RNS – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־22:29, 18 באוגוסט 2020

מערכת הRNS

מערכת הRNS הינה מערכת גירוי עצבי שמטרתה למנוע התקפים אפילפטיים מוקדיים (ממקור אחד). המערכת מנטרת ברציפות את הפעילות החשמלית במוח וכאשר היא מזהה תבנית של פעילות חריגה העלולה להוביל להתפתחות של התקף אפילפטי, נשלחים זרמים חשמליים קצרים למוקד הבעייתי במוח, מגרים את האזור, ומונעים את התפתחות הפרכוסים.

היסטוריה

מערכת הRNS הומצאה ע"י החברה Nuero pace שהוקמה בדצמבר 1997. החברה נוסדה ע"י 4 שותפים, ביניהם שני פיזיקאים - ד"ר רוברט פישל וד"ר דייוויד פישל ונוירולוג - ד"ר אדריאן אפטון, שלושתם המציאו את מערכת הRNS. שותף נוסף הינו פרנק פישר – יושב ראש חבר המנהלים. טיפול באפילפסיה באמצעות RNS אושר ע"י הFDA בארה"ב בשנת 2013 בשנת 2017 צויין הטיפול בחולה ה1000 ע"י מערכת הRNS.^[1]

מה הוביל להמצאת RNS

מערכת ה RNS משמשת לטיפול באפילפסיה מוקדית. לרוב, הטיפולים המקובלים הינם ניתוחיים - להסרת אזור הפרכוס במוח או תרופתיים. יחד עם זאת, בערך כשליש מחולי האפילפסיה סובלים מפרכוסים שאינם מגיבים לתרופות. כמו כן, גם טיפולים ניתוחיים עלולים להיות בעייתיים ולא להתאים עבור חלק מהמטופלים. למשל, במקרים בהם מוקד הפרכוס נמצא באזור קריטי, שהסרתו תפגע בתפקוד המטופל, או באזור שלא ניתן לניתוח וייתכן גם חוסר רצון מצד המטופל לעבור ניתוח פולשני. בעקבות זאת, הגיעו לפתרון בעזרת המצאת מערכת הRNS אשר אושרה ע"י הFDA בשנת 2013 ומשמשת כיום לטיפול באפילפסיה מוקדית לא מבוקרת.^[2]

אופן הפעולה של המכשיר

מערכת הRNS היא מערכת הגירוי המוחי הראשונה שפועלת בלולאה סגורה (מתאימה את עצמה בזמן אמת לפי המשוב שמתקבל) שמטרתה לטפל בפרכוסים מוקדיים, המערכת מבוקרת באמצעות מנגנון של לולאה סגורה, כלומר השינוי לאחר הפלט נקלט במערכת ומהווה משוב עבורה. ישנם מוליכים שמחוברים לאלקטרודות הנמצאות באזור מוקד הפרכוס במוח, כאשר המערכת מזהה פעילות מוחית חשמלית אבנורמלית שחוצה סף מסוים, המכשיר שולח גירוי חשמלי שמדכא את הפעילות האבנורמלית, לפני הופעת סימפטומים של פרכוס.

מטפלים יכולים לתכנת את הפרמטרים של הזיהוי והגירוי שנשלח מהמכשיר ולהתאימם באופן אינדיבידואלי למטופל, דבר הנעשה באופן לא פולשני.

כמו כן, המכשיר מספק למטפלים מידע על הפעילות המוחית, מצב הסוללה והיסטוריה של הגירויים שנקלטו ונשלחו למטרות מעקב – יכולת האחסון של המכשיר הינה עד 12 דקות תיעוד של פעילות חשמלית, אותו ניתן להעביר אל מכשיר המוניטור הביתי וכך לפנות מקום לתיעוד ECoG נוסף. בהמשך, התיעוד יועבר באופן אינטרנטי אל מאגר מידע מאובטח בשם Patient Data Management System) PDMS).^[3]

עקרון פיזקלי לפעילות המכשיר: קליטת ופליטת אותות חשמליים, לולאה סגורה.

מערכת הRNS קולטת פעילות מוחית על בסיס טכנולוגיית ECoG. האות החשמלי שנוצר באזור גורם הפרכוס אליו הוחדרה האלקטרודה, נקלט על ידה ומנוטר. במידה והגירוי החשמלי חורג מטווח הערכים הנורמאליים (כמו אמפליטודה ותדירות) מערכת הRNS תקלוט זאת ותשלח גירוי חשמלי במידת הצורך.

מנגנון הפעולה אשר מקשר בין הגירוי החשמלי המוחי לבין התקפים אפילפטיים, אינו ברור עד תום. יחד עם זאת, ישנה השערה רווחת כי גירוי חשמלי ממקור חיצוני (כגון הגירוי שנשלח באמצעות מערכת RNS) של נוירונים במוח מוביל לדה-פולירזציה ע"י פתיחה של תעלות יונים Voltage-gated Ion Channels . הדיכוי הסינפטי מתרחש כאשר הגירוי החשמלי מוביל למיצוי כמות הנוירוטרנסמיטורים באזור הסינפסה בקצה האקסון, התהליך מוביל לדיכוי הגירוי החשמלי הפתולוגי שגורם לפירכוס.

כפי שצוין לעיל יש באפשרות המטפלים לתכנת את מערכת ה RNS בהתאמה לכל מטופל, זאת על ידי שליטה בערכים כגון: תדירות (1–333 Hz), עוצמת הזרם (0.5–12 mA), רוחב הפס (40–1000 μs), משך פרץ הגירוי (10–5000 ms) ומסלול מעבר הגירוי החשמלי.

ברגע שמתבצע זיהוי פעילות מוחית חריגה וגירוי הפעילות, הנוירוסטימולטור יכול לספק 4 גירויים נוספים במידה שהפעילות החריגה לא נפתרה. כל גירוי מורכב מ2 פולסים שמתוכנתים באופן אינדיבידואלי, מה שמאפשר את היכולת לשלוח כמה סוגי גירויים שונים למניעת פעילות מוחית פוטנציאלית חריגה אחת.^[4]^[5]

תיאור ההליך הרפואי

השתלת המכשיר, הינה הליך פולשני הכרוך בניתוח.

טרם הניתוח נהוג לבצע בדיקות הדמיה כגון MRI EEG CT . על מנת לאתר את מוקד הפרכוסים המדויק, המנתח יתכנן מראש את מסלול ההחדרה של האלקטרודות לאזור הספציפי. כאשר משתמשים במכשיר של NEUROPACE יוחדרו שתי אלקטרודות, לעיתים יוחלט על החדרה של אלקטרודות נוספות שיהיו לא פעילות, כך שבמידה ואחת האלקטרודות לא תעבוד או לא תמוקם באזור הONSET (אזור הפרכוס המקומי), ניתן יהיה להחליף אותה בניתוח תת עורי, פחות פולשני. את הסוללה גם כן ניתן יהיה להחליף בניתוח זה ואורך חייה בממוצע עומד על 8.4 שנים.^[6]

מי מועמד לטיפול RNS^[7]

· מטופלים שסובלים מפרכוסים מוקדיים

· הפרכוס נובע ממקור אחד או שניים במוח

· הפרכוסים מגיעים לעתים קרובות ולא ניתן למזער אותם ע"י שימוש בתרופות, לאחר ניסיון של שני סוגי תרופות או יותר

תופעות לוואי לטיפול^[8]

היות והטיפול כרוך בניתוח פולשני להתקנת המערכת קיימים הסיכונים הנלווים לניתוח:

· סיכון קטן לזיהום

· סיכון לדימום באזור הניתוח

· כאב

· מוגבלות נוירולוגית

קישורים חיצוניים

*[https://www.neuropace.com/1000-patients-treated-with-rns-system-for-medically-refractory-epilepsy/] אתר חברת Neuropace היסטוריה של מערכת ה RNS

*[https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0920121118305758] אתר ScienceDirect

*[https://www.ucsfhealth.org/treatments/responsive-neurostimulation] אתר UCSF Health

*[https://www.mhealth.org/blog/2017/october-2017/four-things-you-should-know-about-responsive-neurostimulation-for-epilepsy] כתבה באתר M Health על RNS משנת 2017

*[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4598207/] אתר ncbi כתבה קריטית על מערכת RNS

הערות שוליים

^ NP-9823479, NeuroPace Announces 1000th Patient Treated with RNS System, NeuroPace, Inc, ‏2017-02-28 (באנגלית אמריקאית)
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים {{{מחבר}}}, Brain-responsive neurostimulation for epilepsy (RNS® System), Epilepsy Research 153, 2019-07-01, עמ' 68–70 doi: 10.1016/j.eplepsyres.2019.02.003
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים {{{מחבר}}}, Brain-responsive neurostimulation for epilepsy (RNS® System), Epilepsy Research 153, 2019-07-01, עמ' 68–70 doi: 10.1016/j.eplepsyres.2019.02.003
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים {{{מחבר}}}, Brain-responsive neurostimulation for epilepsy (RNS® System), Epilepsy Research 153, 2019-07-01, עמ' 68–70 doi: 10.1016/j.eplepsyres.2019.02.003
^ George P Thomas, Barbara C Jobst, Critical review of the responsive neurostimulator system for epilepsy, Medical Devices (Auckland, N.Z.) 8, 2015-10-01, עמ' 405–411 doi: 10.2147/MDER.S62853
^ Responsive Neurostimulation, ucsfhealth.org (באנגלית)
^ Responsive Neurostimulation, ucsfhealth.org (באנגלית)
^ Four things you should know about responsive neurostimulation for epilepsy | MHealth.org, www.mhealth.org

[1] NP-9823479, NeuroPace Announces 1000th Patient Treated with RNS System, NeuroPace, Inc, ‏2017-02-28 (באנגלית אמריקאית)

[2] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים {{{מחבר}}}, Brain-responsive neurostimulation for epilepsy (RNS® System), Epilepsy Research 153, 2019-07-01, עמ' 68–70 doi: 10.1016/j.eplepsyres.2019.02.003

[3] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים {{{מחבר}}}, Brain-responsive neurostimulation for epilepsy (RNS® System), Epilepsy Research 153, 2019-07-01, עמ' 68–70 doi: 10.1016/j.eplepsyres.2019.02.003

[4] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים {{{מחבר}}}, Brain-responsive neurostimulation for epilepsy (RNS® System), Epilepsy Research 153, 2019-07-01, עמ' 68–70 doi: 10.1016/j.eplepsyres.2019.02.003

[5] George P Thomas, Barbara C Jobst, Critical review of the responsive neurostimulator system for epilepsy, Medical Devices (Auckland, N.Z.) 8, 2015-10-01, עמ' 405–411 doi: 10.2147/MDER.S62853

[6] Responsive Neurostimulation, ucsfhealth.org (באנגלית)

[7] Responsive Neurostimulation, ucsfhealth.org (באנגלית)

[8] Four things you should know about responsive neurostimulation for epilepsy | MHealth.org, www.mhealth.org

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 ==היסטוריה==
 מערכת הRNS הומצאה ע"י החברה Nuero pace שהוקמה בדצמבר 1997. החברה נוסדה ע"י 4 שותפים, ביניהם שני פיזיקאים - ד"ר רוברט פישל וד"ר דייוויד פישל ונוירולוג - ד"ר אדריאן אפטון, שלושתם המציאו את מערכת הRNS. שותף נוסף הינו פרנק פישר – יושב ראש חבר המנהלים.
-טיפול באפילפסיה באמצעות RNS אושר ע"י הFDA בארה"ב בשנת 2013
+טיפול באפילפסיה באמצעות RNS אושר ע"י [[מנהל המזון והתרופות האמריקאי|הFDA]] [[ארצות הברית|בארה"ב]] בשנת 2013
+בשנת 2017 צויין הטיפול בחולה ה1000 ע"י מערכת הRNS.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.neuropace.com/1000-patients-treated-with-rns-system-for-medically-refractory-epilepsy/|הכותב=NP-9823479|כותרת=NeuroPace Announces 1000th Patient Treated with RNS System|אתר=NeuroPace, Inc|תאריך=2017-02-28|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2020-08-18}}</ref>
-בשנת 2017 צויין הטיפול בחולה ה1000 ע"י מערכת הRNS.
-https://www.neuropace.com/1000-patients-treated-with-rns-system-for-medically-refractory-epilepsy/
-{{הערה|1=[https://www.neuropace.com/1000-patients-treated-with-rns-system-for-medically-refractory-epilepsy/<nowiki>]</nowiki>
-}}
 ==מה הוביל להמצאת RNS==
-מערכת ה RNS משמשת לטיפול באפילפסיה מוקדית. לרוב, הטיפולים המקובלים הינם ניתוחיים - להסרת אזור הפרכוס במוח או תרופתיים. יחד עם זאת, בערך כשליש מחולי האפילפסיה סובלים מפרכוסים שאינם מגיבים לתרופות. כמו כן, גם טיפולים ניתוחיים עלולים להיות בעייתיים ולא להתאים עבור חלק מהמטופלים. למשל, במקרים בהם מוקד הפרכוס נמצא באזור קריטי, שהסרתו תפגע בתפקוד המטופל, או באזור שלא ניתן לניתוח וייתכן גם חוסר רצון מצד המטופל לעבור ניתוח פולשני. בעקבות זאת, הגיעו לפתרון בעזרת המצאת מערכת הRNS אשר אושרה ע"י הFDA בשנת 2013 ומשמשת כיום לטיפול באפילפסיה מוקדית לא מבוקרת.
+מערכת ה RNS משמשת לטיפול באפילפסיה מוקדית. לרוב, הטיפולים המקובלים הינם ניתוחיים - להסרת אזור הפרכוס במוח או תרופתיים. יחד עם זאת, בערך כשליש מחולי האפילפסיה סובלים מפרכוסים שאינם מגיבים לתרופות. כמו כן, גם טיפולים ניתוחיים עלולים להיות בעייתיים ולא להתאים עבור חלק מהמטופלים. למשל, במקרים בהם מוקד הפרכוס נמצא באזור קריטי, שהסרתו תפגע בתפקוד המטופל, או באזור שלא ניתן לניתוח וייתכן גם חוסר רצון מצד המטופל לעבור ניתוח פולשני. בעקבות זאת, הגיעו לפתרון בעזרת המצאת מערכת הRNS אשר אושרה ע"י הFDA בשנת 2013 ומשמשת כיום לטיפול באפילפסיה מוקדית לא מבוקרת.<ref>{{צ-מאמר|שם=Brain-responsive neurostimulation for epilepsy (RNS® System)|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0920121118305758|כתב עת=Epilepsy Research|שנת הוצאה=2019-07-01|עמ=68–70|כרך=153|doi=10.1016/j.eplepsyres.2019.02.003}}</ref>
-https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0920121118305758
 ==אופן הפעולה של המכשיר==
@@ שורה 22: / שורה 15: @@
 מטפלים יכולים לתכנת את הפרמטרים של הזיהוי והגירוי שנשלח מהמכשיר ולהתאימם באופן אינדיבידואלי למטופל, דבר הנעשה באופן לא פולשני.
-כמו כן, המכשיר מספק למטפלים מידע על הפעילות המוחית, מצב הסוללה והיסטוריה של הגירויים שנקלטו ונשלחו למטרות מעקב – יכולת האחסון של המכשיר הינה עד 12 דקות תיעוד של פעילות חשמלית, אותו ניתן להעביר אל מכשיר המוניטור הביתי וכך לפנות מקום לתיעוד [[:en:Electrocorticography|ECoG]] נוסף. בהמשך, התיעוד יועבר באופן אינטרנטי אל מאגר מידע מאובטח בשם Patient Data Management System) PDMS).
+כמו כן, המכשיר מספק למטפלים מידע על הפעילות המוחית, מצב הסוללה והיסטוריה של הגירויים שנקלטו ונשלחו למטרות מעקב – יכולת האחסון של המכשיר הינה עד 12 דקות תיעוד של פעילות חשמלית, אותו ניתן להעביר אל מכשיר המוניטור הביתי וכך לפנות מקום לתיעוד [[:en:Electrocorticography|ECoG]] נוסף. בהמשך, התיעוד יועבר באופן אינטרנטי אל מאגר מידע מאובטח בשם Patient Data Management System) PDMS).<ref>{{צ-מאמר|שם=Brain-responsive neurostimulation for epilepsy (RNS® System)|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0920121118305758|כתב עת=Epilepsy Research|שנת הוצאה=2019-07-01|עמ=68–70|כרך=153|doi=10.1016/j.eplepsyres.2019.02.003}}</ref>
-https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0920121118305758
 ==עקרון פיזקלי לפעילות המכשיר: קליטת ופליטת אותות חשמליים, [[תורת הבקרה#%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%99 %D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA %D7%94%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%94|לולאה סגורה]].==
@@ שורה 34: / שורה 25: @@
 כפי שצוין לעיל יש באפשרות המטפלים לתכנת את מערכת ה RNS בהתאמה לכל מטופל, זאת על ידי שליטה בערכים כגון: [[תדירות]] (1–333 Hz), [[זרם חשמלי|עוצמת הזרם]] (0.5–12 mA), רוחב הפס (40–1000 μs), משך פרץ הגירוי (10–5000 ms) ומסלול מעבר הגירוי החשמלי.
-ברגע שמתבצע זיהוי פעילות מוחית חריגה וגירוי הפעילות, הנוירוסטימולטור יכול לספק 4 גירויים נוספים במידה שהפעילות החריגה לא נפתרה. כל גירוי מורכב מ2 פולסים שמתוכנתים באופן אינדיבידואלי, מה שמאפשר את היכולת לשלוח כמה סוגי גירויים שונים למניעת פעילות מוחית פוטנציאלית חריגה אחת.
+ברגע שמתבצע זיהוי פעילות מוחית חריגה וגירוי הפעילות, הנוירוסטימולטור יכול לספק 4 גירויים נוספים במידה שהפעילות החריגה לא נפתרה. כל גירוי מורכב מ2 פולסים שמתוכנתים באופן אינדיבידואלי, מה שמאפשר את היכולת לשלוח כמה סוגי גירויים שונים למניעת פעילות מוחית פוטנציאלית חריגה אחת.<ref>{{צ-מאמר|שם=Brain-responsive neurostimulation for epilepsy (RNS® System)|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0920121118305758|כתב עת=Epilepsy Research|שנת הוצאה=2019-07-01|עמ=68–70|כרך=153|doi=10.1016/j.eplepsyres.2019.02.003}}</ref><ref>{{צ-מאמר|שם=Critical review of the responsive neurostimulator system for epilepsy|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4598207/|כתב עת=Medical Devices (Auckland, N.Z.)|שנת הוצאה=2015-10-01|עמ=405–411|כרך=8|doi=10.2147/MDER.S62853|מחבר=George P Thomas, Barbara C Jobst}}</ref>
-https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0920121118305758
-https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4598207/
 ==תיאור ההליך הרפואי==
@@ שורה 44: / שורה 31: @@
 השתלת המכשיר, הינה הליך פולשני הכרוך בניתוח.
-טרם הניתוח נהוג לבצע בדיקות הדמיה כגון [[דימות תהודה מגנטית|MRI]] [[אלקטרואנצפלוגרם|EEG]] [[טומוגרפיה ממוחשבת|CT]] . על מנת לאתר את מוקד הפרכוסים המדויק, המנתח יתכנן מראש את מסלול ההחדרה של האלקטרודות לאזור הספציפי. כאשר משתמשים במכשיר של NEUROPACE יוחדרו שתי אלקטרודות, לעיתים יוחלט על החדרה של אלקטרודות נוספות שיהיו לא פעילות, כך שבמידה ואחת האלקטרודות לא תעבוד או לא תמוקם באזור הONSET (אזור הפרכוס המקומי), ניתן יהיה להחליף אותה בניתוח תת עורי, פחות פולשני. את הסוללה גם כן ניתן יהיה להחליף בניתוח זה ואורך חייה בממוצע עומד על 8.4 שנים.
+טרם הניתוח נהוג לבצע בדיקות הדמיה כגון [[דימות תהודה מגנטית|MRI]] [[אלקטרואנצפלוגרם|EEG]] [[טומוגרפיה ממוחשבת|CT]] . על מנת לאתר את מוקד הפרכוסים המדויק, המנתח יתכנן מראש את מסלול ההחדרה של האלקטרודות לאזור הספציפי. כאשר משתמשים במכשיר של NEUROPACE יוחדרו שתי אלקטרודות, לעיתים יוחלט על החדרה של אלקטרודות נוספות שיהיו לא פעילות, כך שבמידה ואחת האלקטרודות לא תעבוד או לא תמוקם באזור הONSET (אזור הפרכוס המקומי), ניתן יהיה להחליף אותה בניתוח תת עורי, פחות פולשני. את הסוללה גם כן ניתן יהיה להחליף בניתוח זה ואורך חייה בממוצע עומד על 8.4 שנים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ucsfhealth.org/treatments/responsive-neurostimulation|כותרת=Responsive Neurostimulation|אתר=ucsfhealth.org|שפה=en|תאריך_וידוא=2020-08-18}}</ref>
-https://www.ucsfhealth.org/treatments/responsive-neurostimulation
+==מי מועמד לטיפול RNS<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ucsfhealth.org/treatments/responsive-neurostimulation|כותרת=Responsive Neurostimulation|אתר=ucsfhealth.org|שפה=en|תאריך_וידוא=2020-08-18}}</ref>==
-==מי מועמד לטיפול RNS==
 ·       מטופלים שסובלים מפרכוסים מוקדיים
@@ שורה 56: / שורה 41: @@
 ·       הפרכוסים מגיעים לעתים קרובות ולא ניתן למזער אותם ע"י שימוש בתרופות, לאחר ניסיון של שני סוגי תרופות או יותר
+==[[תופעת לוואי (תרופה)|תופעות לוואי]] לטיפול<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mhealth.org/blog/2017/october-2017/four-things-you-should-know-about-responsive-neurostimulation-for-epilepsy|כותרת=Four things you should know about responsive neurostimulation for epilepsy {{!}} MHealth.org|אתר=www.mhealth.org|תאריך_וידוא=2020-08-18}}</ref>==
-https://www.ucsfhealth.org/treatments/responsive-neurostimulation
-==[[תופעת לוואי (תרופה)|תופעות לוואי]] לטיפול==
 היות והטיפול כרוך בניתוח פולשני להתקנת המערכת קיימים הסיכונים הנלווים לניתוח:
@@ שורה 69: / שורה 52: @@
 ·       מוגבלות נוירולוגית
-https://www.mhealth.org/blog/2017/october-2017/four-things-you-should-know-about-responsive-neurostimulation-for-epilepsy
-<references />
 == קישורים חיצוניים ==
@@ שורה 85: / שורה 65: @@
 == הערות שוליים ==
+<references />