אבינועם מאיר

פרופ' אבינועם מאיר

אבינועם מאיר הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. תחום המחקר העיקרי שלו הוא בגאוגרפיה חברתית-תרבותית תוך התמקדות על חברות רועים-נוודים למחצה בישראל ובעולם. כמו כן, בהיבטים חברתיים ופוליטיים של תכנון, התיישבות וקיבוע. תחומי מחקר משניים עוסקים במדידת קיימות עירונית ובתהליכי ייצור המרחב.

קריירה

אבינועם מאיר הוא בוגר המחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב, סיים לימודיו שם ב-1973. קיבל תואר מוסמך ודוקטור מהמחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטת סינסינטי שבמדינת אוהיו, ארצות הברית שם סיים את לימודיו בשנת 1977. ב-1977 הצטרף לסגל המחלקה לגאוגרפיה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (כיום המחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי) ובשנת 1997 נתמנה לפרופסור מן המניין. בין השנים 1982–1984 שימש כראש המחלקה לגאוגרפיה ולאחר מכן, בין השנים 1997–2003 גם כראש המחלקה לבי. איי. כללי. בשנת 1984-5 שהה כפרופסור אורח במחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, ובשנים 2008, 2012 ו-2015 כפרופסור אורח בבי"ס לגאוגרפיה שבאוניברסיטת מלבורן ובמכון לחקר זכויות קניין קרקעי באוסטרליה-פסיפיק שבאוניברסיטה הטכנולוגית של סידני.

ב-1979 יסד בשיתוף עם פרופ' אליהו שטרן את כתב העת הבינלאומי Geography Research Forum. במשך מספר שנים היה עורך שותף עם פרופסור שטרן ובהמשך הוביל את כתב העת יחד עם כמה חברי סגל אחרים מהמחלקה. בשני העשורים האחרונים הוא משמש לבדו כעורך ראשי בעזרת ד"ר יובל קרפלוס.

בשנים 2007–2015 כיהן אבינועם מאיר כיו"ר ועדת משנה לתרגום מונחים בגאוגרפיה אנושית מטעם האקדמיה ללשון העברית. בשנת 2015 סוכמה עבודת הוועדה עם קרוב ל-1000 מונחים והוגשה לאקדמיה. כיום חבר בוועדה המייעצת למנהל המרכז למיפוי ישראל בנושאי גאוגרפיה חברתית. במהלך השנים היה אבינועם מאיר פעיל בוועדות שונות של משרד החינוך ובגופים שונים בתחום הוראת הגאוגרפיה בבתי הספר.

בשנות ה-80 וה-90 היה מעורב בפיתוח וקידום המכללות האזוריות מכללת ספיר, מכללת אילת ומכללת אחווה ובפיתוח לימודי גאוגרפיה וסביבה בהן עד צאתן לעצמאות אקדמית. במסגרת זאת שימש כסגן דיקאן לענייני מכללות אזוריות בפקולטה למדעי הרוח והחברה של אב"ג בין השנים 1989–1997. מאיר סייע להתגבשותה של המכללה האקדמית אחווה עם צאתה לעצמאות ב-2010, מאז הוא משמש גם כחבר המועצה האקדמית העליונה שלה. בשנים 2010–2014 שימש גם כחבר המועצה האקדמית העליונה של מכללת קיי לחינוך.

מאיר מתמחה בתחום הבדווים בנגב. בשנות ה-90 התמנה כחבר במועצה המדעית המייעצת של מרכז ג'ו אלון בקיבוץ להב, כמו כן השתתף בוועדות תכנון ליישובים בדווים (מועצה אזורית משוש, ואדי אל נעם, ביר הדאג', אל פורעה, ויישובי צפון בקעת ערד) וכן ייעץ לגופים שונים בתחומים אלה.

היה חבר ועד פעיל של עמותת "באר שובע" לשינוי חברתי, חינוך והזנה.

מחקר

הכשרתו המחקרית הראשונית של אבינועם מאיר בארצות הברית בשנות ה-70 התבססה בעיקר על הפרדיגמה הפוזיטיביסטית, ובהשראתה הוא חקר תהליכי דיפוזיה מרחבית של חידושים. לתיזה למ.א. הוא חקר את דיפוזית מכוניות פרטיות כחידוש אזורי בין מחוזות מדינת אוהיו. מחקר הדוקטורט שלו המשיך באותו כיוון עם חקירת הדיפוזיה המרחבית של התעשייה הקיבוצית בישראל. בהמשך נחקר גם תחום התיעוש ופיתוח שירותים ציבוריים באזורים כפריים. סמוך לאחר הצטרפותו לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב הוא החל לפתח עניין בחברה הבדווית בנגב. היישום של הגישה הפוזיטיביסטית של דיפוזית חידושים במחקר זה היה בלתי אפשרי, והיא ננטשה. במקום זאת אומצה בהדרגה גישת מחקר הומניסטית בכלי מחקר איכותניים. שינוי כיוון זה באמצע שנות ה-80 הוביל גם את חקר שאלת הוראת ולימוד המחשבה הגאוגרפית במחלקות לגאוגרפיה בישראל ובעולם.

חקר החברה הערבית בישראל על ידו, תוך מיקוד על החברה הבדווית, החל בהבנת תהליכים של תמורה דמוגרפית, התנהגות פריונית, תמותת ילדים, הזדקנות, וכן אספקת שירותים חברתיים ציבוריים לאוכלוסיית שולים זו. תוך כדי מחקר זה התברר הקשר החזק והבלתי נמנע לתהליכי שינוי חברתי תרבותי שעוברת חברה זו מחד גיסא, ולמדיניות הממשלה כלפיה מאידך גיסא. תובנה זו הובילה לכיוון מחקר (הנמשך עד היום) של הבנת מערכת היחסים שבין חברות רועים נוודים למחצה (כפי שהיה מקובל אז לכנות קבוצות כאלה) לבין המדינה המודרנית, עם דגש על ההיבטים המרחביים של מערכת יחסים זו. יחסים אלה הוצבו במסגרת המושגית הפוליטית של "כוחות צנטריפוגליים וצנטריפטליים" בה מתגלם הניגוד הגדול שבין חברת הרועים הנוודית בכלל, והבדווים בפרט, והמדינה המערבית, ומדינת ישראל בפרט. בתוך זה נחקרו תהליכי טריטוריאליזציה, התהוות שלטון מקומי, יחסים בין-אתניים, יזמות עסקית וניהול ממשק הרעייה בקרב הבדווים. סיכומו של מחקר זה התגלם בספר: As Nomadism Ends: The Israeli Bedouin of the Negev (1997) ובספרים ערוכים: החברה הערבית בישראל—תהליכים גאוגרפיים (1993) (בשיתוף דוד גרוסמן) ו-Ethnic Frontiers and Peripheries: Landscapes of Development and Inequality in Israel ב-1998 (בשיתוף אורן יפתחאל).

המשך המחקר על החברה הבדווית העמיק עוד יותר אך תוך היבטים מרחביים בכמה תחומים. התובנה הבסיסית ביותר הייתה שאין המדובר בחברת נוודים-רועים חסרת מקום קבע, אלא בחברה ילידית שמקומות הקבע שלה הם טריטוריות רחבות עם נקודות עגינה עונתיות קבועות. בתחומי התכנון המרחבי עסק המחקר בכמה היבטים, בעיקר של תהליך התכנון: הדמוקרטיזציה בתכנון, תכנון מתקומם, תכנון מלמטה, העצמה תכנונית, זכויות הקניין הקרקעי, המאבק על הכרה בכפרים הלא-מוכרים, ותכנון הבית המשפחתי במסגרת יחסי מגדר. בתחום ניתוח המרחב עצמו, עוסק המחקר של אבינועם מאיר לאחרונה במרחביות הבדווית, ייצור המרחב וייצור המקום ההיסטוריים והעכשוויים, כולל גם היבטים מגדריים של תהליכים אלה. בהיבטים עמוקים עוד יותר, המחקר נעשה בהקשר של זיקתם המרחבית תרבותית של הבדווים ברמה המקומית לדרכים כמקום גאוגרפי משמעותי בטריטוריה החברתית שלהם והשפעות של תכנונם ופיתוחם על מרחביות ילידית זו. מחקר עכשווי נוסף עוסק בהשפעות ייצור המרחב הילידי על תפקוד השלטון המקומי הבדווי.

העיסוק בייצור המרחב בחברה הבדווית הוביל לאחרונה לתחילת פיתוח כיווני מחקר חדשים מחוץ לחברה זו. כיוון מחקר אחד עוסק ביחסים במרחב בין ישויות גאוגרפיות בתוך העיר. התיזה היא שעל מנת להבין יותר לעומק את המרחב העירוני יש לפרק את מושג העיר כישות גאוגרפית לישויות גאוגרפיות משניות בעלות מימד מרחבי המרכיבות אותה, ולחקור את היחסים ביניהן כחלק מתהליך ייצור ועיצוב המרחב בה. מחקר אחד בכיוון זה חקר כבר את מערכת היחסים שבין אוניברסיטה כישות גאוגרפית לבין העיר בה היא ממוקמת (המקרה של מכללת ספיר והעיר שדרות). מחקר חדש עוסק בהבנת מערכת היחסים במרחב בין בסיסי צבא כישויות גאוגרפיות לבין העיר בה הם ממוקמים. כיוון מחקר חדש שני הוא הבנת תפקידם של ארגוני מגזר שלישי/חברה אזרחית בייצור ועיצוב המרחב והסביבה ותחושת המקום של תושביו, במיוחד באזור הפריפריה הא-מטרופולינית. כיוון שלישי הוא ניסיון לפרק ולהרכיב מחדש את תאוריית ייצור המרחב הלפבריאנית ולייצור שרשרת מושגים חדשים (כגון מרחב כליל, עצימות מרחבית ועוד) להבנת ייצור המרחב על ידי קבוצות תת-תרבות בתוך המרחב העירוני המערבי הגדול. לבסוף, בשנים האחרונות החל אבינועם מאיר להיות מעורב גם בחקר קיימות עירונית, בעיקר במדידתה הרב-קנמי"ת (מקומית, אזורית, גלובלית).

בכל אחד מכיווני המחקר החדשים הללו מעורבים תלמידי מחקר לדוקטורט, ובחלקם נעשים תוך שיתוף פעולה עם עמיתים מהמחלקה ומחוצה לה.

פרסומים

רשימה חלקית:

• Grossman, D. and Meir A. (eds.) (1993), The Arabs in Israel-Geographical Processes, Jerusalem: Magness Press (Hebrew).
• Meir, A. (1997), As Nomadism Ends: The Israeli Bedouin of the Negev, Boulder, Co.: Westview Press.
• Yiftachel, O. and Meir, A. (eds.) (1998), Ethnic Frontiers and Peripheries: Landscapes of Development and Inequality in Israel, Boulder, Co.: Westview Press.
• Karplus Y. and Meir A. (Eds.) (2013) The Production of Bedouin Space in the Negev. Beer Sheva: Negev Center for Regional Development, Ben-Gurion University of the Negev, pp.18-36 (Hebrew)
• Meir, A. (2005) Bedouin, The Israeli State and Insurgent Planning: Globalization, Localization or Glocalization? Cities, 22: 201-215.
• Meir A. and Baskind, A. (2006) Ethnic Business Entrepreneurship among Urbanizing Bedouin in the Negev, Israel. Nomadic Peoples, Vol.10, pp.71-79.
• Ben-Israel, A. and Meir, A. (2008) Urbanizing Pastoralists, Renaming Space and Reshaping Identities: The Case of the Bedouin Town of Hura. HAGAR-Studies in Culture, Polity and Identities, Vol.8(2), pp.83-108.
• Meir, A. (2009) Contemporary State Discourse and Historical Pastoral Spatiality: Contradictions in the Land Conflict between the Israeli Bedouin and the State. Ethnic and Racial Studies, Vol.32(5), pp.823-843.
• Meir, A. (2009) What Public, Whose Interest: The Negev Bedouin and the Roots of Planning from Below, Geography Research Forum, Vol.29, 103-132
• Meir. A. and Gekker, M. (2011) Gendered space, power relationships and domestic planning and design among displaced Israeli Bedouin. Women Studies International Forum, Vol.34, 232-241.
• Karplus, Y. and Meir, A (2013) The Production of Space: A Neglected Aspect Perspective in Pastoral Research, Environemnt and Planning D: Society and Space, Vol 31: 23-42.
• Karplus, Y. and Meir, A. (2014) From Congruent to Non-Congruent Spaces: Dynamics of Bedouin Production of Space in Israel, Geoforum, 52,180–192
• Stossel, Z., Kissinger, M. and Meir, A. (2014) A multi-spatial scale approach to urban sustainability - An Illustration of the domestic and global hinterland of the city of Beer-Sheva. Land Use Policy, 41, 498-505
• Stossel, Z., Kissinger, M. and Meir, A. (2015) Assessing the state of environmental quality in cities: A multicomponent urban performance (EMCUP) index. Environmental Pollution, 206, 679-687.
• Meir, A., Roded, B. and Ben-Israel, A. (2015) Indigenous Rights, Grey Spacing and Roads: The Israeli Negev Bedouin and Planning in Road 31. In Tidwell, A. and Zellen, B. (Eds.), Indigenous Peoples, Land and Conflict. Taylor and Francis, pp. 190-219.
• Meir, A. and Karplus, Y. (2015) From Consummate Space to Spatial Intensity: Intercultural Dynamics of Production of Space and its Political Significance. HaReshet HaGeografit, 8:40-60 (Hebrew)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אבינועם מאיר בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט של כתב העת Geography Research Forum שייסד ועורך אבינועם מאיר (אורכב 19.01.2015 בארכיון Wayback Machine)
• רשימת הפרסומים של אבינועם מאיר, בקטלוג הספרייה הלאומית
• תכנון מרחבי לבדוויי הנגב - השיח הבדווי המתנגד, מאמר באתר מדרשת שדה בוקר
• אבינועם מאיר, דף שער בספרייה הלאומית