובחורף של אותה שנה, בריאותה קרסה. [11] בנוסף לכך היו לה הפסדים כתוצאה מהשקעות לא רווחיות, [11] והיא הפסידה את רוב הירושה מאביה, [16] פירושו של דבר שפרי נאלצה כל הזמן לצייר דיוקנאות לפרנסת המשפחה, שגבה את המחיר בבריאותה שהתדרדרה. [11] [16]


⚫
בשנת 1905 היא חזרה לצרפת ובחורף של אותה שנה, בריאותה קרסה. בנוסף לכך היו לה הפסדים כתוצאה מהשקעות לא רווחיות, והיא הפסידה את רוב הירושה מאביה, פירושו של דבר שפרי נאלצה כל הזמן לצייר דיוקנאות לפרנסת המשפחה, שגבה את המחיר בבריאותה שהתדרדרה.
⚫
בשנת [[1908]] פרי עברה לבוסטון לצמיתות, אך התמקדה בפורטרטים מכיוון שהם סחירים יותר מנופיה. [16] היא חזרה לבריאותה והיו לה שישה ציורים שהוצגו בפריס בסלון des indépendents, כולל Dans un Bateau ו- Le Paravent Jaune בשנת 1908. [11]


⚫
בשנת [[1908]] פרי עברה לבוסטון לצמיתות, אך התמקדה בפורטרטים מכיוון שהם סחירים יותר מנופיה. היא חזרה לבריאותה והיו לה שישה ציורים שהוצגו בפריס בסלון des indépendents, כולל Dans un Bateau ו- Le Paravent Jaune בשנת 1908.
⚫
בנובמבר 1909 חזרה פרי לאמריקה עם השראה מחודשת לעבודותיה [5]


⚫
בנובמבר 1909 חזרה פרי לאמריקה עם השראה מחודשת לעבודותיה.
⚫
פרי קיבלה מדליית ארד נוספת בתערוכה הבינלאומית פנמה – פסיפיק בסן פרנסיסקו, קליפורניה [5], עבור דיוקנה, "בתו של חבר". [18] [1]


⚫
פרי קיבלה מדליית ארד נוספת בתערוכה הבינלאומית פנמה – פסיפיק בסן פרנסיסקו, קליפורניה עבור דיוקנה, "בתו של חבר".<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://npg.si.edu/exhibit/capital/pop-ups/03-05.html|כותרת=National Portrait Gallery {{!}} Capital Portraits|אתר=npg.si.edu|תאריך_וידוא=2020-05-27}}</ref>
⚫
לאורך הקריירה שלה כאמנית, פרי הייתה מעורבת עמוקות בקהילות האמנותיות בכל עיר בה חיה וקידמה באופן פעיל את הסגנון של האימפרסיוניזם. בשנת 1913 עזרה פרי להקים את הגילדה האולטרה-שמרנית של אמני בוסטון במטרה להתנגד לזרמים האוונגרדיים של עולם האמנות. פרי לא הייתה מרוצה מה"אמנות המודרנית שהשתלטה." [11]


⚫
לאורך הקריירה שלה כאמנית, פרי הייתה מעורבת עמוקות בקהילות האמנותיות בכל עיר בה חיה וקידמה באופן פעיל את הסגנון של האימפרסיוניזם. בשנת 1913 עזרה פרי להקים את הגילדה האולטרה-שמרנית של אמני בוסטון במטרה להתנגד לזרמים האוונגרדיים של עולם האמנות. פרי לא הייתה מרוצה מה"אמנות המודרנית שהשתלטה."
⚫
בשנת [[1922]] הייתה לה תערוכת יחיד ראשונה ב[[ניו יורק]], שכללה את נופיה מיפן וז'יברני. עיתון בוקר בניו יורק כינה אותה "אחת התערוכות המרגשות שהעניקה אישה בעיר זו מזה שנים." [16]


⚫
בשנת [[1922]] הייתה לה תערוכת יחיד ראשונה ב[[ניו יורק]], שכללה את נופיה מיפן וז'יברני. עיתון בוקר בניו יורק כינה אותה "אחת התערוכות המרגשות שהעניקה אישה בעיר זו מזה שנים."
⚫
== אחרית ימיה ==
⚫
בשנת 1923 היא חלתה באורח אנוש עם דיפטריה בזמן שבתה אדית ספגה התמוטטות בריאותית נפשית מוחלטת ונשלחה למוסד פרטי לבריאות הנפש בוולסלי. [11] פרי בילתה את השנתיים הבאות בהבראה ב[[צ'ארלסטון (קרוליינה הדרומית)|צ'ארלסטון,]] דרום קרוליינה. במהלך תקופה זו היא מצאה השראה חדשה לנושאי הנוף שלה וביצעה עבודות נוספות כמו "הדרך מצ'ארלסטון לסוואנה" ,"שעת אחר הצהריים המאוחרת".


⚫
== אחרית ימיה ==
⚫
בשנת [[1927]] הייתה לה תערוכה בגלריה גורדון דנת'ורן. [11] היא פרסמה את "זיכרונותיו של קלוד מונה משנת 1889 עד 1909" תחילה 1927 במגזין לאמנות. [5]
[[קובץ:Lilla Cabot Perry - The Pink Rose.jpg|ממוזער|330x330 פיקסלים|לילה קאבוט פרי, הורד הורוד]]
⚫
בשנת 1923 היא חלתה באורח אנוש עם דיפטריה בזמן שבתה אדית ספגה התמוטטות בריאותית נפשית מוחלטת ונשלחה למוסד פרטי לבריאות הנפש בוולסלי. פרי בילתה את השנתיים הבאות בהבראה ב[[צ'ארלסטון (קרוליינה הדרומית)|צ'ארלסטון,]] דרום קרוליינה. במהלך תקופה זו היא מצאה השראה חדשה לנושאי הנוף שלה וביצעה עבודות נוספות כמו "הדרך מצ'ארלסטון לסוואנה" ,"שעת אחר הצהריים המאוחרת".


⚫
בשנת [[1927]] הייתה לה תערוכה בגלריה גורדון דנת'ורן. היא פרסמה את "זיכרונותיו של קלוד מונה משנת 1889 עד 1909" תחילה 1927 במגזין לאמנות.
⚫
פרי ציירה סצינות חורפיות, שמשקפות השפעה האמנות מופשטת, בביתה בהנקוק, [[ניו המפשייר]]. הערפל על ההר (1931) היה הנוף האחרון שלה. [16]


⚫
פרי ציירה סצינות חורפיות, שמשקפות השפעה האמנות מופשטת, בביתה בהנקוק, [[ניו המפשייר]]. הערפל על ההר (1931) היה הנוף האחרון שלה.
היא המשיכה לצייר עד מותה. [5]


לילה קאבוט פרי נפטרה ב־[[28 בפברואר]] [[1933]]. [2] [3] אפר שלה, ושל בעלה שנפטר בשנת 1928, קבורים בבית הקברות בהנקוק, ניו המפשייר. [5]
לילה קאבוט פרי נפטרה ב־[[28 בפברואר]] [[1933]]. אפר שלה, ושל בעלה שנפטר בשנת 1928, קבורים בבית הקברות בהנקוק, ניו המפשייר.


== מורשת ==
== מורשת ==
גלריות הירשל ואדלר הציגה רטרוספקטיבה של עבודותיה בשנת 1969 והסטודיו בבוסטון הציג את עבודותיה במרץ 1982. [5] המיזוג שלה עם האסתטיקה המזרחית והמערבית וחזונותיה הרגישים של העולמות הנשיים והטבעיים הציעו תרומות סגנוניות משמעותיות לבתי הספר האמריקאיים והצרפתים של האימפרסיוניסטים. [11] [22]
גלריות הירשל ואדלר הציגה רטרוספקטיבה של עבודותיה בשנת 1969 והסטודיו בבוסטון הציג את עבודותיה במרץ 1982. המיזוג שלה עם האסתטיקה המזרחית והמערבית וחזונותיה הרגישים של העולמות הנשיים והטבעיים הציעו תרומות סגנוניות משמעותיות לבתי הספר האמריקאיים והצרפתים של האימפרסיוניסטים.


== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==
[[קטגוריה:ציירות אמריקאיות]]
[[קטגוריה:אימפרסיוניזם]]
[[קטגוריה:אמריקאיות שנולדו ב-1848]]
[[קטגוריה:אמריקאיות שנפטרו ב-1933]]

גרסה מ־11:07, 27 במאי 2020

לילה קאבוט פרי, דיוקן עצמי, 1913

לילה קאבוט פרי ( Lilla Cabot Perry; 13 בינואר 1848 - 28 בפברואר 1933) הייתה אמנית אמריקאית שעבדה בסגנון האימפרסיוניסטי, והציגה דיוקנאות ונופים בסגנון המנחה שלה, קלוד מונה. עבודתה של פרי עוצבה על ידי חשיפתה בבית הספר לאמנים של בוסטון ומסעותיה באירופה וביפן. היא הושפעה מאוד גם מהפילוסופיה של ראלף וולדו אמרסון ומהידידות שלה עם קמיל פיסארו. אף על פי שרק בגיל שלושים ושש קיבלה פרי הכשרה רשמית, עבודתה עם אמני התנועות האימפרסיוניסטיות, הריאליסטיות, הסימבוליסטיות והסוציאליסטיות הגרמניות השפיעו רבות על סגנון היצירה שלה.

ראשית חייה

לידיה (לילה) קאבוט [1] נולדה ב -13 בינואר 1848 בבוסטון, מסצ'וסטס. אביה היה ד"ר שמואל קאבוט השלישי, מנתח מכובד. אמה הייתה חנה לואל ג'קסון קאבוטהיא הייתה הבכורה מבין שמונה ילדים, שלושה מהם - סמואל קאבוט הרביעי (נולד בשנת 1850), כימאי ד"ר ארתור טרייסי קאבוט (נולד בשנת 1852), רופא מנתח וגודפרי לואל קאבוט (נולד בשנת 1861), מייסד חברה.[2] [3]

משפחתה בלטה בעילית של בוסטון, פרי למדה ספרות, שפה, שירה, מוזיקה וערכה פגישות לא פורמליות עם חברותיה. פרי הייתה בת שלוש עשרה כשהתחילה מלחמת האזרחים. הוריה היו מעורבים ולקחו חלק פעיל במאמץ המלחמתי בכך שנתנו טיפול לחיילים פצועים ועזרו בהגנה על עבדים בורחים. בגיל שבע עשרה, עם תום מלחמת האזרחים, עברה פרי עם משפחתה לחווה בקנטון, מסצ'וסטס, שם עוצב חלק גדול מהאינטרס שלה בנופים ובטבע. היא נסעה עם הוריה בשנת 1867 לאירופה, שם למדה ציור.

לילה קאבוט פרי, אשה על אגרטל, 1910

נישואים

ב־9 באפריל 1874 התחתנה עם תומאס סמל פרי, חוקר ובלשן בוגר הרווארד. סבו היה מתיו סי פרי, מפקד חיל הים האמריקני. לזוג נולדו שלוש בנות: מרגרט (1876), אדית (1880), ואליס (1884).

בוסטון

בשנת 1884 החלה פרי את הכשרתה האמנותית הרשמית אצל צייר הדיוקנאות אלפרד קווינטון קולינס.קולינס למד באקדמיה ז'וליאן בפריז בהדרכתו של ליאון בונאט. "המתחיל" של פרי, 1885-86, מייצג את העבודה הראשונה אותה השלימה בהדרכה רשמית.

בשנת 1885 נפטר אביה של פרי והשאיר לה ירושה שאפשרה לה ללמוד יותר ברצינות אמנות. בינואר 1886 היא החלה ללמוד אצל רוברט וונו, אמן שעבד בסגנון האימפרסיוניסטי בגראן-סור-לואינג בצרפת. היא לקחה שיעורים גם אצל דניס בונקר בבית הספר לאמנות בבוסטון החל בנובמבר 1886. בית הספר לאמנות בבוסטון, לימד את תלמידיו "תיאוריות ליברליות" ביצירת אמנות ריאליסטית - תיאוריות שהשפיעו על פרי מאוד.

פריז

לילה קאבוט פרי, בגן יפני 1898-1901

פרי יצאה לאירופה ביוני 1887 והגיעה לפריז. ונרשמה לאקדמיה קולארוסי, שם עבדה עם גוסטב קורטויס וג'וזף בלאן. היא למדה אצל פליקס בורכרדט, צייר גרמני. בנוסף לקבלת הכשרה אקדמית רשמית, פרי בילתה חלק ניכר מזמנה בלימוד עבודות הציירים הקלסיים במוזיאונים. היא גם נסעה לספרד כדי להעתיק יצירות במוזיאון פראדו. "הכובע האדום" של פרי משנת 1888 משקף היטב את האימונים הרשמיים שקיבלה ואת חשיפתה לציירים קלסיים ובמיוחד לעבודה של סנדרו בוטיצ'לי.

בעידודו של וולטר גיי, פרי הגישה שני ציורים שהשלימה ל- Société des Artistes Indépendants. הדיוקנאות של בעלה תומאס סמל פרי (1889) ושל בתה אדית פרי (1889). שניהם התקבלו על ידי הסלון ועם ההישג הזה החלה הקריירה של פרי בצרפת.

ההצלחה של פרי בשנת 1889 אפשרה לה להיות אחד המעטים שנבחרו לכיתתו של אלפרד סטיבנס בפריז. בעודה בפריס התיידדה עם מרי קסאט, קמי פיסארו וקלוד מונה. [4]

קריירה

ז'יברני

בשנת 1889 נתקלה פרי לראשונה ביצירתו של קלוד מונה בגלריה של ז'ורז' פיט. בהשראת עבודתו העביר מפריז את הקיץ הבא בז'יברני, שם גר קלוד מונה, כדי להחשף עוד יותר לסגנון האימפרסיוניסטי. בין 1889 ל -1909 בילתה פרי תשעה קיץ בז'יברני. כאן מצאה את עצמה כאמנית. במהלך תקופתה בז'ברני יצרה חברות קרובה עם קלוד מונה שהטיפול האימפרסיוני שלו בצבע ובאור העניק השראה רבה ליצירתה. בנוסף, היא גם עבדה עם אמנים אמריקאים שמצאו את דרכם לז'ברני כולל תיאודור רובינסון, ג'ון ברק ותאודור ארל באטלר.

לילה קאבוט פרי, יום שני המושלג

ישנו שינוי מובהק בעבודתו של פרי לאחר שהגיעה לז'יברני. La Petite Angèle שלה, השני (1888) ממחיש את ההתפתחות בסגנון שלה בתקופה זו. בניגוד לדיוקנאותיה הקודמים, כמו "המכתב", שהסתמכו על טכניקות מסורתיות יותר. הציור "המלאך הקטן 2", הוא בעל אופי אימפרסיוניסטי ברור עם משיחות מכחול בצורה חופשית שיוצרות את האפקט של אור וצבע. במקום להתמזג יחד עם כל מכחול, פרי אפשרה לקומפוזיציה להיות "גולמית", מה שלא היה אפשרי ביצירותיה הקודמות. ז'יברני ובאופן ספציפי יותר קלוד מונה, העניקו השראה לפרי לעבוד עם משיכות מכחול אימפרסיוניסטיות, צבעים רכים ואדום פרג. בסתיו 1889 פרי עזבה את זי'ברני לסיור בבלגיה ובהולנד וחזרה לבוסטון עם משפחתה בשנת 1891 עם ציור של מונה וסדרת נופים מאת ג'ון ברק.

חזרה לבוסטון

הקריירה האמנותית של פרי קיבלה משמעות חדשה כשחזרה לבוסטון. היא לא הסתפקה פשוט לצייר בסגנון החדש שרכשה בזמן שהיתה מעבר לים. יותר מכך, היא קיבלה השראה ל"טיפוח אמת חדשה בציור. "

פרי זכתה במדליית כסף בשנת 1892 בתערוכה של האגודה לצדקה של מסצ'וסטס. בשנת 1893 נבחר פרי לייצג את מסצ'וסטס בתערוכה הקולומביאנית העולמית בשיקגו, אילינוי. פרי היצגה בתערוכה שבע עבודות, מתוכן ארבע מהקומפוזיציות האימפרסיוניסטיות, ושלוש היו עבודות אולפן פורמלי יותר - דיוקנאות

לילה קאבוט פרי, הכובע השחור

בשנת 1894 פרי השיגה הצלחה נוספת כאשר ציוריה האימפרסיוניסטים הוצגו בבוסטון במועדון סנט בוטולף יחד עם אמנים אחרים ובהם אדמונד צ'רלס טרבל (1862–1938), פיליפ לסלי הייל (1865–1931), תיאודור וונדל (1859–1932 ), פרדריק פורטר וינטון (1846–1911). לא רק שתערוכה זו חשפה כי יצירתה של פרי התקבלה באמריקה, היא גם הוכיחה כי האימפרסיוניזם החל סוף סוף להתקבל כצורת אמנות מחוץ לאירופה. היא גם ערכה תערוכה של עבודותיו של מונה באגודת הסטודנטים לאמנות בוסטון באותה השנה.

בין 1894 ל־1897, עבודתה של פרי זכתה לשבחים בינלאומיים. לא רק שהצליחה להציג את עבודותיה בבוסטון, היא גם הציגה באופן קבוע ב- Société Nationale des Beaux-Arts בסלון דה שאף דה מארס במהלך תקופה זו. בשנת 1897 אורגנה תערוכת יחיד עבורה במועדון סנט בוטולף, בתערוכה זו הוצג רוחב ההישגים האמנותיים של פרי כולל דיוקנאות ונופים אימפרסיוניסטים.

יפן

השראה חדשה נכנסה לחייה בשנת 1897 כשבעלה קיבל משרת הוראה ביפן כפרופסור לאנגלית באוניברסיטת קיו ג'יג'וקו. במשך שלוש שנים התגוררה פרי ביפן וניצלה את מלוא הכישורים האמנותיים הייחודיים שלה. [5] באוקטובר 1898 הציגה פרי את עבודתה בטוקיו, בסיועו של קאקוזו, והפכה לחברת כבוד באיגוד האמנות לאמנות של יפן.

המעורבות של פרי בעולם האמנות האסיאתי השפיעה רבות על עבודתה ואיפשרה לה לפתח סגנון ייחודי המאגד בין מסורות אסתטיות מערביות ומזרחיות. ציוריה "ילדה בקימונו" ו"נערה צעירה עם תפוז" ממחישה באופן חיובי את השינויים המובהקים שהתרחשו בעבודתה של פרי במהלך שהותה ביפן. בשונה מיצירותיה הקודמות, שתי הקומפוזיציות מושכות את העין לנושא ייחודי ומראות השפעה חזקה של הקווים הנקיים מהדפסים יפניים.

התוצאה של מיזוג זה של אמנות המזרח והמערב הוא מדהים עם דיוקנאות אימפרסיוניסטים הזורמים בצורה חלקה עם הקומפוזיציות המאורגנות והמאוזנות, שבעולם האמנות המזרחית הייתה ידועה בתקופה זו. הר פוג'י הפך לנושא של 35 ציורים שלה והיא עשתה בסך הכל יותר מ -80 ציורים בהיותה ביפן.

לילה קאבוט פרי, הנער הדייג.

בוסטון - פריז-בוסטון

בשנת 1901 פרי שבה לבוסטון לביתם ברחוב מרלבורו, ושנתיים לאחר מכן הם קנו בית חווה בהנקוק, ניו המפשייר כבית קיץ.

בשנת 1905 היא חזרה לצרפת ובחורף של אותה שנה, בריאותה קרסה. בנוסף לכך היו לה הפסדים כתוצאה מהשקעות לא רווחיות, והיא הפסידה את רוב הירושה מאביה, פירושו של דבר שפרי נאלצה כל הזמן לצייר דיוקנאות לפרנסת המשפחה, שגבה את המחיר בבריאותה שהתדרדרה.

בשנת 1908 פרי עברה לבוסטון לצמיתות, אך התמקדה בפורטרטים מכיוון שהם סחירים יותר מנופיה. היא חזרה לבריאותה והיו לה שישה ציורים שהוצגו בפריס בסלון des indépendents, כולל Dans un Bateau ו- Le Paravent Jaune בשנת 1908.

בנובמבר 1909 חזרה פרי לאמריקה עם השראה מחודשת לעבודותיה.

פרי קיבלה מדליית ארד נוספת בתערוכה הבינלאומית פנמה – פסיפיק בסן פרנסיסקו, קליפורניה עבור דיוקנה, "בתו של חבר".[6]

לאורך הקריירה שלה כאמנית, פרי הייתה מעורבת עמוקות בקהילות האמנותיות בכל עיר בה חיה וקידמה באופן פעיל את הסגנון של האימפרסיוניזם. בשנת 1913 עזרה פרי להקים את הגילדה האולטרה-שמרנית של אמני בוסטון במטרה להתנגד לזרמים האוונגרדיים של עולם האמנות. פרי לא הייתה מרוצה מה"אמנות המודרנית שהשתלטה."

בשנת 1922 הייתה לה תערוכת יחיד ראשונה בניו יורק, שכללה את נופיה מיפן וז'יברני. עיתון בוקר בניו יורק כינה אותה "אחת התערוכות המרגשות שהעניקה אישה בעיר זו מזה שנים."

אחרית ימיה

לילה קאבוט פרי, הורד הורוד

בשנת 1923 היא חלתה באורח אנוש עם דיפטריה בזמן שבתה אדית ספגה התמוטטות בריאותית נפשית מוחלטת ונשלחה למוסד פרטי לבריאות הנפש בוולסלי. פרי בילתה את השנתיים הבאות בהבראה בצ'ארלסטון, דרום קרוליינה. במהלך תקופה זו היא מצאה השראה חדשה לנושאי הנוף שלה וביצעה עבודות נוספות כמו "הדרך מצ'ארלסטון לסוואנה" ,"שעת אחר הצהריים המאוחרת".

בשנת 1927 הייתה לה תערוכה בגלריה גורדון דנת'ורן. היא פרסמה את "זיכרונותיו של קלוד מונה משנת 1889 עד 1909" תחילה 1927 במגזין לאמנות.

פרי ציירה סצינות חורפיות, שמשקפות השפעה האמנות מופשטת, בביתה בהנקוק, ניו המפשייר. הערפל על ההר (1931) היה הנוף האחרון שלה.

לילה קאבוט פרי נפטרה ב־28 בפברואר 1933. אפר שלה, ושל בעלה שנפטר בשנת 1928, קבורים בבית הקברות בהנקוק, ניו המפשייר.

מורשת

גלריות הירשל ואדלר הציגה רטרוספקטיבה של עבודותיה בשנת 1969 והסטודיו בבוסטון הציג את עבודותיה במרץ 1982. המיזוג שלה עם האסתטיקה המזרחית והמערבית וחזונותיה הרגישים של העולמות הנשיים והטבעיים הציעו תרומות סגנוניות משמעותיות לבתי הספר האמריקאיים והצרפתים של האימפרסיוניסטים.

הערות שוליים

  1. ^ Edwin Arlington Robinson | Lilla Cabot Perry, www.earobinson.com
  2. ^ Howard Atwood Kelly, A Cyclopedia of American Medical Biography: Comprising the Lives of Eminent Deceased Physicians and Surgeons from 1610 to 1910, W.B. Saunders Company, 1920. (באנגלית)
  3. ^ Samuel Atkins Eliot, Biographical History of Massachussetts: Biographies and Autobiographies of the Leading Men in the State, Massachusetts Biographical Society, 1911. (באנגלית)
  4. ^ M. Rennella, The Boston Cosmopolitans: International Travel and American Arts and Letters, 1865–1915, Springer, 2008-03-31, ISBN 978-0-230-61121-4. (באנגלית)
  5. ^ Our Collection | National Museum of Women in the Arts, nmwa.org
  6. ^ National Portrait Gallery | Capital Portraits, npg.si.edu
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=לילה_קאבוט_פרי&oldid=28254857"