מי ים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מי ים

מי ים הם מים (לא טהורים) המצויים בים או באוקיינוס. בממוצע, מליחות מי ים באוקיינוסים בעולם היא כ-3.5%; כלומר, בכל ק"ג מי ים יש כ-35 גרם מלח מומס. צפיפותם של מי הים גדולה מזו של מים מתוקים.

שתיית מי ים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מי הים מלוחים יותר מהמים אשר בגוף האדם (תמיסה היפרטונית). כאשר אדם בולע כמות גדולה של מי ים, התאים בגופו ינסו להשוות את הלחץ האוסמוטי אשר קיים מחוצה להם, על ידי שיחרור נוזלים מהתא אל עבר המרווח הבין תאי. עקב פעולה זו, התאים המפרישים את הנוזלים מתייבשים, מצטמקים ומתים. זוהי הסיבה שבשעת הישרדות בלב ים, מומלץ שלא לשתות מי-ים כדי להגדיל את סיכויי הניצול.

הרכב מי הים
(עבור מליחות של 3.5%)
יסוד אחוזים יסוד אחוזים
חמצן 85.84% גופרית 0.091%
מימן 10.82% סידן 0.04%
כלור 1.94% אשלגן 0.04%
נתרן 1.08% ברום 0.0067%
מגנזיום 0.1292% פחמן 0.0028%
מליחות המים (גרם מלח / ליטר מים)(‰)
מים מתוקים מים מליחים מים מלוחים תמלחת
< 0.5 ‰ 0.5 - 30 ‰ 30 - 50 ‰ > 50 ‰

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מי ים בוויקישיתוף


Chem template.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.