אדגר פור

אדגר פור
Edgar Faure
לידה	18 באוגוסט 1908; בזייה, ארו, צרפת
פטירה	30 במרץ 1988 (בגיל 79); הרובע השביעי של פריז, פריז, צרפת
מדינה	צרפת
מקום קבורה	בית הקברות פאסי
השכלה	Aggregations of law in France; Henri IV high school in Béziers; המכון הלאומי לשפות ותרבויות המזרח; תיכון וולטר ;
תפקיד	חבר האספה הלאומית הצרפתית (3 באפריל 1967–7 במאי 1967); שר הכלכלה, הכספים והתעשייה (20 בינואר 1952–28 בפברואר 1952); שר הכלכלה, הכספים והתעשייה (28 ביוני 1953–16 בינואר 1954); שר הכלכלה, הכספים והתעשייה (16 בינואר 1954–12 ביוני 1954); שר הכלכלה, הכספים והתעשייה (18 ביוני 1954–20 בינואר 1955); שר החקלאות (7 באפריל 1967–10 ביולי 1968); חבר האספה הלאומית הצרפתית (11 ביולי 1968–12 באוגוסט 1968); שר החקלאות (8 בינואר 1966–1 באפריל 1967); חבר האספה הלאומית הצרפתית (2 באפריל 1973–2 באפריל 1978); חבר האספה הלאומית הצרפתית (21 באוקטובר 1969–6 באוגוסט 1972); חבר האספה הלאומית הצרפתית (3 באפריל 1978–28 בספטמבר 1980); שר הכלכלה, הכספים והתעשייה (14 במאי 1958–28 במאי 1958); שר החוץ (20 בינואר 1955–23 בפברואר 1955); שר המשפטים (11 באוגוסט 1951–7 בינואר 1952); ראש הממשלה (20 בינואר 1952–28 בפברואר 1952); ראש הממשלה (23 בפברואר 1955–23 בינואר 1956); president of the French National Assembly (2 באפריל 1973–2 באפריל 1978); נשיא (1988); חבר הפרלמנט האירופי (17 ביולי 1979–23 ביולי 1984); שר הפנים (1 בדצמבר 1955–24 בינואר 1956); הכסא 18 של האקדמיה הצרפתית (8 ביוני 1978–30 במרץ 1988); senator of the Community; חבר הסנאט הצרפתי ;
מפלגה	המפלגה הרדיקלית
בן או בת זוג	Lucie Faure (1931–?)
פרסים והוקרה	פרס פייר לפו (1985); פרס קאזס; קונקור ז'נרל ;

אדגר פור (18 באוגוסט 1908 - 30 במרץ 1988) היה פוליטיקאי צרפתי, שהשתייך למפלגה הרדיקלית, מסאי, היסטוריון משפטי ועורך דין.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדגר פור נולד בעיר בזייה שבחבל אוקסיטניה, דרום צרפת. בילדותו, היה פור קצר ראייה ותלמיד מבריק במיוחד ביחס לגילו, עד כדי כך שהשיג תואר ראשון כבר בגיל 15 ותואר במשפטים בגיל 19. בגיל 21 החל לעסוק בעריכת דין.^[1] ^[2]

עד שנת 1942 עסק פור בעריכת דין, ונעזר בתיקים הפליליים שלו כמקור השראה עבור סדרת סיפורי הבלשים שנכתבו על ידו בשם העט אדגר סנדיי.

במהלך הכיבוש הגרמני במלחמת העולם השנייה הוא הצטרף להתנגדות הצרפתית במאקי, ובשנת 1942 ברח למפקדתו של שארל דה גול באלג'יריה, שם התמנה לראש הממשלה הזמני של המחלקה המחוקקת של הרפובליקה. בתום המלחמה שימש כיועץ הצרפתי לתביעה במשפטי נירנברג.

בשנת 1946, נבחר פור לפרלמנט הצרפתי כחבר המפלגה הרדיקלית, והוא אף הוביל את הקבינט הצרפתי בשנת 1952 ומשנת 1955 עד 1956.

פור נפטר והובא למנוחות בפריז בשנת 1988.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא אדגר פור בוויקישיתוף

אדגר פור, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ Edgar Faure | prime minister of France, Encyclopedia Britannica (באנגלית)
^ "Foreign News: FRANCE'S NEW PREMIER". Time (באנגלית אמריקאית). 1955-03-07. ISSN 0040-781X. נבדק ב-2021-04-07.

[1] Edgar Faure | prime minister of France, Encyclopedia Britannica (באנגלית)

[2] "Foreign News: FRANCE'S NEW PREMIER". Time (באנגלית אמריקאית). 1955-03-07. ISSN 0040-781X. נבדק ב-2021-04-07.

[1]

[2]