פרס טיורינג
פרס טיורינג ניתן על ידי ה-ACM, האגודה למכונות מחשוב, בגין הישג יוצא דופן בתחום מדעי המחשב, בתחום זה שקול הפרס, מבחינת יוקרתו, לפרס נובל, שאינו כולל פרסים בתחומי המתמטיקה ומדעי המחשב. הפרס קרוי על שמו של אלן טיורינג, מתמטיקאי בריטי שנחשב לאבי מדעי המחשב התאורטיים ולבינה מלאכותית.
הפרס ניתן מדי שנה, החל משנת 1966. משנת 2007 מחולק לזוכים פרס כספי של 250,000 דולר הממומן על ידי החברות אינטל וגוגל.
בארבעים שנותיו הראשונות נמנו רק גברים עם מקבלי הפרס. בשנת 2006 ניתן הפרס לראשונה לאישה - פרנסס אלן, על תרומתה בתחום המהדרים ומיטוב הקוד שהם יוצרים.
התפלגות הזוכים בפרס לפי מדינות [עריכה]
התפלגות הזוכים בפרס לפי מדינות (נכון לשנת 2012) היא:
ארצות הברית - 41 זוכים
בריטניה - שישה זוכים
ישראל - חמישה זוכים
קנדה - שני זוכים
נורבגיה - שני זוכים
הולנד - זוכה אחד
שווייץ - זוכה אחד
דנמרק - זוכה אחד
ונצואלה - זוכה אחד
צרפת - זוכה אחד
נכון לשנת 2012, שבעה עשר מתוך 58 הזוכים הם ממוצא יהודי (27.6%), בהם חמישה ישראלים:
- בשנת 1976: מיכאל רבין מהאוניברסיטה העברית (יחד עם דנה סקוט), על מאמרם העוסק באוטומטים סופיים, שהציג את הרעיון של מכונות לא דטרמיניסטיות.
- בשנת 1996: אמיר פנואלי ממכון ויצמן למדע, על עבודתו המקורית להבאת לוגיקה טמפורלית למדעי המחשב ועל תרומתו לאימות תוכנה.
- בשנת 2002: עדי שמיר ממכון ויצמן למדע (יחד עם רונלד ריבסט ולאונרד אדלמן), על תרומתם לפיתוח הצפנה במפתח ציבורי.
- בשנת 2011: יהודה פרל מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, ישראלי-אמריקאי, על תרומה יסודית לחקר בינה מלאכותית באמצעות פיתוח תחשיב להסקה סיבתית והסתברותית.
- בשנת 2012: שפי גולדווסר מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס וממכון ויצמן למדע (יחד עם סילביו מיקאלי) על תרומה יסודית לביסוס הסיבוכיות התאורטית של הצפנה ופיתוח שיטות יעילות לאימות הוכחות מתמטיות בתורת הסיבוכיות.
זוכי הפרס [עריכה]
| שנה | שמות הזוכים | הסיבה לזכייה |
|---|---|---|
| 1966 | על השפעתו בתחום שיטות תכנות מתקדמות ובניית מהדרים (קומפיילרים) | |
| 1967 | ||
| 1968 | על עבודתו בשיטות נומריות, ונושאי גילוי ותיקון שגיאות בתורת הקודים | |
| 1969 | בינה מלאכותית | |
| 1970 | ||
| 1971 | ||
| 1972 | על תרומתו לפיתוח ALGOL ותרומתו הכללית לאומנות התכנות ושפות תכנות. תרומותיו לאורך השנים חובקות תחומים רבים החל מתורת הגרפים וכלה במדריכים, מאמרים והגיגים בתחום שפות התכנות. | |
| 1973 | ||
| 1974 | ||
| 1975 | ||
| 1976 | על הגדרת אוטומט סופי לא דטרמיניסטי ורעיון האי-דטרמיניזם | |
| 1977 | ||
| 1978 | ||
| 1979 | ||
| 1980 | ||
| 1981 | ||
| 1982 | ||
| 1983 | ||
| 1984 | ||
| 1985 | ||
| 1986 | ||
| 1987 | ||
| 1988 | ||
| 1989 | ||
| 1990 | ||
| 1991 | ||
| 1992 | ||
| 1993 | ||
| 1994 | ||
| 1995 | בהוקרה על תרומתו ליסודות תורת הסיבוכיות החישובית ויישומהּ בקריפטוגרפיה ואימות תוכנה | |
| 1996 | על הכנסת לוגיקת זמן (לוגיקה טמפורלית) לתחום מדעי המחשב. | |
| 1997 | ||
| 1998 | ||
| 1999 | ||
| 2000 | בהוקרה על תרומתו היסודית בתאוריית החישוביות, לרבות תאוריות מבוססות-סיבוכיות של יצירת מספרים פסבדו-אקראיים, קריפטוגרפיה וסיבוכיות תקשורת. | |
| 2001 | ||
| 2002 | על תרומה מקורית בהפיכת הצפנה אסימטרית לבת-קיימא (RSA) | |
| 2003 | ||
| 2004 |
על עבודה חלוצית בתחום רשתות תקשורת, לרבות תיכון ומימוש הפרוטוקולים הבסיסים של רשת האינטרנט ופרוטוקול TCP/IP |
|
| 2005 | על פיתוח שפת התכנות ALGOL 60 | |
| 2006 | על תרומה חלוצית בתחום המהדרים, וביצוע אופטימיזציה בשלב ההידור, אשר הניחה את היסודות למהדרים מודרניים וחישוב מקבילי אוטומטי | |
| 2007 | על פיתוח שיטת בדיקות מודל בטכנולוגיית אימות יעילה ביותר בה נעשה שימוש רב בעולם עיצוב התוכנה והחומרה | |
| 2008 | על תרומתה לתחום התכנות ועיצוב תוכנה, תאורטי ופרקטי, בעיקר בנושאי אבסטרקציה של מידע, עמידות לשגיאות וחישוב מבוזר | |
| 2009 | על תרומתו לפיתוח המחשב האישי המודרני הראשון ועל תרומתו ל-Ethernet ולמחשב הלוח | |
| 2010 | על תרומתו לפיתוח תחום הלמידה החישובית, והגדרת למידת PAC | |
| 2011 | על תרומה יסודית לחקר בינה מלאכותית באמצעות פיתוח תחשיב להסקה סיבתית והסתברותית | |
| 2012 | על תרומה יסודית לביסוס הסיבוכיות התאורטית של הצפנה ופיתוח שיטות יעילות לאימות הוכחות מתמטיות בתורת הסיבוכיות |
קישורים חיצוניים [עריכה]
- A.M. Turing Award, האתר הרשמי של פרס טיורינג
