קשית שתייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כוס עם שתי קשיות ישרות

קשית שתייה (נהוגה להיקרא כך על ידי הרוב, אמנם כטעות נפוצה - "קש") הקשית היא כלי המשמש למציצת נוזל, בדרך כלל לצורך שתייה. הקשית היא צינור צר עשוי מפלסטיק או חומר אחר, ישר או בעל ציר אקורדיוני. אופן השימוש בקשית הוא על ידי טבילתה מצד אחד במשקה, בזמן שהצד השני בפה השותה. ובאמצעות שאיבה מרוקן השותה את האוויר שבקשית ועל ידי כך לחץ האוויר יורד והמשקה עולה אל הפה.

קשיות שתייה בהיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שתייה באמצעות קשית הייתה ידועה גם בעולם העתיק. הקשיות הראשונות היו שייכות לשומרים שהשתמשו בהם כדי לשתות בירה (ולהימנע מהקצף שנוצר עקב תסיסה). השימוש בקשית לילדים מוזכר כבר בפירוש רש"י לתלמוד.

הקשית המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1888 מרווין סטון רשם פטנט על תהליך של כריכה מסולסלת לשם יצור קשיות נייר. סטון כבר ייצר באותם ימים מחזיק סיגריה מנייר, ורעיונו היה להשתמש באותה שיטה ליצור קשיות. עד אז אנשים השתמשו בקשית שיפון טבעי בשביל לשתות. בינתיים אין המצאות חדשות.

הקשית הראשונה של סטון הוכנה על ידי קשירת חתיכות נייר מסביב לעיפרון והדבקתם ביחד. כדי שהקשית לא תהיה רטובה ורכה במהלך השתייה סטון התנסה בסוגי נייר עמידים למים. אחרי ניסיונות רבים סטון החליט כי הקשית האידאלית תהיה באורך 21.6 סנטימטרים, וברוחב בו גרעיני לימון לא יוכלו לעבור דרכו.

ב-3 בינואר 1888 נרשם פטנט על המוצר של סטון, ועד 1890 מפעלו יצר יותר קשיות ממחזיקי סיגריות. ב-1906, "חברת הקשיות של סטון" שיווקה את המכונה הראשונה שלה, אשר ליפפה קשיות באופן אוטומטי ובכך שמה סוף ליצור ידני. ב-1928 מדעני חשמל החלו להשתמש בצינורות ספיראליים בשביל מכשירי הרדיו הראשונים, וגם הם יוצרו בתהליך שהמציא סטון. צינורות המיוצרים בכריכה ספיראלית נמצאים כיום בשימוש בהרבה מקומות: במנועים חשמליים, טקסטיל, בטריות נתיכים ועוד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קשית שתייה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום הקשיות עוזרות.