אדסחר דייקסטרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אדסחר ו' דייקסטרה
Edsger Dijkstra
1930 –‏ 2002
Edsger Wybe Dijkstra.jpg
תרומות עיקריות
פיתוחה של שפת התכנות ALGOL, האלגוריתם של דייקסטרה, ביסוס מדעי של תהליך התכנות.

אֶדְסְחֶר וִיבֶּה דֶיְיקְסְטְרָה (הולנדית: Edsger Wybe Dijkstra, אלפבית פונטי בינלאומי: [ˈɛtˌsxər 'ʋibə ˈdɛɪkˌstra];‏ 11 במאי 19306 באוגוסט 2002, נינן, הולנד) היה מהבולטים במדעני המחשב במאה העשרים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דייקסטרה נולד ברוטרדם שבהולנד, לאב כימאי ולאם מתמטיקאית.

למד מתמטיקה ופיזיקה תאורטית באוניברסיטה של ליידן. בשנים 1952-1962 עבד כמתכנת, ובמהלכן השלים את הדוקטורט במדעי המחשב (שעדיין לא התגבשו כתחום עצמאי) באוניברסיטת אמסטרדם. עבודת הדוקטור שלו, שהוגשה בשנת 1959, נושאת את הכותרת Communication with an Automatic Computer, והתבססה גם על ניסיונו כמתכנת.

בשנים 1962-1984 היה פרופסור למתמטיקה באוניברסיטת איינדהובן, ובשנים 1973-1984 היה עמית מחקר של חברת בורוז. בשנים 1984-1999 היה פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת טקסס באוסטין.

דייקסטרה הוא חתן פרס טיורינג לשנת 1972 ועמית ACM משנת 1994.

על שמו של דייקסטרה נקרא פרס דייקסטרה של ה־ACM (האגודה הבינלאומית של מדעני מחשב). הפרס מוענק כל שנה למאמר שהייתה לו השפעה מרובה (במשך עשר שנים לפחות) על תחום החישוב המבוזר. דייקסטרה היה מהזוכים הראשונים בפרס (לפני שנקרא על שמו), בזכות מאמר הייצוב העצמי.

תרומותיו הבולטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • האלגוריתם של דייקסטרה, למציאת מסלול קל ביותר בגרף, כשנתונות משקולות לא שלילות על הקשתות. האלגוריתם מוצא את המסלולים מקודקוד מסוים בגרף אל כל אחד מהקודקודים האחרים (במסגרת תורת הגרפים).
  • Go To Statement Considered Harmful, מכתב למערכת הירחון Communications of the ACM שהתפרסם בשנת 1968 ויצר תפנית בתחביר של שפות תכנות, בהסבו את תשומת הלב לקושי שגורם השימוש בפקודת goto לקריאותן של תוכניות. בעקבות מכתב זה נוצר התכנות המובנה, שבו יש מבני בקרה המאפשרים קריאות גבוהה.
  • ביסוס מדעי של תהליך התכנות.
  • פעולות הנעילה והשחרור של מנעול לסינכרוניזציה של תהליכים במערכת מבוזרת. מאמריו על מערכות מבוזרות נחשבים על ידי רבים להתחלת תחום המחקר של החישוב המבוזר.
  • מאמרו על ייצוב עצמי, תכונה המבטיחה כי מערכת מבוזרת שתתחיל ממצב כלשהו תתכנס לבסוף למצב חוקי ותישאר חוקית. המאמר התחיל את תחום המחקר הזה (תת תחום של תחום מערכות מבוזרות).
  • פיתוח מהדר ראשון לשפת התכנות ALGOL, שפה שהפכה למודל בבהירותה ובקפדנותה המתמטית.

טריוויה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דייקסטרה נודע בשנינותו, ואחדות מאמרותיו זכו לציטוט נרחב בקרב כותבים העוסקים במדעי המחשב:

  • מדעי המחשב אינם עוסקים במחשב יותר משאסטרונומיה עוסקת בטלסקופ.
– אדסחר דייקסטרה
  • השאלה האם מחשב יודע לחשוב דומה לשאלה האם צוללת יודעת לשחות.
– אדסחר דייקסטרה

אחדים מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Structured programming (with O.J. Dahl and C.A.R. Hoare), Academic Press, 1972
  • A Discipline of Programming, Prentice-Hall, 1976
  • Selected Writings on Computing: A Personal Perspective, Springer Verlag, 1982.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


זוכי פרס טיורינג

אלן פרליס (1966) · מוריס וינסנט וילקס (1967) · ריצ'רד המינג (1968) · מרווין מינסקי (1969) · ג'ון מקארתי (1970) · ג'יימס וילקנסון (1971) · אדסחר דייקסטרה (1972) · צ'ארלס באקמן (1973) · דונלד קנות' (1974) · אלן ניוול והרברט סיימון (1975) · מיכאל רבין ודנה סקוט (1976) · ג'ון באקוס (1977) · רוברט פלויד (1978) · קנת אייברסון (1979) · טוני הורה (1980) · אדגר קוד (1981) · סטיבן קוק (1982) · קן תומפסון ודניס ריצ'י (1983) · ניקלאוס וירת (1984) · ריצ'רד קארפ (1985) · ג'ון הופקרופט ורוברט טרג'אן (1986) · ג'ון קוק (1987) · איוואן סדארלנד (1989) · וילאם קאהן (1990) · פרננדו קורבטו (1991) · רובין מילנר (1992) · באטלר לאמפסון (1993) · יוריס הארטמאניס וריצ'רד סטרנס (1994) · אדוארד פייגנבאום וראג' רדי (1995) · מנואל בלום (1996) · אמיר פנואלי · דאגלס אנגלברט (1997) · ג'ים גריי (1998) · פרד ברוקס (1999) · אנדרו יאו (2000) · אולה יוהאן דאל וקריסטין נייגארד (2001) · רונלד ריבסט, לאונרד אדלמן ועדי שמיר (2002) · אלן קיי (2003) · וינט סרף ובוב קאהן (2004) · פטר נאור (2005) · פרנסס אלן (2006) · אדמונד קלארק, אלן אמרסון וג'וסף סיפאקיס (2007) · ברברה ליסקוב (2008) · צ'ארלס פ.טאקר (2009) · לסלי וליאנט (2010) · יהודה פרל (2011) · שפי גולדווסר וסילביו מיקאלי (2012)