נשיא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נשיא הוא תוארו של ראש המדינה במדינות שהן רפובליקה, וכן זהו לעתים תוארם של יושבי ראש של חברות, ארגונים ומוסדות שונים, לדוגמה: "נשיא בית המשפט העליון". סמכויותיו של הנשיא משתנות ממדינה למדינה, בהתאם לצורת המשטר הנהוגה בה.

תוכן עניינים

[עריכה] הנשיא ברפובליקה נשיאותית

ברפובליקה נשיאותית, הנשיא נבחר על ידי הציבור (יוצאת דופן היא ארצות הברית, שבה הנשיא נבחר בבחירות עקיפות), והוא בו-בזמן ראש המדינה וראש הממשלה. מתוקף כך יש לו סמכויות רחבות: הוא מבצע את החוקים הקיימים, יכול להטיל וטו על חוקים חדשים, למנות פקידים ושופטים, וכן הוא משמש כמפקדו העליון של הצבא.

דוגמה טיפוסית לשיטה זו: ארצות הברית

[עריכה] הנשיא ברפובליקה פרלמנטרית

בדמוקרטיה פרלמנטרית, הנשיא עומד בראש המדינה מבחינה חוקית אבל תפקידו בפועל ייצוגי בעיקרו, והמדינה מנוהלת למעשה בידי ראש ממשלה, שנבחר על ידי הפרלמנט. עם זאת, גם לנשיא בדמוקרטיה פרלמנטרית ישנן כמה סמכויות השמורות רק לו, ובראשן הסמכות להעניק חנינה. כמו כן, לנשיא, מתוקף מעמדו הרם, יכולה להיות השפעה עקיפה על הממשלה. דוגמה לכך היא ממשלת האחדות הלאומית שהוקמה ב-1984, אחרי הבחירות לכנסת האחת עשרה, בעקבות לחץ רב שהפעיל הנשיא דאז, חיים הרצוג, על ראשי המחנות היריבים.

דוגמאות טיפוסיות לשיטה זו: גרמניה, ישראל

[עריכה] הנשיא ברפובליקה מעורבת

ברפובליקה מעורבת, שבה יש גם נשיא וגם ראש ממשלה, לנשיא יש אמנם סמכויות לא מבוטלות גם כן, בעיקר בתחומי מדיניות חוץ, אך מטבע הדברים הן נופלות מאלה של הנשיא האמריקאי, משום שחלק נכבד מהסמכויות הביצועיות נמצאות אצל ראש הממשלה.

דוגמאות טיפוסיות לשיטה זו: צרפת, רוסיה

[עריכה] הנשיא בדיקטטורה

המינוי לנשיא בדיקטטורה הינו מינוי עצמי של הנשיא, לראשות המדינה. המינוי העצמי הוא לכל ימי חייו של הנשיא או עד שהנשיא ממנה יורש. הנשיא הוא בעל סמכויות בלתי מוגבלות. ברוב המקרים, בדיקטטורה הנשיאותית מתקיימות בחירות, בדומה לרפובליקה הנשיאותית. אך לציבור לא ניתנת אפשרות אמיתית לבחירה. כמות המועמדים מצומצמת למועמד אחד, ובאופן זה הוא אף נבחר ברוב מוחלט של מעל 99% מהקולות.

דוגמאות טיפוסיות לשיטה זו: סוריה, מצריים

[עריכה] נשיא בארגונים שאינם מדינות

בראש אירגונים שאינם מדינות, עומד ברוב המקרים מנהל בדרג של מנכ"ל (בחברות למטרות רווח) או מזכ"ל (באירגונים שאינם למטרות רווח). אך ניתן להעמיד בראשם נשיא. ההבדל הינו סמנטי שכן באופן מעשי הסמכויות דומות מאד. השימוש בנשיא בראש אירגון הינו תוצר של היסטוריה ומורשת האירגון. ככלל בלתי מחייב ניתן לאמר שהשימוש בנשיא יהיה נפוץ בחברות בינלאומיות גדולות. השימוש בתואר נשיא בישראל אינו נפוץ. לעיתים יתכן מינוי של נשיא ייצוגי חברה, במקביל למינוי של מנכ"ל. דבר זה יתכן בחברה גדולה, כאשר יש צורך לתת תפקיד של כבוד לאדם שהחברה חפצה בייקרו, אך אינה מעוניינת לתת לו תפקיד ביצועי.

דוגמא לנשיא באירגון/רשות: נשיא בית המשפט העליון, נשיא הטכניון, נשיא מועדון רוטרי.

דוגמא לנשיא בחברה מסחרית: נשיא שופרסל.

[עריכה] ראו גם

כלים אישיים