קבוצה חברתית
קבוצה חברתית פירושה התארגנות של אנשים שמקיימים ביניהם יחסי גומלין יציבים[1]. הגדרה נוספת היא "מקבץ בני אדם התופסים עצמם כשייכים לאותה קטגוריה חברתית"[2]. קבוצה אינה אוסף של אנשים מקריים שהתאספו יחד, אלא, התפתחותה של קבוצה תלויה בכך שיש לחברי הקבוצה מאפיינים משותפים ההופכים אותם לכאלה. מאפייני הקבוצה יכולים לכלול: מטרות משותפות, תלות הדדית, נורמות (תרבותיות או אחרות) משותפות או זיהוי קבוצתי. זיהוי קבוצתי פירושו, שהקבוצה רואה עצמה ככזו, וכי לחברי הקבוצה יש זהות והרגשת שייכות לקבוצה.
השתייכות של אדם לקבוצה אינה סובייקטיבית - האדם אינו מחליט בעצמו האם הוא שייך לקבוצה או לא, מכיוון שחברי הקבוצה עשויים שלא לקבל את האדם אליה, למשל. ההשתייכות לקבוצה גם אינה אובייקטיבית - היא אינה בלתי תלויה בדעותיהם של אנשים. ההשתייכות לקבוצה היא אינטרסובייקטיבית - היא תלויה בשילוב החלטות סובייקטיביות של מספר אנשים.
קבוצות חברתיות עשויות להתבסס על אינטרס משותף, ערכים דומים ואפילו קרבה משפחתית. אך עצם קיומו של מאפיין כזה אינו מספיק - על המאפיין להיתפס כמאפיין שמהותי לזהותו של החבר בקבוצה, וככזה שמבדיל אותו מאחרים, חסרי מאפיין זה. כך, בארצות הברית של ימינו, היותו של אדם בעל שיער ג'ינג'י אינו גורם לשיוכו לקבוצה חברתית כלשהי, אך צבע עור כהה במיוחד יגרום לשיוכו לקבוצת האפרו-אמריקאים, שיוך בעל משמעויות חברתיות עמוקות עבור האדם וצורת חייו.
תוכן עניינים |
[עריכה] קבוצת השתייכות וקבוצת התייחסות
ניתן לסווג קבוצות לקבוצת השתייכות והתייחסות.
- קבוצת השתייכות היא קבוצה שהפרט משתייך אליה. כל אדם חבר במהלך חייו במספר רב של קבוצות. כל קבוצה שאליה הוא משתייך דורשת מידה מסוימת של קונפורמיות, והתנהגות שתהיה תואמת לערכים ולנורמות של הקבוצה. למשל, ילד המשתייך לקבוצת התלמידים - בכיתה יש ציפייה חברתית ממנו לשבת בצורה מסוימת, לדבר כשניתנת הרשות לכך וכו'; אותו ילד שחבר בקבוצת כדורגל מצופה להתנהגות מסוימת מבחינת התלבושת, האימונים, הציות למאמן וכו'.
- קבוצת השתייכות מתחלקת לשלושה סוגים: קבוצת השתייכות מלידה - קבוצות לתוכן האדם נולד (למשל משפחה, מוצא); קבוצת השתייכות מבחירה - למשל חברים, חוג מקצועי; וקבוצת השתייכות שלא מבחירה - למשל השתייכות למסגרת חינוכית בשל חוק חינוך חובה, השתייכות למסגרת צבאית בשל חובת הגיוס לצה"ל, ועוד.
- קבוצת התייחסות היא קבוצה שהפרט לא חבר בה אבל היא משפיעה על התנהגותו. למשל, קבוצת התייחסות נורמטיבית - הפרט לא חבר בה אבל הוא מאמץ את הנורמות והערכים שלה, אפילו במחיר עזיבת קבוצת ההשתייכות שלו (לדוגמה מהגרים שמגיעים למדינה אחרת ומעוניינים להשתלב בחברה החדשה ולאמץ את הנורמות שלה).
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- יורם שורק, מה סוד כוחה של השבטיות?, באתר נענע 10
