אתונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svgערך זה עוסק בעיר ביוון. אם התכוונתם לפוליס ביוון העתיקה, ראו אתונה העתיקה.
אתונה
Αθήνα
Athens seal.jpg Flag of Athens.JPG
Acropilos wide view.jpg
האקרופוליס באתונה
מדינה / טריטוריה יוון יוון
חבל ארץ אָטיקה
מחוז אָטיקה
ראש העיר ניקיטס קקלמניס
שטח 39 קמ"ר
גובה 70 מטרים
תאריך ייסוד 2,000 לפנה"ס לערך
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ במטרופולין
 ‑ צפיפות

745,514‏  (נכון ל-2001)
3,192,606‏  (נכון ל-2001)
19,133 נפש לקמ"ר (נכון ל-2001)
קואורדינטות 38°00′N 23°43′E
אזור זמן UTC +2
http://www.cityofathens.gr

אתונה (יוונית: Αθήνα) היא עיר הבירה של יוון, בירת נפת אתונה (Νομαρχίας Αθηνών) ומחוז אטיקה (Περιφέρειας Αττικής), וכן העיר הגדולה במדינה. מעבר להיותה מרכזה השלטוני של יוון, מהווה אתונה רבתי את מרכזה הכלכלי, הפיננסי, התעשייתי והתרבותי של המדינה.

בשנת 2001 מנתה אוכלוסיית העיר 745,514 תושבים, ברצף האורבני התגוררו 3,130,841 ובאזור המטרופוליני 3,761,810 תושבים שהיוו כשליש מתושבי המדינה. שטחה של העיר עצמה הוא 39 קמ"ר בלבד (להשוואה, שטחה של תל אביב כ-50 קמ"ר), הרצף האורבני מקיף כ-412 קמ"ר, ואילו שטח האזור המטרופוליני (מחוז אטיקה כולו) משתרע על פני 3,808 קמ"ר.

העיר נקראה ככל הנראה על שם האלה אתנה והיא אחת הערים העתיקות בעולם, כשלזכותה היסטוריה מתועדת בת כ-4,000 שנה. לאתונה נודעה השפעה תרבותית ופוליטית ברחבי כל העולם הידוע בעת העתיקה, והיא נחשבת לערש התרבות המערבית ולערש הדמוקרטיה. עקבות גדולתה של העיר ניכרים בה עד עצם היום הזה, במיוחד באקרופוליס השוכן בליבה, והעיר מהווה יעד תיירותי ראשון במעלה.

אתונה אירחה את המשחקים האולימפיים הראשונים בתקופה המודרנית, בשנת 1896, ושוב ב-2004. החל ב-1997, עם הכרזת אתונה כמארחת המשחקים האולימפיים בפעם השנייה בתולדותיה, עברה העיר מתיחת פנים כוללת, אשר הפכה אותה למטרופולין מודרני ומתקדם, ושינתה את חזותה ואת איכות החיים בה לבלתי הכר. בזכות כל אלה הפכה אתונה למרכז עסקי וכלכלי בדרג בינלאומי והיא נחשבת לעיר המציגה נטייה חזקה להפוך לעיר עולם.

תוכן עניינים

[עריכה] השם

אף כי ברי ששמה של העיר קשור לשמה של האלה אתנה, האלה המגנה על העיר, אין ודאות כי העיר ירשה את שמה משם האלה ולא להפך. שמה של העיר בעת העתיקה היה Ἀθῆναι (את'נאי, Athenai), צורת רבים שהייתה מקובלת באותה עת גם בערים אחרות, וייתכן שהדבר בא מתוך כך שהעיר אוחדה ממספר כפרים או רבעים. במאה ה-19 אימצה העיר את השם המקורי באופן רשמי, אך בשנות ה-70 של המאה ה-20, עם זניחת השפה הטהורה (קתרבוסה), ואימוץ היוונית העממית (דימוטית) כשפת המדינה, נקבע שם העיר העממי (Αθήνα, אתונה) לשמה הרשמי.

[עריכה] היסטוריה

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ערך מורחב – היסטוריה של אתונה

העיר נוסדה ככל הנראה סביב שנת 2000 לפנה"ס. כבר בתקופה מיקנית הייתה למרכז חשוב. הפלישה הדורית (בערך 1200 לפנה"ס) פסחה על אתונה, אך מעמדה ירד והיא הייתה לא יותר מאשר עיירת שדה קטנה. העיר הגיעה לשיאה בימי הזהר של יוון בתקופה הקלאסית תחת משטר דמוקרטי שנציגו הבולט פריקלס עזר להקים את האימפריה האתונאית. בגלל התבוסה במלחמה עם ספרטה ירדה מרוב נכסיה האימפריאליים, אך שמרה על מעמד הבכורה בתרבות היוונית.

פיליפוס השני הביס את הקואליציה היוונית בהנהגת אתונה ותבאי בקרב כירונאה (338 לפנה"ס) ואתונה איבדה את עצמאותה. אחרי תהפוכות שעברו על יוון בעת מלחמות הדיאדוכים עברה לשלטונה של ממלכת מוקדון. אף שאיבדה את עצמאותה, הייתה אחת הערים העשירות ביוון בכלל ובממלכה המקדונית בפרט.

[עריכה] יהודי אתונה בתקופת השואה

פנים בית הכנסת "עץ החיים" באתונה

ב־28 באוקטובר 1940 תקפה איטליה את יוון. הקרבות נמשכו שישה חודשים במהלכם נהדפו הכוחות האיטלקיים, אשר פנו לעזרת הגרמנים. ב־6 באפריל 1941 תקפו הגרמנים את יוון, וב־27 הגיעו לשערי אתונה. יוון חולקה לשלושה אזורי כיבוש: גרמני, בולגרי ואיטלקי. העיר אתונה נכללה בשטח הכיבוש האיטלקי והם סירבו לפגוע ביהודי העיר. ב-8 בספטמבר 1943 נכנעו האיטלקים לבעלות הברית והורמאכט השתלט על אזור הכיבוש האיטלקי. ב-20 בספטמבר מונה יורגן שטרופ כאחראי לסיום השמדתם של יהודי יוון.

לפני מלחמת העולם השנייה היו באתונה בין 3000 ל־4000 יהודים. בתקופת הרדיפות בסלוניקי נמלטו לעיר בערך 3000 אנשים. הפליטים הסלונקאים ניסו לספר ליהודי אתונה על המתרחש בסלוניקי אך דבריהם נפלו על אוזניים ערלות - יהודי אתונה הרגישו עצמם כיוונים וחשבו שלא יאונה להם כל רע. שטרופ הורה לבני הקהילה להרשם כדי להשיג מקומות עבודה ותלושי מזון. רב הקהילה, הרב ברזילי, נקרא אל הפקיד הממונה שעשה ניסיון לאלצו לשתף פעולה ולהקים יודנראט בראשותו. הרב ברזילי סירב, העביר את הידיעה לקהילה על תוכניותיהם של הנאצים, ועשה הסכם עם המחתרת לחלץ כל יהודי שירצה בכך, ולדאוג לכל מחסורו בהרים, מכספי הקהילה שנמסרו למחתרת לשם כך. 3,000 מבני קהילת אתונה הצליחו למצוא מסתור בכפרים מרוחקים, או להשיג תעודות זהות מזויפות ולצאת מהעיר. על רקע זה פעל אנגלוס אוורט מפקד משטרת אתונה שהורה על הנפקת אלפי תעודות זהות חדשות ליהודי העיר תחת שמות נוצריים בהן צויין סעיף הדת של מחזיק התעודה כנוצרי, על כך זכה לתואר חסיד אומות העולם.

ב-23 במרץ 1944 הורו הגרמנים ליהודי העיר להתקבץ בבית הכנסת המרכזי בתואנה של חלוקת מצרכים לחג הפסח. מקצת מיהודי העיר הגיעו ונלכדו במקום על ידי הגסטפו. בין 700 ל-1,000 יהודים נשלחו למחנה הריכוז חיידרי ולמחרת היום נאסרו בני משפחותיהם והובלו אף הם למחנה. ב-2 באפריל 1944 גורשו 1,300 העצורים למחנה ההשמדה אושוויץ, אליו הגיעו ב-11 באפריל ונרצחו תוך ימים אחדים[1].

[עריכה] גאוגרפיה

הדמיה תלת ממדית של מישור אטיקה מכיוון דרום מערב
מראה מהר ליקוויטוס דרומה לכיוון המפרץ הסרוני. משמאל נראה הר אימיטוס

אתונה שוכנת במישור המרכזי של אטיקה, חבל ארץ וחצי אי בדרום מזרחה של יוון היבשתית. בדרום מערבו של המישור, המכונה לעתים מישור פדיה, משתרע המפרץ הסרוני, והוא מוקף הרים מיתר עבריו:

  • במערב הר אגליאו (Αιγάλεω) המתנשא לגובה של 469 מטרים מעל פני הים ואורכו כ-20 ק"מ.
  • בצפון הר פרניתה (Πάρνηθα) המתנשא לגובה של 1,143 מטרים ורחובו ממזרח למערב כ-10 ק"מ.
  • מצפון מזרח למישור שוכן הר פנטלי (Πεντελικό) שגובהו 1,109 מטרים והוא משתרע לאורכם של כ-10 ק"מ.
  • במזרח הר אימיטוס (Υμηττός) שגובהו המקסימלי 1,026 מטרים ואורכו מצפון לדרום כ-20 ק"מ.

באוכפים שבין ההרים קיימים מעברים מהמישור למישורים הסמוכים לו (מישור מסוגיה במערב ומישור דיאקריה בצפון). במרכזו של המישור מתנשאות מספר גבהות סלעיות שהידועות שבהן הן האקרופוליס המתנשא לגובה של 156 מטרים, והר ליקוויטוס מצפון מזרח לו שגובהו 277 מטרים. גובהו של המישור עולה באופן הדרגתי ככל שמתרחקים מחופי המפרץ הסרוני, ומגיע לכ-70 מטרים במרכז אתונה ולכ-275 מטרים ברובע קיפיסיה שבקצהו הצפוני.

אורכו של המישור מחופי המפרץ הסרוני בדרום מערבו ועד למורדות ההרים שמצפון מזרח לו כ-25 ק"מ, ורוחבו בין הר אימיטוס להר אגליאו כ-12 ק"מ. את המישור מנקזים מספר נחלים הזורמים אל המפרץ הסרוני, שהחשובים שבהם הם הקיפיסוס (Κήφισσος) המנקז את חלקו המערבי של המישור (כיום תעלה הזורמת בין נתיביה או מתחת לדרך באותו שם), והאיליסוס הזורם כיום במנהרה תת-קרקעית ממזרחו של המישור דרך מרכז העיר ועד לים. שני הנחלים נשפכים למפרץ הסרוני סמוך לשכונת דלתא שממזרח לפיראוס.

תחום השיפוט של עירית אתונה משתרע על פני כ-39 קמ"ר במרכזו של המישור וצורתו כשל ריבוע - תחילתו במרחק של כשלושה קילומטרים צפונית מזרחית לחוף המפרץ הסרוני וגבולו הצפוני שוכן כעשרה ק"מ ממנו. הרצף האורבני שגודלו 412 קמ"ר, מכסה את כל מישור אטיקה וחורג ממנו לאורך חוף הים ובאוכפים שבין ההרים.

[עריכה] אקלים

נתונים אקלימיים אתונה-הליניקון (המכון המטראולגי היווני)
חודש טמפ' מקסימום טמפ' מינימום משקעים (מ"מ) ימי גשם בחודש לחות
ינואר 13.6 7.0 48.3 13.2 68.8
פברואר 14.1 7.1 40.9 11.8 68.0
מרץ 15.7 8.4 39.7 11.9 65.9
אפריל 19.4 11.4 26.0 9.7 62.6
מאי 24.1 15.8 15.2 6.8 59.0
יוני 28.7 20.1 5.6 3.7 52.8
יולי 31.8 22.8 5.2 1.6 47.0
אוגוסט 31.7 22.8 7.0 1.8 47.1
ספטמבר 28.2 19.6 9.6 3.9 53.4
אוקטובר 23.2 15.6 47.8 8.9 62.1
נובמבר 18.8 12.0 55.4 11.3 68.7
דצמבר 15.2 8.8 64.1 13.7 70.2

האקלים באתונה ים תיכוני אופייני. משקעים נופלים בחורף, בדרך כלל בצורת גשם, החל במחצית אוקטובר ועד אמצע אפריל. אף שהחורף ממוזג, כמעט בכל שנה פוקד שלג את העיר. הקיץ חם ולח ובדרך כלל נעדר משקעים, אם כי לעתים פוקדים את העיר ממטרים גם במהלכו, ואלה עשויים להתלוות לסופות רעמים.

בשל הנתונים הגאוגרפיים והטופוגרפיים של אתונה, קיימים הבדלים באקלים השורר בחלקי העיר השונים. ברובעים הצפוניים של העיר הממוקמים בגובה של עד 300 מטרים מעל פני הים והמרוחקים מקו החוף, הטמפרטורות והלחות נמוכות יותר במשך כל השנה והיתכנות לשלג בחורף גבוהה יחסית. מגמות אלה מוקצנות אף יותר על מורדות ההרים המקיפים את העיר ועל פסגותיהם.

[עריכה] זיהום אוויר

אתונה ממוקמת על מישור הכלוא בין הים מצידו האחד להרים מצדדיו האחרים, ומועדת מסיבה זו למפגעי זיהום אוויר קשים. ניתן לתאר את מיקומה הטופוגרפי של העיר כיושבת במעין אמפיתיאטרון, באופן המזכיר, גם אם בממדים צנועים יותר, את מיקומה של לוס אנג'לס. החל במחצית השנייה של המאה ה-20, כאשר יוון החלה במעבר מזורז ממדינה חקלאית לאומה תעשייתית והתרחבותה של אתונה הואצה, החלה בעיית זיהום האוויר להחמיר. איכות האוויר בעיר התדרדרה במידה כזו עד כי השיש באקרופוליס ובאתרים אחרים בעיר החל להתמוסס בשל חומציות האוויר והגשמים. מאחר שהתגלה שעשן כל רכב אחראי ל-55% מזיהום האוויר, החלו הרשויות, החל בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20, לנקוט באמצעים שונים למלחמה בתנועת כלי הרכב במרכז העיר.

ב-1980 נכנס לתוקפו חוק אשר חילק את כלי הרכב לבעלי לוחיות רישוי זוגיות ואי זוגיות. לפי חוק זה נאסרה כניסת כלי רכב למרכז העיר בימים חלופיים בהתאם ללוחית הרישוי שנשאו. התקווה כי מספר כלי הרכב הפוקדים את מרכז העיר יצטמצם במחצית התבדתה כאשר משפחות רבות רכשו כלי רכב נוסף שנשא את לוחית הרישוי האחרת (זוגית או אי זוגית). ניסיון נוסף לצמצום ממדי זיהום האוויר נערך בשנת 1993 כאשר חוק חדש חייב התקנת ממירים קטליטיים בכל כלי הרכב בעיר. במקביל צומצמו מסי היבוא על כלי רכב בהם הותקנו ממירים כאלה, ובלבד שברשות הקונה היה רכב שגילו 15 שנה לפחות. משקי בית רבים שברשותם לא היה כלי רכב כלל, רכשו מכוניות ישנות והחליפו אותן בתנאיו המועדפים של החוק. בשנות ה-90 של המאה ה-20 נקטו הרשויות צעד שהתברר כיעיל, אם כי בהיקף מצומצם. רחובות רבים במרכז האזור האקרופוליס ורובע פלאקה ההיסטורי נסגרו לחלוטין לתנועת כלי רכב, והדבר צמצם את תנועת כלי הרכב ותרם לאיכות האוויר במרכז העיר. עם זאת, שינוי של ממש באיכות האוויר בעיר כולה החל להתרחש רק בתחילת שנות ה-2000, כאשר כל מערך התחבורה בעיר עבר שינוי דרסטי לקראת המשחקים האולימפיים בשנת 2004, ובין היתר: סגירת שדה התעופה הישן בהליניקון ופתיחתו של שדה התעופה החדש על שם אלפתריוס וניזלוס ממזרח לעיר ומחוץ למישור אטיקה, הקמת אטיקי אודוס (Αττική Οδός), כביש אגרה מהיר באורך כולל של 71 ק"מ המקיף את העיר ממזרח ומצפון ותורם להפחתת התנועה במרכז העיר, הקמת שני קווי חשמלית ממרכז העיר לדרומה, הקמת קו רכבת פרוורים מאתונה לקורינתוס, ומעל לכל חפירת שני קווי רכבת תחתית הנמצאים בהרחבה מתמדת.

כדי למעט את זיהום האוויר, ממשלת יוון פתחה פארקים לאומיים ושמורות טבע באתונה והמפורסם ביניהם הוא גן החיות אטיקה.

[עריכה] ערים תאומות

החלפת משמרות ליד האנדרטה לחייל האלמוני באתונה

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא העיר אתונה בוויקישיתוף

[עריכה] הערות שוליים

ערים שאירחו משחקי קיץ אולימפיים

אתונה (1896) • פריז (1900) • סנט לואיס (1904) • לונדון (1908) • סטוקהולם (1912) • אנטוורפן (1920) • פריז (1924) • אמסטרדם (1928) • לוס אנג'לס (1932) • ברלין (1936) • לונדון (1948) • הלסינקי (1952) • מלבורן (1956) • רומא (1960) • טוקיו (1964) • מקסיקו סיטי (1968) • מינכן (1972) • מונטריאול (1976) • מוסקבה (1980) • לוס אנג'לס (1984) • סיאול (1988) • ברצלונה (1992) • אטלנטה (1996) • סידני (2000) • אתונה (2004) • בייג'ינג (2008)

משחקים עתידיים: לונדון (2012) • ריו דה ז'ניירו (2016)

דגל האיחוד האירופי
בירות מדינות האיחוד האירופי

אוסטריה: וינהאיטליה: רומאאירלנד: דבליןאסטוניה: טאליןבולגריה: סופיהבלגיה: בריסלגרמניה: ברליןדנמרק: קופנהגןהולנד: אמסטרדםהונגריה: בודפשטהממלכה המאוחדת: לונדוןיוון: אתונהלוקסמבורג: לוקסמבורגלטביה: ריגהליטא: וילנהמלטה: ולטהסלובניה: ליובליאנהסלובקיה: ברטיסלאבהספרד: מדרידפולין: ורשהפורטוגל: ליסבוןפינלנד: הלסינקיצ'כיה: פראגצרפת: פריזקפריסין: ניקוסיהרומניה: בוקרשטשבדיה: סטוקהולם

כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא