לדלג לתוכן

מוחמד יזבכ – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
העריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
יצירה באמצעות תרגום הדף "Mohammad Yazbek"
(אין הבדלים)

גרסה מ־12:13, 10 בפברואר 2024

מוחמד יזבכ
לידה 1950 (בן 74 בערך)
בודאי (בעלבכ), לבנון עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים בודאי (בעלבכ) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מוחמד יזבק (בערבית: محمد يزبك, נולד ב-1950) הוא איש דת לבנוני. הוא אחד ממייסדי חזבאללה וראש מועצת השריעה של הארגון.

ביוגרפיה

יזבק בא ממשפחה שבסיסה בבודאי, עיירה ליד בעלבכ בצפון לבנון.[1] [2] הוא נולד שם בשנת 1950.[3] הוא למד תיאולוגיה בנג'ף, עיראק, כתלמידו של מוחמד באקר א-סדר.[4] [5]

קריירה

לאחר שסיים את לימודיו בעיראק, חזר יזבק ללבנון ב-1980 [4] הוא היה שותף פעיל להקמת ח'וזות, מוסדות דת שיעים, בלבנון.[6] לפני הקמת חזבאללה הוא היה חבר בתנועת אמל.[7] [8]

עבאס מוסאווי, סובחי אל-טופיילי ויזבק, כולם מבקאע בצפון לבנון, הקימו את חזבאללה בשנת 1982. [4] [9] ב-1987 תמך יזבק במרד טופיילי נגד אי-השוויון בחזבאללה לטובת אלה פעילים מדרום לבנון. [10] בשנות ה-90 הפך יזבק למנהיג בכיר בחזבאללה באזור בקעא. [11] הוא הוציא פתוות בנוגע לפעילות חזבאללה שאחת מהן הייתה ב-2006 בנוגע לייצור של פנטילין על ידי חזבאללה. [12] באמצעות פתווה זו הותרו ייצור ומכירת הסם, אך הפתווה גם דרשה שלא לצרוך אותה על ידי אף חבר חזבאללה. [12] [13]

יזבק הוא נציגו של המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, בבקאע.[14] הוא אחראי על חלוקת המענקים הכספיים שהקצה משרדו של חמינאי לחזבאללה. [15] בנוסף, יזבק הוא הנציג המיוחד של מזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה וחבר במועצה העליונה של חזבאללה, מועצת השורא הבלעדית. [16] [17] [18] בשנת 2009 נבחר שוב יזבק למועצת השורא. [19] הוא גם עומד בראש המועצה העליונה של חזבאללה, מועצת השורא.[4] [9]

עמדותיו

יזבק שיבח את ההפיגועים בבסיסי הכוח הרב-לאומי בביירות ב-23 באוקטובר 1983, בהם נהרגו 241 אנשי צבא ארצות הברית. לטענתו הפיגועים פגעו בשלטונה המוחלט של ארצות הברית וכן בצרפת.[20] הוא גם הוסיף "תנו לאמריקה ולישראל לדעת שיש לנו תאוות קדושים ושהמוטו שלנו הופך למציאות".[20] הוא משתמש באנלוגיה בין קרב הגמל, מלחמת אזרחים ראשונה בקרב מוסלמים, לבין השימוש של חזבאללה בנשק בניסיון להפוך את ההתקפות החמושות של חזבאללה ללגיטימיות. [21] בשנת 2012, הוא הוביל למתחים כשהחיה מחלוקת היסטורית בין סונים לשיעים שביקר בפומבי את עאישה שהייתה בת זוגו השלישית של הנביא מוחמד.[21]

ניסיון התנקשות וסנקציות

ב-9 בדצמבר 2005, יזבק נמלט מניסיון התנקשות ללא פגע בבעלבכ. [22] [23] פיצוץ מחוץ לביתו לא גרם לנפגעים.[24]

במאי 2017 היה יזבק כפוף לסנקציות שהטילו ארצות הברית וחלק ממדינות ערב, כולל סעודיה, איחוד האמירויות הערביות ובחריין בנוסף לתשעה בכירים נוספים בחזבאללה. [25]

הערות שוליים

  1. ^ "Lebanon: One Good Reason for IDF's Interest in Baalbek". LebanonWire.com. 26 באוגוסט 2006. אורכב מ-המקור ב-4 במרץ 2016. נבדק ב-7 בדצמבר 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ Hikmat Shreif (19 באוגוסט 2006). "Israel commando raid rattles Lebanon truce". Lebanon Wire. Baalbek. AFP. אורכב מ-המקור ב-27 בנובמבר 2011. נבדק ב-22 במרץ 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ "Mohammad Yazbek". Eye on Hezbollah. נבדק ב-3 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 3 4 Zvi Barel (25 בפברואר 2013). "Who's breathing down Hezbollah leader's neck?". Haaretz. נבדק ב-22 במרץ 2013. {{cite news}}: (עזרה) שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "zvi25feb" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
  5. ^ Nicholas Blanford (2011). Warriors of God: Inside Hezbollah's Thirty-Year Struggle Against Israel. New York: Random House. p. 47. ISBN 978-0-679-60516-4.
  6. ^ R. Erlich; Y. Kahati (ביוני 2007). "Hezbollah as a case study of the battle for hearts and minds". Intelligence and Terrorism Information Center. {{cite journal}}: (עזרה)
  7. ^ Amal Saad (2019). "Challenging the sponsor-proxy model: the Iran–Hizbullah relationship". Global Discourse. 9 (4): 631. doi:10.1332/204378919X15718898344883.
  8. ^ Eva Dingel (2016). Power Struggles in the Middle East: The Islamist Politics of Hizbullah and the Muslim Brotherhood. London; New York: I.B. Tauris. p. 185. ISBN 978-1-78672-115-0.
  9. ^ 1 2 "IRGC-Hezbollah Captagon Ring Compromised by War Over Profits". Middle East Transparent. 27 באפריל 2012. אורכב מ-המקור ב-21 בספטמבר 2013. נבדק ב-22 במרץ 2013. {{cite news}}: (עזרה) שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "met27apr" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
  10. ^ "Sayyed Nasrallah re-elected for another term". The Weekly Middle East Reporter. 5 בדצמבר 2009. נבדק ב-24 במרץ 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ "Hezbollah seeks Dollars American tourists bring". Reading Eagle. 25 בדצמבר 1994. נבדק ב-22 במרץ 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ 1 2 Boaz Ganor; Miri Halperin Wernli (2013). "The Infiltration of Terrorist Organizations Into the Pharmaceutical Industry: Hezbollah as a Case Study". Studies in Conflict & Terrorism. 36 (9): 704. doi:10.1080/1057610X.2013.813244.
  13. ^ Carl Anthony Wege (2016). "Anticipatory Intelligence and the Post-Syrian War Hezbollah Intelligence Apparatus". International Journal of Intelligence and CounterIntelligence. 29 (2): 257. doi:10.1080/08850607.2016.1121039.
  14. ^ John Kifner; Warren Hoge (3 באוגוסט 2006). "200 Missiles Hit Israel as Battle Rages in Lebanon". The New York Times. Beirut. נבדק ב-22 במרץ 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ Zvi Barel (28 בפברואר 2013). "What's troubling Hezbollah leader Hassan Nasrallah?". Haaretz. נבדק ב-22 במרץ 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ "Hezbollah: Israel Unable to Attack Iran". Fars News Agency. 17 באוגוסט 2009. אורכב מ-המקור ב-13 בספטמבר 2009. נבדק ב-22 במרץ 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ "Geagea: Nasrallah Believes he has a 'Sharia representative' among Christians". Lebanon Wire. 29 בדצמבר 2009. אורכב מ-המקור ב-28 בנובמבר 2011. נבדק ב-22 במרץ 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ Dominique Avon; Anaïs-Trissa Khatchadourian; Jane Marie Todd (2012). Hezbollah: A History of the "Party of God". Cambridge, MA; London: Harvard University Press. p. 215. ISBN 978-0-674-06752-3.
  19. ^ Shimon Shapira (17 בדצמבר 2009). "Has Hizbullah Changed?" (PDF). Intelligence and Terrorism Information Center. נבדק ב-7 בפברואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ 1 2 Michael T. Kindt (2009). "Hezbollah: a State within a State". In Michael T. Kindt; Jerrold M. Post; Barry R. Schneider (eds.). The World's Most Threatening Terrorist Networks and Criminal Gangs. New York: Palgrave Macmillan. p. 128. doi:10.1057/9780230623293. ISBN 978-1-349-38077-0.
  21. ^ 1 2 Are John Knudsen (Fall 2013). "Sheikhs and the City. Urban Paths of Contention in Sidon, Lebanon". Conflict and Society. 6 (1). doi:10.3167/arcs.2020.060103.
  22. ^ "Embattled Hezbollah backs Iraq 'doves of peace'". Ekklesia. 12 בדצמבר 2005. אורכב מ-המקור ב-7 ביולי 2017. נבדק ב-22 במרץ 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  23. ^ "Hezbollah militant survives bomb attack". Lebanonwire. 10 בדצמבר 2010. אורכב מ-המקור ב-27 בנובמבר 2011. נבדק ב-22 במרץ 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  24. ^ "Hezbollah militant escapes blast". BBC. 11 בדצמבר 2005. נבדק ב-22 במרץ 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  25. ^ Zeina Karam; Bassem Mroue (15 בנובמבר 2018). "Militant or poet? US sanctions Hezbollah leader's son". Associated Press. Beirut. נבדק ב-3 במרץ 2022. {{cite news}}: (עזרה)

קישורים חיצוניים

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מוחמד_יזבכ&oldid=38035523"