קשית שתייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ילדים שותים יחד מילקשייק באמצעות קשיות מעוקלות נפרדות
כוס עם שתי קשיות ישרות
קרטוני שתייה אישיים, עם קשית מצורפת לכל קרטון.

קשית השתייה (נהוגה להיקרא על ידי הרוב, אמנם כטעות נפוצה - "קש") היא כלי המשמש למציצת נוזל, בדרך כלל לצורך שתייה. הקשית היא צינור צר עשוי מפלסטיק או חומר אחר, ישר או בעל ציר אקורדיוני. אופן השימוש בקשית הוא על ידי טבילתה מצד אחד במשקה, בשעה שהצד השני בפה המשתמש. באמצעות מציצה שרירי הפה של המשתמש מורידים את לחץ האוויר שבפה, ומכריחים את המשקה לעלות בקשית.

קשיות שתייה בהיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקשיות הראשונות היו שייכות לשומרים שהשתמשו בהם כדי לשתות בירה (ולהימנע מהקצף שנוצר עקב תסיסה). הפטנט על הקשית המודרנית נרשם ב-1888.

שתייה באמצעות קשית הייתה ידועה גם בעולם העתיק, ואף השימוש בקשית לילדים מוזכר כבר בפירוש רש"י לתלמוד.

הקשית המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1888 מרווין סטון רשם פטנט על תהליך של כריכה ספיראלית לשם יצור קשיות נייר. סטון כבר ייצר באותם ימים מחזיק סיגריה מנייר, ורעיונו היה להשתמש באותה שיטה ליצור קשיות. עד אז אנשים השתמשו בקשית שיפון טבעי בשביל לשתות.

הקשית הראשונה של סטון הוכנה על ידי קשירת חתיכות נייר מסביב לעיפרון והדבקתם ביחד. כדי שהקשית לא תהיה רטובה ורכה במהלך השתייה סטון התנסה בסוגי נייר עמידים למים. אחרי ניסיונות רבים סטון החליט כי הקשית האידאלית תהיה באורך 21.6 סנטימטרים, וברוחב בו גרעיני לימון לא יוכלו לעבור דרכו.

ב-3 בינואר 1888 נרשם פטנט על המוצר של סטון, ועד 1890 מפעלו יצר יותר קשיות ממחזיקי סיגריות. ב-1906, "חברת הקשיות של סטון" שיווקה את המכונה הראשונה שלה, אשר ליפפה קשיות באופן אוטומטי ובכך שמה סוף ליצור ידני. ב-1928 מדעני חשמל החלו להשתמש בצינורות ספיראליים בשביל מכשירי הרדיו הראשונים, וגם הם יוצרו בתהליך שהמציא סטון. צינורות המיוצרים בכריכה ספיראלית נמצאים כיום בשימוש בהרבה מקומות: במנועים חשמליים, טקסטיל, בטריות נתיכים ועוד.

שימוש בקשיות שתייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמועה נפוצה אומרת ששתיית אלכוהול באמצעות קשית מזרזת את ההשתכרות[1]. אחד ההסברים ל"תופעה" הוא שבמהלך שתייה רגילה רוב האלכוהול נותר נוזלי, נבלע אל הקיבה וממנה מועבר אל מחזור הדם, רק מיעוטו מתאדה בחלל הפה. בעת שתייתו באמצעות קשית מתאדה חלק גדול יותר, שמגיע לפיכך אל מחזור הדם באמצעות הריאות, תהליך שהינו מהיר יותר ולכן מזרז השתכרות. אך במצ יאות השפעת היניקה מהקשית על קצב ההתאיידות של אלכוהול היא זניחה למדי. בנוסף, ריכוז האדים לא מספיק גבוה בשביל לגרום להשתכרות מורגשת‏[2].

החטיף טים טאם, הממולא שוקולד, משמש כקשית אכילה - נהוג לאכול את פינותיו המנוגדות כדי ליצור פתחים משני צידיו ואז לטבול אותו במשקה ולשאוב את המשקה דרכו. לבסוף אוכלים את החטיף הנמס למחצה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קשית שתייה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Drinking beer with a straw, באתר Beer & Health
  2. ^ בלדד השוחי, האם קשית מחזקת את הדרינק?, באתר כלכליסט, 13 בספטמבר 2012