המרכז לטכנולוגיה חינוכית
המרכז לטכנולוגיה חינוכית או מטח הוא חברה פרטית הפועלת למען קידום מערכת החינוך בישראל. החברה נוסדה בישראל ב-1971 על ידי "יד הנדיב" (או קרן רוטשילד, שהקימה גם את האוניברסיטה הפתוחה ומכאן שיתוף הפעולה ביניהם בתחומים שונים) והיא מוכרת כמלכ"ר. המנכ"ל היא גילה בן-הר.
המרכז ממוקם בתל אביב, והוא מעסיק כ-250 עובדים, לרובם תארים מתקדמים במגוון מקצועות הלימוד, בתכנון לימודים, במדידה והערכה וכן בטכנולוגיה. מטח מפעיל מספר רב של אתרי אינטרנט חינוכיים ולפי אתר הבית שלו, המרכז מתכוון למקד את פעילותו באינטרנט.
מטח מתמחה בפיתוח תכנים לימודיים מודפסים (ספרי לימוד וחוברות לימוד) ומבוססי מחשוב (לומדות ותקליטורים) ותקשוב (אתרי אינטרנט וסביבות מתוקשבות), במתן שירותי ייעוץ, ליווי ופיתוח מקצועי לבתי ספר ומערכות חינוך יישוביות ובפיתוח והטמעה של כלים ושירותים של מדידה והערכה.
מטח מממן את פעולותיו על ידי הכנסות ממוצרים (ספרי לימוד, מוצרים מתוקשבים, שירותי ייעוץ וליווי בפיתוח מקצועי וההערכה), זכייה במכרזים ובאמצעות תמיכה מקרנות. המרכז אחראי על הפקת חוברות על פי הסדרה "בלי סודות" בשיתוף הטלוויזיה החינוכית.
מטח הוא אחד הגורמים הראשונים שהפיצו משחקי מחשב בעברית, כמו המשחק סוחר הים שיצא לאור בשנת 1989.
תוכן עניינים |
[עריכה] תת-אתרים המתאכסנים במטח
[עריכה] פשיטא
פשיטא הוא פרוייקט מבוסס אינטרנט שהציב לעצמו כמטרה לאפשר לקהלים שאינם מכירים את הספרות התלמודית להתוודע אליה, להגביר את הנגישות למקורות זמינים על ידי יצירת מאגר אינטרנטי ממוקד, איכותי ומקצועי בספרות התלמודית. כמו כן הוא פועל ליצור שיח חי ואקטואלי סביב טקסטים מהספרות התלמודית.
האתר מופק בשיתוף פעולה עם גופי תוכן שונים ובהדרכת ועדה מלווה מקצועית. את הפיתוח מלווה קבוצת בית מדרש במכללת עלמא.
[עריכה] ביקורת על מטח
פרופ' רון אהרוני והעמותה הישראלית לקידום החינוך המתמטי לכל מתחו ביקורת על הגישה הקוסטרוקטיביסטית של מטח להוראת המתטיקה. בפרט נמתחה ביקורת על השימוש באמצעי המחשה כגון בדידים.
מטח קידמה את גישת "השפה השלמה", בהוראת הקריאה. גישה זו יובאה מארצות הברית, כשהרעיון המרכזי בה (אך לא היחיד) היה צמצום העיסוק הישיר בקוד האלפביתי והשמת הדגש על חשיפה מרובה לסוגי טקסטים טבעיים, רלוונטיים ואותנטיים מעולמם של הילדים. תכניות הלימודים שמזוהות עם גישה זו הן "השפה כמכלול" ובמידה מסוימת "בלי סודות". לקראת סוף שנת 2000, "הועדה להוראת הקריאה" בראשותה של פרופ' רינה שפירא ביקרה את גישת "השפה השלמה"[1]:
 |
למרות שהגישה הפרוגרסיבית בחינוך הפכה להיות גישה מבוססת ומקובלת מבחינת ערכיה, נמצאו מתנגדים רבים לטענות הקוגניטיביות של גישת השפה השלמה. התנגדויות אלו הגיעו מכל קשת המחקר הקוגניטיבי, הבלשני, הפסיכו-בלשני, והנוירו-בלשני. טענת הטבעיות של רכישת הקריאה נשללה בתכלית, ואין כיום כמעט שום בלשן, פסיכו-בלשן או נוירו-בלשן, אשר תומך בה. |
 |
הועדה המליצה על שינוי בתוכנית ועל רכיבים שיש לכלול בכל שיטת לימוד. התכניות החדשות של מטח לרכישת הקריאה (בעברית ובערבית) מיישמות את כל המלצות הוועדה בהלימה לתוכנית הלימודים של החינוך הלשוני.[דרוש מקור]
[עריכה] קישורים חיצוניים
- המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח) מתוך אתר יד הנדיב
- אתר הבית של מטח
- תולדוט - על הוראת ההיסטוריה.
- מקראנט - עולם המקרא. מופעל בשיתוף עם "סנונית" ו"גשר", ובמימון קרן אבי חי.
- בין הצלצולים - מקום מפגש למחנכים העוסק באקלים הבית ספרי ובהתמודדות עם תופעת האלימות. מופעל בשיתוף עם הסתדרות המורים.
- אזרחות – אדם, קהילה, דמוקרטיה
- מגנים על זכויות אדם
- מקום מיוחד להורים ומשפחות של ילדים בעלי צרכים מיוחדים. מופעל בשיתוף עם מרכז "קשר".
- תחקיר מעריב על המרכז לטכנולוגיה חינוכית והעומדת בראשון גילה בן-הר
- מטח זכה בפרס הלאומי לאיכות ומצוינות על-שם יצחק רבין ז"ל לשנת 2011
