אורגזמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אורגזמהיוונית: ὀργασμός) היא פורקן מיני המתרחש אצל יונקים בכלל ואצל האדם בפרט. אורגזמה יכולה להתרחש במהלך ההזדווגות, במהלך אוננות ואף בזמן השינה (ראו גם: קרי לילה). אצל שני המינים, האורגזמה מלווה בתחושת עונג, ואצל הזכר בדרך כלל בפליטת נוזל זרע. אצל האדם, וגם אצל יונקים רבים אחרים, כמו דולפינים ובונובו, קיום מגע מיני אינו לצורכי רבייה בלבד אלא גם מסיבות אחרות, ובהן ההנאה הפיזית, שהאורגזמה היא שיאה.

בסלנג עברי, מכונה אורגזמה "גמירה" (באנגלית "Cumming", מילה שהיא במקור "לשון נקייה") הן בקרב נשים והן בקרב גברים. בספרות הצרפתית, la petite mort ("המוות הקטן") הוא מונח מפורסם, בלשון נקייה, עבור אורגזמה [1]. על פי האקדמיה ללשון העברית אֲבִיוֹנָה הוא התרגום העברי לאורגזמה (על פי קהלת י"ב ה' "...וְתָפֵר הָאֲבִיּוֹנָה, כִּי הֹלֵךְ הָאָדָם אֶל בֵּית עוֹלָמוֹ" - רש"י: "חמדת תאות נשים שאינו נזקק לנשים לתשמיש. אביונה תאוה כמו 'ולא אביתם', 'תאבתי לישועתך'"), אם כי אין הכרח לפרש את המילה אביונה באופן זה.

מהלך האורגזמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך ההתעוררות המינית מואצים קצב פעימות הלב והנשימה, ומופרשים למחזור הדם הורמונים שונים השותפים בהכנת הגוף לשלב האורגזמה. לאחר האורגזמה חוזרות מערכות הגוף בהדרגה לפעילותן הרגילה. האורגזמה נמשכת מספר שניות, והיא דועכת תוך כדקה. במהלכה מתרחשת סדרה של התכווצויות בלתי רצוניות של שרירים בחלקים שונים של הגוף, בעיקר באזור אגן הירכיים (אצל נשים בשרירי הנרתיק ורצפת האגן).

מקורה של האורגזמה בפעילות הורמונלית בגוף ובתגובות עצביות לגירויים. הבקרה על האורגזמה מתרחשת במוח, והיא נשלטת על ידי האדם בצורה חלקית. מקורם של הגירויים יכול להגיע מכל העצבים במערכת העצבים ההיקפית. אצל הגבר העצבים הממוקמים בפין מהווים את מנגנון הגירוי העיקרי, ואילו אצל האישה אלו הם העצבים בדגדגן. נקודת הג'י, הממוקמת על הדופן העליונה של הנרתיק, מהווה גם היא מוקד גירוי עשיר בעצבים - אך יש לציין כי מחקרים חדשים מטילים ספק בעצם קיומה של נקודה כזאת.

יש המשווים את בלוטת הערמונית של הגבר לנקודת הג'י של האישה, בגלל שגירוי שלה יכול להביא לאורגזמה.

אצל גברים קיים מרווח זמן מינימלי, היכול להימשך משניות ספורות עד שעות אחדות, בין אורגזמה אחת לשנייה, ונקרא "תקופה רפרקטורית". נשים, לעומת זאת, יכולות לחוות מספר אורגזמות ברצף. אצל גברים, החשק המיני יורד בדרך כלל לאחר האורגזמה. אצל נשים, לעתים ההיפך הוא הנכון.

מטרת האורגזמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעוד אצל גברים מטרת האורגזמה ברורה - פליטת זרע המאפשרת התרבות המין, מטרת האורגזמה הנשית לוטה בערפל ומחלוקות נתגלעו בעולם המדע בנושא זה: תאוריה אחת טוענת שהתכווצות השרירים במהלך האורגזמה עוזרת לזרע לנוע לכיוון הרחם, שמתכווץ אף הוא, פעולה אשר עשויה לגרום ל"שאיבת" הזרע לתוכו.[דרוש מקור]

הביולוג רובין בייקר העלה תאוריה לפיה האורגזמה הנשית, הכרוכה במאמץ פיזי מתמשך מצד הגבר והאישה גם יחד, היא מנגנון פסיכולוגי תת-הכרתי שנועד להוכיח לאישה כי מצבו הפיזי של הגבר טוב, והוא מועמד מוצלח להתרבות.[2]

בחיות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנגנון האורגזמה אצל זכרים דומה בכל היונקים, נקבות של כמה מיני יונקים וכמה של קבוצות אחרות כמו תנינים בעלי דגדגן. מחקרים אחרונים מראים שדולפינים הן בין החיות הבודדות שמקימות יחסי מין שלא רק למטרת רבייה. קיימים כמה בעלי חוליות שמשמיעים אנחות בזמן קיום יחסי מין כגון צבים וקיפודים אבל לא הוכח שאנחות אלו נובעות מאורגזמה או מסיבות אחרות, כגון מאמץ גופני או כאב.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צבי נאור, המין מתחיל במוח, האוניברסיטה המשודרת, הוצאת משרד הביטחון, 1997.
  • The science of orgasm by Barry R. Komisaruk, Carlos Beyer, Carlos Beyer

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Georgiadis J, Kortekaas R, Kuipers R, Nieuwenburg A, Pruim J, Reinders A, Holstege G (2006). "Regional cerebral blood flow changes associated with clitorally induced orgasm in healthy women". Eur J Neurosci 24 (11): 3305–16. doi:10.1111/j.1460-9568.2006.05206.x. PMID 17156391. 
  2. ^ Baker, R.R. & Bellis, M.A. (1993). Human Sperm Competition: ejaculate manipulation by females and a function for the female orgasm. Anim. Behav., 46, 887-909.