קלוד מונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קלוד מונה
Claude Monet
לידה 14 בנובמבר 1840
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 בדצמבר 1926 (בגיל 86)
ז'יברני, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Oscar-Claude Monet עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות ז'יברני עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות אימפרסיוניזם עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע על ידי שארל גלייר עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות התרשמות, זריחה, La Corniche near Monaco, חבצלות המים, Houses of Parliament serie, Garden at Sainte-Adresse, Rouen Cathedral Series עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Camille Doncieux (28 ביוני 18705 בספטמבר 1879)
Alice Hoschedé (16 ביולי 189219 במאי 1911) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים ז'אן מונה, מישל מונה עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אוסקר קלוד מונהצרפתית: Oscar Claude Monet; ‏14 בנובמבר 18405 בדצמבר 1926) היה צייר צרפתי, ממייסדי ומובילי זרם האימפרסיוניזם באמנות.

מונה צייר בעיקר נופים כפריים ועירוניים, בנסותו לחקות את האופן שבו העין קולטת את הנגלה לפניה, בטכניקה של מעין רישום מהיר בצבע, משיחות מכחול קצרות ועתירות צבע ושימוש בצבעים משלימים. הוא ניסה לבטא את השתנות מראה האובייקט עם השתנות האור או מזג האוויר, ולכן צייר סדרות של נופים מסוימים בתנאי אור ומזג אוויר שונים. סדרות אלה כוללות את הציורים: "ערימות השחת", "תחנת הרכבת סן-לזאר", "שושני המים", ו"איכרים עובדים".

ביוגרפיה וקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אישה מטיילת עם שמשייה, 1875
הגשר, הרמוניה בירוק. אחד מ-18 ציורים של הבריכה שצייר מונה ב-1899
ערימות השחת, 1890. הציור נמכר תמורת 110.7 מיליון דולר

עוד בהיותו ילד הפגין מונה כישרון אינסטינקטיבי לרישום. מחברות בית ספרו היו גדושות בציורים ובקריקטורות, שעל אף היותן מוזרות וחצופות הן היו אהודות על הבריות והשתלמו מבחינה כספית. אדם בשם אז'ן בודן, שעסק גם הוא באמנות, דרבן את מונה להפסיק לצייר קריקטורות, ולהתחיל לפתח את כישרונו בכיוונים נרחבים יותר באמנות. ב-1859 חזר מונה לפריז, "בירת האמנות". כיוון שלא הצליח להסתגל לשגרת הפעילות הפריזאית, עבר להתגורר בשאיי, כפר הבנוי בלב יער. טיוליו ביער עוררו את דמיונו החזותי ואת תנופת היצירה שלו. מדי יום גילה מונה נושאי ציור חדשים, והנציח את תחושותיו על הבד. בשנת 1865 שכר מונה סטודיו קטן בפריז בו צייר שני ציורים שרצה להציג ב"סאלון הציירים" בפריז. ציוריו התקבלו והוצגו ב"סאלון" וזכו לאהדה רבה, שבעקבותיה החל מונה לצייר את ציוריו הראשונים בסדרת נופי פריז. בוויל דאוורה ניסה מונה משהו חדש, הוא צייר ב-1867 צילום שלם תחת כיפת השמים, אך לא השלימו בשטח, ובשל כך דחה חבר השופטים ב"סאלון" את הציור.

מונה נתקל בקשיים כספיים וחיפש מקלט בנורמנדי, בסאנט אדרס וגם באונפלר, שם הוא עבד בקדחתנות, אך מצבו הכספי המשיך להיות קשה ואף החמיר. בתקופה שבין 18691870 המשיכו ציוריו ב"סאלון" להידחות. זו הייתה מכה קשה ביותר עבורו, אך עידודיו של אז'ן בודן, ואמונו המוחלט ביכולותיו של מונה, דרבנו אותו לשוב לעבודה. בשנת 1870 פרצה מלחמת פרוסיה צרפת ומונה החליט לנסוע ללונדון עם אשתו ובנו, שם הוא חי חיי פליט. תחת כיפת השמים הערפיליים של אנגליה, צייר מונה את גשרי הנהר תמזה וכנסיות גותיות. הוא ביקר במוזיאונים ופגש סוחר אמנות בשם פול דוראן-רואל, שרצה כי מונה יצייר בעבורו.

שנה מאוחר יותר, ב-1871, הגיע מונה להולנד. ארץ זו שבתה את לבו, והעשירה אותו בכסף ובחוויות. באמסטרדם הגיע מגע מכחולו של מונה לכרומטיות מופלאה. הוא השתמש בחלוקת הגוון, באמצעות נגיעות מכחול קטנות של צבעים טהורים סמוכים אלה לאלה, עד שהוא הרכיב מחדש את האור בוויבראציה.

לאחר המלחמה שב לצרפת כשבידיו רישומים ואטיודים רבים. מונה התיישב עם משפחתו בארז'נטיי, מקום שהציע לעיניו הנוקבות של האמן נוף מתאים. מונה נשבה בקסמם של הנהר, הטיילת, הגנים הפורחים והגשרים המחברים את גדות הסן. ציוריו המפורסמים ביותר של מונה מתארים את סביבות ארז'נטיי.

מבחינה כספית, נתמך מונה במשך שנים על ידי גוסטב קייבוט, שבעצמו היה צייר מוכשר.

ב"תערוכת האימפרסיוניסטים", כפי שכונתה על ידי אחד המבקרים (מקור שמה בציורו של מונה), הציג מונה את הציור "התרשמות (אימפרסיה), זריחה" וזכה להצלחה רבה. אך למרות הצלחה זו, משאביו הכספיים כמעט נגמרו והוא עזב את ארז'נטיי ועקר לפריז ולאחר מכן לבתיי ולבסוף ב-1883 התיישב בכפר ז'יברני שבנורמנדי. בכל מקום אליו עבר להתגורר, הקים מונה גנים וצייר אותם. אך אהבתו הרבה לגנים קיבלה את מלוא ביטויה בז'יברני, שבה התגורר עד סוף ימיו. שם היה לו זמן, רגיעה נפשית, ובסופו של דבר גם כסף, והוא פיתח את גניו מאוד. הוא גידל מקבצים צפופים מאוד של פרחים בהירים בשלל גוונים.

אגם הנימפאות בגנו של מונה
בריכת חבצלות מים, 1919 במוזיאון תל אביב לאמנות

הבית והגן בז'יברני (Giverny)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מונה, ציורים מג'יברני - מטבע למופשט

בשנת 1883 שכר מונה ומאוחר יותר רכש חלקת אדמה ביצתית בשטח של 8 דונמים בז'יברני. הוא עבר לשם עם משפחתו ואת האסם שהיה בחלקה הסב מונה לסטודיו בו צייר. מונה טיפח את החלקה והפך אותה לגינת מים מזרחית בסגנון הגנים היפניים, לדבריו על מנת "לשמח את העין וכדי שיהיו מוטיבים לציור". מונה שתל על גדות האגם עצי אלמון, עצי ערבה, אירוסים וקני במבוק. את פני המים כיסה בצמחי נימפיאות אקזוטיות. האגם הפך למוקד חייו ובמשך יותר מעשרים וחמש שנה צייר שם כמה מהציורים המפורסמים ביותר שלו. המים כמוטיב משכו את מונה בחבלי קסם. השתקפויותיהם המשתנות ללא הרף, יצרו בו את הרשמים החמקניים ביותר של הטבע, אותם רצה לצוד בציוריו. בכך שיצר את אגם הנימפיאות שלו, היה ביכולתו לשלוט במוטיב המרכזי של ציוריו, ולסדר את השתילים סביב חופי האגם ועל פניו.

ברבים מנופי המים שלו סילק מונה גם את קו החוף וגם את קו האופק, וכך יצר תמונה הפוכה. לכאורה בבואות של עלי נימפיאות ושל עננים נשקפים על פני האגם הזרועים נימפיאות. ענן חולף, משב רוח או שינוי באור ש"עין לא מאומנת לא תבחין בו", גרמו למונה ליצור את ציורי אגם הנימפיאות שלו במגוון צורות שונות. מצד אחד ציורים חיוורים ועדינים, ובניגוד להם ציורי נימפיאות המעוררים תחושה של אנרגיה תוקפנית. מונה חידש בשיטתיות את התעמקותו בקומפוזיציה, שיטה שאותה כינה "שיטת הסדרות", שהפכה לצורת עבודתו.

לעומת גודש העצים בגן הפרחים של מונה, שסודר בקווים אירופיים אופייניים, היה גן המים שלו קר ושליו, ערוך כולו בהשראה היפנית. בתוך שטח קטן יחסית יצר מונה אשליה של מרחב בעל עיקולים פתלתלים, מעברים צרים ומראות ציוריים הנשקפים בעדם. באותה שנה, 1892, נבנה בז'יברני גשר עץ יפני להולכי רגל. חלפו מספר שנים עד שהשתילים סביב הגשר צמחו, ובשנת 1898 החל מונה להתרכז בציור הגשר.

שנותיו האחרונות ומותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1912 אובחן מונה כסובל מקטקרט בשתי עיניו. הוא חשש לעבור ניתוח להסרת הקטרקט בשל הסיכון לעיוורון מוחלט, אך בינואר וביולי 1923 הוא עבר ניתוחים בשתי עיניו, זכה מחדש בחלק מראייתו וחזר לצייר בנובמבר של אותה השנה.

ב-1915 בנה סטודיו נוסף, באורך 24 מטרים, ברוחב 12 מטרים ובגובה 15 מטרים, על מנת שיוכל לעבוד על הציורים המונומנטליים מסדרת הנימפאות שהיו ברוחב ארבעה מטרים.

את הפרויקט הציע למונה ז'ורז' קלמנסו, והוא העסיק אותו עד למותו.

בשנת 1909 הוצגו ציוריו בגלריה של הסוחר פול דיראן רואל וההצלחה הייתה מיידית. מונה חדל להיות צייר שאיש אינו מעוניין ביצירותיו והפך לשם דבר בפי הבריות.

ב-5 בדצמבר 1926 נפטר קלוד מונה מסרטן ריאות, בן 86 במותו, ונקבר בבית הקברות של הכנסייה בז'יברני. בשנת 1927 נפתח אולם ציורי הקיר של הנימפיאות במוזיאון האורנז'רי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מארק אלדר, בז'יברני, עם קלוד מונה, בנימינה: נהר ספרים, 2013
  • קריסטוף היינריך, קלוד מונה - 1840–1926, הוצאת ספרי טאשן
  • Andre Dombrowski, Monet's Minutes: Impressionism and the Industrialization of Time, Yale University Press, November 28, 2023, מסת"ב 978-0300270662
ספרות ילדים ונוער[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]