פרס טיורינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

גביע פרס טיורינג

פרס טיורינג ניתן על ידי ה-ACM, האגודה למכונות מחשוב, בגין הישג יוצא דופן בתחום מדעי המחשב, בתחום זה שקול הפרס, מבחינת יוקרתו, לפרס נובל, שאינו כולל פרסים בתחומי המתמטיקה ומדעי המחשב. הפרס קרוי על שמו של אלן טיורינג, מתמטיקאי בריטי שנחשב לאבי מדעי המחשב התאורטיים ולבינה מלאכותית.
הפרס ניתן מדי שנה, החל משנת 1966. משנת 2007 מחולק לזוכים פרס כספי של 250,000 דולר הממומן על ידי החברות אינטל וגוגל.
בארבעים שנותיו הראשונות נמנו רק גברים עם מקבלי הפרס. בשנת 2006 ניתן הפרס לראשונה לאישה - פרנסס אלן, על תרומתה בתחום המהדרים ומיטוב הקוד שהם יוצרים.

[עריכה] התפלגות הזוכים בפרס לפי מדינות

התפלגות הזוכים בפרס לפי מדינות (נכון לשנת 2010) היא:

ארצות הברית - 38 זוכים
בריטניה - שישה זוכים
ישראל - שלושה זוכים
קנדה - שני זוכים
נורבגיה - שני זוכים
הולנד - זוכה אחד
שווייץ - זוכה אחד
דנמרק - זוכה אחד
ונצואלה - זוכה אחד
צרפת - זוכה אחד

נכון לשנת 2010, חמישה עשר מהזוכים הם ממוצא יהודי (26%), ביניהם שלושה ישראלים:

בשנת 1976: מיכאל רבין מהאוניברסיטה העברית (יחד עם דנה סקוט), על מאמרם העוסק באוטומטים סופיים, שהציג את הרעיון של מכונות לא דטרמיניסטיות.
בשנת 1996: אמיר פנואלי ממכון ויצמן למדע, על עבודתו המקורית להבאת לוגיקה טמפורלית למדעי המחשב ועל תרומתו לאימות תוכנה.
בשנת 2002: עדי שמיר ממכון ויצמן למדע (יחד עם רונלד ריבסט ולאונרד אדלמן), על תרומתם לפיתוח הצפנה במפתח ציבורי.

[עריכה] זוכי הפרס

שנה	שמות הזוכים	הסיבה לזכייה
1966	אלן פרליס	על השפעתו בתחום שיטות תכנות מתקדמות ובניית מהדרים (קומפיילרים)
1967	מוריס וינסנט וילקס
1968	ריצ'רד המינג	על עבודתו בשיטות נומריות, ונושאי גילוי ותיקון שגיאות בתורת הקודים
1969	מרווין מינסקי	בינה מלאכותית
1970	ג'יימס וילקנסון
1971	ג'ון מקארתי
1972	אדסחר דייקסטרה	על תרומתו לפיתוח ALGOL ותרומתו הכללית לאומנות התכנות ושפות תכנות. תרומותיו לאורך השנים חובקות תחומים רבים החל מתורת הגרפים וכלה במדריכים, מאמרים והגיגים בתחום שפות התכנות.
1973	צ'ארלס באקמן
1974	דונלד קנות'
1975	אלן ניוול הרברט סיימון
1976	מיכאל רבין דנה סקוט	על הגדרת אוטומט סופי לא דטרמיניסטי ורעיון האי-דטרמיניזם
1977	ג'ון באקוס
1978	רוברט פלויד
1979	קנת אייברסון
1980	טוני הורה
1981	אדגר קוד
1982	סטיבן קוק
1983	קן תומפסון דניס ריצ'י
1984	ניקלאוס וירת
1985	ריצ'רד קארפ
1986	ג'ון הופקרופט רוברט טרג'אן
1987	ג'ון קוק
1988	איוואן סדארלנד
1989	וילאם קאהן
1990	פרננדו קורבטו
1991	רובין מילנר
1992	באטלר לאמפסון
1993	יוריס הארטמאניס ריצ'רד סטרנס
1994	אדוארד פייגנבאום ראג' רדי
1995	מנואל בלום	בהוקרה על תרומתו ליסודות תאורית הסיבוכיות החישובית ויישומהּ בקריפטוגרפיה ואימות תוכנה
1996	אמיר פנואלי	על הכנסת לוגיקת זמן (לוגיקה טמפורלית) לתחום מדעי המחשב.
1997	דאגלס אנגלברט
1998	ג'ים גריי
1999	פרד ברוקס
2000	אנדרו יאו	בהוקרה על תרומתו היסודית בתאוריית החישוביות, לרבות תאוריות מבוססות-סיבוכיות של יצירת מספרים פסבדו-אקראיים, קריפטוגרפיה וסיבוכיות תקשורת.
2001	אולה יוהאן דאל קריסטין נייגארד
2002	רונלד ריבסט עדי שמיר לאונרד אדלמן	על תרומה מקורית בהפיכת הצפנה אסימטרית לבת-קיימא (RSA)
2003	אלן קיי
2004	וינט סרף בוב קאהן
2005	פטר נאור	על פיתוח שפת התכנות ALGOL 60
2006	פרנסס אלן	על תרומה חלוצית בתחום המהדרים, וביצוע אופטימיזציה בשלב ההידור, אשר הניחה את היסודות למהדרים מודרניים וחישוב מקבילי אוטומטי
2007	אדמונד קלארק אלן אמרסון ג'וסף סיפאקיס	על פיתוח שיטת בדיקות מודל בטכנולוגיית אימות יעילה ביותר בה נעשה שימוש רב בעולם עיצוב התוכנה והחומרה
2008	ברברה ליסקוב	על תרומתה לתחום התכנות ועיצוב תוכנה, תאורטי ופרקטי, בעיקר בנושאי אבסטרקציה של מידע, עמידות לשגיאות וחישוב מבוזר
2009	צ'ארלס טאקר	על תרומתו לפיתוח המחשב האישי המודרני הראשון ועל תרומתו ל-Ethernet ולמחשב הלוח
2010	לסלי וליאנט	על תרומתו לפיתוח תחום הלמידה החישובית, והגדרת למידת PAC.