עורך דין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עורך דין (בראשי תיבות: עו"ד) הוא אדם המורשה לעסוק בעריכת דין, לאחר שלמד משפטים.
באנגליה מקובלת הפרדה בין עורך דין המופיע בבית המשפט (barrister) ובין עורך דין העוסק בכל פעילות משפטית אחרת (solicitor). הפרדה זו אינה נהוגה בישראל, וכל עורך דין רשאי לעסוק בשני סוגי הפעילות.
בקרב עורכי הדין מקובלת התמחות לתחומים ספציפיים של המשפט, כגון דיני עבודה, דיני מסים, משפט מסחרי, משפט פלילי וכו'. משרד גדול לעריכת דין מעסיק לעתים עורכי דין בעלי מגוון התמחויות, כדי לספק קשת שלמה של שירותים ללקוחותיו; יחד עם זאת, ישנם משרדים גדולים המתמחים בתחום מסוים.
תוכן עניינים |
[עריכה] חיסיון עורך דין - לקוח
אחד הדברים הייחודיים למקצוע עריכת הדין, הוא חסיון עורך דין - לקוח. על פי חוק, עורך דין חייב לשמור בסודיות כל מידע שהובא לידיעתו על ידי הלקוח. הדבר תופס גם לגבי עובדי משרדו והכפופים לו. כמו כן, כל מסמך או מידע המאוחסן אצל עורך הדין, מוגן מפני תפיסה או חיפוש כלשהו, של רשויות שלטון כגון המשטרה, או כל גורם אחר. החיסיון נועד לאפשר ללקוח כנות וגילוי לב מלא, מבלי לחשוש שדבר זה יכול לשמש כנגדו ביום מן הימים. ניתן לחשוף את המידע החסוי רק בעקבות הרשאה מפורשת של הלקוח לעשות כן.
יוצא מן הכלל מקרה בו לקוח מגלה לעורך הדין על כוונתו לבצע עבירה בעתיד, שבו רשאי עורך הדין לחשוף את המידע על מנת למנוע ביצוע העבירה, כמו כן החיסיון אינו חל במקרה של תביעת עורך הדין בגין שכר טרחה לו הוא זכאי בעניין שבו טיפל עבור לקוחו.
[עריכה] העיסוק בעריכת דין בישראל
בישראל מוסדר העיסוק בעריכת דין באמצעות חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961. סעיף 24 לחוק זה מציב שלושה תנאים לכשירותו של אדם להיות עורך-דין:
- הוא בעל השכלה משפטית גבוהה: בישראל ניתנת השכלה משפטית גבוהה באוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר-אילן ואוניברסיטת חיפה, וכן במכללות אחדות.
- עבר תקופת התמחות: בתקופת ההתמחות, הנמשכת שנה ונערכת לאחר סיום לימודי משפטים, עובד המתמחה בהנחייתו של עורך-דין ותיק או שופט.
- עמד בבחינות של לשכת עורכי הדין- האחת בכתב (מבחן אמריקאי) והשניה בעל-פה. הבחינות נערכות בסוף תקופת ההתמחות, והן קשות למדי. יש הטוענים שקושי זה בא לצמצם את כניסתם של עורכי דין חדשים, העלולים לנגוס בפרנסת עורכי הדין הוותיקים. בבחינה שהתקיימה בנובמבר 2004 נכשלו מחצית מ- 1,250 המתמחים שניגשו לבחינה (זהו שיעור נכשלים גבוה יחסית לבחינות קודמות).
אדם הכשיר להיות עורך דין והוא תושב ישראל ובגיר, יהיה לעורך דין עם קבלתו כחבר לשכת עורכי הדין. הלשכה רשאית, לאחר שנתנה למועמד הזדמנות לטעון טענותיו לפניה, שלא לקבלו כחבר הלשכה, על אף כשירותו, אם המועמד הורשע בעבירה שיש עמה קלון, והלשכה סבורה שלנוכח הרשעה זו אין הוא ראוי לשמש עורך דין.
סעיף 20 לחוק זה מייחד את הפעולות הבאות לעורכי דין בלבד:
- ייצוג אדם אחר וכל טיעון ופעולה אחרת בשמו לפני בתי משפט, בתי דין, בוררים וגופים ואנשים בעלי סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית;
- עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי בשביל אדם אחר, לרבות ייצוג אדם אחר במשא ומתן משפטי לקראת עריכת מסמך כזה;
- ייעוץ וחיווי דעת משפטיים.
- ייצוג אדם אחר וכל פעולה אחרת בשמו בפני:
- משרד ההוצאה לפועל;
- לשכת מרשם המקרקעין;
- הפקיד המוסמך לעניין חוק בתים משותפים, תשי"ג-1952;
- רשם החברות;
- רשם השותפויות;
- רשם האגודות השיתופיות;
- רשם הפטנטים והמדגמים;
- רשם סימני המסחר;
- פקיד השומה ונציג מס ההכנסה לעניין פקודת מס הכנסה
- המנהל לעניין חוק מס שבח מקרקעין, תש"ט-1949;
- מנהל מס עזבון לעניין חוק מס עזבון, תש"ט-1949;
עם זאת, סעיף 21 לחוק קובע כי אין בהוראות לגבי ייחוד המקצוע כדי לפגוע בסמכות ייצוג של אישים אחרים, בנסיבות מסוימות, כגון ייצוג לפני בתי דין דתיים ולפני בתי דין צבאיים, ייצוג של נישום בידי רואה חשבון או יועץ מס בפני רשות המסים, סמכויות של סוכן פטנטים, ייצוג ארגון עובדים או מעבידים בבוררות לענייני עבודה או בקשר להסכם עבודה, ועוד.
רבים מעורכי הדין בישראל עובדים כעצמאים במשרדים שבבעלותם. אחרים עובדים כשכירים במשרדי עורכי דין, ויש העוסקים בייעוץ משפטי לחברות שבהן הם מועסקים. קבוצה גדולה של עורכי דין מועסקת בפרקליטות המדינה ובפרקליטות הצבאית.
[עריכה] הגידול המשמעותי במספר עורכי הדין והנסיון להילחם בו
בתקופת המעבר בין המאה ה-20 למאה ה-21 חל גידול ניכר במספר עורכי דין בישראל, בין השאר כתוצאה מריבוי המכללות המלמדות משפטים, לפי סטטיסטיקות שמפרסמת לשכת עורכי הדין נכון לאפריל 2007 פעלו בישראל כ-36,000 עורכי דין לעומת 30,000 בלבד בנובמבר 2004.
בעקבות זאת מונתה בשנת 2000 ועדה בראשות השופטת הילה גרסטל שהמליצה להטמיע כמה שינויים מהותיים בהתמחות.
- הארכת תקופת ההתמחות משנה לשנה וחצי.
- חיוב המתמחים במהלך מחצית השנה הראשונה במעבר קורס מעשי שינוהל בידי הלשכה.
- עריכת בחינה בתום ההתמחות במתכונת של "ניתוח מקרה" בנוסף לבחינה האמריקאית.
- מינוי שופט בדימוס כמפקח על ההתמחות.
נכון לאוקטובר 2008 לא יושמו המלצותיה של ועדת גרסטל, בין השאר כתוצאה מהתנגדות עזה של הסטודנטים שאף הפגינו נגד המלצות אלה.
ועדה מיוחדת בראשותו של עורך הדין שי סגל מונתה לבחון את הבעיה לאור העובדה שיישום המלצות ועדת גרסטל אינו על הפרק, כלשונם. אחת ממטרותיה המוצהרות של הוועדה, שאושרה פה אחד על ידי הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין, היא העלאת רף הציון העובר בבחינות לשכת עורכי הדין מ-65 ל-70, כלומר, נבחן שיקבל 65 בכל הבחינות יוסמך כעורך דין, אולם נבחן שיקבל פחות מכך, אפילו אם רק באחת מהבחינות, יזדקק לממוצע של 70 על מנת להיות מוסמך כעורך דין.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- אלן דרשוביץ, מכתבים לעורך דין צעיר, הוצאת כנרת זמורה-ביתן, 2006.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: עורך דין |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עורכי דין |
- ליטל דוברוביצקי, עובדים על הגלימה, ידיעות אחרונות, 26.8.04. על תקופת ההתמחות לשם הכשרה לעבודה כעורך דין.
- יובל יועז, 50% נכשלים בבחינת לשכת עורכי הדין האחרונה, באתר "הארץ".
- אפרים קישון, לוקחים עורך דין, מתוך הספר "שמיניות באוויר".
- לשכת עורכי הדין בישראל
- אלן דרשוביץ, על מוסר ועריכת דין, פרק מהספר "מכתבים לעורך דין צעיר", באתר "אומדיה"
- הדר קנה וענת רואה, "בום" במשרדי עורכי הדין, באתר ynet, 1.2.08 - דירוג משרדי עורכי הדין הגדולים בישראל
- עו"ד גלעד ידין, עורך דין לכל מאה אזרחים ב-2018, גלובס, 6.4.08. על עתיד מקצוע עריכת הדין בישראל.
