אזורים ארוגניים
אזורים ארוגניים (מיוונית: érōs- אהבה ו-genḗs ללדת, ליצור) הם אזורים רגישים למגע בגוף האדם אשר מסוגלים להעצים תחושות מיניות ולגרום לעוררות מינית מוגברת ואורגזמה. לעיתים כוללים גם את המוח כאיבר ארוגני הניתן לגירוי על ידי חוש הראיה והשמיעה.
האזורים הארוגניים מפוזרים לכל אורך גוף האדם, אך הרגישות של כל אזור משתנה בהתאם לריכוז העצבים שמסוגלים לגרום לתחושת הנאה. מלבד הנאה אזורים אלו מסוגלים לגרום לאדם מגוון תחושות, בהתאם למצב העוררות המינית שלו באותה רגע, הנסיבות בהן מתרחש הגירוי, התניות תרבותיות וטיב הקשר בין האנשים המעורבים. למשל הישבן הוא אזור ארוגני אצל הגבר וגם האישה, אך חיכוך הישבן על מושב הכיסא אינו גורם לעוררות מינית ומגע פתאומי של אדם זר עלול אף לגרום לתחושה שאינה נעימה, עם זאת כאשר המגע מגיע מבן זוג אשר כבר קיימות כלפיו תחושות מיניות, המגע יעצים תחושות אלו ויגביר את העוררות המינית.
מלבד ריכוז העצבים, עוצמת ההנאה של האזורים הארוגניים תלויה גם בסוג המגע. למשל בעור קיימים סיבי C רגישים למגע, ליטוף אזורים אלו, למשל בצוואר, במהירות של 3 ס"מ לשנייה נחשב אופטימלי (C-Tactile optimal) לגרימת הנאה לעומת למשל ליטוף במהירות של 18 ס"מ לשנייה[1]. אזורים אחרים כמו איברי המין זקוקים לגירוי מהיר יותר ולרוב אינם מסוגלים לגרום לאורגזמה מליטוף איטי.
רגישות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מספר מחקרים גדולים בוצעו כדי להעריך את רמת הרגישות של האזורים השונים. בטבלה למטה מוצגים חמשת האזורים הארוגניים הרגישים ביותר לפי המחקרים.
| מחקר של דוברי אנגלית[2] | מחקר של דוברי צרפתית[3] | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| נשים | גברים | נשים | גברים | |||||
| דגדגן | 9.17 | פין | 9 | דגדגן | 8.76 | פין | 8.79 | |
| נרתיק | 8.40 | פה / שפתיים | 7.03 | נרתיק | 8.20 | כיס האשכים | 6.99 | |
| פה / שפתיים | 7.91 | כיס האשכים | 6.50 | נקודת G | 7.79 | דיבורים | 5.88 | |
| צוואר | 7.51 | ירך פנימית | 5.84 | חזה | 6.50 | ישבן | 5.60 | |
| חזה | 7.35 | צוואר | 5.65 | דיבורים | 6.18 | שפתיים | 5.52 | |
מהמחקרים ניתן ללמוד שאיברי המין הם האזורים הארוגניים ביותר אצל הגבר והאישה. שאר האיברים הארוגניים זהים פחות או יותר בין גברים ונשים אם כי הדירוג שלהם שונה. הצוואר, העורף, הירך הפנימית והישבן רגישים יחסית אצל שני המינים אך בעלי רגישות יחסית גדולה יותר אצל נשים מאשר גברים. האיבר בעל ההבדל הגדול ביותר הוא החזה שרגיש באופן ניכר אצל נשים.
איברי המין[עריכת קוד מקור | עריכה]
זכר[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנקודה הרגישה ביותר באבר המין הזכרי השלם היא הרסנית (frenulum). נקודה זו מתחככת בקיר הנרתיק בזמן יחסי מין ואחראית לזרז את השפיכה. למרות זאת, במקרים של פין שעבר כריתת עורלה, עשוי בסבירות גבוהה להיווצר מום ברסנית, אשר יכולה לאבד באופן חלקי, או לחלוטין את רגישותה ואת יכולת תפקודה. בנוסף, עלול להיווצר יובש המכהה את כלל התחושה בפין, וניתן לעיתים לטיפול באמצעות שחזור עורלה. שאר האיברים הרגישים לגירוי הם ראש וצדי העטרה, העורלה ונקודת החיבור ביניהן, בסיס הפין, העור של כיס האשכים הרגיש בחלקו הקדמי, הפרינאום (אזור בין כיס האשכים לפי הטבעת) והאזור סביב פי הטבעת. הערמונית ניתנת לגירוי מתוך הרקטום למשל בזמן מין אנאלי או לחץ על הפרינאום. גברים מדווחים שהתחושה של גירוי הערמונית דומה לתחושות שמדווחות נשים בזמן גירוי נקודת הג'י[4].
נקבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חלקים מהפות ובמיוחד הדגדגן והשפתיים הפנימיות הם אזורים ארוגניים רגישים, הנרתיק רגיש בעיקר בשליש התחתון (קרוב לפתח), אזור בעל צפיפות עצבים רבה יותר, המסוגל לספק תחושת הנאה גדולה בזמן יחסי מין. בדופן הקדמית של הנרתיק קיים אזור (urethral sponge) בעל מרקם שונה הדומה למרקם של החך. אזור זה מזוהה עם נקודת הג'י וגירויו יכול להוביל לשפיכה נשית. חוקרים עדיין חלוקים לגבי מהות נקודת הג'י, האם זהו איבר מובהק או חלק מאיבר אחר. מחקרים אחדים תומכים בתאוריה שנקודת הג'י היא המשכו הפנימי של הדגדגן ואינו קיים אצל כל הנשים[5].
הראש[עריכת קוד מקור | עריכה]
האזורים הארוגניים של הראש הם השפתיים, הצוואר והאוזניים. את השפתיים ניתן לגרות בעזרת נשיקות ואף נשיכות קלות. הצוואר והעורף רגישים אצל שני המינים אך בעיקר אצל נשים.
טורסו[עריכת קוד מקור | עריכה]
חזה[עריכת קוד מקור | עריכה]
החזה רגיש בעיקר אצל נשים. הפטמה והעטרה של השד הם בעלי מגוון איברי חישה כגון גופיפי מייסנר ופצ'יני ההופכים אותם לרגישים במיוחד. גירוי הפטמות גורם להפרשת אוקסיטוצין ופרולקטין המשפיעים על גירוי איבר המין.
השד עצמו בעל מספר רב אך קבוע של קצוות עצבים לכן חזה גדול דורש גירוי שטח גדול יותר מאשר חזה קטן כדי לגרות מספר זהה של קצוות עצבים.
בטן ומותניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבטן ובעיקר הבטן התחתונה בין הטבור לאיברי המין (המפשעה) רגישים לדגדוג, ליטוף, נשיקות, נשיכות וגירוד. ככל שמתקרבים לאזור המפשעה ואיברי המין האזור רגיש יותר. המותניים רגישים למגע אצל שני המינים ומשמשים פעמים רבות כסמל אירוטי בתרבויות שונות. חלק ממשחקי החיזור של הגבר הם הנחת ידיו על מותני האישה.
זרוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
העור של הזרוע ובמיוחד העור העדין בפנים הזרוע מהכתף ועד החלק הפנימי של המרפק רגישים מאוד לליטוף מגע עם הפה כגון נשיקות, ליקוקים ונשיכות. הרגישות משתנה בהתאם לגודל השרירים וכמות השומן שעל הזרוע.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- האזורים הארוגניים (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Dissociable sources of erogeneity in social touch: Imagining and perceiving C-Tactile optimal touch in erogenous zones
- ^ Oliver H. Turnbull, Victoria E. Lovett, Jackie Chaldecott, Marilyn D. Lucas, Reports of intimate touch: erogenous zones and somatosensory cortical organization, Cortex; a Journal Devoted to the Study of the Nervous System and Behavior 53, 2014-4, עמ' 146–154 doi: 10.1016/j.cortex.2013.07.010
- ^ Serge Wunsch, Rôle et importance des processus de renforcement dans l'apprentissage du comportement de reproduction chez l'Homme., 2007-11-21
- ^ Alice Kahn Ladas, Beverly Whipple, John D. Perry, The G Spot: And Other Recent Discoveries about Human Sexuality, Holt, Rinehart & Winston, 1982. (באנגלית)
- ^ Amichai Kilchevsky, Yoram Vardi, Lior Lowenstein, Ilan Gruenwald, Is the Female G‐Spot Truly a Distinct Anatomic Entity?, The Journal of Sexual Medicine 9, 2012-03, עמ' 719–726 doi: 10.1111/j.1743-6109.2011.02623.x
