אזיו לואיק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אזיו לואיק
Ezio Loik
מידע אישי
לידה 26 בספטמבר 1919
פיומה, ממלכת קרנארו האיטלקית (כיום בקרואטיה)
נהרג 4 במאי 1949 (בגיל 29)
סופרגה, איטליה
גובה 1.78 מטרים
עמדה קשר
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1936–1937
1937–1940
1940–1942
1942–1949
פיומנה
מילאן
ונציה
טורינו
41 (12)
53 (10)
60 (13)
176 (70)
נבחרת לאומית כשחקן
1942–1949 נבחרת איטליה בכדורגל איטליה 9 (4)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

אזיו לואיקאיטלקית: Ezio Loik;‏ 26 בספטמבר 19194 במאי 1949), היה כדורגלן איטלקי, ששיחק בעמדת הקשר. היה אחד הקורבנות באסון האווירי בסופרגה.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לואיק נולד בפיומה שבממלכת קרנארו האיטלקית בשנת 1919. היו לו שני אחים: אגאו, שמת בסוף מלחמת העולם השנייה בזמן ששירת במשמר הרפובליקני הלאומי, וארווינו, שהיה גם כן כדורגלן ושיחק עמו בפיומנה. את תחילת הקריירה ככדורגלן עשה במועדון המקומי פיומנה, שהיה אז בסרייה ג' (הליגה השלישית בחשיבותה באיטליה). בעונת 1936/1937 שיחק הקשר הצעיר 41 משחקי ליגה בהם כבש 12 שערים בקבוצה הבוגרת. לואיק עזב אחרי אותה עונה למילאן, שבה שיחק בסרייה א'. הוא שיחק בסך הכל במדיה 53 משחקים וכבש 10 שערים.

לאחר שלוש שנים במילאנו עבר בקיץ 1940 לונציה, שם עזר לעצב את התקופה המוצלחת ביותר בתולדות המועדון. הקבוצה בראשות ולנטינו מאצולה הצעיר זכתה בגביע האיטלקי בעונת 1940/1941, ובמשחק הגמר החוזר נגד רומא היה זה לואיק שכבש את שער הניצחון ב-0–1 שהעניק לה את התואר. גם עונתו השנייה בוונציה הייתה מוצלחת כשהיא סיימה במקום השלישי בסרייה א', מיקום שיא בהיסטוריה שלה.

לואיק ומאצולה ערכו הופעת בכורה משותפת במדי נבחרת איטליה בשנת 1942 בניצחון 0–4 על קרואטיה. על אף ששניהם הגיעו מאותו רקע עוני, הם היו שונים מאוד: לואיק התאפיין כאדם שקט עם מגננות בעוד שמאצולה כיותר אימפולסיבי וידידותי. בשלב הראשון לא חיבב את מאצולה, ולקח את העתודה שלו כיהירות, אך שניהם מצאו עד מהרה דרך להבין זה את זה. השותפות של שני הקשרים ההתקפיים התבססה על הנדיבות העיקשת של לואיק והכישרון הנדיר של מאצולה. עד מהרה הפכו לצמד השחקנים בין הטובים באיטליה, שהמשיך משם להצליח בטורינו.

בתום עונת 1941/1942 חתם על חוזה במועדון טורינו. בשנים הבאות לואיק היווה שם תפקיד מפתח בהצלחת ה"גראנדה טורינו", תקופת הזהב של המועדון שזכה ב-5 אליפויות איטליה. בין השנים 1942–1949 ערך 176 הופעות ליגה בהן כבש 70 שערים. לואיק כבש את שעריו האחרונים בקריירה ב-3 באפריל 1949, צמד בניצחון 0–4 על נובארה. ב-1 במאי טורינו טסה לליסבון כדי להשתתף במשחק ידידות נגד בנפיקה ליסבון שיתרחש יומיים אחר כך. משחק זה היה גם לאחרון בחייו.

לואיק וחבריו לקבוצה חזרו ב-4 במאי 1949 ממשחק הידידות בליסבון. בדרך חזרה לטורינו המטוס שנשא את כל אנשי הצוות התרסק בסופרגה, וכל אנשי הצוות, כולל לואיק, נהרגו במקום. במותו היה בן 29 בלבד.[1]

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ונציה
טורינו
אישיים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אזיו לואיק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]