אולטרה מרתון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לוגו מרוץ הר לעמק

אולטרה מרתון הוא כינוי כולל לריצות שאורכן עולה על זה של ריצת מרתון (42.195 ק"מ).

קיימים שני סוגים של אולטרה מרתון: מירוצים למרחקים קבועים, ומירוצים בהם זמן הריצה נקבע מראש ומנצח מי שעבר את המרחק הגדול ביותר.

מירוצי האולטרה מרתון הנפוצים ביותר הנם למרחקים של 50 ק"מ, 100 ק"מ, 50 מייל (80.467 ק"מ) ו-100 מייל (כ-161 ק"מ). יחד עם זאת קיימים גם מירוצים למרחקים שונים מאלה. כיום (2012) נחשב המירוץ ל-100 ק"מ כאולטרה מרתון הרשמי של התאחדות האתלטיקה הבינלאומית.

במירוצים לפי זמן הנפוצים ביותר הם מירוצים ל-6, 12 ו-24 שעות, ומירוצים של 6 ו-10 ימים.

רוב מירוצי האולטרה מרתון אינם מתבצעים באופן רצוף על ידי הרצים, והם כוללים הפסקות לאכילה, התרעננות, החלפת בגדים וכיוצא באלה.

בישראל קיימים שני מרוצי אלטרה מרתון חשובים - מרוץ שליחים הר לעמק[1] לאורך כ-215 ק"מ, מהרי הגליל העליון ועד לעמק יזרעאל, ומרוץ סובב עמק[2] הכולל מספר מרחקים, שהארוכים בהם 160 ו-200 ק"מ. בנוסף יש מספר אירועים קטנים יותר: ברוקס ירקון מזרח (50 ק"מ), ים לים של פרו ספורט (120 ק"מ) ועוד מספר מירוצים משתנים.

מי שמחזיק בשיא ישראל למרחק רצוף הוא קובי אורן (42), פסיכולוג קליני מטבעון אשר רץ באולטרה-מרתון סובב עמק 2013 מרחק של כ-420 ק"מ ב-4 ימים (ב-2012 רץ מרחק של כ-267 קילומטרים, מקצה יחיד במשך 46 שעות ברציפות‏[3]).

באוגוסט 2013 השתתף בריצת 6 ימים באצטדיון אתלטיקה באוקספורד שבאנגליה ורץ מרחק של כ 705 ק"מ. באפריל 2014 רץ בפסטיבל האולטרה מרתון של אתונה וניצח את המרוץ בקטגוריית ריצת 6 הימים. הוא עבר 768 ק"מ וכעת מדורג בשלישייה הראשונה בעולם במרוץ זה.

ליאור שיאון וזהר קנטור היו הראשונים שרצו את ישראל מדן ועד אילת‏[4].

עוד ספורטאי סיבולת מוכרים קהיליית הרצים הישראלית הם זיו צויגהפט וגלעד קראוז: צויגהפט הוא דוקטורנט לביולוגיה בן 28 אשר התפרסם לאחרונה (סוף 2013) בשל הישגו המרשים: השתתפות בתחרות סביב המון בלאן וסיום במקום ה-73 מתוך 2300 רצים, כאשר רק מחצית מכלל הרצים צלחו בהצלחה והגיעו לקו הסיום.

צויגהפט השלים מרחק של 168 ק"מ ב-28 שעות ו-23 דקות בתוואי שטח הררי. סיאר טברנד (25), יליד צרפת, סיים במקום הראשון בזמן של 20 שעות ו-34 דקות, קצב ממוצע של מעט מהיר יותר מ-8 קמ"ש (כולל עצירות). מי שמחזיק בשיא המסלול במקצה הנ"ל הוא דאצ'ירי דאווה, בן לשבט השרפה הנפאלי, אשר הצליח לסיים את המסלול ב-20 שעות ו-5 דקות.

מדליית הספרטתלון

גלעד קראוז, עורך דין במקצועו, הוא הישראלי היחיד שסיים אי פעם את תחרות הספרטתלון. תחרות הספרתטלון מתקיימת אחת לשנה ביוון. הרצים נדרשים לחצות את המרחק שלפי האגדה עשה השליח פידיפידס מאתונה לספרטה בזמן של פחות מ-36 שעות. לאורך 246 הקילומטרים של המסלול ישנן תחנות ביניים עם זמני קצה, כלומר זמן מקסימלי שעל כל הרצים להגיע לתחנה מסוימת על מנת שיישאר להם סיכוי מעשי להשלים את המירוץ בזמן. הספרתטלון נחשב לאחד ממירוצי האולטרה הקשים בעולם שכן הוא משלב הן ריצה למרחקים ארוכים והן עמידה בזמנים, מה שלא מאפיין בדרך כלל ריצות למרחקים כאלה.

הכניסה לספרטתלון כרוכה בעמידה באחד מהקריטריונים הבאים: תוצאה של 10.5 שעות או מהיר מכך במירוץ למרחק 100 ק"מ, השלמת מרוץ למרחק של 200 ק"מ לפחות או הגעה לקילומטר ה-172 בתחרות ספרטתלון בעבר בפחות מ-24 שעות. אדם שעומד באחד מהתנאים הללו מורשה להשתתף בתחרות. רק 1 מכל 3 רצים מצליחים להשלים את המירוץ בכל שנה ואילו קראוז שותף לסטטיסטיקה מרשימה עוד יותר: הוא שייך ל-10% מהרצים שצלחו את הספרתלטון בניסיון הראשון, שניים מחבריו של קראוז שהשתתפו איתו בפעם הראשונה לא צלחו את המירוץ ונאלצו לפרוש באמצע עקב אי-עמידה בזמני ביניים. קראוז השלים את המירוץ פעמיים (2012, 2013) ב-2013 השלים קראוז את המרחק ב-34:04:55 שעות

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אולטרה מרתון בוויקישיתוף

אתר מרחקים - קהילת האולטרה מרתון בישראל

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P sport.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ספורט ומשחקים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.