מנגרובים – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־11:04, 15 באוגוסט 2023

מנגרובים הוא שמה של קבוצה פרפילטית הכוללת מספר מיני צמחים ממספר משפחות שונות שהמשותף להם הוא היותם עצים ושיחים הגדלים במי-ים או במים מליחים לאורך חופים. המנגרובים גדלים באקלים טרופי או סובטרופי, בין קווי הרוחב 30° צפון ו-30° דרום.

יערות המנגרובים הם מערכת אקולוגית ייחודית, היושבת על התפר שבין הים והיבשה. המנגרובים יוצרים חורשות צפופות של שורשים וענפים, וסביבתם מהווה בית גידול למינים רבים של בעלי חיים, כגון תנין הים וסרטנים. הם גדלים בדרך כלל בחופים רדודים, בביצות מלחה או בשפכי נהרות.

המנגרובים נמנים עם מספר משפחות צמחים שהבולטת בהם היא Rhizophoraceae (מסדרת המלפיגאים). קיימים כ-110 מינים, מתוכם רק 54 הם מנגרובים אמיתיים החיים רק בחורשות מנגרובים.

בישראל לא קיימת צמחיית מנגרובים, אך בראס מוחמד שבחצי האי סיני, ובמיוחד בנבק שמצפון לשארם א-שייח', קיימות חורשות של המין אביסניה ימית (Avicenia marina).

ניתן לראות במנגרובים דוגמה לאבולוציה מתכנסת, ^[^{דרוש מקור]} שכן מינים שונים ממשפחות שונות אימצו טקטיקות הישרדות דומות באקלים דומה.

פיזיולוגיה של הצמח

המנגרובים הם צמחים בעלי תכונות ייחודיות, המאפשרות גדילה בסביבתם הטבעית, המסוגלים להתקיים בסביבה מלוחה, דלת חמצן, ושרויה בקרינת שמש חזקה במרבית ימות השנה.

המנגרובים פיתחו מספר פתרונות להתמודדות עם הסביבה העוינת:

סביבת מים מלוחים: יכולתם לשרוד במי-ים מלוחים נובעת ממנגנונים תוך-תאיים המאפשרים סילוק המלח. בשורשיהם קיימות ממברנות מיוחדות המסננות את מי-המלח. בסוגים שונים של מנגרובים אפורים (Gray mangrove) כגון Avicennia marina קיימות בעלים בלוטות המפרישות מלח. מינים אחרים אוגרים את עודפי המלח בעלים ומשירים אותם בבוא העת.^[^{דרוש מקור]} צמחי המנגרוב בעלי יכולת לנהל את משק המים שלהם בסביבה מלוחה באמצעות מספר מנגנונים^[1].

סביבה דלת חמצן: חלק מהשורשים הם שורשי אוויר, הנחשפים במהלך שפל ומספקים חמצן. שורשים אלה נראים כמו קשים, המזדקרים לגובה של בין 30 סנטימטרים ל-3 מטרים. לפיכך המנגרובים משגשגים באזורים שבהם הגאות והשפל משמעותיים. שורשים אחרים משמשים להזנה.^[^{דרוש מקור]}

מחסור במים מתוקים: היעדר נגישות למים פיתח במנגרובים מנגנונים לחיסכון במים. פתיחת הפיוניות בעלים מצומצמת למינימום, והעלים אינם פונים לכיוון השמש למיזעור ההתאיידות. נראה שגם הגשמים התכופים באזורים הטרופיים מסייעים לשמירה על משק המים של הצמח.^[^{דרוש מקור]}

אקולוגיה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

הגנה בעת צונאמי

נמצא כי חופים שבהם גדלו חורשות מנגרובים היו מוגנים יותר מפגיעות גלי צונאמי. המנגרובים ידועים גם כמגינים על החופים באזור גדילתם מפני בליה.

גבישי מלח המופרש מעלה ירוק של צמח ה-Avicennia marina
יער המנגרובים מעל ומתחת למפלס מי-הים
מנגרובים באזור ראס מוחמד בדרום סיני

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מנגרובים בוויקישיתוף

science/mangrove-forest מנגרובים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

^ Ruth Reef, Catherine E. Lovelock, Regulation of water balance in mangroves, Annals of Botany 115, 2015-02-01, עמ' 385–395 doi: 10.1093/aob/mcu174

[1] Ruth Reef, Catherine E. Lovelock, Regulation of water balance in mangroves, Annals of Botany 115, 2015-02-01, עמ' 385–395 doi: 10.1093/aob/mcu174

[1]

@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 יערות המנגרובים הם [[מערכת אקולוגית]] ייחודית, היושבת על התפר שבין הים והיבשה. המנגרובים יוצרים [[חורשה|חורשות]] צפופות של שורשים וענפים, וסביבתם מהווה [[בית גידול]] למינים רבים של בעלי חיים, כגון [[תנין הים]] ו[[סרטנים]]. הם גדלים בדרך כלל בחופים רדודים, ב[[ביצה מלוחה|ביצות מלחה]] או בשפכי [[נהר]]ות.
-המנגרובים נמנים עם מספר משפחות צמחים, שהבולטת בהם היא ''Rhizophoraceae'' (מ[[סדרה (טקסונומיה)|סדרת]] ה[[מלפיגאים]]). קיימים כ-110 מינים, מתוכם רק 54 הם מנגרובים אמיתיים, החיים רק בחורשות מנגרובים.
+המנגרובים נמנים עם מספר משפחות צמחים שהבולטת בהם היא ''Rhizophoraceae'' ([[סדרה (טקסונומיה)|מסדרת]] [[מלפיגאים|המלפיגאים]]). קיימים כ-110 מינים, מתוכם רק 54 הם מנגרובים אמיתיים החיים רק בחורשות מנגרובים.
 בישראל לא קיימת צמחיית מנגרובים, אך ב[[ראס מוחמד]] [[חצי האי סיני|שבחצי האי סיני]], ובמיוחד ב[[שמורת נבק#נבק|נבק]] שמצפון ל[[שארם א-שייח']], קיימות חורשות של ה[[מין (טקסונומיה)|מין]] אביסניה ימית {{אנג|Avicenia marina}}.
@@ שורה 16: / שורה 16: @@
 == פיזיולוגיה של הצמח ==
-המנגרובים הם צמחים בעלי תכונות ייחודיות, המאפשרות גדילה בסביבתם הטבעית, המסוגלים להתקיים בסביבה מלוחה, [[חמצן|דלת חמצן,]] השרויה בקרינת שמש חזקה במרבית ימות השנה.
+המנגרובים הם צמחים בעלי תכונות ייחודיות, המאפשרות גדילה בסביבתם הטבעית, המסוגלים להתקיים בסביבה מלוחה, [[חמצן|דלת חמצן,]] ושרויה בקרינת שמש חזקה במרבית ימות השנה.
 המנגרובים פיתחו מספר פתרונות להתמודדות עם הסביבה העוינת:
-*'''סביבת [[מים מליחים|מים מלוחים]]''': יכולתם לשרוד במי-ים מלוחים נובעת ממנגנונים תוך-תאיים המאפשרים סילוק המלח. [[שורש (בוטניקה)|בשורש]]יהם קיימות ממברנות מיוחדות המסננות את מי-המלח. בסוגים שונים של מנגרובים אפורים {{אנג|Gray mangrove}} כגון ''Avicennia marina'' קיימות ב[[עלה|עלים]] בלוטות המפרישות מלח. מינים אחרים אוגרים את עודפי המלח בעלים ומשירים אותם בבוא העת.{{מקור}}
+*'''סביבת [[מים מליחים|מים מלוחים]]''': יכולתם לשרוד במי-ים מלוחים נובעת ממנגנונים תוך-תאיים המאפשרים סילוק המלח. [[שורש (בוטניקה)|בשורש]]יהם קיימות ממברנות מיוחדות המסננות את מי-המלח. בסוגים שונים של מנגרובים אפורים {{אנג|Gray mangrove}} כגון ''Avicennia marina'' קיימות ב[[עלה|עלים]] בלוטות המפרישות מלח. מינים אחרים אוגרים את עודפי המלח בעלים ומשירים אותם בבוא העת.{{מקור}} צמחי המנגרוב בעלי יכולת לנהל את משק המים שלהם בסביבה מלוחה באמצעות מספר מנגנונים<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Ruth Reef, Catherine E. Lovelock|שם=Regulation of water balance in mangroves|כתב עת=Annals of Botany|כרך=115|שנת הוצאה=2015-02-01|עמ=385–395|doi=10.1093/aob/mcu174|קישור=https://academic.oup.com/aob/article-lookup/doi/10.1093/aob/mcu174}}</ref>.
 *'''סביבה דלת חמצן''': חלק מהשורשים הם שורשי אוויר, הנחשפים במהלך [[גאות ושפל|שפל]] ומספקים חמצן. שורשים אלה נראים כמו [[קשית שתייה|קש]]ים, המזדקרים לגובה של בין 30 סנטימטרים ל-3 מטרים. לפיכך המנגרובים משגשגים באזורים שבהם ה[[גאות ושפל|גאות והשפל]] משמעותיים. שורשים אחרים משמשים להזנה.{{מקור}}

	הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
	אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.	שיחה

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.