איג'יפטסאט 2
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מפעיל | הארגון המצרי לחישה מרחוק |
| יצרן | תאגיד החלל "אנרגיה" |
| תאריך שיגור | 16 באפריל 2014 |
| משגר | סויוז |
| אתר שיגור | קוסמודרום בייקונור |
| משימה | |
| סוג משימה | חישה מרחוק |
| לוויין של | כדור הארץ |
| תאריך כניסה למסלול | 16 באפריל 2014 |
| מסלול | LEO |
| נטייה | 51.6 מעלות |
| זמן הקפה | 96.05 דקות |
| משך המשימה הכולל |
16 באפריל 2014 – הווה (10 שנים)  |
| מידע טכני | |
| משקל בשיגור | 1050 ק"ג |
| אורכי גל | אור נראה ותת אדום |
| כוח | 3000 וואט |
| קישורים חיצוניים | |
| מספר קטלוג לוויינים | 39678 |
| מאגר המידע הלאומי | 2014-021A |
איג'יפטסאט 2 (EgyptSat 2) הוא הלוויין המצרי השני שייעודו חישה מרחוק. הלוויין תוכנן ונבנה ברוסיה (על ידי חברת אנרגיה). הלוויין שוגר בתאריך 16 באפריל 2014 בעזרת משגר סויוז.
משימת הלווין[עריכת קוד מקור | עריכה]
הלווין נועד לטוס במסלול LEO מעגלי מעל כדור הארץ בגובה של כ - 700 ק"מ ולהעביר את הנתונים לתחנת קרקע שנבנתה במצרים. ללוויין רזולוציה של מטר אחד בגווני אפור, וארבעה מטרים לצילום בתחום התת-אדום[1]. מצלמת הלוויין פותחה ויוצרה על ידי חברת "פלנג" מבלארוס. רוחב העקבה הקרקעית של המצלמה (ה-SWATH) הוא 1400 ק"מ[2].
מבנה הלווין[עריכת קוד מקור | עריכה]
הלוויין מבוסס על מרכב מיוחד שפותח בחברת אנרגיה על בסיס הניסיון בפיתוח לווייני תקשורת מסוג YAMAL-100, והוא הראשון מסוגו שנמכר ללקוח כלשהו. הגוף המפעיל את הלוויין הוא הארגון המצרי לחישה מרחוק, גוף ממשלתי מצרי שאחראי גם על פיתוח טכנולוגיות החלל המצריות - ומהווה מעין סוכנות חלל.
הלווין שוקל 1050 ק"ג, ותוכנן ל-11 שנה. ללווין הנעה חשמלית מבוססת גז קסנון.
תקלה והשבתת הלוויין[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסוף אפריל 2015, שנה בלבד לאחר שיגורו לחלל, חדל הלוויין לתפקד, וכל הניסיונות לחדש עמו את הקשר לא צלחו. הסיבה הרשמית לתקלה בלוויין לא פורסמה רשמית על ידי מצרים או רוסיה, אך דיווחים שונים מעלים אפשרויות שונות לרבות תפעול לא נכון של הלוויין, כל במחשב או במערכת החשמל. ביולי 2016 נודע כי ייבנה לוויין חלופי, בשם איג'יפטסאט A.