לחץ חברתי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־16:36, 27 באפריל 2023

לחץ חברתי הוא שינוי בהתנהגות של הפרט כתוצאה מהקונפליקט בין רצונו לנהוג ככל העולה על רוחו לבין הצורך בהשתייכות והדחף להתאים את עצמו לחברה שסביבו.

זהו מצב בו מופעלת השפעה חברתית על אדם מצד האנשים הסובבים אותו. כתוצאה מכך, האדם עשוי "להיכנע" ולבצע פעולות מסוימות, על אף שאינן תואמות את הרגליו, העדפותיו או מצפונו.

השלכות

לחץ חברתי נועד ליצור שינוי בהתנהגות האדם שכלפיו הוא מופעל. ללחץ חברתי יכולות להיות השלכות שליליות או חיוביות בהתאם למטרות והערכים שלמענם נוצר השינוי.

דוגמה להשפעה חיובית היא מצב בו אדם שואף להצטיין בלימודיו עקב לחץ הסובבים אותו להצלחה אקדמית ורכישת השכלה.

עם זאת, על פי רוב נעשה שימוש במונח לחץ חברתי בהקשרים שליליים. לדוגמה, רבים רואים בלחץ חברתי אחת הסיבות המרכזיות לעישון; לפי גישה זו, אדם "נגרר" לעישון עקב רצון להשתלב בחברה בה זו הנורמה, למרות שבתנאים אחרים לא היה מעשן. לחץ חברתי יכול להיווצר לא רק במפגשים פיזיים, אלא גם במרחבי האינטרנט והרשתות החברתיות. בעזרת מחקר מטה-אנליזה אשר סקר ובדק את התנהגותם ויחסם של מתבגרים כלפי עישון, עולה כי עמיתים אחרים מסוגלים להשפיע על הבחירות האישיות של הפרט.^[1]

השלכות קבוצתיות

לחץ חברתי יכול להיות מופעל גם במסגרת קבוצתית.

במסגרת קבוצת תמיכה נעשה פעמים רבות שימוש בלחץ חברתי כדי להשפיע על אנשים לנהוג בדרך חיובית, לדוגמה: להפעיל קבוצות שמטרתן להפסיק לעשן או להיגמל ממשקאות חריפים. הנחת היסוד בבסיס ארגון קבוצות כאלו היא כי קל יותר להשפיע על אדם הנמצא בתוך קבוצה, מאשר לפנות אליו ביחידות, כפי שנמצא במחקרים חברתיים רבים. אנשים מצטרפים לקבוצות כאלו מרצונם החופשי. קבוצת התמיכה יכולה להוות גם מקום בעל השפעה חברתית אשר מספק סביבה בטוחה ותומכת, המאפשרת לאנשים המשתתפים בה לחוות תחושה אוניברסלית, שהם אינם לבד בהתמודדות מול קשיים ובעיות.^[2]

במסגרת קבוצתית, לחצים קבוצתיים יכולים ליצור אצל החברים אי נוחות ולצמצם את היצירתיות והמחשבות שלהם. בעקבות הלחץ החברתי הקבוצתי שמופעל, הפרט עלול לנהוג בדפוסים שאינם אופייניים לו. לדוגמא, ילד יכול לפגוע ולדחות ילד אחר רק על מנת להתקבל לקבוצה חברתית שבה חפץ להיות חלק, מבלי להיות מודע להשפעות ההרסניות שיכולות לקרות, וכל זה בשל השפעה חברתית.^[3]

גם לחברה או קהילה אליהן אדם נולד, ישנה השפעה מכרעת בנוגע ללחץ חברתי ולבחירת התנהגויות ומעשיו של האינדיבידואל. לרוב, בגין מנהגים, נורמות וערכים דומיננטיים המושתתים בחברה, ישנה נטייה ליצור לחץ חברתי, בכדי לגרום לאדם לבצע בחירות אשר נובעות מתוך הרקע והתפיסה החברתית שאליהן נולד ושמקיפות אותו בכל רגע נתון. למשל, במוסד הנישואין עולה השאלה האם אנשים מתחתנים בשל ההרגל והנורמה החברתית שקיימת או מתוך רצון ואהבה?^[4]

פרפקציוניזם ולחץ קבוצתי

בשנת 2017 פורסם מאמר אשר דן בהתפתחות תופעת הפרפקציוניזם המושפעת בעקבות לחץ חברתי. מחקר האורך נערך לאורך 27 שנים ובחן האם בשל שינויים תרבותיים וחברתיים שהתפתחו עם הזמן, ישנו גם עלייה בפרפקציוניזם. ניתן לראות כי בין השנים 1989-2016 דיווחים על פרפקציוניזם עלו ב32%. ממצא זה נחשב כפורץ דרך בהבנה כי הדורות הצעירים חווים דרישות גבוהות יותר מהחברה, מאשר הדורות המבוגרים יותר. אחת הסיבות שהחוקרים סוברים כי הפרפקציוניזם נמצא בעליה כה חדה הינה כי הלחץ החברתי הלך וגבר עם השנים. קיים לחץ להיות מוצלחים יותר, בין אם זה בדרישות הנשמעות מהסביבה הקרובה הכוללת משפחה וחברים, ובין אם זה מהאישים הפופולריים המוצגים היום ברשתות החברתיות.^[5]

ראו גם

קישורים חיצוניים

שיזף רפאלי, איך לחץ חברתי משפר את החיים?, באתר כלכליסט, 2 ביוני 2011
קרן יטיב, ‏גיל ההתבגרות: איך עוזרים לילד להתמודד עם לחץ חברתי?, באתר ‏מאקו‏, 1 ביולי 2012
פעילויות חינוכיות בנושא לחץ חברתי, באתר "בין הצלצולים" של המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הילה שוברון, לחץ חברתי איך ומתי זה מתחיל?, באתר "על הספה"
רותי פרגר-מאור, איך להתמודד עם סיטואציות של לחץ חברתי בגילאים שונים?, מכון דרור
נירית צוק, "אני שותה כמה שלוקים כדי שיניחו לי": מתבגרים ולחץ חברתי, באתר Ynet

ערך זה הוא קצרמר בנושא סוציולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

^ Dong-Chul Seo, Yan Huang, Systematic Review of Social Network Analysis in Adolescent Cigarette Smoking Behavior*, Journal of School Health 82, 2012-01, עמ' 21–27 doi: 10.1111/j.1746-1561.2011.00663.x
^ איילת ברג-ורמן, מיכל לרון, טל ספלטר, שירלי רזניצקי, ג'ני ברודסקי, Ayelet Berg-Warman, Michal Laron, Tal Spalter, Shirli Resnizky, Jenny Brodsky, The Benefits of Support Groups for Family Caregivers / תרומתן של קבוצות תמיכה לבני משפחה מטפלים, Gerontology & Geriatrics / גרונטולוגיה וגריאטריה מב, 2015, עמ' 55–71
^ אביטל רעם, לחץ חברתי והשפעה חברתית אצל בני נוער, באתר איך גדלת, ‏2021-01-05
^ רינה שחר, מיה אלמקייס, R. Shachar, M. Elmakies, "It'll pass by the time you marry": A young person's position on marriage / "עד החתונה זה יעבור" עמדות של צעירים בשאלה "למה לא להתחתן"?, Social Issues in Israel / סוגיות חברתיות בישראל, 2016, עמ' 141–168
^ Thomas Curran, Andrew P. Hill, Perfectionism is increasing over time: A meta-analysis of birth cohort differences from 1989 to 2016., Psychological Bulletin 145, 2019-04, עמ' 410–429 doi: 10.1037/bul0000138

[1] Dong-Chul Seo, Yan Huang, Systematic Review of Social Network Analysis in Adolescent Cigarette Smoking Behavior*, Journal of School Health 82, 2012-01, עמ' 21–27 doi: 10.1111/j.1746-1561.2011.00663.x

[2] איילת ברג-ורמן, מיכל לרון, טל ספלטר, שירלי רזניצקי, ג'ני ברודסקי, Ayelet Berg-Warman, Michal Laron, Tal Spalter, Shirli Resnizky, Jenny Brodsky, The Benefits of Support Groups for Family Caregivers / תרומתן של קבוצות תמיכה לבני משפחה מטפלים, Gerontology & Geriatrics / גרונטולוגיה וגריאטריה מב, 2015, עמ' 55–71

[3] אביטל רעם, לחץ חברתי והשפעה חברתית אצל בני נוער, באתר איך גדלת, ‏2021-01-05

[4] רינה שחר, מיה אלמקייס, R. Shachar, M. Elmakies, "It'll pass by the time you marry": A young person's position on marriage / "עד החתונה זה יעבור" עמדות של צעירים בשאלה "למה לא להתחתן"?, Social Issues in Israel / סוגיות חברתיות בישראל, 2016, עמ' 141–168

[5] Thomas Curran, Andrew P. Hill, Perfectionism is increasing over time: A meta-analysis of birth cohort differences from 1989 to 2016., Psychological Bulletin 145, 2019-04, עמ' 410–429 doi: 10.1037/bul0000138

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{בעבודה אקדמית|מוסד=המרכז האקדמי רופין|תאריך=01.06.2023}}
-'''לחץ חברתי''' הוא שינוי ב[[התנהגות]] של הפרט כתוצאה מה[[דילמה|קונפליקט]] בין רצונו לנהוג ככל העולה על רוחו לבין [[צורך בהשתייכות|הצורך בהשתייכות]] וה[[דחף (פסיכולוגיה)|דחף]] להתאים את עצמו ל[[חברה (סוציולוגיה)|חברה]] ש[[סביבה (פסיכולוגיה)|סביבו]].
+'''לחץ חברתי''' הוא שינוי ב[[התנהגות]] של הפרט כתוצאה מה[[דילמה|קונפליקט]] בין רצונו לנהוג ככל העולה על רוחו לבין [[צורך בהשתייכות|הצורך בהשתייכות]] וה[[דחף (פסיכולוגיה)|דחף]] להתאים את עצמו ל[[חברה (סוציולוגיה)|חברה]] ש[[סביבה (פסיכולוגיה)|סביבו]].
 זהו מצב בו מופעלת [[השפעה חברתית]] על אדם מצד האנשים הסובבים אותו. כתוצאה מכך, האדם עשוי "להיכנע" ולבצע פעולות מסוימות, על אף שאינן תואמות את הרגליו, העדפותיו או [[מצפון|מצפונו]].
@@ שורה 8: / שורה 10: @@
 דוגמה להשפעה חיובית היא מצב בו אדם שואף להצטיין בלימודיו עקב לחץ הסובבים אותו להצלחה אקדמית ורכישת [[השכלה]].
-עם זאת, על פי רוב נעשה שימוש במונח לחץ חברתי בהקשרים שליליים. לדוגמה, רבים רואים בלחץ חברתי אחת הסיבות המרכזיות ל[[עישון]]; לפי גישה זו, אדם "נגרר" לעישון עקב רצון להשתלב בחברה בה זו ה[[נורמה חברתית|נורמה]], למרות שבתנאים אחרים לא היה מעשן.
+עם זאת, על פי רוב נעשה שימוש במונח לחץ חברתי בהקשרים שליליים. לדוגמה, רבים רואים בלחץ חברתי אחת הסיבות המרכזיות ל[[עישון]]; לפי גישה זו, אדם "נגרר" לעישון עקב רצון להשתלב בחברה בה זו ה[[נורמה חברתית|נורמה]], למרות שבתנאים אחרים לא היה מעשן. לחץ חברתי יכול להיווצר לא רק במפגשים פיזיים, אלא גם במרחבי ה[[אינטרנט]] והרשתות החברתיות. בעזרת מחקר מטה-אנליזה אשר סקר ובדק את התנהגותם ויחסם של מתבגרים כלפי עישון, עולה כי עמיתים אחרים מסוגלים להשפיע על הבחירות האישיות של הפרט.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Dong-Chul Seo, Yan Huang|שם=Systematic Review of Social Network Analysis in Adolescent Cigarette Smoking Behavior*|כתב עת=Journal of School Health|כרך=82|שנת הוצאה=2012-01|עמ=21–27|doi=10.1111/j.1746-1561.2011.00663.x|קישור=https://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/j.1746-1561.2011.00663.x}}</ref>
 ====השלכות קבוצתיות====
 לחץ חברתי יכול להיות מופעל גם במסגרת [[קבוצה חברתית|קבוצתית]].
-במסגרת [[קבוצת תמיכה]] נעשה פעמים רבות שימוש בלחץ חברתי כדי להשפיע על אנשים לנהוג בדרך חיובית, לדוגמה: להפעיל קבוצות שמטרתן להפסיק לעשן או [[גמילה מאלכוהול|להיגמל]] מ[[משקה חריף|משקאות חריפים]]. הנחת היסוד בבסיס ארגון קבוצות כאלו היא כי קל יותר להשפיע על אדם הנמצא בתוך קבוצה, מאשר לפנות אליו ביחידות, כפי שנמצא במחקרים חברתיים רבים. אנשים מצטרפים לקבוצות כאלו מרצונם החופשי.
+במסגרת [[קבוצת תמיכה]] נעשה פעמים רבות שימוש בלחץ חברתי כדי להשפיע על אנשים לנהוג בדרך חיובית, לדוגמה: להפעיל קבוצות שמטרתן להפסיק לעשן או [[גמילה מאלכוהול|להיגמל]] מ[[משקה חריף|משקאות חריפים]]. הנחת היסוד בבסיס ארגון קבוצות כאלו היא כי קל יותר להשפיע על אדם הנמצא בתוך קבוצה, מאשר לפנות אליו ביחידות, כפי שנמצא במחקרים חברתיים רבים. אנשים מצטרפים לקבוצות כאלו מרצונם החופשי. קבוצת התמיכה יכולה להוות גם מקום בעל השפעה חברתית אשר מספק סביבה בטוחה ותומכת, המאפשרת לאנשים המשתתפים בה לחוות תחושה אוניברסלית, שהם אינם לבד בהתמודדות מול קשיים ובעיות.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=איילת ברג-ורמן, מיכל לרון, טל ספלטר, שירלי רזניצקי, ג'ני ברודסקי, Ayelet Berg-Warman, Michal Laron, Tal Spalter, Shirli Resnizky, Jenny Brodsky|שם=The Benefits of Support Groups for Family Caregivers / תרומתן של קבוצות תמיכה לבני משפחה מטפלים|כתב עת=Gerontology & Geriatrics / גרונטולוגיה וגריאטריה|כרך=מב|שנת הוצאה=2015|עמ=55–71|קישור=https://www.jstor.org/stable/24524207}}</ref>
+במסגרת קבוצתית, לחצים קבוצתיים יכולים ליצור אצל החברים אי נוחות ולצמצם את ה[[יצירתיות]] והמחשבות שלהם. בעקבות הלחץ החברתי הקבוצתי שמופעל, הפרט עלול לנהוג בדפוסים שאינם אופייניים לו. לדוגמא, ילד יכול לפגוע ולדחות ילד אחר רק על מנת להתקבל לקבוצה חברתית שבה חפץ להיות חלק, מבלי להיות מודע להשפעות ההרסניות שיכולות לקרות, וכל זה בשל השפעה חברתית.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://gadalta.org.il/peer-pressure-teenagers-heb/|הכותב=אביטל רעם|כותרת=לחץ חברתי והשפעה חברתית אצל בני נוער|אתר=איך גדלת|תאריך=2021-01-05|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2023-04-27}}</ref>
+גם ל[[חברה (סוציולוגיה)|חברה]] או [[קהילה]] אליהן אדם נולד, ישנה השפעה מכרעת בנוגע ללחץ חברתי ולבחירת התנהגויות ומעשיו של האינדיבידואל. לרוב, בגין מנהגים, נורמות וערכים דומיננטיים המושתתים בחברה, ישנה נטייה ליצור לחץ חברתי, בכדי לגרום לאדם לבצע [[בחירות]] אשר נובעות מתוך הרקע והתפיסה החברתית שאליהן נולד ושמקיפות אותו בכל רגע נתון. למשל, במוסד הנישואין עולה השאלה האם אנשים מתחתנים בשל ההרגל והנורמה החברתית שקיימת או מתוך רצון ואהבה?<ref>{{צ-מאמר|מחבר=רינה שחר, מיה אלמקייס, R. Shachar, M. Elmakies|שם="It'll pass by the time you marry": A young person's position on marriage / "עד החתונה זה יעבור" עמדות של צעירים בשאלה "למה לא להתחתן"?|כתב עת=Social Issues in Israel / סוגיות חברתיות בישראל|שנת הוצאה=2016|עמ=141–168|קישור=https://www.jstor.org/stable/27058859}}</ref>
+==== פרפקציוניזם ולחץ קבוצתי ====
-במסגרת קבוצתית, לחצים קבוצתיים יכולים ליצור אצל החברים אי נוחות ולצמצם את ה[[יצירתיות]] והמחשבות שלהם.
+בשנת 2017 פורסם מאמר אשר דן בהתפתחות תופעת ה[[פרפקציוניזם]] המושפעת בעקבות לחץ חברתי. מחקר האורך נערך לאורך 27 שנים ובחן האם בשל שינויים תרבותיים וחברתיים שהתפתחו עם הזמן, ישנו גם עלייה בפרפקציוניזם. ניתן לראות כי בין השנים 1989-2016 דיווחים על פרפקציוניזם עלו ב32%. ממצא זה נחשב כפורץ דרך בהבנה כי הדורות הצעירים חווים דרישות גבוהות יותר מהחברה, מאשר הדורות המבוגרים יותר. אחת הסיבות שהחוקרים סוברים כי הפרפקציוניזם נמצא בעליה כה חדה הינה כי הלחץ החברתי הלך וגבר עם השנים. קיים לחץ להיות מוצלחים יותר, בין אם זה בדרישות הנשמעות מהסביבה הקרובה הכוללת משפחה וחברים, ובין אם זה מהאישים הפופולריים המוצגים היום ברשתות החברתיות.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Thomas Curran, Andrew P. Hill|שם=Perfectionism is increasing over time: A meta-analysis of birth cohort differences from 1989 to 2016.|כתב עת=Psychological Bulletin|כרך=145|שנת הוצאה=2019-04|עמ=410–429|doi=10.1037/bul0000138|קישור=http://doi.apa.org/getdoi.cfm?doi=10.1037/bul0000138}}</ref>
 ==ראו גם==
@@ שורה 27: / שורה 34: @@
 * [http://itu.cet.ac.il/ItemList.aspx?SearchTag=e36d345b-629c-4058-bc2f-690fa9987468 פעילויות חינוכיות בנושא לחץ חברתי], באתר "בין הצלצולים" של [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית]]
 * הילה שוברון, [https://www.alhasapa.co.il/3261.asp לחץ חברתי איך ומתי זה מתחיל?], באתר "על הספה"
+* רותי פרגר-מאור, [https://dror-psy.co.il/%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A8%D7%92%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA/%D7%9C%D7%97%D7%A5-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99/ איך להתמודד עם סיטואציות של לחץ חברתי בגילאים שונים?], מכון דרור
+* נירית צוק, [https://www.ynet.co.il/parents/article/hjz11dir3q "אני שותה כמה שלוקים כדי שיניחו לי": מתבגרים ולחץ חברתי], באתר Ynet
 {{בקרת זהויות}}

	הערך נמצא בשלבי עבודה במסגרת מיזם "עבודות ויקידמיות" עם המרכז האקדמי רופין –. נא לא לערוך ערך זה עד להסרת התבנית. הערות לערך נא להוסיף בדף השיחה.
	העבודה על הערך עתידה להסתיים בתאריך 01.06.2023{{{יעד}}}. ניתן להסיר את התבנית משחלפו שלושה שבועות מן התאריך הנקוב.	שיחה

הערך נמצא בשלבי עבודה במסגרת מיזם "עבודות ויקידמיות" עם המרכז האקדמי רופין –. נא לא לערוך ערך זה עד להסרת התבנית. הערות לערך נא להוסיף בדף השיחה.
העבודה על הערך עתידה להסתיים בתאריך 01.06.2023{{{יעד}}}. ניתן להסיר את התבנית משחלפו שלושה שבועות מן התאריך הנקוב.

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: לחץ חברתי
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לחץ חברתי