פיזיקה תאורטית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.svg הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.
המחשה ויזואלית של חור התולעת של שוורצשילד. הימצאותו לא נצפתה או אומתה על ידי ניסוי אך קיומו נובע ממודלים מתמטיים ומתורת היחסות הכללית, ובפרט ממטריקת שוורצשילד.

פיזיקה תאורטית היא ענף בפיזיקה המשתמש במודלים מתמטיים ומערכות פיזיקליות מופשטות כדי להסביר, ולנבא התנהגות של מערכות פיזיקליות טבעיות. זאת בניגוד לפיזיקה ניסויית המשתמשת בכלים ניסויים כדי לבדוק מערכות אלו.

התקדמות המדע תלויה באופן כללי ביחס בין מחקרים ניסויים לבין התאוריה. במקרים מסוימים, התאוריה מוגבלת על ידי כללים מתמטיים ומשאירה מעט משקל לתצפיות ותוצאות מחקר. לדוגמה כאשר פיתח אלברט איינשטיין את תורת היחסות הכללית, היה מוטרד מכך שטרנספורמציות לורנץ] משאירות את משוואות מקסוול אינווריאנטיות, אך היה חסר עניין בניסוי מייקלסון-מורלי של מעבר כדור הארץ באתר (פיזיקה). מצד שני זכה בפרס נובל על הסבר האפקט הפוטואלקטרי, אשר היה עד אז אוסף תצפיות מחוסרות תאוריה שתסביר אותן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאוריות מרכזיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]